ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

פליט קשה יום או טייקון? מס הכנסה נגד לואל טסגאי

נא להכיר: לואל טסגאי, פליט מאפריקה. מוכר כרטיסי טלפון במדרחוב נווה שאנן. על פי החישוב של אנשי מס הכנסה הוא מרוויח בכל שנה שלושה מיליון שקל. הוא לטענתו מרוויח גרושים. למי אתם מאמינים?

תסתכלו היטב בתמונה הזו, בבחור שלפניכם, ותנסו לקבל רושם ראשוני. או שלואל טסגאי הוא פליט קשה יום מאריתריאה, או שמדובר בגנגסטר ערמומי, שמרוויח מיליוני שקלים בשנה. את ההחלטה הסופית כנראה רק בית המשפט יקבל. בינתיים כדאי לנסות לפזר את הערפל שמסביב לדמות, השנויה במחלוקת.

לואל נולד לפני 22 שנה בעיר סנאפה, שמרוחקת 130 קילומטר מאסמרה, בירת אריתריאה. שני אחים ושתי אחיות. כשהיה בן 16 נשלף מבית הספר וגויס לצבא. אחרי אימונים ברובה נשלח לגבול המתוח עם אתיופיה ובקושי חזר הביתה.

"לקחו אותי בלי לשאול", הוא סיפר השבוע. "היה לי חשוב ללמוד, אבל ראו שאני מבוגר מאחרים בכיתה וכבר בשל אז בלי שרציתי העלו אותי על מדים. ידעתי שמי שנכנס לצבא לא יוצא. רשמית, השירות הוא שנה וחצי, אבל נשארים גם עשר שנים".

לואל וכמה מחבריו החליטו לערוק. עזבו הכל ועם טרמפים והליכה רגלית החלו לנוע לעבר ישראל. עברו את סודן, מדבר סיני, מרחק עצום. "עד עכשיו אני לא יודע איך נשארנו בחיים", הוא מחייך. "אלה היו ימים ארוכים בלי אוכל ומים. לפעמים אי אפשר היה להתחמק מהשמש החזקה. זו הייתה תקופה מאוד קשה".

בדצמבר 2007 הוא עבר את הגבול ומיד נעצר. שלושה חודשים בילה במחנה המעצר בקציעות ומשם הועמס על אוטובוס וירד בתחנה המרכזית בתל אביב כשבידיו תעודת פליט. אישור הגנה לשלושה חודשים שבו מודיעים שלא ניתן לעצור או לגרש אותו עד שיוסדר מעמדו בארץ.

האישור מתחדש. לואל מצא את עצמו מנקה במלון "אשל" בהרצליה, משם נדד לעבודות אחזקה ובאמצע 2009 חברים סיפרו לו שיש כוך קטן להשכרה במדרחוב נווה שאנן. 20 מ"ר, 4,000 שקל לחודש. אפשר לחיות שם בכבוד.

מדרחוב נווה שאנן שבדרום תל אביב הוא הדיזנגוף של העובדים הזרים. הוא יוצא מתוך התחנה המרכזית הישנה ומכיל חנויות בגדים ונעליים, בתי קפה קטנים, כמה מזללות. צבר מקומי ירגיש שם זר ויתקשה לתפקד מאחר שהשפה השלטת היא תיגרינית, הנפוצה מאוד במרכז אריתריאה.

לואל פתח קפה אינטרנט. שמונה עמדות מחשב, ליד הדלפק יש כרטיסי חיוג למכירה. בארון הסמוך סרטים מהמולדת ומאחור, בחדר צדדי, יש סטודיו קטן לצילום. רקעים של מפרץ קטן, בתים מרהיבים. אולי זו סיציליה, או נקודה מסוימת באיי יוון. יש גם תוספת לתפאורה הקיטשית - פרחים ותפוזים מפלסטיק.

לואל מספר שהפליטים באים להצטלם אצלו על רקע גן עדן, משם הוא רץ לסוף הרחוב, מפתח עם מסגרת מהודרת ושולח לאריתריאה, שלא ידאגו שם בבית. החיים בישראל דבש ולא שמונה אנשים בחדר, אחד על השני, שתי משמרות, העיקר לחיות.

ככה לואל חי לו בנווה שאנן המנומנמת עד שביוני, לפני שנה, נכנס אליו לחנות כוח משטרה. השוטרים ידעו בדיוק לאן הם

הולכים. לחדר האחורי, היכן שממוקם הסטודיו לצילום. הם עלו על סולם, פירקו משבצת בתקרה האקוסטית והוציאו משם חבילות של כסף. לא סתם כמה סטיפות ארוזות בניילון, אלא אוצר.

272,500 שקל ועוד 59,515 דולר . הכל במזומן, מסודר. ליד זה היה יומן כחול מלא במספרים וברשומות בתיגרינית. לואל נלקח למעצר בחשד לסחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע. בבת אחת הפך הבחור נמוך הקומה לפושע מבוקש.

אל המשטרה הגיעו ידיעות על יחסים בין לואל לכנופיה בדואית מסיני. על פי החשד, הבדואים היו תופסים במדבר מסתננים בדרכם לארץ ומכניסים אותם לבתי כלא מאולתרים. הם היו אומרים למסתננים שאם ברצונם להשתחרר, שישלמו.

לרוב לא היה לפליטים גרוש בכיס אז הבדואים היו נותנים להם אפשרות להתקשר לישראל ובעזרת קרובים לגייס כופר שנע בין 2,000 ל-2,500 דולר . אחרי העברה בנקאית שתנדוד לרוב דרך סודן, ערב הסעודית, בחריין, כדי להסוות את המסלול, הסכום יגיע לחמושים במצרים ויבוצע השחרור.

לואל, נחשד על ידי המשטרה, כמי שהיה המתווך בין הכנופיה למשפחות המסתננים. "אני זוכר את הבוקר שלקחו אותי. אפילו לא ידעתי מה קורה, רק אמרו שהם מהמשטרה. ואז זרקו עליי כל מיני האשמות שבכלל לא קשורות. כנופיה? אני לא מכיר את האנשים האלה".

לואל סיפר לחוקרים שהוא אכן העביר כסף, כי אחיו היה באותה סיטואציה ורצה לשחררו. לאחר מכן הוא סייע לאחרים מאחר שהכיר את נושא העברת הכספים מהעיסוק הצדדי שלו כבנק. לואל פרש לפני חוקריו עולם אחר ותרבות שונה.

סיפר שמשום שחלק מהאריתריאים שנמצאים כאן מוכרים כפליטים וחסרי מעמד, הם לא יכולים לפתוח חשבון, אז הכסף שנמצא אצלו בתקרה הוא ההפקדות. הרבה יותר בטוח אצלו מאשר בחדר עם שמונה פיות רעבים.

לואל פתח את היומן הכחול וסיפר שאלה הרשומות. למשל אוקובאנס טספה הפקיד אצלו 8,000 שקל ומאה דולר. דניאל אדהנום הסתפק ב-2,000 שקל . ברהנה גיבריוסוס הלך על 50 אלף שקל. וככה תאריכים מדויקים ולידם הסכום. החוקרים קראו לאנשים שמופיעים ביומן, ועימתו אותם עם הממצאים.

אוקובנאס טספה סיפר שהוא מרוויח בחודש 5,000 שקל ו-500 דולר מתוכם הוא שולח למשפחה דרך לואל. שאלו אותו החוקרים אם בבנק המאולתר יש כסף נוסף ששייך לו. ענה שכן, 8,000 שקל ועוד כמאה דולר בכסף אריתריאי. שאלו למה הוא שומר את הכסף בחנות הקטנה, אז טספה אמר שעוד באריתריאה היו שומרים את הכסף אצל בעלי המכולת. עניין של אמון.

לואל סיפר שאת העברת הכסף לאריתריאה הוא ביצע דרך חברת "מאניגרם", והעמלה שלו הסתכמה בעשרה שקלים על כל מאה דולר שנשלח. באריתריאה היה לו בחור שהעביר את הכסף למשפחות תמורת 500 דולר בחודש.

אחרי שבוע בתא קטן שוחרר לואל למעצר בית 24 שעות ביממה, אבל ללא פיקוח. הוא ישב בדירתו הקטנה ברחוב לוינסקי שבדרום תל אביב וחיכה לישועה. ואכן ב-26 ביוני נשמעה דפיקה בדלת. שליח עם מכתב רשום ממס הכנסה ובו נכתב בעברית צחה שבאופן מיידי מר טסגאי חייב להגיש דוח מלא לשנת 2009.

לואל , טרם ציינו, דובר תיגרינית בלבד. לא עברית ולא אנגלית. הוא בכלל לא ידע במה מדובר. הוא שם את המכתב בצד וחזר לכורסה.

אחרי שבוע הגיע מכתב רשום ממס הכנסה, ובו בקשה חד משמעית ממר טסגאי לתשלום מס בסך 855,938 שקל על שנת 2009, אחרת הם יצטרכו לפעול על פי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה ואז באמת לא יהיה נעים. בסעיף 194 לא משתמשים כל כך בקלות.

הוא בדרך כלל יוצא לפועל כשמפחדים שהחייב יברח, או יבריח נכסים לחו"ל. אז מס הכנסה רשאי לבקש מבית המשפט הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ או עיקול רכוש, במקרה שלנו כסף.

כשנשאלו אנשי המס איך הגיעו לסכום האסטרונומי שהם דורשים, הסבירו שכשאין נתונים מהעסק הם פועלים על פי התדריך שלהם. תחשיב לפי עסקים אחרים, דומים. אז משום שהעסק פועל במדרחוב הומה אדם ויש ללואל עובד נוסף, ההכנסה, על פי התדריך, עומדת על 1.617 מיליון שקל.

אבל העסק פתוח עד מאוחר אז קחו תוספת של 566 אלף שקל. פתוח בשבת שזה עוד 291 אלף שקל. סך הכל מרוויח הכוך הקטן בנווה שאנן, לפי אנשי המס 2.474 מיליון . לפי החישוב, לואל עצמו הרוויח 1,608 מיליון . אבל אנשי המס אמרו שלא מדובר בסוף המחזור השנתי. לפי המספרים שלהם, הוא הרוויח 1.2 מיליון נוספים מהעברות הכספים לאריתריאה ועוד 300 אלף שקל על הכופר שהוא הזרים לכנופיה הבדואית.

סך הכל האיש הכניס ב-2009, על פי החישוב של אנשי המס, 3.108 מיליון שקל, אבל משום שהם הולכים על הצד הזהיר, חישבו את השומה לפי הכנסה של שני מיליון. הנה כך יצאה בקשה ל-856 אלף שקל. לואל טסגאי, למעשה, הוא סוג של טייקון.

"איך אני יכול להרוויח כאן מאות אלפי שקלים בחודש? ", הוא אמר השבוע. "99 אחוז מהכסף בכלל לא היו שלי. זו בושה למדינה דמוקרטית שלא רוצים להקשיב ולנסות להבין את כל התסבוכת. הם פשוט סימנו ושמעו מה שנוח להם. אני חף מפשע". לואל מצא את עצמו במעצר בית ובלי הכסף ששייך לחבריו. מצב רוחו רק הלך והעכיר עד שאפטום, חבר קרוב, החליט להתערב.

"אפטום, בניגוד ללואל, לקח את עצמו בידיים. למד עברית, מתכנן ללמוד באחד הימים באוניברסיטה, מעורה במה שקורה כאן ומקושר. כשראה שידידו בצרה מיהר לברר בקהילה אם הם שמעו על עורך דין לוחמני. הפנו אותו למשרד של ניר זנו וזהבה קרן שמתמחים בתחום הפלילי, אבל גם מכירים היטב את הקהילה האריתריאית.

"מספיק לבלות בחברתם שעה כדי להבין עד כמה הם אומללים", עו "ד זנו מספר. "יש במקרה שלפנינו קושי מובנה מראש להוכיח את חפותו. הנתונים כאן כל כך לרעתו בגלל קשיי התקשורת, השפה. העובדה שבתחילת החקירה הוא לא התייעץ עם עורך דין. לא נתנו לו להבין שהוא יכול לשמור על זכות השתיקה. שיתף פעולה. בן אדם שיש לו מה להסתיר יושב בתחנת המשטרה ולא מדבר. הוא לא התנהל כמו עבריין".

כמעט אחרי שנה במעצר בית הצליח עו"ד זנו לחלץ את הלקוח שאמור לשהות עכשיו בדירתו רק בשעות הלילה, מחצות ועד שש בבוקר. אבל עניין מס הכנסה עדיין ריחף באוויר ולכן צורף למערכה משרדו של עו"ד גלעד ברון, המתמחה במיסוי. כבר בכניסה יידע זנו את המשרד הגדול שפה אין כסף גדול ושזו יותר מחווה הומניטרית.

בדקה ה-90 הוגשה בקשה לביטול צו העיקול, ממש לפני שהוא הופך לקבוע. "הם עיקלו כסף שלא שייך ללואל והם יודעים", אומר עו"ד נעם שרעבי, המטפל בנושא מטעם המשרד.

"השומה שלהם לא מתקרבת לסבירה. זה לא עסק מפסיד. אבל הבחור מרוויח 8,000 שקל בחודש, אולי עשרת אלפים. על סכומים כאלה משלמים מס של 800 שקל ולא 800 אלף שקל על ארבעה חודשי עבודה".

עכשיו המשרד של עו"ד ברון עובר עם לואל על האל"ף-בי"ת של עסקים בישראל. הם קישרו בינו ובין רואת חשבון שתלמד אותו איך מנהלים ספרים, איך מדווחים לרשות המסים. מיד אחרי ששוחרר ממעצר רץ לואל לקנות קופה רושמת, העיקר שתהיה בחנות.

"לא עשיתי כלום אז למה צריך לפחד? ", שאל לפני שנפרדנו. "אני סומך על החוק, על עורכי הדין, ואני בטוח שאקבל את הכסף בחזרה, כי הוא לא שלי. אני צריך להחזיר לאנשים שעבדו קשה בשבילו. לפעמים נדמה שאין לנו כאן זכויות ואף אחד לא רואה אותנו".

הדיון המשפטי בנוגע לצו העיקול יהיה בעוד כשבועיים. כתב האישום על הסחיטה וקשירת הקשר יופיע רק בהמשך. בשעה הקצרה במחיצתו של לואל בחנתי אותו שוב ושוב. את ההתנהגות, את הבעות הפנים. ניסיתי לקלוט את מידת התחכום. אם הוא אכן גנגסטר שמגלגל מיליונים, אז אין ספק שהוא שחקן מדהים, מועמד רציני לאוסקר.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...