בכיר במשטרה: רוב החיסולים מבוצעים ע"י בוגרי יחידות מובחרות
לוחמים ששירתו בצה"ל, בהם כמה צלפים, הפכו לרוצחים שכירים בשירות המאפיה הרוסית וארגוני פשיעה ישראלים. קבלו את המחירון המלא של הרוצחים השכירים
אך לאחר חקירה מאומצת קבעו במשטרה כי סקורדוק, ששירת חטיבת בגולני, ביצע את הרצח האכזרי בשליחות המאפיה הרוסית. כאשר חוקרי ימ"ר נגב ניסו להבין מי שלח אותו למשימת החיסול האכזרית, הם נתקלו בחומה בצורה.
סקורדוק סירב לשתף פעולה. בהמשך התברר, שהוא שוגר למשימת הרצח על ידי מיכאל טנסקי, אסיר המרצה עונש מאסר בכלא אשל, ושהמשטרה חושדת שהוא מבכירי המאפיה הרוסית בארץ.
סקורדוק, מתאבק לשעבר שזכה בכמה תחרויות ארציות, עשה טובה לטנסקי. ב-18 באוגוסט 2010 הוא הגיע לדירה בשכונת נחל בקע בבאר שבע, לאחר שקיבל תיאור מפורט מי היעד לחיסול. סקורדוק, שצוייד באקדח, ירה שמונה כדורים מטווח אפס במשה איחייב (23) ובחברתו ורוניקה קו, בת ה-18.
חצי שנה חיפשה אחריו המשטרה ורק לפני כשלושה שבועות הוא נעצר, לאחר שאחד מחברי המאפיה הרוסית, אשר שותף בסוד החיסול והצביע לו על הבית של איחייב, הסכים לשמש עד מדינה נגדו.
סקורדוק, על פי עד המדינה, לא קיבל הרבה כסף עבור החיסול: 1,000 שקל, נערות ליווי וסמים. במשטרת ישראל בפרט ובמשטרת מרחב הנגב בכלל, הצטברו באחרונה רשימות של חיילים משוחררים, אשר שירתו ביחידות מובחרות בצה"ל - צנחנים, גבעתי וגולני, חלקם צלפים שסיכנו את חייהם בכמה מלחמות, והפכו לרוצחים שכירים עבור בצע כסף.
"סוקרדוק הפגין קור רוח שרק למעט מהרוצחים השכירים יש. הוא לא התרגש כאשר חברתו של קו זיהתה אותו. הוא פשוט ירה בה ארבעה כדורים ועזב את המקום בריצה", הסביר קצין בכיר במשטרת מרחב הנגב.
ועוד הוסיף הקצין: "הסכום שקיבל סקורדוק היה זעום, בגלל שהוא עשה טובה לחבר, אבל להערכתנו הוא קיבל המון כסף על מקרים אחרים
"זו תופעה מפחידה לחשוב שחיילים מצטיינים משוחררים, ששירתו ביחידות מובחרות, הופכים לרוצחים שכירים בגלל שלא מצאו עבודה. יש לנו מידע שרוצחים שכירים ששירתו בצה"ל מבצעים חיסולים ברוסיה עבור המאפיה המקומית, דבר שמקשה על המשטרה שם ללכוד אותם".
חוקרי ימ"ר נגב הצליחו לעלות על שיחות טלפון שניהלו מהכלא טנסקי ו- ר', המשמש כראש השלוחה הדרומית של המאפיה הרוסית בדרום, עם ראשי הארגון ברוסיה. השניים היו צריכים לקבל את אישורם לחיסולו של איחייב. "הצלחנו ליירט את השיחות שלהם לרוסיה ואנחנו חושדים שהם התקשרו לשם כדי לקבל אישור עבור החיסול של איחייב", כך העריך מפקד ימ"ר נגב, סנ"צ דודו בואני.
על פי נתונים לא רשמיים של המשטרה, בישראל מסתובבים כ-30 רוצחים שכירים, מחציתם שירתו ביחידות מובחרות בצה"ל. הם פועלים בשליחות של ארגוני פשע בארץ וברוסיה, כאשר התעריף משתנה מחיסול לחיסול. לטענת בכיר במערך המודיעין במשטרת ישראל, הרוצחים השכירים ששירתו בצה"ל מעדיפים לעבוד ברוסיה בגלל הכסף הגדול והפינוקים שהם מקבלים מראשי המאפיה שם.
"ככל שהמיועד לחיסול נמצא ברמה גבוהה מאוד בארגון פשע או במאפיה הרוסית, הסכום עולה. זה נע בין 150 ל-300 אלף שקל ולעיתים אף יותר.
ככל שהסיכון גדול, כך גם המחיר. ארגוני הפשע פשוט סומכים על אותם חיילים לשעבר. הם מעדיפים לקחת אותם מאשר עבריין שעלול למכור אותם במידה וייתפס", הסביר קצין המודיעין לשעבר במשטרת המחוז הדרומי, סנ"צ ישראל אריאלי.
אולם החיילים לשעבר לא פעילים רק ברוסיה, אלא גם בישראל. כך למשל, אדם איטל (25), תושב באר שבע ששירת בהנדסה קרבית, ביחידת מובחרת - "יעל". איטל, שהפך על פי החשד לרוצח סדרתי, נשכר על ידי העבריין שלום פרימו, יעד מודיעיני בכיר של משטרת מרחב הנגב, לחסל את יריביו, עטווה אבו סעלוק (23) ואחמד אבו גליון (27), שניהם תושבי העיירה תל שבע. פרימו חשב שהשניים יחסלו אותו, עקב סכסוך שפרץ ביניהם, ולכן הקדים תרופה למכה ושכר את איטל לרצוח אותם.
על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז הדרום נגד איטל נטען, כי איטל קיבל עבור חיסול השניים 150 אלף שקל במזומן ובתום המשימה היה אמור לקבל מפרימו עוד סכום של 60 אלף שקל.
איטל גם נחשד על ידי המשטרה שחיסל את רועי תשובה, חברו הטוב, וזאת על פי בקשתו של ראש ארגון פשע גדול מדרום הארץ. הוא היה אמור לחסל גם את חתנו של תשובה, אלישע סבח, עבור כמה עשרות אלפי שקלים, אבל משימה זו לא יצאה אל הפועל.
תעשיית הרוצחים השכירים בישראל מגלגלת מדי שנה סכום של כמה עשרות מיליוני שקלים. לא מדובר רק בחיסולים, אלא גם בניסיונות חיסול או בזריקות רימונים לעבר בתיהם של ראשי ארגון פשע יריבים, כאות אזהרה.
"זו עבודה שקטה, לא מסובכת והכסף מאוד מפתה", מסביר סנ"צ בדימוס אריאלי. "במרבית המקרים המשטרה לא מצליחה לאתר את הרוצחים השכירים. הם מגיעים למקום בו נמצא המיועד לחיסול באופניים או באופנוע, כי זה כלי שהכי קל להיעלם איתו ולא לעורר חשד. הם עובדים נקי מאוד ומסודר. הסיכוי להפליל אותם ללא עדי מדינה שואף לאפס".
כדורגלן הפועל באר שבע ונבחרת ישראל לשעבר, אלי אוזן, תושב באר שבע, חוסל ב-23 בדצמבר 2009. אוזן ז"ל, שהיה מסוכסך עם חגי זגורי שנחשב לבכיר בעולם הפשע בנגב, הוזמן לפגישה לילית ונרצח מכדור אחד שנורה בצווארו ופגע בעורק הראשי. אוזן מת כעבור כמה דקות.
"זו עבודה של רוצח שכיר ששירת בצה"ל ביחידה מובחרת", טוען קצין בכיר במשטרת מרחב הנגב. "אנחנו מקווים להגיע אליו בקרוב. אנחנו יודעים מי הזמין את הרצח".
במשטרה מעריכים, שמרבית החיסולים בשנים האחרונות בעולם התחתון בישראל בוצעו על ידי רוצחים שכירים ששירתו ביחידות עילית בצה"ל. את מרבית הכסף עבור החיסול מקבלים הרוצחים לפני ביצוע המשימה ואת היתר בסיומה.
"אם תשים לב, במרבית החיסולים הגדולים שהיו בארץ של ראשי ארגון הפשע או של סתם חיילים שלהם, לא נתפסו המחסלים על ידי המשטרה ולא הוגשו כתבי אישום נגד הרוצחים השכירים, וזה מעיד על המיומנות שלהם.
"הם יודעים להטמין מטענים במכוניות, בגלל שחלקם שירתו כנראה בהנדסה קרבית. יש להם ידע רב בחומרי נפץ וארגוני הפשע קופצים על כאלה אנשים ומפתים אותם תמורת כסף רב לעבוד איתם", טוען סנ"צ בדימוס אריאלי.
כדי לטשטש את זהות הרוצחים השכירים, נוהגים ראשי ארגוני הפשע לבצע חילופי רוצחים. כלומר, רוצח שכיר מצפון הארץ מבצע חיסול בדרום או במרכז ולהפך. "היו רוצחים ממרכז הארץ שפעלו בדרום במסגרת ההסכם הזה לחילופי רוצחים שכירים. זה מבלבל מאוד את המשטרה וקשה לתפוס את המבצעים", העיד באחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מתן נחמיאס, עד מדינה נגד חגי זגורי.
1. חיסול חייל בארגון פשע: בין 70 ל-150 אלף שקל.
2. חיסול ראש ארגון פשע יכניס לכיסו של הרוצח השכיר סכום שנע בין 300 אלף לחצי מיליון שקל.
3. הטמנת מטען חבלה במכוניתו של עבריין למטרת חיסול והפעלתו בטלפון סלולארי: בין חצי מיליון למיליון שקל.
4. זריקת רימון או ירי אזהרה לעבר ביתו של עבריין: בין 30 ל-50 אלף שקל.
עבור חיסול ברוסיה מקבלים הרוצחים השכירים הישראלים סכומים שנעים בין 50 ל-100 אלף יורו, כולל בתי מלון ברחבי העולם, כרטיסי טיסה לכל יעד ונערות ליווי לפינוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם