ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

האדמה בוערת: מרים פיירברג יוצאת לקרב על קרקעות

ראש עיריית נתניה מרים פיירברג מגבירה את המאבק נגד המועצות האזוריות. כעת היא הצטרפה לפורום ראשי רשויות למען חלוקה שוויונית של אדמות מדינה. בדרך היא מנגחת את המועצות האזוריות: "הן עושות סלקציה כדי לקבל אוכלוסייה חזקה ופוגעות בנתניה". ראשי המועצות: "אין לה מושג על מה היא מדברת"

"יישובי המועצות האזוריות מבצעים סלקציה במושבים שלהם כדי לקבל אוכלוסייה חזקה, מקימים שטחי מסחר על קרקע חקלאית ופוגעים בנתניה". כך מאשימה השבוע ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שהשתתפה בהקמתו של גוף חדש של ראשי רשויות, "פורום ראשי ערים לצדק חלוקתי".
 
מטרתו הרשמית של הפורום היא לתקן את מה שחבריו מכנים "עוול היסטורי" בחלוקת קרקעות מדינה בין יישובים עירוניים למועצות אזוריות שכנות.

בקרב ראשי המועצות האזוריות השכנות מסתייגים מדברי פיירברג ומשיבה לה מלחמה שערה. "היא צריכה להסתכל על עצמה ולהשיב מדוע נתניה נותרה עיר חזקה", אומר ראש מועצת חוף השרון, אלי ברכה.

סוגיית חלוקת קרקעות מדינה ליישובי המועצות האזוריות החקלאיות היא אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר בשלטון המקומי. רוב אוכלוסיית המדינה מתגוררת ביישובים עירוניים - ערים ומועצות מקומיות אך רוב קרקעות המדינה נמצאות בתחומי המועצות האזוריות הכוללות יישובים כפריים - מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים - קטנים יחסית.

במשך שנים רבות ההסדר הזה התקיים, אך במהלך העשורים האחרונים, משנות התשעים ואילך, החלו המועצות האזוריות להפשיר קרקעות לבנייה, לפיתוח אזורי תעשייה ומסחר ולשימושים נוספים שמכניסים כסף לקופת הרשות (שימושים אלה מכונים "נכסים מניבים").

על רקע הדברים הללו עתרה תנועת "הקשת הדמוקרטית" לבג"צ. בפסק הדין המפורסם, "בג"צ הקרקעות", נקבע כי המועצות האזוריות אינן יכולות

להמשיך להרוויח כסף מהפשרת קרקעות השייכות ברובן למדינה. פסיקה זו של בג"ץ קיבעה את עיקרון "הצדק החלוקתי", שמשמעותו חלוקה צודקת והוגנת של משאבי הציבור.

פיירברג, הנציגה היחידה של אזור השרון בפורום, תבעה בעבר להעביר לתחום שיפוטה של נתניה קרקעות מהמועצות האזוריות השכנות חוף השרון, לב השרון ועמק חפר. היא מתחה ביקורת על פיתוחם של אזורי מסחר ותעסוקה בשפיים ובגעש, כמו גם במקומות נוספים במרחב הכפרי. פיירברג טענה כי אלה פוגעים בכלכלתה של נתניה ובערים נוספות.

"המועצות האזוריות מנצלות את עתודות הקרקע שהוקצתה להן לצורכי חקלאות למטרות אחרות שהן תעשייה ומסחר", אומרת פיירברג השבוע. "אני מתכוונת למקומות כמו שפיים, געש, גן שמואל, רישפון. כל מבנה ורפת הפכו למפעל".

אז מה הבעיה בזה?
"מקור ההכנסה של העיר היא ארנונה מתעשייה וממסחר. הארנונה למגורים מסתכמת בהפסד לעיר. לכן העוצמה הכלכלית היא בשטחי מסחר ותעשייה. במועצות האזוריות יצרו תחרות פרועה בכל תחום המסחר. הארנונה אצלם, כפי שנקבע על ידי משרד הפנים, נמוכה מאוד. הם עשו את כל שינויי ייעוד הקרקע בצורה לא חוקית. חלק מהשינוי אף נעשה בדיעבד".
 
אז למה נתניה לא מקטינה את נטל המסים?
"ביקשתי להוריד את הארנונה כדי שאוכל להתחרות במועצות השכנות אבל משרד הפנים סירב לכך".

אז מה את מתכוונת לעשות?
"המאבק שלי הוא למנוע את המשך פעילות המסחר והתעשייה בשטחים החקלאיים של המועצות האזוריות ולהעביר חלק מהקרקעות שלהן לתחום השיפוט של נתניה. כל זמן שבמועצות האזוריות עסקו בחקלאות, זה היה מקובל. אבל כיום, כשהמושבים כבר אינם עוסקים בחקלאות, שיחזירו את הקרקע למדינה. הם אינם הבעלים של הקרקע. שהמדינה תחלק את הקרקעות מחדש. לא יכול להיות ש-5 אחוזים מהציבור יחזיקו ב-90 אחוז מהקרקע. צריך לעשות צדק חלוקתי במרכז הארץ".

ביקורת נוספת של פיירברג כלפי המועצות האזוריות עוסקת במנגנון הבקרה והסינון שמפעילים יישובים כפריים במהלך קבלת תושבים חדשים באמצעות ועדות קבלה. "ביישוב המועצות האזוריות, בעיקר במושבים, גר העשירון העליון, ואין שום קשר עם המטרה שלשמה הוקם המושב. זה גורם לעיוות".

על איזה עיוות את מדברת בדיוק?
"הם יכולים לקבוע מי יגור שם. עושים סלקציה. משתמשים בכל מיני כלים שהיו נכונים בעבר, כשהיישובים היו באמת מושבים. אז, מי שרצה להתקבל היה צריך להסכים לחיי מושב, שזה אומר להיות חקלאי. כיום זה לא רלוונטי, אבל הם עדיין משתמשים בכלי שמאפשר להם לקבוע מי יתקבל למושב. זה כלי שיוצר סלקציה וכך הם יכולים לבחור את התושבים שלהם. הם בוחרים את הסולתה והשמנה של החברה. מנגד תושבי העיר לא יכולים לקבוע מי יגור לידם".

איך זה פוגע בנתניה?
"יש כאן פגיעה קשה בכותל החשוב ביותר של המדינה והוא דגל האינטגרציה. הם יוצרים סגרגציה (הפרדה, ז"ג), בין חלשים לעשירים. שטחן של שלוש המועצות האזוריות שמקיפות את נתניה הוא פי 10 מהשטח של העיר, אבל מספר התושבים שלהן הוא פחות משכונה בנתניה. נוצר מצב שהם חיים ברווחה מטורפת מול צפיפות קשה בעיר".

עד כה הוקמו כמה ועדות גבולות - הליך שבו שר הפנים ממנה ועדה מקצועית שבוחנת את האפשרות להעביר קרקע מרשות מקומית אחת לאחרת לבדיקת האפשרות להגדיל את תחום שיפוטה של נתניה על חשבון שכנותיה. "המאבק שלי הוא בהיבט של סיפוח קרקעות לשטח של נתניה והפסקת התחרות הפרועה במסחר בכל המועצות האזוריות", מסכמת פיירברג.

במועצות האזוריות דוחים מכל וכל את טענותיה של פיירברג. "אם לא הייתי מכיר את מרים הייתי חושב שהיא לא מכירה את הארץ", אומר אלי ברכה, ראש מועצת חוף השרון. "ההתיישבות העובדת לא חזקה בשטחים רבים בארץ. יכול להיות שהיא צריכה להסתכל על ערים אחרות שהן חזקות ולשאול את עצמה: 'מה אני עושה שבגללי נתניה לא חזקה'".

היישובים במועצות האזוריות בשרון, כולל שלך, הם בין העשירים בארץ.
"גם רוב הערים חזקות מאוד כי האוכלוסייה שמתגוררת במרכז חזקה. צריך לשאול למה ערים מסוימות מצליחות, ואחרות לא. אני לא חושב שנתניה תצליח יותר בגלל השטחים של חוף השרון. אי אפשר להתבכיין כל הזמן כמה עולים חדשים יש בעיר הזאת. יש בה גם אוכלוסייה חזקה".

ומה בנוגע לדרישה להעביר שטחים מחוף השרון לנתניה?
"אני מסכים לכל דבר שהוא נחוץ, אבל לנתניה אין צורך בחלקות שנמצאות בחוף השרון".

על קריאתה של פיירברג לסגור את מרכזי הקניות הפועלים ביישובים כפריים, בהם מתחם שפיים הנמצא בתחום חוף השרון, אומר ברכה: "זאת פשוט חוצפה. הם מחפשים את המטבע מתחת לפנס, ולא במקום שהוא אבד. יש מספיק מה לעשות בנתניה לפני שבודקים מה לקחת משפיים או מחוף השרון. בנתניה יש מספיק עתודות קרקע כדי להוציא לפועל תוכניות בניין עיר (תב"ע) בלי להזדקק לחוף השרון. היא (פיירברג) מנסה להשתלט על אזורי תעשייה מוכנים כי זה קל יותר במקום לשנס מותניים ולעבוד".

ראש מועצת לב השרון, עמיר ריטוב, מצטרף לדבריו של ברכה. "לנתניה יש עוד קרקעות שהיא יכולה לנצל לפני שהיא יוצאת החוצה. העיר הזאת עדיין לא ניצלה את מלוא הפוטנציאל שלה. איזה טעם יש בפנייה למועצות סביבה, כשהיא (פיירברג) טרם מיצתה את פוטנציאל העיר".

על טענותיה של פיירברג כי הארנונה במועצות האזוריות נמוכות יותר ומשום כך הן מושכות יותר יזמים מאשר נתניה, אומר ריטוב: "העיר נתניה השכילה לפתח אזורי תעסוקה מרשימים שמביאים לעיר הכנסות מרובות. אנחנו רק מפרגנים להם. לגבי הארנונה, התקבלה החלטת ממשלה שקובעת שצריך להשוות את הארנונה לאזורי תעסוקה בין מועצות אזוריות לעיריות. אנחנו מברכים על כך. אנחנו לא צריכים להיות זולים מנתניה. נראה לי שהיא (פיירברג) נכנסת למשהו שהיא לא מבינה בו. אני לא יודע למה היא מצטרפת לפורום הזה".

גם ראש מועצת עמק חפר, רני עידן, הודף את טענותיה של פיירברג. "אנחנו לא גונבים ממנה ולא לוקחים מאיש", הוא אומר. "אנחנו לא עושים סלקציה. אנחנו מקבלים תלמידים אתיופים מנתניה וגם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, אז אני לא מבין על מה היא מדברת".

היא מדברת על חלוקת לא שווה של אדמות.
"היא רוצה שטחי ענק לנתניה, שהיא לא באמת צריכה. עיר צריכה להיבנות לגובה, ושטחים חקלאיים צריכים שטח. אי אפשר לשתול תפוזים לגובה. לנתניה צמודים 3,000 דונם של המושב בית יצחק. זה חלק מאסם המזון של המדינה".

משפטן בכיר המתמחה בתחום הצדק החלוקתי מסכם את המחלוקות: "זו אכן בעיה קשה. יש בעיה של חלוקה לא מתאימה של שטחים מניבים בין רשויות סמוכות. זה בולט בין המועצות האזוריות. אבל זו חוכמה קטנה שערים יבואו ויבקשו לשנות באבחת חרב הסדר שיישובים הסתמכו עליו במשך שנים רבות, כשאין להם חלופות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...