שני חיילים טוענים: "מאבטחים במועדון הכו אותנו עד זוב דם"
שני חיילים תושבי חיפה הוכו עד זוב דם בכניסה למועדון בעיר. "המאבטחים חבטו בנו ללא רחמים, כל אחד בתורו, על רקע גזעני", טוענים הצעירים. "המאבטחים שלי הגנו על אחד הצעירים מפני צעיר אחר", טוען מצידו בעלי חברת האבטחה. למי אתם מאמינים?
השניים הוכו נמרצות, ככל הנראה בשוגג, על ידי מאבטחי פאב בחוף הים בחיפה, כאשר נקלעו במקרה למרדף שניהלו המאבטחים אחר בגיר בשנות ה-40 לחייו.
השניים הגיעו חבולים קשות - סובלים משברים שונים בגופם - לבית החולים רמב"ם, כשהם עוד המומים ממה שעבר עליהם. אגב, לתדהמת השניים המאבטחים במקום לא היו יוצאי יחידות צבאיות, אלא מאבטחים מהמגזר הערבי.
נתנאל אלנשיא - חייל בן 22 המשרת בחיל הים ועומד להשתחרר בעוד ארבעה חודשים משירותו הצבאי - לא ישכח כל כך מהר את מה שארע לו ביום חמישי שעבר לפנות בוקר, כאשר יצא מבילוי בפאב.
השניים הוכו בצורה קשה ואכזרית, לטענתם, על ידי מספר מאבטחים של המועדון, כאשר יצאו מבילוי במקום. בילוי הלילה שהיה אמור להסתיים בחיוך, הסתיים בניתוח אף ובעוד הרבה שברים ותפרים לשני הצעירים, שרק רצו לעבור ערב של בילוי ליל קיץ שקט.
"שישה מאבטחים בריונים הם הכו אותי במשך עשר דקות, בכל חלקי גופו", סיפר אלנשיא לזמן חיפה. "אחרי שהם סיימו אותי ופוניתי לבית החולים רמב"ם, סבלתי משבר באף ושטפי דם באף ובעיניים. ואם לא די, גם הם פתחו לי את המצח והשפה העליונה ונזקקתי לתפרים ולניתוח באף", מסכם אלנשיא את תוצאות ההשתלחות בו. חברו לירון, יצא יחסית "בזול" לעומת חברו, למרות שגם הוא לדבריו הוכה בכל חלקי גופו, אך הוא סבל מחבלות שטחיות "בלבד".
אלנשיא
בשעה אחת אחר חצות הגיעו אלנשיא וחברו לירון לפאב. "כשהגענו לשם", מספר אלנשיא. "לא הייתה שום בעיה להיכנס. נכנסנו, נהנינו, שמחנו וכעבור שעה וחצי יצאנו משם. בכניסה למקום מכרו פיתות ולבנה. אני עצרתי לאכול ופתאום הבחנתי במאבטחים של 'הנירוונה' מתווכחים עם אדם בשנות הארבעים לחייו, שחמק מהמאבטחים ורץ לכיוון החניה.
"פתאום נשמעו חריקות בלמים והאיש כנראה חמק מהם. אני והחבר שלי הלכנו כדי לראות מה קרה. פתאום המאבטחים תפסו אותנו ולקחו לי את המפתחות של המכונית. לא הבנו מה הם רוצים מהחיים שלנו. הם החלו להתפרע וביקשו לקבל מאיתנו פרטים על אותו אדם, שאין לי מושג מי הוא".
מה קרה אז?
"שישה מאבטחים ערבים התנפלו עלי, הפילו אותי לרצפה, בעטו בי, נתנו לי אגרופים בפרצוף, באף, בפנים ואף כיוונו לעיניים. הם הרביצו לי בלי הבחנה. לא ידעתי מה קורה איתי. הם צעקו עלי שאני אגיד להם מי זה האיש.
"כל הניסיונות שלי להשיב להם שאני לא יודע מי הוא, לא עזרו. הם המשיכו להכות בי לפי סדר. הרגשתי שאני לא אצא משם חי. הם גררו אותי חזרה לתוך מתחם הנירוונה, בעטו בי וחקרו אותי כמו במתקן חקירות. 'מי זה האיש!', הם חזרו ושאלו. כל הזמן הזה הם דיברו ביניהם בערבית".
משטרה לא הגיעה למקום?
"ברקע ראיתי מכוניות משטרה, שלא מצאו אותי. הם דחפו אותי לפינה חשוכה והמשטרה שהוזמנה על ידי אזרחים שהיו במקום, לא מצאה אותנו. בכל פעם שראיתי את המנורות המהבהבות של המשטרה מתרחקות, הרגשתי שהם יהרגו אותי. אחרי שהם הבינו שטעו, הם החזירו לי את מפתחות הרכב ואמרו לי ללכת".
מה עשית אז?
"עם אף שבור וכאבים חזקים בכל הגוף, כשאני מדמם כולי, נאלצתי לזרוק את החולצה שהייתה ספוגה בדם וקרעים ונהגתי ככה לבד לבית החולים רמב"ם".
ומה קרה בכל אותו זמן עם חברך לירון?
"לא ידעתי מה קורה איתו, כי הם הפרידו בינינו. אותו גררו לצד אחר והכו אותו, אבל פחות, הוא הצליח לצאת יחסית 'בזול', כיוון שהייתה שם בפאב ידידה שלו שעבדה שם והיא הצליחה לשכנע אותם לעזוב אותו. הוא קיבל מכות אבל פחות חמורות, כנראה".
למרות שהוא היה זה שהוכה פחות, גם לירון אלימלך עדיין מרגיש את הכאבים החזקים כתוצאה מהמכות שספג מהמאבטחים. הוא מבחינתו רואה זווית שונה למכות שהוא וחברו חטפו: "אני מרגיש שזה היה על רקע של גזענות", טוען אלימלך. "הם כל הזמן דיברו בערבית, בין כל המאבטחים היה רק מאבטח אחד רוסי, שביקש מהם לעזוב אותי. אבל הם לא הסכימו. הם השתיקו אותו ואמרו לו לא להתערב.
"היה לי מזל גדול שידידה שלי שעובדת באותו פאב, אמרה להם להפסיק. אחרת הם היו שוברים לי את הצלעות. הם הכו אותי בכל חלקי הגוף ולא עזרו לי כל התחנונים וההסברים שאני לא מכיר אף אחד ושבמקרה נקלעתי למקום. עוד חברים שלי מחיפה, שעברו במקום וניסו לשכנע אותם להפסיק להכות אותי, חטפו גם הם מכות".
אז זה הפך לקטטה המונית?
"הם הכו את כולם, כאילו נתקפו באמוק. כל מי שניסה לחלץ אותי או לצאת לעזרתי חטף מכות ואגרופים מהמאבטחים".
לירון נעזר בחברים על מנת להגיע לבית החולים. החבר נתנאל הצליח להגיע רק שעה אחריו לבית חולים רמב"ם. רק ביום חמישי בבוקר אחרי השעה שמונה התבשרו מלי ושבתאי, הוריו של נתנאל, כי בנם פצוע ונמצא בבית החולים רמב"ם. כשהגיעו הוריו של נתנאל לבית החולים וראו את מצבו של הבן, הם הזמינו את המשטרה, אשר הגיעה וגבתה עדות מבנם החבול קשות.
"יש לי כאבי גב קשים אני לא מסוגל לזוז", סיפר לזמן חיפה לירון אלימלך. "אבל אני בר מזל, כי בהתחשב בעובדה שהם עמדו שם בתור והחטיפו לי כל אחד מהמאבטחים, אז זה אבסורד להודות בכך, אבל בסך הכל אני ממש בר מזל". לדברי אלימלך המכות לא היו רק בחוץ. "הם גררו אותי לחדר צדדי בפאב ונתנו לי אגרופים ולא הרפו. הם גם לקחו לי את הטלפון, כדי שלא אוכל להזעיק עזרה. רק בסוף, כשהם שיחררו אותי, הם החזירו לי את הטלפון". מעיד אלימלך.
שני חברי טובים של אלימלך, תושבי אחת השכונות הנחשבות על הכרמל, אשר יצאו אף הם מבילוי בפאב, ניגשו, לדברי לירון למאבטחים המכים ואמרו להם: "תפסיקו תראו מה אתם עושים לו". "באותו שלב", מספר אלימלך, "הם בעטו והכו גם אותם. אמנם לא במידה שהכו אותנו, אבל הם החטיפו להם על מנת שיזוזו. הם ניסו להפחיד אותם באגרופים. החברים האלו מכירים אותי טוב, והם לא יכלו להישאר אדישים למה שקרה שם. זה היה כמו לינץ'.
"אני בטוח שזה לא היה עניין של טעות, אחרת היו משחררים אותנו מזמן ולא ממשיכים להכות אותנו בצורה שכזו. אני מצפה שהמשטרה תעמיק בחקירה, ולא תאפשר לאחראים למה שקרה לנו לצאת מזה ללא עונש", מסכם לירון.
אלנשיא ואלימלך מקווים שאולי מצלמות המפוזרות לאורך חוף הים יצליחו להביא ללכידת המכים, "אולי מהסרטים של אבטחת המקום ניתן יהיה לחשוף את האמת, של מה שקרה באותו לילה ארור בחוף", אומר נתנאל אלנשיא.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "נהג מונית שעבר במקום הזעיק את המשטרה, אך ניידת המשטרה אשר הגיעה למקום לא מצאה עדות למה שדווח. נהג המונית עזב את המקום ולכן לא היו בידי המשטרה את הפרטים שלו. על פניו לא נראה שקרה דבר במקום. אלא שבחמישי בבוקר הגיש החייל תלונה במשטרה. השוטרים הגיעו לבית החולים רמב"ם וגבו ממנו עדות. מדובר במקרה חמור, המשטרה פתחה בחקירת נסיבות המקרה. בימים הקרובים המאבטחים יחקרו".
אמיר סבע, מנהל חברת האבטחה "אמיר" שאליה משתייכים המאבטחים מסר בתגובה: "הלב שלי נקרע. הסיפור הזה חריג ומוזר. רציתי לשאול לשלומו של הבחור אבל לא רציתי שיגידו שאני מנסה להזיז עניינים. אני מאחל לו החלמה מהירה. אני רק יכול להגיד שאם המאבטחים שלי מעורבים בזה, הם לא היו מגישים לשני הבחורים עזרה ומזמינים משטרה".
מתי נודע לך הדבר?
"אני הגעתי לשטח ברגע שנודע לי מה שקרה".
איך אתה מסביר את האירוע?
"אנחנו שומרים על חיילים במועדונים. אנחנו שנים בתחום. העובדים שלנו עוברים הכשרה משטרתית, כולל פסיכולוגים".
אז מה קרה כאן? הצעירים טוענים שהמאבטחים תקפו אותם.
"מבירור שערכתי אני למד שהמאבטחים שלי הם אלו שהצילו את הצעיר מידיו של צעיר שנמלט. הנושא נמצא בחקירה משטרתית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם