ראשי » מקומי » השרון » רמת השרון/הרצליה

גנב וג'נטלמן: סיפורו של גנב הסכו"ם מאושוויץ

העתירה לבג"ץ שהוגשה בגין אחריותו למותו של צוער בחיל הנדסה. חשיפת השחיתות שמנעה נזק של אלפי שקלים במקום עבודתו הקודם. ויחסיו העכורים עם עובדיו בעיריית הרצליה. מיהו מוטי פוסלושני, האיש שעלה לכותרות בגין גנבת סכו"ם ממחנה אושוויץ

מוטי פוסלושני הוא האיש האחרון שאפשר היה לקשרו לעברה של גנבת חפצים ממחנה הריכוז אושוויץ. הקצין הבכיר במילואים מחיל הנדסה קרבית, בנם של ניצולי שואה ואחד מהבכירים בעיריית הרצליה, נחשף השבוע שלא בטובתו אחרי שנעצר והובא לדין  באשמת פגיעה באחד המקומות החשובים ביותר לעם היהודי.

"לא הסתדר לי לקרוא על הפרשה הזאת", אומר מפקד חיל ההנדסה הקרבית לשעבר, תא"ל (מיל') אלי טולדנו. "מוטי היה קצין מעולה".

גם בעיריית הרצליה, שם שימש פוסלושני כמנהל אגף שאיפ"ה (פיקוח ואיכות הסביבה) הופתעו מהפרשה המביכה ומההתפטרות שבאה בעקבותיה. "רובצת עליי עננה, ולכן התפטרתי", הסביר פוסלושני. "אני יודע שעם הזמן יהיו אירועים חדשים וישכחו אותי".

פוסלושני נולד לפני 60 שנה להורים ניצולי מחנה אושוויץ. "השואה זה דבר שתמיד היה בבית", הוא אומר. "זה היה דבר חי ונושם. הביקור שלי במחנה נבע מתוך צורך פנימי שלי ושל אשתי, דומיניק, שאף היא בת לניצולי שואה, להיות במקום ולחוש את הדברים, להכיר את מה שגדלנו עליו. רק חלק מכל המשפחה שלי ניצל. אבי היה שלוש שנים באושוויץ - ושרד. הוא היה בריא, צלול. הערצתי את מה שהוא עבר ואת האופן שבו שיקם את עצמו".

לאחר שסיים את לימודיו התגייס פוסלושני לצבא. הוא שירת בחיל הנדסה קרבית, עבר קורס קצינים ופרש מצה"ל בדרגת אל"מ. בתפקידיו האחרונים שימש כמפקד מרכז אב"כ וכקצין ההנדסה של פיקוד הדרום. "מוטי הוא איש יקר", אומר עליו אל"מ (במיל') גיורא סגל, שהיה אחד

מפקודיו. "היה לו שם טוב במהלך שירותו".

גנבת הסכו"ם ממחנה אושוויץ לא הייתה הפרשה הראשונה שבעטיה עלה פוסלושני לכותרות. באמצע שנות השמונים, נהרג איתן מלמד, צוער בחיל הנדסה, במהלך פעילות בשדה מוקשים בגולן. חקירת מצ"ח העלתה כי התרשלותו של פוסלושני הביאה למותו של הצוער. אמו של החייל ההרוג עתרה לבג"ץ וביקשה שיעמידו לדין את האחראים לטרגדיה, בהם פוסלושני. בית המשפט דחה את עתירתה.

בתחילת שנות התשעים השתחרר פוסלושני מצה"ל, ומאז הוא שומר על קשר עם חבריו בעמותת חיל ההנדסה. "קראתי בעיתון על הפרשה, והתפלאתי שמוטי מעורב בה", אומר טולדנו. "זה לא מתאים לו. הכרתי אותו כאדם רציני, ערכי וכמי שתמיד דובר אמת. כאב לי בשבילו. הוא היה מפקד טוב".

עם צאתו לחיים האזרחיים החל פוסלושני לעבוד בחברות המתמחות בתשתיות. אחת מהן היא "אדום מחצבים ופיתוח", שם כיהן כמנכ"ל. בסוף שנת 1998 הוא חשף בחברה פרשת שחיתות שגרמה לה להפסדי ענק. השחיתות שחשף באמצעות חברת חקירות כללה תשלום דמי חסות, סחר בחלקי חילוף והונאה בדיווחים על שעות העבודה.

בהמשך עבד פוסלושני בכמה חברות בחו"ל, ולפני שלוש שנים ושלושה חודשים החל לעבוד בעיריית הרצליה כמנהל אגף שאיפ"ה. רק לפני שבועות אחדים הוא שודרג במעמדו לתפקיד סמנכ"ל העירייה ועוזר לראש העירייה, יעל גרמן. גורמים בעירייה טוענים כי שדרוגו נועד להגדיל את שכרו. "מדובר באיש מקצועי, אם כי אדם קשה", מספר בכיר בעירייה. "היו עובדים שהתקשו לעבוד איתו. הוא ממש אדם קשה".

אחד האנשים שהתקשו להסתדר עם פוסלושני היה מנהל היחידה לאיכות הסביבה, אורי רוזין, שפרש לאחר שהוכפף לאגף שאיפ"ה. השבוע הוא סירב להגיב להסתבכותו של הממונה שלו לשעבר. במהלך כהונתו של פוסלושני הועלו טענות כי פקחי האגף קיבלו הנחיות להרבות במתן דוחות, אך בעירייה דחו את הטענות על הסף.

למרות מעמדו הבכיר, פוסלושני לא הרבה להיחשף ונמנע מלהתראיין. השבוע הוא יצא מאלמוניותו בנסיבות שהיה מעדיף כמובן לוותר עליהן. פולסולשני נעצר בשבוע שעבר בשדה התעופה בקרקוב, לאחר שבתיקים האישיים שלו ושל רעייתו דומיניק התגלו פריטים שנלקחו ללא אישור ממחנה אושוויץ.

השלטונות הפולניים, שלא שכחו את ההלם ששרר לאחר גנבת השלט שהוצב בכניסה למחנה הריכוז לפני כחצי שנה, הביאו מיד לדין את בני הזוג פוסלושני ודנו אותם לחצי שנת מאסר על תנאי ולקנס.
העובדה שבני זוג מישראל נחשדו בגנבה מאושוויץ גרמה לתהודה רבה בכל העולם, והסיפור פורסם במדינות שונות.

בישראל הזעזוע היה קשה אף יותר. בעיריית הרצליה לא ידעו על דבר מעצרו של פולסושני. בתחילת השבוע, בשובו לארץ, הוא הודיע לבכירי העירייה על התפטרות מתפקידו. "זה היה מפתיע מאוד. דבר הזוי. אף אחד לא ציפה לדבר כזה", אומר גורם בכיר בעירייה.

במהלך השבוע, כאשר הכותרות הראשיות עסקו בזהותו של הגנב מאושוויץ, ניסה פוסלושני למזער נזקים. "הסיפור הוא כל כך פשוט", הוא אומר. "אנשים מנסים למצוא מה מסתתר מאחורי המקרה ולא מבינים שזה היה פשוט. היינו במחנה אושוויץ 2, המוכר כבירקנאו.

באחת הפינות יש אוסף פריטים מהמחנה. מחוץ למתקן, על הקרקע, התגוללו בבוץ פיסות ברזל קטנות שהיו חלקי סכו"ם ומתכת חלודים ומתפוררים. לקחנו אותם כדי לשמור אותם למזכרת. זה לא היה חלק מאוסף המוזיאון. גם במשטרה המקומית שינו את אופי האישום מגנבה להוצאת חפצים מהמוזיאון".

ועדיין, לא חשבתם שזה בעייתי?
"זה כמו שהייתי מוציא אבן מחתיכות הקרמטוריום או פיסת תיל. העברה, עד כמה זה נשמע רע, הייתה שהוצאתי את הפריטים האלה מהמקום. כשאומרים הגנב מאושוויץ זה כאילו הוצאתי מהכספת דברים יקרים. אנשים לא מבינים את הדברים לאשורם. אני רוצה שהדברים יהיו בפרופורציה".

היית צריך לצפות שהרשויות הפולניות יהיו רגישות יותר בעקבות גנבת השלט שבוצעה ממניע אנטישמי.
"אין לי ספק שזה היה חלק מרכזי בעוצמת הטיפול שקיבל המקרה שלי. המשטרה הפולנית, שנכשלה במקרה של השלט, ניפחה את החזה במקרה השולי שלי.

"הם לא גילו את הפריטים בעצמם. רק כששאלו את אשתי בנמל התעופה מה הדברים החלודים שיש בתיק היא סיפרה בתום לבה שאספנו את זה בבירקנאו. זה לא שאיזה גאון חשף אותנו. זה היה דבר תמים, כי רק רצינו לשמר משהו. גם התובע הפולני הבין שאין כאן משהו דרמטי, והוא הוציא אותנו במינימום האפשרי של נזק. יכולנו להינזק הרבה יותר".

למה מיהרת להתפטר מהעירייה?
"כרגע רובצת עליי עננה משפטית. בית המשפט מצא אותי אשם באירוע. אני עוסק בתפקיד שיש בו חוק וסדר. מעבר לזה, אולי זה הקל על העירייה שהתפוח האדמה הלוהט לא יהיה שם. אף אחד מקברניטי העירייה לא ניסה להניא אותי. נראה שהסיטואציה הייתה כזו שהרגישו שטוב שהלכתי".

נפגעת מהתגובה שלהם?
"באיזשהו מקום ציפיתי שיהיה למישהו אכפת, אבל אני מקבל את זה. נראה לי שאף אחד לא נפל מהכיסא כשהתפטרתי. אולי זה התאים להם שאדם שנתפס בעברה כזאת לא יהיה בקרבתם. בשיחות עם עובדים, הרגשתי שהם כואבים את העזיבה".

איך יזכרו אותך בעירייה, כמנהל שקידם את איכות הסביבה או כגנב?
"כל אחד יזכור את מה שהוא רוצה ואת מה שחשוב לו. מי שירצה לזכור את האירוע הזה, אז זה מה שיהיה לנגד עיניו. מה שהכי מפריע לי זה שלא עשיתי את מה שרציתי בעירייה. היו לי עוד תוכניות גדולות. יש פרויקטים שהיו עוזרים לעיר הרצליה לעלות כיתה בכל תחום. היו לנו יעדים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...