ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

אין עוד מלבדו: בר שכונתי כשר כבש את נחלת בנימין

בנחלת בנימין, מעוז חיי הלילה וההיפסטרים התל-אביבי, נפתח לאחרונה "ריש לקיש", הבר השכונתי הכשר היחיד בעיר. שיר גרין הצטיידה בחצאית הכי צנועה בארון, והלכה לדפוק ת'ראש בליל חמישי עם בירת בוטיק ישראלית וגבינות מהגליל

כששמעתי על הבר הכשר החדש שנפתח בתל אביב עם השם המוזר - "ריש לקיש" - לא יכולתי שלא להרים גבה בפליאה. גם בר, גם כשר, ועוד בתל אביב? לבשתי את החצאית הצנועה שלי (כי אין לדעת) ויצאתי לדרך. כמעט פספסתי את המקום - כנראה מתוך צרות דעת חיפשתי איזה סימן יהודי שיבשר לי שהגעתי - אבל בתל אביב כולם תל-אביביים.

כלפי חוץ המקום, בנחלת בנימין 49, נראה בדיוק כמו כל מקום בילוי אחר ברחוב. אבל בפנים, אחרי שמתמקמים, מרגישים מיד באווירה השונה. תקרת העץ ופסיפס האבן על הקיר משווים תחושה ירושלמית-אירופית; המוזיקה לא מחרישת אוזניים; האור חזק דיו כדי לאפשר לך לזהות לפחות את האנשים שאתם הגעת, והאוויר נקי באופן מפתיע מעשן סיגריות כי אסור לעשן בפנים, אבל באמת.

אני מתיישבת על הבר, מזמינה בירת בוטיק ישראלית בהמלצת הברמנית, ומבקשת ממנה לאתר לי את בעלי המקום. איכשהו אני שוב מצפה לפגוש בבחור דתי על פאותיו וציציותיו, ולהפתעתי מגיע עידו, צעיר מחויך שחולצת סוף קורס גזורה וסנדלי שורש יהלמו אותו בול.

החושים שלי מתבררים כמחודדים כי עידו מספר לי שבצבא הוא היה באגוז. מלח הארץ, מה שנקרא. השותף השני אייל מצטרף אלינו, ואני מבקשת להוציא החוצה שולחן כדי שיהיה נוח יותר לדבר. אייל מסביר לי שאפשר לקבל על זה קנס ומוסיף "יאללה, נישען על איזה אוטו, אנחנו בישראל". וזה, כבר הבנתם, בדיוק מה ששותים, מריחים וחווים במקום הזה - את ישראל.

אמרנו ישראל? אז מה יותר ישראלי משירות משותף במשרד הביטחון, שם עבדו והכירו אייל ועידו. אייל הוא אייל אלימלך (40), נשוי פלוס ארבעה ממזכרת בתיה ודתי מהסוג המגניב (הוא חבש כובע במקום כיפה, והזכיר קצת את סאבלימינל). עידו הוא קיבוצניק חילוני בן 25 (שבשל עבודתו הנוספת מעדיף שלא נציין את שם משפחתו).

הרעיון לפתוח בר כשר - בידי שני חברים חסרי ניסיון בתחום חיי הלילה - היה של אייל, שחש בצורך הזה לאחר שהות ממושכת בחו"ל. "אני עובד כבר 20 שנה בחו"ל בשירות המדינה. אחרי שנמצאים כל כך הרבה זמן רחוק, מרגישים שזה חסר. רציתי לעשות משהו בבית, משהו שמתגאה בתוצרת ישראלית", הוא אומר, וממשיך:

"ברים רגילים יש פה כמו פטריות. רצינו לעשות משהו ייחודי לאנשים שכן חשוב להם לשמור על כשרות, אבל מפני שאין בררה הולכים למה שיש וצריכים לעשות כל מיני חישובים במקום פשוט להירגע וליהנות".

בזהירות אני שואלת אם יש בזה איזו אמירה או ביקורת, לפתוח מקום כשר דווקא בתל אביב. אייל ממהר לבטל באמירה "איש-איש באמונתו יחיה", ואפילו מדגיש (למרות שלא לשם כיוונתי) שהוא לא מאמין בכפייה ושכל אחד צריך לעשות מה שבא לו.

יש ביניכם פער גילים לא קטן, איך מסתדרים עם זה בעבודה היום-יומית?
"כשיש עבר יחד במסגרת כזאת לחוצה עם המון אחריות והדגל מתנפנף מאחוריך, נוצר משהו שהוא הרבה יותר מקשר חברי. הקשר נהיה בוגר ללא קשר לגיל. יותר כמו משפחה. כמו בצבא".

מה זה בכלל "בר כשר" ? במה זה בא לידי ביטוי?
"בעיקרון הקונספט מתמקד בישראליות, לאו דווקא בדת. הכשרות באה לידי ביטוי בכך שהתפריט כולו כשר חלבי, אנחנו לא פותחים את המקום בשישי ויש כאן שמירת שבת. אבל זה שהמקום כשר לא הופך אותו למקום דתי. אנחנו רואים את הפאב כמקום ישראלי אותנטי, ומנסים לתת לזה ביטוי בעזרת שימוש בעיקר במוצרים מתוצרת ישראלית. היה כאן מישהו שהגדיר אותנו כפאב עברי".

התוצרת הישראלית שאייל מדבר עליה היא אלמנט מרכזי בהוויה של המקום, שמשווק כ"פאב ישראלי בניחוח מן הגליל", המוקדש ליינות, לבירות ולגבינות המיוצרים בצפון הארץ. בין היתר תמצאו בו יינות מיקבים כמו דלתון, תבור ורמת הגולן ולצדם יינות מיקבי בוטיק דוגמת יקב בן זמרה ויקב אדיר.

השניים מסכימים כי שם המקום מוזר למדי, אך מבהירים שהוא "מייצג משהו מאוד ישראלי, שגם קשור לדת". " ריש לקיש הוא שמו השני של רבי שמעון בן לקיש, ופירושו בארמית הוא 'ראש השודדים'", מסביר אייל.

"הוא חי בתקופת הרומאים והיה הפושטק של הצפון. הביאו אותו כדי להיאבק בחיות ענק, ואת כולן הוא הצליח להביס. הוא היה בעל גוף גדול, כוח ואומץ, וזה מאוד מתחבר לדמות הישראלית ולמלחמה של עם ישראל בגויים. זה בעצם הסיפור, ולא, אנחנו לא מוכרים קישים".

עידו ואייל נכנסים פנימה, ואני מנצלת את ההזדמנות לגשת לשלוש בנות שיצאו החוצה לעשן. הן בנות 25-22 מערים שונות באזור גוש דן. אני שואלת אותן אם "ריש לקיש" עונה על הצורך במקום בילוי כשר.

"האמת היא שבדיוק מהסיבה הזו אנחנו שוקלות לאמץ אותו כפאב הבית", הן עונות. אני מתפלאת ומזכירה שזה כלל לא קרוב לבית שלהן, ואחרת מסבירה: "שלושתנו שומרות כשרות, קשה למצוא בר כזה שיהיה גם טוב, גם יגיש אוכל ולא רק נשנושים, וגם יהיה כשר".

השלישית מוסיפה: "הרבה פעמים הולכים למקומות שהם לא כשרים, ולא נעים לשאול על כל דבר אם זה כשר או לא, את מרגישה חופרת, לא זורמת, אז פשוט נמנעים מלהזמין דברים מסוימים או סובלים בשקט".

אני חוזרת פנימה לסיים את הבירה שלי, ועל הבר יש זוג שנראה מעט יותר ממיודד, הוא בן 22 והיא בת 25, היא שומרת כשרות, הוא פחות. אני שואלת אם הם בדייט, הם מחליפים מבטים מבוישים והבחורה מהססת. בסוף היא עונה: "אפשר לומר שכן". הגעתם בגלל הכשרות? אני שואלת. "האמת שלא", עונה הבחורה (הבחור עסוק בטוסט מפתה). "הגענו עם חבר, אבל אני שומרת כשרות אז היה נחמד לגלות את זה. המקום באופן כללי מאוד נחמד, אז כנראה שגם נגיע לכאן שוב".

מסעדות כשרות ומשובחות - החל מ"גשן", דרך "ביבלוס" ועד "לילית", אפשר למצוא בעיר, אבל ככל שהעלתה בדיקתנו - "ריש לקיש" הוא הבר השכונתי הכשר היחיד בתל אביב.

המקום נפתח בתחילת מאי ולדברי אייל, "הוא עדיין בשלבי התהוות, אבל מהתגובות החיוביות נראה שהוא נתן מענה למשהו. פתאום התגלה שכן היה צורך בזה ושכן אנשים מחפשים את הנישה הזו, אפילו בתל אביב".

איזה קהל הגיע עד עכשיו?
עידו: "זה מגוון. הגילאים הם 25-20, בערבים מסוימים גם 30 פלוס, יש אנשים דתיים שמגיעים, חובשי כיפות, גם הרבה שומרי כשרות ומסורת, וגם חילונים לחלוטין".

אייל : "יש הרבה התעניינות בוועדי עובדים שדווקא מחפשים את הכשרות, והיום זה בעיקר במסעדות. השאיפה היא גם לחדור לשוק הזה ולתת להם את המענה למקום בילוי כשר".

זה לא פוגע בעסקים שהבר לא פתוח בשישי?
"צריך לחכות ולראות, עוד מוקדם לראות אם זה משמעותי, אבל בכל דבר יש הקרבות, במיוחד אם בוחרים להאמין ברעיון וללכת אתו עד הסוף".

אתם לא חוששים שהנגיעה ביהדות תרתיע או תרחיק אנשים מלבוא?
"אנחנו לא מתרגשים מדברים כאלה. כשנתפסים לקונספט מסוים צריך לדעת להיות מוכן לספוג אש, אם אתה מאמין בזה בלב שלם צריך ללכת עם זה עד הסוף. כרגע בעיקר מנסים להשקיע יותר בפרסום ובשיווק כדי למשוך כמה שיותר אנשים".

ובכל זאת, זה לא קצת מתנגש, כל נושא הדת אל מול חיי הלילה המתירניים של תל אביב?
"אין שום בעיה בלשתות וליהנות. להפך, זה מצווה - יין ישמח לבב אנוש. זה לא חייב להיות הוללות וזימה. עכשיו יום חמישי אז קצת יותר נראה פה כמו בשאר המקומות, אבל במהלך השבוע יותר שקט - יש כאן דייטים והוויה קצת שונה, יותר איזי. אנחנו ההוכחה לכך אפשר ליהנות גם בלי התהוללות וגם בעיר הזאת".

יש תכניות מיוחדות לעתיד?
עידו: "אנחנו רוצים שהמקום יהיה במה ללהקות ישראליות ושיהיו כאן הופעות. התכנית היא לפרסם את המקום גם ככזה שנותן במה פתוחה להופעות וליוצרים מוזיקליים ישראלים. זה הכיוון הכללי, יותר הופעות, ערבי במה פתוחה וכמובן, לשמור על הצביון הישראלי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...