מתפוצצים מכעס: מי אחראי למחדל הגז בנתניה?
בפעם הראשונה זה עוד נראה מקרי. אחרי הפיצוץ הנוסף שבו נפצעו 11 עובדים זרים, התחושה היא שמדובר במחדל מתמשך. מי לעזאזל אחראי על נושא בטיחות הגז בנתניה ומדוע הרשויות מגלגלות ביניהן את האחריות. בעלים של חברת גז: "הפיצוצים אירעו בגלל אכיפה לקויה, כולם מטייחים את המצב". הפיצוץ הבא בדרך?
הפיצוץ השני: 11 פצועים באיזור התעשייה
בפעם השנייה בתוך חודש זה קורה בנתניה. פיצוץ עז שמקורו בדליפת גז גורם לחורבן ומביא לפגיעתם של עשרות אנשים. לפני חודש זה קרה בכיכר העצמאות, אז נגבו חייהם של ארבעה אנשים. בסוף השבוע זה קרה באזור התעשייה הישן (קרית אליעזר). הפעם "רק" נפצעו 11 אנשים.
במשטרה ובאיגוד ערים להצלה בנתניה אומרים כי אין שום קשר בין שני המקרים. "הקשר היחיד הוא שמדובר בפיצוץ נפחי", אומר סגן מפקד משטרת נתניה, סנ"צ פרץ רצון.
לעומתו, אבי פרל הבעלים של חברת "מרכז הגז" מדגיש כי לא מדובר במקרה. "הכתובת הייתה על הקיר", הוא זועק וטוען כי המדינה אינה אוכפת את התקנים העוסקים באספקת גז בישול.
ביום שישי שעבר, בסביבות השעה 20:00, שהו 17 עובדים זרים מסין במבנה תעשייתי ברחוב פנקס. הם לא העלו על דעתם כי במסעדה הנמצאת בקומה מתחתם יש פצצה מתקתקת. ואז נשמע הפיצוץ שהרעיד את אזור התעשייה. דליפת גז מהמסעדה החריבה את הבניין. כוחות חילוץ רבים הוזעקו למקום, כמעט מפתה לומר בנוהל הרגיל, ופינו את הדיירים.
הפיצוץ הזה הגיע בסמיכות מפחידה לפיצוץ בכיכר העצמאות שאירע לפני חודש. גם אז היה התברר כי מדובר בדליפת גז, גם אז נגרם הרס רב לבניינים. ההבדל היחיד הוא שבפיצוץ הקודם מצאו את מותם ארבעה אנשים, מתוכם שלוש עולות צעירות מצרפת. הפעם, כאמור, זה נגמר בפצועים בלבד.
הדמיון בין שני האירועים לא נעלם גם מעיניו של חבר מועצת העירייה, הרצל קרן, שפנה לראש העירייה מרים פיירברג בדרישה לכנס דיון דחוף. "נוכח חומרת האירועים אי אפשר לעבור לסדר היום וברור שהאחריות הציבורית לא מאפשרת עוד לשתוק", הוא כתב לפיירברג.
"אין עוד עיר במדינה עם רצף אירועים כל כך קשה כמו שחוותה נתניה. שני פיצוצי גז תוך חודש מעניקים תחושה קשה בציבור שמשהו מסוכן ולא טוב קורה לנו בעיר. יש תחושה שיש
קרן כתב לפיירברג כי יש למסור דיווח מפורט על שני האירועים. "יש לזמן לישיבה את כל הגורמים והגופים הנוגעים בדבר, ובכלל זה את נציגי חברות הגז, מכבי האש, מנהל ההנדסה בעירייה, המשטרה וכל גורם אחר, שיסבירו כיצד אירעו המקרים החמורים".
קרן אף הפנה שאלות נוקבות לגורמי האכיפה האמונים על הפיקוח בתחום הגז: "מתי לאחרונה נערכו ביקורות בעסקים הפועלים בשני המוקדים שבהם התרחש האסון? האם יש ביקורת ואכיפה ראויות וסדירות ברחבי העיר?".
השאלות של קרן יישארו לעת עתה ללא מענה. בעירייה החליטו שלא לכנס דיון באירועים הקשים. "לאור העובדה שהאחריות לנושא הגז אינה בידי העירייה ואינה בסמכותה אלא בידי משרדי הממשלה ומאחר שלא מדובר באירוע לאומי או עירוני, איננו רואים מקום לכינוס מועצת העיר", נמסר מהעירייה.
"במסגרת פעילותה הנמרצת לסיוע לתושבים, פנתה פיירברג לראש הממשלה, לשרי הממשלה ולחברי הכנסת הן בבקשה לסיוע למשפחות ולסוחרים והן בדרישה לקדם חקיקה שתסדיר את תחום הגז והגברת הפיקוח והאכיפה בנושא".
קרן אינו היחיד שטוען כי קיימות פרצות רבות בנושא הגז. גם אבי פרל, הבעלים של חברת "מרכז הגז", אומר כי בתחום אספקת הגז יש לא מעט אנשים לא מורשים, "חאפרים" כלשונו, העובדים באין מפריע. "זו תופעה מאוד קשה, ולא מהיום", הוא אומר. "החאפרים מסתובבים בתחום ולא עושים להם כלום. הכתובת על הקיר".
לדברי פרל, הוא מנהל מאבק בדומיננטיות של חברות הגז הגדולות אך המדינה אינה אוכפת את התקנים. "במשך 60 שנה חברות הגז הגדולות פועלות כקרטל, ואף אחד לא עצר אותם. האכיפה הסלקטיבית היא רק נגד חברות הגז הקטנות ולא נגד הגדולות שמחזיקות למעלה מ-90 אחוז ממשק הגז.
"במשרד התשתיות אמרו לי שאי אפשר לסגור חברת גז גדולה. אם אי אפשר לאכוף, אז אי אפשר להתפלא ממה שקרה וממה שעוד יקרה. במשך כל השנים לא עשו את הבדיקות המתבקשות, ואסור לשכוח שיש מערכות לקויות בעשרות מקומות ברחבי הארץ".
מה הבעיה בדיוק?
"אין אכיפה מאסיבית כלפי החברות הגדולות. בעלי החברות הם בעלי ההון והם אלה שמפעילים את השלטון. בגלל זה מטייחים הכול. אני אומר לך שבמצב הקיים יהיו עוד הרבה אירועים כאלה, כי המצב הבטיחותי רעוע מאוד. אני יכול להראות לך מאות מקומות שלא עומדים בתקן. אם לא תהיה אכיפה לא תהיה בטיחות, אך אפשר לפתור את כל הבעיות".
לאחר הפיצוץ בכיכר העצמאות ערכה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון דחוף במשק הגז לבישול. מנהל אגף הפיקוח על הבטיחות במשרד התשתיות, גבי דהן, ציין בדיון כי עברייני גז לא נרתעים מהעונשים המוטלים עליהם.
"יש לנו משרד קטן שמתמודד עם משימות רבות בשוק ששואב אליו פשיעה רבה", אמר דהן. "הבעיה שלנו היא בכוח אדם. אם רוצים לתפוס את כל הפושעים צריך תקציב כדי להגדיל את היחידה בצורה משמעותית. אנשינו סופגים אלימות רבה במהלך פעולות האכיפה, ולכן אנחנו צריכים את עזרת המשטרה".
במשטרה ובמכבי האש לא מתרגשים מצירוף המקרים. "אין כל קשר בין המקרים", פוסק דובר איגוד ערים לכבאות בנתניה, יקיר מלינקר. "כרגע החקירה של המקרה נמצאת בשלבים מתקדמים".
אי אפשר להתעלם מהדמיון בין המקרים.
"יש דמיון, אבל אין שום קשר".
בפעם הקודמת היה חשד לפלילים.
"לא כעת".
איך אתה מסביר שבפרק זמן קצר התרחשו שני פיצוצים דומים בעיר?
"זו רק מקריות. אין שום קשר בין המקרים".
מדובר בתחזוקה לקויה?
"אנחנו בודקים את זה כרגע".
הבניין שבו אירוע הפיצוץ היה מיועד למגורים?
"זה היה בניין ובו מסעדה. בקומה השלישית גרו 17 סינים. בקומה התחתונה הייתה חנות שמוכרת חלקי חילוף ושמנים. אנחנו בודקים אם זה החמיר את השרפה, אבל לא זה מה שגרם לפיצוץ".
גם במשטרה נוטים שלא לקשור בין שני המקרים.
"הקשר היחיד הוא שבשני המקרים היה פיצוץ נפחי", אומר סנ"צ רצון. "אי אפשר לדעת מה היה הגורם לפיצוץ. הדבר היחיד שאנו יודעים הוא שהייתה דליפת גז אך לא ברור מהיכן. קשה לחקור מקרים כאלה, כי בפיצוץ נפחי גם המקום שהיה מקור הדליפה התפוצץ. בכל מקרה, החקירה בעיצומה, והיא תימשך עוד זמן".
בפיצוץ בכיכר העצמאות עלה חשד לגנבת צנרת. גם כאן יש חשד לפלילים?
"אין כרגע מסקנות לפלילים. לגבי גנבת צנרת, אין לנו עדות לכך. אם הייתה גנבת צנרת, הגז לא היה דולף לתוך המבנה כמו שהיה במקרה האחרון. בגנבות של צנרת, הגז דולף החוצה. כאן הדליפה הייתה ככל הנראה לתוך המסעדה".
המבנה שבו אירע הפיצוץ מותר למגורים?
"הנושא הזה עדיין בבדיקה בשיתוף העירייה. התחלנו בהליכים יחד עם הרשות המקומית, ויכול להיות שנפתח בחקירה בנושא. אנחנו לא יודעים מי שיכן שם את העובדים. בדקנו את כל נושא הבנייה והחלוקה של המבנה לחדרים. היה כאן שינוי ייעוד, ובזה צריכה לטפל העירייה".
מעיריית נתניה נמסר: "העירייה, ובכלל זה מינהל ההנדסה ומינהל התפעול, אינם ממלאים את תפקידה של משטרת ההגירה, ואין להם אפשרות לדעת היכן מתגוררים באופן זמני עובדים זרים או שב"חים.
מנכ"ל העירייה כינס ישיבה בשיתוף כל הגופים העירוניים הרלוונטיים שבה נקבעו צוותי עבודה לבדיקת עסקים ללא רישוי ושוהים בלתי חוקיים. בכוונת העירייה לפעול במסגרת האמצעים העומדים לרשותה בכל מקרה שבו ייעשה שימוש במבנים שאינם מיועדים למגורים".
ממשרד התשתיות נמסר: "אגף הפיקוח והבטיחות במשרדנו מפקח, בין היתר, על פעילות כל ספקי הגז, גדולים כקטנים, ובכלל זה עורך בדיקות מדגמיות של עמידת מתקני גז בתקנים ובדרישות. חשוב לציין כי האחריות על תקינות מתקני גז חלה על ספקי הגז, המחויבים על פי דין לערוך במתקנים בדיקות תקופתיות".
מי שרוצה לדעת כיצד עובדת השיטה ואיך בדיוק מתנהל שוק אספקת הגז בישראל, מוזמן לקרוא את עדותו של ג', תושב האזור, שהתגורר עד לאחרונה בדירה שכורה באזור המרכז.
ג', שצנרת הגז בביתו לא הייתה תקינה, נאלץ לפנות לספקים מפוקפקים משכונת ג'וואריש בלוד כדי לקנות בלוני גז. "השיקול היחיד לפנות לערבים מלוד היה כלכלי", הוא מתוודה. "הייתי צריך להשקיע הרבה כסף בהחלפת הצנרת כתנאי לאספקת גז מחברה גדולה. בעל הבית שלי נתן לי פתרון פשוט ונוח: חבר ערבי שלו מלוד".
זה נשמע קצת מפוקפק.
"מפוקפק בלשון המעטה. התקשרתי לאותו גורם, והוא אפילו לא התעניין במצב הצנרת. רק אמר לי להגיע אליו ולהביא את הבלון הריק כדי להחליפו באחד מלא. דחפתי את הבלון לתא המטען, התפללתי שלא תהיה תאונה, ונסעתי לג'וואריש. מוכר הגז הגיע ודחף לתא המטען שלי בלון מלא.
"אתה מבין, נסעתי עם 12 ק"ג של גז בתא המטען שלי. אם הייתי מעורב בתאונה, לא היו מוצאים ממני שריד. כשהגעתי הביתה חיברתי את הבלון לצנרת, והתחלתי לבשל. בפעם השנייה שנזקקתי לגז, הבחור הערבי עשה לי ג'סטה והביא אליי הביתה את הבלון. ושוב, הוא הביא את הבלון במכונית ללא כל מיגון. אם הייתה מתרחשת תאונה, שאלוהים ישמור".
מישהו בדק את צנרת הגז אצלך בבית כדי לבדוק שהכול תקין?
"לא. במשך תקופה ארוכה הייתה לי דליפת גז בבית. נאלצתי לסגור את הברז הראשי כדי שלא תהיה דליפה. בשלב מסוים החלטתי להפסיק לבשל בגז מרוב פחד. הבעיה הייתה שלא גרתי בבית משלי, ובעלי הדירה לא ממש התלהבו להשקיע ולתקן את הצנרת".
אנשים נוספים רכשו גז בצורה דומה מכל מיני גורמים מפוקפקים?
"אין לי מושג, אבל שאלתי את הבחור מלוד, והוא אמר שיש לו פרנסה. אתה יכול להבין מזה מה שאתה רוצה. בכל מקרה, אשתי החליטה בשלב מסוים לשים סוף להתקשרות עם כל ספקי הגז הערבים והבהירה לי שהיא רוצה שנקבל אספקת גז תקינה, יעלה כמה שיעלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם