ראשי » מקומי » שפלה » ראשון לציון

לילה לא שקט: סיור לילי בראשל"צ עם אנשי החברה לביטחון

כשכולנו הולכים לישון, הם בדיוק קמים. צעירים, מלאי מוטיבציה, עם מטרה אחת מול העיניים – להביא לתושבי ראשון לציון שקט וביטחון. במלאת שש שנים להקמתה של החברה העירונית לביטחון וסדר, התלווינו לסיירי החברה במשמרת לילה

חגיגת יום הולדת היא תמיד סיבה למסיבה. המתנות, העוגה, האהבה מהסביבה. אבל יום ההולדת הזה היה מיוחד במינו. את המתנות החליפו הסתננות שב"חים (שוהים בלתי חוקיים), את העוגה – קטטה אלימה, ובמקום אהבה מהסביבה, קיבלנו פגיעה בסביבה על ידי השלכת פסולת בניין או סתם נערים שהשאירו ערימות זבל בגן ציבורי.

ובכל זאת, לא כל יום חוגגים יום הולדת, ולרגל החגיגה השישית במספר של החברה העירונית לביטחון וסדר בראשון לציון, יצאנו לבדוק מיהם האנשים שבזכותם אנחנו ישנים טוב יותר בלילה.

קצת היסטוריה: בשנת 2005 הוחלט בעיריית ראשון לציון בראשות ראש העירייה דאז, מאיר ניצן, על הקמת יחידת פיקוח ואכיפה מקומית, שתעבוד בכפוף ובשיתוף פעולה עם המשטרה, ותסייע לה בתחומים שונים, כגון מניעת אלימות, איכות הסביבה, ונדליזם, הפרעות רעש, נוער ועוד.

אחרי חבלי לידה קצרים, החלה היחידה לקצור את פירות העבודה היסודית שאפיינה את עובדיה מראשית ימי החברה ועד היום. שש שנים אחרי, מספר לנו בגאווה אשר חן, מנהל אגף סיור ושיטור עירוני, על "חברת הפיקוח המקומית שעובדת הכי טוב בישראל".

החברה מונה כיום בסביבות 200 עובדים, כשעבודתה מתחלקת על פני שבע גזרות שונות ברחבי העיר. "הגדולה של החברה והסיבה להצלחתה היא, ללא ספק, החומר האנושי שלה. שיתוף הפעולה בינינו לבין המשטרה המקומית הוא נדיר, ומשמש נושא לחיקוי והערצה מצד גורמי החוק בערים אחרות", הוא מדגיש.

בחברה לביטחון קרוב למאה עובדים במחלקת הסיור, המחולקים ל"עובדים מוסמכים", שהם עובדי עירייה חמושים, אשר מהווים קרוב לארבעים אחוז מכלל העובדים, ועובדי חברה, שאינם מחזיקים בנשק. תוסיפו לכך את עשרות המאבטחים החיצוניים ששוכרת העירייה בימי החופש הגדול ובחופשות חנוכה ופסח, אשר מתרוצצים בין עשרות הגנים הציבוריים ברחבי העיר ודואגים לשמירה על השקט, ותקבלו מערכת אכיפת חוק גדולה ומשומנת.

כמו כל ארוחה טובה, גם סיור הלילה שלנו חולק לשלוש מנות הגשה, בתוספת מתאבנים לחימום הבטן. אז בתפקיד "המתאבנים" הכרנו את חגי שפרינג, מנהל משמרת, שנמצא בחברה מיום הקמתה, ולצידו נטע לי כהן, פקחית צעירה עם רעל בעיניים וסיגריה בין השיניים.

עלינו לניידת הסיור המטופחת בשעה 23.55, חמש דקות לפני שמכבים את הנרות על העוגה. "באת בזמן טוב", אומר לי שפרינג. "עכשיו, כשישאלו אותי עם מי חגגתי את יום ההולדת השישי של החברה לביטחון, אני אענה שאיתך". אבל לא חולפות יותר משתי דקות, ואפשר להבין שעבריינים ובני נוער משועממים לא בדיוק החליטו לקחת יום חופש לכבוד יום ההולדת של החבר'ה במדים.

"חגי, ערב טוב", נשמע בקשר קולו של סייר פיקוח מאגף הפיקוח על הגנים. "קבל תפיסת חומר החשוד

כסם בגן ציבורי ברחוב בית"ר". חגי מבקש עוד פרטים ושומע על ארבעה נערים שהפריעו למנוחת השכנים. פקחי החברה הפתיעו אותם מאחור, וגילו אצל אחד מהם חומר החשוד כגראס וציוד עישון מגוון. החבר'ה נלקחו לתשאול בתחנה, וחגי מברך את הפקחים ב"עבודה יפה".

בכלל, סמים הם עניין שגרתי בעבודת החברה. "לפני כמה ימים הגיע דיווח על שלושה נערים שעושים רעש חריג מאחורי ראשון סנטר בהרצל 30", מספר שפרינג. "הגעתי לקרבת מקום, ירדתי רגלית כדי שלא ישמעו את רעש המנוע והפתעתי אותם מאחור. כשהם ראו אותי מתקרב, אחד מהם זרק חומר לעבר השיחים. כששאלתי אותו 'מה זרקת?', מכל התשובות ההגיוניות בעולם, הוא ענה לי דווקא 'פאנטה'. ברשותם נמצאו כלי עישון מסוג 'באנג' והם הואשמו גם בהשלכת פסולת".

אנחנו ממשיכים לשוטט ומכשיר הקשר לא נח לרגע. בגן בשכונת כצנלסון פונו נערים, בפאב הגוטה בפינת רוטשילד~ז'בוטינסקי יש התקהלות צעירים וברחוב הפלמ"ח – מסיבה רועשת מאחד הבתים.

שפרינג, שכמפקד הכוחות בשטח משמש ניידת גיבוי לעומס אירועים, נוסע לעבר בית ספר "ידלין", שם אנחנו מגלים חבורה של שישה נערים ונערות בגילאים 18 עד 23. את ריח הוודקה הזולה אפשר להריח משני קילומטרים. הנערים נבהלים כאשר שפרינג וכהן צועדים לקראתם. "בדיוק באנו ללכת", אומרת אחת מהן.

"ומה עם כל הלכלוך והכוסות שזרוקים על הרצפה?", שואלת כהן בתקיפות. "עכשיו אנחנו אוספים אותם". ילדים טובים ראשון לציון. גם הולכים לישון בחצות וגם שומרים על איכות הסביבה. כן ירבו. הפקחים מסתפקים באזהרה מילולית, החבר'ה מודים בנימוס, וממשיכים הלאה, עד הלילה הבא.

אנחנו ממשיכים בנסיעה שגרתית, כשלפתע ברוטשילד מזהה שפרינג ניידת מכבי אש. מסתבר שממסעדת "השמן" בפינת הרחוב יש חשד לדליפת גז.

"אחרי הסיפור בנתניה, יצאה הוראה שלא לוקחים סיכונים", הוא מספר. "פינוי מיידי של האזור, הצטרפות כל הכוחות בשטח ועבודה מהירה ויעילה". ואכן בתוך דקה מפונה המוכר מהפיצוצייה הסמוכה, וחברת החשמל דואגת להוריד את השאלטר על כל הסביבה. הצעירים שישבו בסביבה, שנראים מהסוג שמסתובבים עם אולרים בכיסים, עושים אחורה פנה.

"הם יחפשו במקום אחר אנשים לריב איתם. כשהעסק טיפה נרגע, שפרינג והחברים שומרים גם על חוש הומור. "תדליקי סיגריה", הוא אומר לכהן, שניצבת בסמוך לבלוני הגז של המסעדה. בחור מאגף האופנועים של החברה שהגיע למקום צועק לעבר שפרינג ש"זה בכלל לא ריח של גז. זה תרסיס נגד יתושים".

אנחנו נפרדים מחגי ועוברים לניידת של שלומי בן זימרה, בן 29, תושב העיר, שמפקד על הכוחות בשטח המטפלים בכל נושא הגנים הציבוריים. "העבודה ארוכת השנים שלנו נותנת את תוצאותיה בשטח", הוא אומר. "אם פעם היו לכל אזור משבעת האזורים בעיר 70-80 קריאות לפינוי נערים במשמרת, הרי שהיום המספר ירד כמעט בחצי".

מה ההסבר שלך לכך? הם מפחדים מכם או שעסוקים בגלישה בפייסבוק?
שלומי צוחק. "אין ספק שהם הבינו שאנחנו בשטח, ואנחנו לא הולכים לשום מקום. הם הרי יודעים שברגע שהם יישבו בגן ויעשו מעט רעש, אנחנו נגיע לשם. פעם אחת נזהיר, גם פעם שנייה, אבל בסוף הם יחטפו דוח, והם מפחדים מזה".

יש מקרים של חבר'ה שמתנגדים בכוח? שמקללים?
"קיים, אבל נדיר. בסך הכל, רוב החבר'ה הם ילדים טובים, קצת משועממים, לא עבריינים. אבל לפעמים השילוב עם אלכוהול מוציא מהם את השד הרע. גם איתם אנחנו יודעים להתמודד מצוין".
אנחנו מגיעים לאזור מערב העיר. "כאן זה סדום של הגנים הציבוריים", אומרים לי. השכונות המטופחות ומלאות הגנים הציבוריים עושות הרבה כאב ראש לאגף פיקוח הגנים.

בן זימרה מגיע לנאות אשלים. רחוב התזמורת הראשי נחשב עקב אכילס בנושא. עשרות גנים קטנים וגדולים מפוזרים ממש מתחת לבניינים הגבוהים, ומשחק החתול והעכבר בין הנערים לבין הפיקוח לא מסתיים לעולם.

אנחנו פוגשים את אלי, אחד המאבטחים ששוכרת החברה לחודשי הקיץ. כעובד זמני, הוא אינו נושא את מדי החברה ומתנייד ברכבו הפרטי. "בימים הראשונים, זה יוצר בעיה מול הנערים, שלפעמים נוטים לזלזל בהם", מספר שלומי. "אבל ברגע שהם מבינים שאם הם יעשו למאבטחים בעיות אנחנו נגיע ונרשום להם דוחות, הם לומדים לכבד גם אותם".

יעקב אלמוג (29) מהצוות "למניעת אלימות" הוא המנה העיקרית שלנו. מדובר בחוד החנית של החברה לביטחון. ארבעה צעירים ברכבים מוסווים שלא נותנים מנוח לפורעי החוק הכבדים יותר של העיר. עבודת הצוות נעשית במשולב עם משטרת העיר.

עיקר העבודה של החבר'ה קשור לקטטות ואלימות, פעילות בתי בושת וקזינו, פריצות, שב"חים ועוד. "עיקר הפעילות שלנו היא פעילות יזומה, המבוססת על ידע שצברנו ומודיעין משטרתי", מספר אלמוג. "אפשר לומר שאנחנו משגיחים על השקט מלמעלה. מנסים למנוע את העבירה לפני שהיא מתרחשת".

אלו אזורים ידועים כבעייתיים יותר ברחבי העיר?
"אזור התעשייה הישן נחשב עדיין לאזור אלים למדיי, בגלל השילוב של צעירים ואלכוהול. למרות שבהשוואה למה שהיה שם לפני ארבע וחמש שנים, לפני שסגרנו מספר מועדונים שהיו יוצרים לנו בעיות רבות, המצב כיום הרבה יותר טוב.

"באזור התעשייה החדש פורחים בתי הקזינו והבושת, שלצערם יודעים שאורך החיים שלהם קצר בגללנו, אחרת המצב היה פה כמו בתל אביב. בנווה ים יש הרבה פריצות לרכבים ובתים פרטיים, כשגם ברמת אליהו יש לנו פעילות ערה. בחודשי הקיץ אפשר לציין גם את חוף הים, במיוחד בימים בהם מתקיימות הופעות או פעילויות לנוער".

איך נראה, למשל, השתלטות על בית בושת?
"אופן הפעולה נקרא ביום. מגיע אחד מאיתנו על אזרחי, מתחזה ללקוח, וברגע שהחשודה מדברת איתנו על כסף ותמורה, ניתן האות וכל השאר פורצים פנימה. אנחנו לוקחים את כל הנוכחים לתשאול במשטרה. לרוב אין התנגדויות, אך לצערי, החוק מקל עליהם ואחרי כמה שבועות הם חוזרים לפעול".

את שיחתנו קוטעת קריאה בקשר לאלימות באזור התעשייה ליד מסעדת אל גאוצ'ו. עוד לפני שאנחנו מספיקים להגיע, אלמוג מקבל דיווח שהעסק נרגע. אבל קצת לפני 2.00 בלילה שוב הגזרה מתחממת, הפעם בדרך המכבים, ליד אולמי "רונלדו". אנחנו מגיעים לאזור, כשבדרך לשם קשה לפספס את מספר הצעירים השיכורים שמתנדנדים בהליכתם או סתם שוכבים על הכביש עם בקבוק ריק לצידם.

ליד האולם אנחנו מגלים ניידות מכל סוג וצבע. התקהלות האנשים והתגרה שפרצה נקטעה ברגע שהגיעה הניידת הראשונה. מישהו שתה יותר מדי בחתונה שנערכה שם ליד, והעניינים יצאו מכלל שליטה. "הפעם אין דקירות", מעדכן השוטר את אלמוג. בסיטואציה הזאת ניתן לראות את אותו שיתוף פעולה הדוק ומבורך בין השוטרים לעובדי החברה לביטחון עליו דיברו כולם. אין אגו, הערכה הדדית, וידיעה שהמטרה של כולם משותפת.

לפני שאנחנו נפרדים לשלום, מספר לי אלמוג על מכת גניבות הקולטנים שהייתה עד לא מזמן. "נגנבו שש~שבע ביום, מה שגרם לתופעות הזויות של מכוניות שנפלו או אנשים שנפלו לבורות. המנכ"ל (מוטי נחמני) הכריז על משימה מיוחדת, עשינו להם מארבים, ואחרי פחות מחודש הצלחנו ללכוד את כולם".

בנימה אופטימית זאת, אנחנו מצטרפים ליוגב כהן, מנהל יחידת איכות הסביבה, ואבי נשיא, פקח ותיק בה. משימות היחידה מגוונת, ונעות בין אכיפת חוק איסוף צרכי כלבים והשלכת סיגריה מרכב נוסע, ועד נושאים "כבדים" יותר, כמו השלכת מאות קילוגרמים של פסולת בניין בשטחים פתוחים או גניבות חול.
הסטריאוטיפ לפיו אין אקשן אמיתי בעולם איכות הסביבה, נמוג באופן מיידי כשנשיא מספר את שאירע לו לפני מספר ימים: "ארבנו למשאית שחשדנו שעומדת להשליך פסולת באזור החולות של נחלת יהודה.

"ברגע שזה אכן קרה, יצאתי לכיוון הנהג והזדהיתי. לפתע הוא החל להאיץ לכיווני במהירות. סימנתי לו לעצור, אבל הוא הגביר מהירות. קפצתי הצידה כדי לא להיפגע, ויצאנו למרדף אחריו, שהסתיים בכך שהוא עלה על כיכר והמשאית נעצרה. בעזרת כוחות המשטרה שהזעקנו, ביצענו בו מעצר מיידי".

אנחנו נוסעים לכיוון אחד השטחים הבעייתיים ביותר בעיר בכל הקשור להשלכת פסולת, אי שם בין נווה דקלים לשכונת פרס נובל, בסמוך לעלייה המתעקלת. שם, בין החולות והצמחייה, ניתן לראות כמויות אדירות של פסולת בניין שפוגעת בצמחייה, בבעלי החיים באזור ובמראה הכללי.

"קבלנים מנסים לחסוך את הנסיעה לאתרי הפסולת ואת האגרה שמשלמים שם. באזור הזה אנחנו מבצעים מארבים רבים ונותנים קנסות גבוהים במיוחד".

אזורים רווי פעילות נוספים הם הסופרלנד, שם נפוצה תופעת גניבת החול, שכונת רמת אליהו, במיוחד סוף רחוב בן צבי, שכונת נחלת יהודה עם הבנייה המסיבית ו"בכלל, בכל מקום שבו בונים בתים חדשים". במהלך המשמרת, מתגברים באגף איכות הסביבה את אגף הגנים הציבוריים, ככה שממש לא משעמם להם.

השעה כבר שלוש וחצי, אמצע הלילה ממש, העיניים יותר אדומות מלבנות, והקפה השלישי כבר הפסיק להשפיע. האגף הרביעי – אגף הנוער, יצטרך לחכות. "גם ככה הלילה שקט בטירוף. כנראה הצעירים מחכים עם הבלגן להופעה של משה פרץ בשבת".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...