קורבן או עבריין? סיפורו המדאיג של נער בן 16 מהקריות
סיפורו המוזר של אורן (שם בדוי) מקרית אתא, שהתעורר בתא המעצר לאחר לילה של שיכרות, ושמע מהשוטרים שלילה קודם התקשר אליהם, והודה בשוד ופריצה. הוא עצמו לא זוכר דבר, אבל את ההתעללות לטענתו של השוטרים בו הוא לא שוכח
עכשיו בואו ננסה לאזן את התמונה: הוא אמנם לא זוכר את כל שאירע, אך זו לא פעם ראשונה בשביל אורן שהוא במעצר. מצד שני גם הוא לא חלם שיתעורר בבוקר, כשנגדו תלוי תיק פלוס הודאה על ביצוע שוד ופריצה. "מבין כל החבר'ה שהיינו - עצרו רק אותי. הקטע הוא שהם אומרים שאני עצמי התקשרתי והזמנתי אותם, ואמרתי להם שאני רוצה להודות בשוד שעשיתי".
אנשים עושים דברים מופרכים תחת השפעת אלכוהול.
"כן, אבל לא כאלו. כבר חקרו אותי פעם אחת על השוד הזה. אמרו שהגיעו אליי ממקור מודיעיני, עצרו אותי וסתם הייתי שם יום שלם. חקרו אותי, ויום למחרת שיחררו אותי מכיוון שלא היה להם בעצם כלום. סתם נטפלו אליי. אחד השוטרים בתחנה קילל אותי והרביץ לי. הוא נתן לי סטירה ובעיטה, ואיים לרסס אותי בגז מדמיע".
אמרת או עשית משהו חריג, שיכל לעורר את השוטר לפעולות שכאלה?
"בסך הכל שאלתי מה אני עושה שם, מכיוון שכשהתעוררתי לא הבנתי איך הגעתי לשם. בתגובה הוא אמר לי 'אני ארסס אותך, ארוקן עליך את כל המיכל'. גם בפעם הראשונה שעצרו אותי, השוטר אמר לי 'מעכשיו אתה הכבשה שלנו, מעכשיו אתה כל הזמן תבקר פה, אתה תראה'. שמו אותי בתא לשעתיים, והשוטר אמר לי 'אם תשב - אני שובר לך את הידיים ואת הרגליים', וכל הזמן בא לבדוק. סתם להתעלל בי".
אמא של אורן, מיכל (שם בדוי), מספרת גם היא על התנהלות המשטרה,
"על הבוקר הגעתי לתחנה, והיומנאי התייחס אלי בצורה נוראית, קילל אותי ולא רצה להגיד לי איפה הילד. אחר כך התברר לי שחקרו אותו במהלך הלילה, וזה הרי אסור. אז בפרוטוקול אין שעה, פשוט לא נתנו את שעת החקירה. החוקרת אמרה 'לא רשמו, טעות שלנו' או משהו כזה".
במשטרה טוענים שהוא הודה בשוד ובפריצה, אחרי שהוא הזמין אותם.
"אין להם שום הוכחות. יש להם רק את הפרוטוקול הזה, שם הם יכולים לכתוב מה שהם רוצים. בכלל הם נתנו לו לחתום עליו עוד בלילה, כשהוא עוד היה תחת השפעת אלכוהול".
"הם גם אמרו שנתתי על הפריצה פרטים, שרק מי שהיה שם יכול לדעת", מוסיף אורן. "אבל זה הבית של השכן שלי, בית שאני בא והולך ממנו כל הזמן. ברור שאני יודע איך נראה הבית".
כשנתקלים לראשונה במקרה של אורן, זה נראה כמו סיפור על עוד פושע קטן מהקריות, שמנסה לצאת מהפח אליו נפל בכוחות עצמו. נבירה קלה מגלה עבר משפחתי אפל וטראומתי, שהוביל למציאות יומיומית לא פשוטה. "כשאורן היה בן ארבע, אבא שלו דקר אותי", משתפת מיכל.
"הוא חווה את מה שקרה עם אבא שלו, בצורה מאד קרובה וקשה. הוא הגיע לדירה, אמר לו 'בוא נראה קלטת', נכנס איתו ויצא איתו עם הסכין. הוא החזיק אותו ביד אחת, ודקר אותי ביד השנייה. הייתי חודשיים בטיפול נמרץ, והילדים היו אצל המשפחה. בעלי קיבל שלוש וחצי שנים בכלא. היום הוא חופשי, ואני חיה עם ריאה אחת. זה היה ממש ניסיון לרצח, הוא היה מילימטר מהלב. בכלל נס ששרדתי".
מיכל טוענת שהמקרה הנוכחי, רק מוסיף לאי האמון שלה במערכת המשפט: "היה נגדו צו הרחקה, והתקשרתי שהוא מאיים עליי. הוא בא לבית הוריי, ושבר דברים. התחננתי שיבואו לעצור אותו, מכיוון שהוא לא שפוי, אז הם עוד פעם הוציאו נגדו צו. מה יש לכם להוציא צו? הרי הוא כבר הפר פעם אחת, למה שלא יפר שוב?".
איך זה השפיע על אורן?
"לפני זה הוא היה ילד רגיל לחלוטין, אבל מאז המקרה התחילו בעיות. הוא הרי ראה הכל, וצעק 'אתה הורג את אמא שלי' והתחיל לנשוך אותו. בתור ילד בן ארבע, הוא רק חיפש להגן על אמא שלו. אחרי זה הוא גם האמין שבזכותו ניצלתי, מכיוון שהוא נשך אותו, וזזה לו היד".
איך באות הבעיות לידי ביטוי?
"הוא לא מחזיק מעמד באף מסגרת, וגם כרגע הוא לא לומד. הוא למד בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, בגלל הבעיות הנפשיות שלו. בנוסף הוא היה מטופל בריטלין כשהוא למד, מכיוון שיש לו בעיית קשב וריכוז. חשוב שהוא יהיה במסגרת, אז גם אם הוא לא מסוגל ללמוד, ולצערי הוא נפלט מכל מסגרת שכזו, אז שינסה לעבוד. אני מנסה לעזור לו למצוא, הבעיה שקשה לקלוט אותו בגלל הגיל ובגלל הבעיות שלו".
אורן, היית רוצה לחזור ללמוד?
"הייתי רוצה, אבל קשה לי. אני לא יכול לשבת. אז עכשיו אני עובד פה ושם, משתדל כמה שאני יכול, בעיקר בשיפוצים ובגינון. אני לא מצליח להתרכז לשבת מול מחשב או משהו. אני חייב ללכת לטייל. הריטלין עזר לי, אבל כבר שום מקום לא מוכן לקבל אותי".
אבא שלך עוד ניסה ליצור קשר אחרי המקרה?
"הוא ניסה להתקשר, אמר שהוא רוצה לראות אותנו, אבל אני לא מוכן. אני זוכר את זה טוב מאוד, את הכל. אותו לא עצרו, אבל אם אני אצא עכשיו צעד מהבית - הם ישר יעצרו אותי".
אחרי שבוע במעצר, שוחרר אורן לעשרה ימי מעצר בית, דבר שמשגע את מיכל: "לא מספיק טירטרו וזרקו אותו שם?". ואורן מוסיף: "במעצר מתנהגים אליך כאילו אתה כלב. כשביקשתי מים אמרו לי 'עוד מעט', ועברו שעות עד שהביאו לי בסוף. גם אוכל. אמרתי לו שאני רעב, ושלא אכלתי, והוא אמר לי 'לא רוצים להביא לך, תיחנק פה בתוך התא'. פשוט מייבשים אותך.
"הייתי בתא רק עם ערבים. לא פחדתי, אבל אתה צריך לשבת בצד, לא לדבר עם אף אחד. שבוע זה הרבה זמן. כל פעם הם אמרו שהם לא סיימו לעשות פעולות בחקירה. כל פעם עוד שתי פעולות חסרות, וככה מושכים אותך. ועכשיו אני בעשרה ימים במעצר בית. אסור לי לצאת מפתח הדלת, אני כלוא פה".
יש לך הסבר למה דווקא אליך נטפלים?
"כל מה שקורה בשכונה הזו הם באים לפה, זו הכתובת הקבועה. עכשיו אם לא לאח שלי, אז אליי".
הסיבה שבמשטרה נטפלים, לטענת המשפחה, לאחיו הגדול של אורן, היא מכיוון שהוא שם מוכר למשטרה. "הם לא מרפים מהבית הזה", טוענת מיכל, ומייד מסבירה שגם כאן מדובר בטעות.
"הבן הגדול שלי, היה מעורב בכמה שטויות כשהיה קטין והסתבך. הוא חיפש דרכים לברוח מהמציאות, אבל מאז הוא מנסה לשקם את עצמו. הוא כבר שנתיים עובד בעבודה מסודרת ומכובדת, ומתרחק מכל השטויות, אבל הם לא נותנים לו. כל שני וחמישי דופקת פה משטרה.
"הוא אפילו לא מגיע לבית משפט. לוקחים אותו, עוצרים אותו ללילה אחד ומשחררים אותו בבוקר. בן אדם עובד, מביא להם הוכחות, לא מסתובב לא כלום, די תעזבו אותו, כלום. גם אם הוא מנסה לשקם את החיים שלו - לא נותנים לו.
"זה אוכל אותי. את רוצה לשקם את הילד שלך, רוצה שיהיה לו טוב, חיים חדשים בשבילו, רואה אותו עובד כל כך קשה, ואז באים ועוצרים אותו על כלום. זה להבין שיש גם הוצאות. אני אם חד הורית, ומפרנסת את הבית לבד. כל המעצר הזה שלו, כל הקצבה שקיבלתי על הנכות - הלכה לי על המעצר.
"נסעתי לקישון להביא לו בגדים, אמרו 'לא, הוא בזבולון'. נסעתי לזבולון, אמרו לי 'רק לפני עשר דקות הוא עזב לקישון בחזרה'. טירטרו אותי חבל על הזמן, וכל פעם זה לקחת מוניות. כל יום הייתי שם כדי לבקר אותו, וקונה לו דברים שיהיה לו שם. הוא היה עצור שבוע, וכל יומיים בית משפט. בסוף לא נשאר לי כסף לאוכל לבית".
עורך דינו של אורן, ציון שמעון, מסכם: "לא כל האמצעים כשרים להשגת המטרה. יש תחושה שהמשטרה, כדי לפענח פשע, יעשו הכל, גם אם זה כולל אי חוקיות מסוימת. במקרה הזה לקחו קטין, שהתקשר ביוזמתו כשהוא בגילופין, השתמשו באלימות כנגדו והוציאו ממנו הודאה שהיא לא חוקית. זאת בשל מספר ליקויים חמורים, ביניהם העובדה שלא ניתן לחקור אדם בגילופין, בין אם קטין ובין אם לא.
בנוסף יש לדאוג, שבעת חקירת קטין יהיה נוכח אחד ההורים, ויתרה מכך לא היה עליהם לחקור את הקטין בשעת לילה מאוחרת. כל המרכיבים האלו יחדיו, בצירוף האלימות הקשה שהופעלה כנגדו, מובילים למסקנה שהמשטרה לא בוחלת באמצעים, ו'מצפצפת' על החוק. אנו מתכוונים למצות עם כל המעורבים במשטרה את כל ההליכים, החוקיים כמובן".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "החשוד נעצר בתאריך 28.6.11 בשעות הלילה, בחשד לביצוע שוד והתפרצות לדירה. אמו עודכנה ונדרשה להגיע לתחנה, אך סירבה.
"מעצרו הוארך פעמיים על ידי בית המשפט למשך 6 ימים, וב-3.7.11 נשלח לעשרה ימי מעצר בית על ידי בית המשפט, בגין החשדות המיוחסים לו. החקירה עדיין מתנהלת, ובסיומה החומר יועבר לפרקליטות. טענת התקיפה על ידי שוטר תיבדק במחלקה לחקירות שוטרים, לאחר שימסור תלונתו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם