גן של שושנים: איך הפך גן שמואל לאחד הקיבוצים העשירים בארץ?
לקיבוצניקים מגן שמואל יש הרבה סיבות לשמוח. מפעל המזון שלהם סיים את הרבעון הראשון ברווח שיא של 19 מיליון שקל, והוא מייצא את תוצרתו כמעט לכל העולם. מה הפלא שאחרי שהפך לאחד הקיבוצים העשירים בארץ, הוא אינו קולט דיירים חדשים
הביטוי האהוב עליו ביותר היה "הקיבוצניקים העשירים עם בריכות השחייה", כך הציג אותם בגין בפני תומכיו בעיירות הפיתוח. עם השנים סבלו הקיבוצים ממשבר כלכלי קשה ועמוק, שינו את אופיים הסוציאליסטי ונאלצו להתמודד עם הכלכלה הישראלית שעברה תמורות דרמטיות.
בחלוף השנים אפשר לקבוע כי הצהרתו של בגין עמדה במבחן הזמן. הדוח הכספי שפרסם בימים האחרונים "גן שמואל מזון", מפעל המזון של קיבוץ גן שמואל הנמצא בפאתי חדרה, מראה כי המשבר של שנות השמונים והתשעים חלף לו. את הרבעון הראשון של השנה (החודשים ינואר-מארס) סיים המפעל, העוסק בייצור חומרי גלם לתעשיית המשקאות הקלים, ברווח שיא של יותר מ-19 מיליון שקל. ההכנסות שלו באותה תקופה הגיעו אף הן לשיאים חדשים והסתכמו ב-245 מיליון שקל.
קיבוץ גן שמואל, המשתייך לזרם הקיבוץ הארצי, נוסד בשנת 1913. שני חברים הכניסו אותו אל דפי ההיסטוריה. האחד הוא גיבור ישראל אורי אילן, שנפל בשבי הסורי בשנת 1955 ובאקט של גבורה התאבד מחשש שיסגיר סודות ביטחוניים. השני היה עוכר ישראל אודי אדיב, שהורשע בראשית שנות השבעים בריגול למען סוריה וישב בכלא.
כמו כל הקיבוצים, גם גן שמואל התבסס בראשיתו על חקלאות, אך עם השנים הבינו החברים כי מפלחה לבדה קשה להתפרנס. וכך, לצד רפת משגשגת, בריכות דגים, לול לתרנגולי הודו ולאווזים, התפתחו גם ענפים פחות חקלאיים: מפעל גן שמואל מזון, שעיבד את התוצרת החקלאית; מרכז הקניות המשגשג; אולפן וידאו; ובית דפוס. הענפים הללו הצליחו להפוך את גן שמואל לאחד הקיבוצים העשירים בארץ.
מפעל גן שמואל מזון הוקם בשנת 1942. באותה תקופה, שיא מלחמת העולם השנייה, מדינות אירופה הפסיקו לרכוש מתוצרת פירות ההדר של הקיבוץ, וטונות של תוצרת חקלאית הושלכו לאשפה. המפעל שהוקם החל לשמר ולעבד 200 טונות פירות בשנה. בשנות החמישים החל המפעל לייצא את תוצרתו לאירופה, וכיום הוא מספק חומרי גלם לתעשיית המשקאות הקלים בארץ ובעולם, ומייצר מיץ טבעי במסגרת המותג "פרימור". נוסף על כך, המפעל מייצר רכז עגבניות. יותר מ-80 אחוז מתוצרת המפעל יוצאת ל-35 מדינות ברחבי העולם.
כיום המפעל נמצא בבעלות משותפת של הקיבוץ, המחזיק ב-43 אחוז מהשליטה, ומשקיעים נוספים, בהם מחלבת יוטבתה, כלל
כדי להבין את היקף הפעילות של המפעל, בדוח הרבעוני נכתב שבמהלך עונת פרי ההדר האחרונה עיבדה החברה 68,311 טונות של פירות. עוד נכתב כי במהלך חודש יוני המפעל יעבד 45 אלף טונות של עגבניות. "במסגרת ניתוח הסביבה העסקית שלה, הגיעה החברה למסקנה שעל מנת לשמר את היתרונות היחסיים שלה, עליה להתרחב לפעילויות נוספות בחו"ל", נכתב בדוח. "לצורך כך הוקמו חברות בת ושותפויות עם גורמים מקומיים באיטליה, בספרד ובפולין".
בדוח הרבעוני נכתב כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפעל הוא יצואן המזון המעובד הגדול ביותר בישראל. לפי נתוני המועצה ליצוא מוצרי פרי הדר, עגבניות ותירס, 57 אחוז מהייצוא של פירות אלה מתבצע על ידי המפעל.
אחד הקשיים שעמו נאלץ המפעל להתמודד הוא הצמצום העקבי של שטחי הפרדסים בישראל, הנובע ממצוקת המים ועליית מחירים, וכן עם הירידה בביקוש לפירות. סיבה נוספת לצמצום שטחי הפרדסים הוא הפשרת הקרקעות שעליהן ניטעו לבנייה. כך, בעצם, הצטמצם ב-20 השנים האחרונות שטח הפרדסים במדינה במחצית.
"קיטון שטחי הפרדסים גורר כמובן באופן ישיר קיטון בהיצע פרי ההדר לתעשייה בפרט", נכתב בדוח. "בשנים האחרונות התייצבה כמות הפרדסים הנטועים, אך כיום ניטעים פירות אשר פחות מתאימים לשימוש תעשייתי, דבר המחריף עוד יותר את הקיטון המתמיד בהיצע חומרי הגלם".
המפעל מצליח לפרנס את בעלי המניות שלו לא רע. בשלושת החודשים הראשונים של השנה שוויו של המפעל הוערך ב-670 מיליון שקל. מתוך זה, חצי מיליארד שקל היה שווי הנכסים השונים שלו.
ההכנסות של המפעל ממכירות היו, כאמור, 245 מיליון שקל, עלייה דרמטית לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה שבו הסתכמו ההכנסות ב-197 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 32 אחוז.
הדוח מציין כי העלייה נובעת מעלייה במכירות למדינות חבר העמים. סיבה אחרת לצמיחה בהכנסות היא עליית מחירי הפירות, שאפשרה לחברה להעלות את מחירי מוצריה. בשורה התחתונה רווחי החברה עמדו על 19 מיליון שקל, ובעלי המניות בחברה קיבלו בזכות הרווחים הללו דיבידנדים של יותר מ-7.5 מיליון דולר.
בזכות העלייה בהכנסות, החברה צברה יותר מזומנים. בסוף חודש מארס היו בקופת החברה יותר מ-8 מיליון דולר לעומת 3.2 מיליון בשנה שעברה.
"צריך להבהיר שהכסף לא הולך אלינו, אלא יש דיבידנדים", מבהיר מרכז המשק בקיבוץ גן שמואל, אודי שצקי. "אסור לשכוח שמדובר בחברה ציבורית. כשהחברה מחליטה לחלק דיבידנד, אני מקבל את חלקי. אני גאה מאוד במפעל הזה. בכל זאת, הוא יצואן המזון הגדול ביותר בארץ. זו חברה ענקית, ויש עוד הרבה שותפים. אנחנו מקבלים חלק מהרווחים, והדיבידנד משתנה בהתאם להחלטות החברה".
בכל מקרה, המפעל הפך את הקיבוץ לעשיר.
"גן שמואל הוא קיבוץ מבוסס. יש לנו מגוון עסקים עם הרבה חקלאות ומסחר. יש לנו את דוכן גן שמואל. המרכז המסחרי שלנו חזק. יש לו תחרות הולכת וגדלה".
אתם קולטים תושבים חדשים?
"אנחנו במצוקת דיור, ובקושי מצליחים לשכן את ילדינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם