העציר דורש מהשב"ס: "תנו לי לעשן קנביס"
עציר תושב קרית מוצקין, הגיש בקשה מיוחדת לשירות בתי הסוהר: "תנו לי לעשן קנביס רפואי, כפי שמותר לי על פי רישיון". בשב"ס הודיעו בתגובה: "תקבל קנביס, אבל רק בצורה של עוגיות חשיש". לפני כמה ימים נדחתה בקשתו של האסיר, וכעת הוא ועורך דינו נלחמים גם על חפותו, וגם על הזכות שלו לעשן
משה עצור עד תום ההליכים, במסגרת תיק המתנהל כנגדו, ויש לציין כי הוא מחזיק ברישיון להחזקה ושימוש בקנביס למטרות רפואיות, עד לסוף אוגוסט 2011.
השב"ס מצידו דחה את הבקשה, אך התיר לו לקבל את אספקת הקנביס באמצעות עוגיות חשיש. הסיבה ל"תחליף" - משטר החיים בכלא, וההשפעה שיכולה להיות לקנביס בצורה של עישון, על האסירים האחרים.
בסופו של דבר החליט בית המשפט המחוזי שלא להתערב, וכעת נותרה ההחלטה בעינה. רוצה קנביס? רק בצורת עוגיות. בשיחה שערך משה עם זמן קריות מהכלא, הוא מספר על הצורך הנואש שלו בקנביס, ועל ההתעמרות של המשטרה בו. בנו ועורך דינו בטוחים כי בקרוב הצדק ייצא לאור, וכך גם משה.
משה היה קבלן עצמאי, איש של עבודת כפיים שלא בחל בשום עבודה, קשה כקלה כדי לפרנס את משפחתו. בשנת 2004 התהפכו חייו, כאשר בתאונת עבודה הוא נפל מגובה של כמעט 4 מטרים על בטון מזויין. הוא לא תיאר לעצמו שזו תהיה ההתמודדות הפחות בעייתית, ושנכונה לו ולמשפחתו סאגה שלמה של התמודדות מזן אחר לגמרי מצד רשויות החוק.
משה נותר אחרי הנפילה אדם שבור בגופו, נכה לצמיתות וסובל מכאבים קשים. אחרי ניסיונות כושלים למציאת מזור - הוא מצא ישועה חלקית בקנביס הרפואי. אך מרגע קבלת האישור קיבלו חייו תפנית לא פשוטה. "בגלל שהוא סובל מכאבים, הוא קיבל אישור לקנביס רפואי כתרופה", מספר רמי (שם בדוי), בנו של משה.
"מאז שהוא קיבל את האישור התחילו להתנכל לו. היו
רמי כועס, כועס מאוד גם על המצב שאביו הגיע אליו, ובעיקר על השלטונות: "זה לא ייתכן איך שמתנהגים לאבא שלי. זה נראה לי כבר שלא משנה מה יקרה, כבר החליטו שהוא יישאר בכלא. רוצים שהוא יהיה בפנים, ולא משנה אם הוא עשה או לא עשה. אבל לא יעזור להם כלום, אנחנו כמשפחה לא נפסיק לתמוך בו ולהילחם".
משה כבר הורשע ב-2007, בסעיף של איומים. מכתב האישום עלה, כי ביום 18.12.07 הגיעו 2 שוטרים לרחוב דרך עכו בקריית מוצקין לשם טיפול באירוע, ורצו לעכב את משה. הוא בתגובה, לדברי השוטרים, איים על אחד השוטרים כי: "ייתן לו בוקס בפנים", ולכן נעצר.
בדרך לתא המעצר, בשל בקשתו, פנו לבית החולים רמב"ם בעיר. אז העליב משה את אחד השוטרים, קילל אותו, ותקף אותו עם אגרוף בבטנו ונגיחה בחזהו. בהמשך אף איים עליו, כי אם לא יוריד מידיו את האזיקים: "אני עוד אתפוס אותך. תן לי את האקדח שלך, אני יורה בך", ובהמשך, לטענת השוטרים, אף בעט בידו.
משה כמובן הכחיש את המעשים המיוחסים לו. גם רמי טוען כי התמונה לגמרי אחרת: "הכל התחיל כשהוא הורשע לראשונה. קפצו עליו ברחוב בלשים, הכניסו אותו בכוח לניידת שייקח אותם ויכניס אותם אליו הביתה, בלי צו חיפוש בלי כלום. הפכו לו את הבית, ורצו להאשים אותו בסחר בסמים.
"השופטת, לפי חוות דעת רפואיות, לא שהיא בחרה להאמין פתאום לאבא שלי על פניהם, ראתה שהוא לא מסוגל לעשות את מה שהאשימו אותו, אז היא זיכתה אותו. הבעיה הייתה שעורך הדין שלו החליט בשבילו, להודות בסעיף של איומים - אז על זה הרשיעו אותו".
איך הרגשת כשעצרו אותו שוב?
"מהיום שעצרו אותו לאחרונה, כבר אין לי חיים מרוב שאני דואג ובהתרוצצויות בשבילו. ראיתי במו עיניי, איך הם מתייחסים אליו במעצר. הם הפילו אותו לרצפה, וכשקלטו שאני רואה - ניסו להעיף אותי משם. אמרו לי 'עוף מפה וצא מהתחנה'. ולמה? מכיוון שראיתי שמרביצים לאבא שלי. יש להם מעין חדר תדרוך כזה, ואחרי שהעיפו אותי שמעתי אותו צועק. נכנסתי בכוח, וראיתי אותו שם על הרצפה וכיסא זרוק לידו. לבן אדם במצבו זה ממש מסוכן".
הגשתם תלונה במח"ש?
"בינתיים כל עוד הוא עצור - אנחנו לא יכולים להגיש תלונה. ברגע שישחררו אותו - נגיש".
המלחמה החדשה של משה היא כרגע מול השב"ס, שבהחלטה גורפת לא מאפשר הכנסת קנביס רפואי לשימוש בדרך של עישון אל מתקניו, ומאפשר שימוש בסם הרפואי רק בדרך של אכילת עוגיות. על משה העוגיות הללו לא משפיעות באותה צורה ובאותו חוזק כמו העישון, ועתירה שהגיש עורך דינו, אחמד ותד בנושא, נדחתה השבוע. "אבא שלי הוא איש של בית", ממשיך רמי. "תני לו את השקט שלו, וזהו.
"זה לא שהוא יוצא כל היום להסתובב, ומחפש לו עניינים. הוא יוצא רק לבדיקות, ואולי יושב לכוס קפה. לפי איך שמציגים אותו - הוא איזה בן אדם אלים, שרק מחפש לתקוף ולעשות צרות. זה ממש לא הוא, וגם לא יהיה. הוא גר בדירה משלו בשקט שלו לבד. הוא לא רוצה להפריע לאף אחד, ושלא יפריעו לו. המעצר לא עושה לו טוב. גם כל הנושא של התרופות האחרות שנותנים לו, והעוגיות שלא משפיעות ממש. הסבירו לי מהמקום שהוא מקבל את הקנביס, שהעוגיות מתאימות יותר לחולי סרטן, מכיוון שזה עוזר להם עם הבחילות.
"בעישון ההשפעה היא אחרת, מכיוון שזה מגיע דרך הריאות, וזה נקלט אחרת בגוף, אבל בכלא לא מוכנים לשמוע מזה. הם גם תפסו את אבא שלי במצב לא טוב, שהוא היה מסכים לכל דבר רק שיתנו משהו לכאב, אז החתימו אותו על מסמך שהוא מסכים לקבל את העוגיות. וגם שם הוא לא מקבל טיפול רפואי באותה רמה. יש לו ביטוח רפואי מאוד טוב, שמאפשר לו ללכת לרופאים הכי טובים, אבל בכלא לא נותנים לו לצאת לרופאים האלו".
בשיחה שמנהל איתנו משה מהכלא, הוא מספר על הבעיות הרפואיות בהן נתקל, ואיך הוא בכלל הגיע לקנביס הרפואי: "הגראס מקל עליי מאוד. הן מבחינת הכאבים, וגם נותן לי שקט נפשי. בהתחלה נתנו לי כל מיני תרופות, שגרמו לי לכל מיני תופעות.
"הייתי שוכח דברים, ופשוט לא הייתי אני. זה התבטא גם בעצבנות. ובזכות הגראס אני לא צריך יותר את כל התרופות הנרקוטיות האלו שנתנו לי. יש הבדל משמעותי בהשפעה של העוגיות, לעומת ההשפעה של העישון. בינתיים אני לוקח את העוגיות, מכיוון שזה מה שנותנים לי, אבל אני צריך בנוסף עוד תרופות, מכיוון שזה לא עוזר לי לגמרי".
"מאז שקיבלתי את הרישיון - המשטרה לא מפסיקים להתנכל לי. גם המשפחה שלי סובלת מזה, והם לא צריכים להתמודד עם זה. הם מפריעים לי לנהל אורח חיים רגיל, עושים אצלי חיפושים ובסוף לא מוצאים כלום. החברה בכלל והמשטרה בפרט, לא מבינים את הסבל שלי. קשה לתפוס את גודל הכאב, גם הפיזי וגם הנפשי. היחס אליי הוא כאילו הייתי עבריין או נרקומן, וגם בכלא שמו אותי גם עם הנרקומנים".
אבל הואשמת בתקיפה
"אף פעם בחיים לא הסתבכתי בפלילים. אז בגיל כזה, ובמצב שאני נמצא בו, אני אתחיל לתקוף, ועוד שוטרים? אני לא מסוגל וגם בית המשפט ראה את זה, וזיכה אותי מהעניין הזה.
במקרה האחרון, שהוציאו לגמרי מפרופורציות, הגעתי לקחת תרופות לפני ניתוח, ואז נודע לי שאני צריך לקחת אותן שלושה ימים לפני. כן התחלתי לצעוק הרמתי את הקול, אז מה?
"הרוקח עשה לי דווקא, ואמר שאני לא אקבל את התרופה. המאבטח התערב, הזמינו משטרה ונהייתה המולה אחת שלמה. השוטרים מנסים להכפיש את שמי בכל דרך, כאילו יש להם משהו אישי נגדי. המציאו לי כל מיני מחלות בלי שום ביסוס, למרות שבעיות רפואיות לא חסרות לי".
איך הגיבו האסירים, כששמעו שיש לך אישור לקנביס?
"אף אחד מהאסירים לא יודע, וגם לא יידע על האישור שיש לי. זה עדיף ככה. ככה אף אחד לא יפנה אליי, ואני לא אסתבך איתם".
אתה גרוש מאשתך, והילדים גרים איתה. אתה בקשר טוב איתם?
"אני נמצא איתם כמה שיותר. אני זקוק לעזרה רבה בבית, אז רמי ואחותו נמצאים הרבה אצלי בבית. הם עושים בשבילי קניות, מנקים לי את הבית. ברגע שאני דבר שכרוך במאמץ - אני לא יכול לזוז שבוע".
אתה מבין למה נדחתה העתירה שלך?
"השופט רוצה חוות דעת של מומחים, וזה לוקח זמן. הוא רוצה מומחה שיגיד שיש הבדל בהשפעה, ובינתיים אני סובל. במעצר בזבולון נתנו לי לעשן, אבל בכלא הם לא רוצים, יש להם נהלים. הם אמרו לי שברגע שהאסירים האחרים ישמעו שאני מקבל קנביס - הם יקפצו עליי.
כרגע אני בעיקר מקווה קודם כל להשתחרר. בבית משפט השלום כבר החליטו לשחרר אותי למעצר בית, עם צמיד והכל, ואז המדינה ערערה למחוזי, ושם הפכו את ההחלטה והחליטו להשאיר אותי עד תום ההליכים. לצערי זה יכול לקחת גם שנה".
עורך הדין של משה, אחמד ותד, מסר בתגובה לדחיית העתירה: "מדובר בתיק שהמשטרה והתביעות הוציאה מכלל פרופורציה, עת ייחסה לנאשם עבירות שאפילו אדם בריא לא יכול לבצע. בית המשפט השלום בקריות החליט לשחררו בתנאים מגבילים, אך בערר שהגישה המדינה חש בית המשפט המחוזי אחרת.
"לדעתי החלטה זו לא תעמוד בבית המשפט העליון, והתחושה היא שתיק זה הפך להיות אתגר אצל מחלקת התביעות. למרות שבתיקים חמורים יותר, ועם עבריינים כבדים יותר, מתנהגים במחלקת התביעות ובמשטרה בצורה אחרת.
הנאשם, למרות כל הקשיים והמצב הרפואי הקשה, עדיין נלחם על חפותו. הוא עצור מזה חודש, וכבר התנהלו יותר מעשרה דיונים. מה שנותר זה להמתין להכרעה של העליון. הדבר שהכי מפריע לי, הוא כאשר ביום אחד אתה נתקל במערכת שמתחילה לנהל תיק, רק מתוך הרצון להרגיש שעוד אדם יושב מאחורי סורג ובריח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם