"תהיו מוכנים עם האצבעות": נעמה כהן מאוד רוצה לחזור לכוכב נולד
הערב (ש') יזכו המתמודדים שהודחו מכוכב נולד להזדמנות לחזור ובגדול במסגרת תוכנית "גלגל ההצלה". אחת המתמודדות שמאוד בונה על זה היא נעמה כהן, קרייתית במקור, שסומנה כהבטחה גדולה אבל הודחה במפתיע. בראיון מיוחד לזמן קריות היא מספרת על המאחורי הקלעים של כוכב נולד, האהבה לשירה והתוכניות לעתיד

כן כן, זו כבר עונה תשיעית התשיעית, ובמהלכה כבר ראינו אלפי מתמודדים מכל הארץ, שהתקבצו להם בחיפה, אודישנים מרגשים (ארז שמואלי), מצחיקים (הילד והפפאיה מראש הנקרה), שנויים במחלוקת (הויכוח הטלוויזיוני הראשון בין מרגול למירי מסיקה בנוגע ללירון רמתי, שכלל את צמד משפטי הקאלט "אתה לא ממש זמר", "ממש זמר") ומפתיעים.
אחד מאותם אודישנים מפתיעים היה של נעמה כהן, בחורה יפה, במקור מקרית מוצקין, מארחת במסעדה (שאחר כך באתר כוכב נולד הצהירה שהדבר שהיא נורא רוצה לעשות, הוא דווקא ללמוד לבשל) ועל הדרך גם בוגרת להקה צבאית ו"רימון". כהן כבשה את השופטים עם "במקום הכי נמוך בתל אביב" של אסתר שמיר, ומשם דילגה לה דרך מחנה האימונים אל הנבחרת.
גם בנבחרת היא סומנה כמתחרה חזקה, אחת כזו שעם הייחוד שלה, הקול שלה, המראה שלה ובעיקר המוזיקה שלה - תגיע רחוק רחוק, אולי אפילו עד הגמר בחיפה.
אלא שכמו שאומרים אדם מתכנן תוכניות, וילדות שולחות אס אם אסים. כהן הודחה מהתוכנית, שיוחדה לשיריו של שמוליק קראוס, עם השיר "מה איתי", אבל מסרבת לוותר, והערב (ש') תעלה ל"גלגל ההצלה" השנתי, במטרה לעורר את המסמסים שנרדמו על משמרתם, ונתנו לה ללכת כל כך מהר.
"אנשים הופתעו כשעזבתי", מספרת כהן, שגרה כיום בתל אביב. "בכלל רובן היו קצת שוקיסטיות. אנשים די לא מעכלים את העזיבה שלי, ואומרים את זה ממש בקול".
אז איך באמת עזבת?
"התוכנית היא לא צפויה בעליל, אין לדעת מה יקרה. יכול להיות שאנשים מתעייפים מלהצביע כל הזמן לפייבוריט, רגע אחד לא עוקבים ודברים יכולים להשתנות. זה לא שאם אתה טוב - אתה בטוח".
אחת הטענות שחזרה לגביך הייתה הקור שאת משדרת, עד שבמפגש שלך עם צדי צרפתי, דווקא בתוכנית האחרונה שלך, התגלתה בך רגישות, שטענת שהייתה שם תמיד.
"אני לא יודעת על מה הם מדברים. כל הזמן אמרתי את זה, ורוב הזמן לא התייחסתי. לכל אחד יש את ההגשה שלו, אני לא יכולה להיות מישהו אחר. אני יכולה להיות מי שאני. יכול להיות שהשירה מאוד מסוגננת, מאוד בשלה, ואולי בעיניהם זה היה נראה כאילו זה קר".
את מגיעה אחרי שירות בלהקה צבאית ולימודים ב'רימון', יכול להיות שמשם השירה המסוגננת?
"ממש לא. מרימון לקחתי רק 'פיל', או את הרצון לכתוב שירים מקוריים, את המיומנות, הטכניקה".
באיזה סגנון שירים את כותבת?
"בזמנו זה היה רוק אקוסטי, והיום זה הפך להיות כל מיני דברים".
אולי תעשי גם שירים בסגנון של "ילדים זה שמחה" של הברירה הטבעית, שטענו שגרם לך לפתע לפרוח?
"זה שלמדתי ב'רימון' לא אומר שאני שרה רק ג'ז", היא צוחקת. "היה חשוב לי להראות גוונים ממני ולעשות כיף, זו הסיבה שבחרתי את השיר.
"לקראת הביצוע חקרתי את השיר לעומק, וגיליתי שזה שיר מחאתי,
אליהם זה גם אל הקהל. יכול להיות שבחרת שירים, כדי לקלוע לטעמו של הקהל המסמס בבית?
"חשוב לי שהקהל יאהב אותי ויעריך אותי, אין ספק. אבל חשוב גם שבסוף תוכנית אחזור הביתה, אסתכל בביצוע שהיה לי ואגיד בלב שלם שזו אני.
צריך להבין שלפעמים זה לא פשוט עניין בחירת השיר. אתה בוחר שיר כשאתה במוד מסוים, ואז עוברים כמה ימים ואתה צריך לשחזר את ההרגשה. אם זה עצב, כעס, שמחה, את ההרגשה שאיתה בחרת את השיר".
וכמה משקל יש לאנשי הצוות של כוכב נולד בבחירת השיר?
"ההפקה מאוד הולכת עם המתמודד, עם האינטואציות שלו, ועוזרת לו לבחור את הדבר הכי מתאים לו".

היה שיר שבחרת וניסו להניא אותך ממנו?
"לא היו הרבה דברים כאלה. לקראת התוכנית האחרונה אני רציתי לבצע את 'הבובה זהבה', אבל המליצו לי להחליף. בדיעבד השיר לא התרומם לשום מקום, וטוב שהקשבתי להם והחלפתי ל'מה איתי'. פשוט הרגשתי שזה לא נכון".
נחזור להתחלה. השיר שאיתו באת לאודישן הראשון, היה 'במקום הכי נמוך בתל אביב' של אסתר שמיר. את רואה בה מודל לחיקוי?
"אני מאוד מעריכה אותה כמוזיקאית ויוצרת, והתאהבתי בשיר הזה. חבר טוב עזר לי לעבד אותו, בצורה אחרת של בלדה, ואז מאוד התחברתי.
"כשהגעתי אל השופטים אני מניחה שהם ראו בחורה עדינה, רגישה, שבאה לעשות קלאסיקה מוכרת ואיכותית. לא ראו בי נערת רוק, ראו בי בשיא השלווה שלי. אמרתי מה שיהיה יהיה, לא ניסיתי להיות גדולה. באתי, שרתי את השיר, הלכתי. או יותר נכון באתי, שרתי את השיר, עברתי".
כהן היא במקור מקרית מוצקין, אבל אחרי הצבא עקרה לתל אביב, כדי לפתח את הקריירה המוזיקלית שלה בצורה מקצועית: "עבדתי בכל מיני מקומות, שרתי בכל חור כדי להבין מה הדרך שלי, והבנתי שאני חייבת להקריב את הקרבה למשפחה, את המקום שבו גדלתי, בשביל החלום שלי.
"מבחינתי עד היום זה בשביל החלום שלי. אני לא מרגישה תל אביבית. אני מאוד מחשיבה את עצמי כצפונית ברמת הקריות, אבל זו ההקרבה כדי להתעסק במה שהלב כמה אליו".
אם כבר חרשת את השטח מלמטה, איך 'נכנעת' והלכת לכוכב נולד?
"הרצון היה תמיד. צריך להבין שכדי לעשות את מה שאתה אוהב - צריכים גם להכיר אותך. בשנה האחרונה הרגשתי שאני צריכה להזיז משהו, שדברים קצת לא זורמים בקטע נכון, בקצב נכון.
"אני עובדת קשה, מברמנת ושרה. שרתי בהרכבי קאברים למיניהם, בהפקות, אפילו ליוויתי את יהורם גאון במשך תקופה. עבדתי קשה בשביל להמשיך, אבל הרגשתי שמשהו גדול צריך לקרות".
ומאז כוכב נולד, הדבר הגדול הזה קורה?
"אפשר להגיד שיש שינוי. פונים אליי הרבה אנשים ברחוב, ואלה לא פניות דביליות, אלא מרגשות כמו 'את בעיניי הכי טובה', 'הפסקתי לראות', 'אין לי חשק לראות יותר'. אנשים ממש לקחו את זה אישי, וזה מדהים בעיניי. בא לי לחבק אותם כשהם אומרים את זה, ולפעמים אני עושה את זה".
תתארי בכמה מילים את הרגע הזה, שלפני העלייה לבמה.
"יש זרמים חזקים בכל הגוף, ממש הרגשה שאתה לא יכול לשבת, שאתה חייב לעשות משהו עם הגוף שלך. המון מחשבות רצות, ויש המון אי שקט. מיותר להגיד לחץ. וברוך ה', והרגע שאתה הולך לבמה - אתה מתחיל לשחות. לפני שאתה נכנס למים קרים בתחילת מאי, המים קרים ואתה לא יודע מה לעשות עם עצמך, אבל אתה חייב להיכנס. אני מרגישה שאני לא נכנסת לאט לאט, אלא נזרקת ומתחילה לשחות.
"כמו דג אתה מצליח להתגבר, ופשוט מתחיל להיות חלק מהים. הכניסה מאוד קשה, טעונה, מרגשת, חסרת אתה לא יודע מה לעשות עם הגוף שלך, אבל ברגע שעולים לבמה - זהו, מתחילים לשחות".
וכשיורדים מהבמה?
"יש הקלה, אתה מרגיש כמו אחרי ריצת 2000. הרגשה מהממת. הבעיה היא שאין לך זמן להתרפק, וישר אתה צריך לחשוב על השיר הבא, על התוכנית הבאה".
שעד כמה את בודקת את הביצועים שהיו לך בדיעבד?
"כל הזמן. אני ישר חוזרת הביתה, וחייבת לראות מה עשיתי. כשאתה שם - אתה לא יודע לאורך היום איך אתה נראה. רק אומרים לך אנשים שעובדים איתך. אתה לא יודע איך אתה נראה, רק אחרי שאתה חוזר הביתה".
כהן לוקחת הפוגה קלה, ומבקשת לציין לשבח את הצוות של כוכב נולד. לאו דווקא אלו שנמצאים בפרונט הטלוויזיוני, ויותר אלו שמאחורי הקלעים: "הם מאוד מקצועיים, בין היתר מכיוון שהם עושים את זה הרבה שנים. הם מריצים בעיניים עצומות, והם אנשים מקסימים שמאוד שמחתי להכיר והיה לי כיף לעבוד איתם. אני ממש מצדיעה להם, מכיוון שהם עושים עבודה קשה. בהתחלה אנחנו הרבה אנשים, כך שקשה לתכנן את כולנו, להפעיל את כולנו".
כוכב נולד אמנם מצליח בטבלאות הרייטינג, אבל לא ממש ייצר כוכבים גדולים. מכוכב נולד לא הגיע שלמה ארצי הבא.
"לא הגיע שלמה ארצי, אבל הוא הביא לנו את שירי מימון, את נינט, את מארינה ועוד. בשורה התחתונה כוכב נולד עושה את העבודה שלו".

ואולי רגע אחרי שהאורות כבים - כך גם המתמודד נעלם.
"זה לא תמיד נעלם, זה תלוי בך. לא באתי לתוכנית רק כדי להיחשף, אלא גם כדי ללמוד עוד קצת על עצמי, לדעת מה אני רוצה לעשות עוד. מה להכניס לבמה שלי. אני יודעת לשיר, וגם קצת לשחק. לדוגמא אחרי התוכנית גיליתי שמאוד מעניין אותי טלוויזיה, וזה לא היה קורה אם לא הייתי נכנסת לתוכנית. מתמודדים נעלמים אחרי התוכנית? כנראה שזה עניין של מזל ויכולת. להיות בכוכב נולד זו עבודה לא קלה, אבל היא לא מסתיימת כשהוא נגמר - היא רק מתחילה".
נעבור לפאנל הקדמי, מה דעתך על השופטים. את חושבת שהם עזרו לך במהלך התוכנית?
"גיליתי שבכל פעם שעליתי ואמרתי 'השופטים שם, אבל תעשי את זה שלך' – הצלחתי, ודווקא בפעם האחרונה שהדהד לי המפגש עם צדי, ומה שהוא מצפה ממני, את היישום שלי והתובנות איתו - זה מאוד הלחיץ אותי, ובתת מודע גם קצת ערער אותי. לכן צריך לקחת את העניין של השופטים מאוד בפרופורציה. אני מאוד מעריכה את דעתם, כי הם באמת עשו דבר או שניים במוזיקה בישראל, אבל אני צריכה לזכור, ועשיתי את זה רוב הזמן, שאני הולכת לעשות את העניין שלי, ושאהיה שלמה איתו.
"אני מאוד מרוצה מיאיר ניצני, דעתו נחשבת, מקצועית, לא מתחנפת והיא כל הזמן מאוד אובייקטיבית וקורקטית. אני מאוד שמחה שהוא בפאנל. צריך להבין שבתוכנית כמו כוכב נולד אתה בא להיחשף, להופיע, ואם יאהבו - יאהבו. אם לא - לא".
אחת ה"בעיות" שליוו את כהן במהלך התחרות, הייתה ההתעסקות בעובדה שהיא בחורה יפה.
עד כמה היופי שלך, וההתעסקות בו, הפריע?
"זה קצת הפריע לי במהלך האודישנים, מכיוון שדווקא באודישן אתה בא הכי טבעי, הכי פשוט, לא מאופר, ודווקא אז ציפיתי ורציתי שיותר יתייחסו לאיך שאני שרה.
"אבל הם מאוד איזנו את זה, ולא הרגשתי שזה גבר על דברים אחרים. אני חושבת שזו החבילה שלי, כל אחד והחבילה שלו. אני לא צריכה להרגיש מרירות בקטע הזה. זה אף פעם לא מובן מאליו".
מי המתמודד שהכי הופתעת מהדחתו?
"יוסי אשר".

שאר המתמודדים, אלו שנשארו ואלו שהודחו, נשארים בקשר?
"לי יש את האנשים שקרובים אליי, אבל צריך להבין שיש שכבות גיל. אני בקשר עם האנשים שהייתי איתם בקשר טוב, לאורך התוכנית והעבודה עליה. יש אנשים שיהיו חברים שלי הרבה זמן, גם אחרי התוכנית".
אולי תצאו למסע הופעות ביחד.
"באמת יכול להיות שכן".
דיברת על גיל, והעונה נחשבת לעונה מאוד מבוגרת בכוכב נולד. הצמד נדב ואסף (31), לירון רמתי (30), מלי שלום (27). יכול להיות שבכוכב נולד הבינו, שצריך גם קצת בגרות בהגשת השירים?
"לפי דעתי זו לא הייתה הבחירה של הפקת כוכב נולד, פשוט בחרו אנשים מגוונים, אנשים שיש להם צבע מיוחד. ובאמת לכל אחד מהאנשים האלה יש משהו מיוחד.
"נדב ואסף הם קלאסיקה מהלכת, לירון מזכיר את זוהר, כשאתה עוצם את העיניים, ומלי היא מגניבה. השיקול לפי דעתי היה פשוט להביא מגוון רחב של מתמודדים".
ובכל זאת את חושבת שלגיל שלך יש משקל, בהבנה של שיר ובהגשה שלו?
"אני יכולה להבין אותו אחרת, אבל לא יודעת אם יותר טובה".
רגע לפני סיום הראיון, מגיעה השאלה החשובה מכולן - מה השיר שתבצע כהן ב"גלגל ההצלה". אחרי הכל ביצוע ב"גלגל הצלה" שווה ערך לביצוע של אודישן ראשון: יש לך פעם אחת נוספת, אחרונה, לרגש, להגיע לקהל, לשלוח אותם ואת אצבעותיהם אל הסלולרי.
מה השיר שתשירי בגלגל ההצלה?
"אני עוד לא יודעת איזה שיר, אני עדיין בהתלבטות קשה. יש לך מה להציע?".
לאחר התחבטויות קשות ולא פשוטות, שכללו את העובדה שצריך שיר שיתאים למידותיה של כהן מחד, ומצד שני יהיה מספיק מוכר ושייך גם לקהל הצופה, ובעיקר המסמס, בחירת המערכת הייתה "משחק של דמעות" של להקת נקמת הטרקטור.
כהן הוסיפה אותו לרשימה, חכו ותראו מה הבחירה הסופית. "מלא אנשים מתנדבים להציע הצעות", היא מגלה, "אבל לאורך התוכנית רק מה שאני בחרתי - אלה הדברים הכי טובים שהתלבשו עליי. זו נחמה, מכיוון שאתה מבין שאין אף אחד שיכול לעזור לך, רק אתה. לאורך כל הזמן היה חשוב לי, שהבחירות של השירים שלי יהיה להם מה להגיד, לא משהו סתמי. בדיעבד זה הכריע איך אהיה על הבמה.
"אם אני עושה משהו שבא לי לעשות, שאני נהנית מכל צליל, שורה או פאוזה - אז אני יודעת שהסיכוי שלא אצליח מאוד נמוך. אם אני מחוברת ושם, אפילו אם זה שיר עצוב - הכל יעבוד לטובתך. מה שאין לי שליטה, שזה שיפוט, הקהל, אבל אם אתה עולה עם משהו שאתה נהנה לעשות את זה - הסיכוי שתצליח מאוד גבוה".

לסיום, רגע לפני גלגל ההצלה, יש לך מסר לכל אלו שסימסו, או אלה שלא סימסו וכדאי שיסמסו?
"אני קודם כל מחבקת את כל האנשים שעשו איתי את הדרך, ושנחשפתי בפניהם ותמכו והצביעו, וישבו הדוקים ועברו איתי כל שלב בדרך הזו. זו רכבת הרים מאוד מאוד לא צפויה, ולא משנה כמה זמן אתה שר בחיים. זו חוויה אחרת.
"אני רוצה לבקש מכולם להמשיך להיות איתי ולתמוך, מכיוון שזה מה שיעזור לי בתוכנית. אני מאוד רוצה להראות עוד ממני. תהיו מוכנים עם האצבעות. אסור להיות שאננים, וצריך לחזק מתמודד שאתה אוהב, מכיוון שזה לא יעזור שהוא יהיה טוב. זה המשחק: דעת הקהל. מי שאתה אוהבים - נשאר. אם אתם אוהבים אותי - תעזרו לי להמשיך הלאה בגלגל, ובהמשך הדרך".
יש כיוון ליום שאחרי?
"יש לי חלק נכבד של חומרים, אבל אין עדיין מספיק לאלבום שלם".
יש זמר מסוים שהיית שמחה לעבוד איתו?
"דודו טסה. גיליתי שאני מאוד מתחברת למוזיקה שלו, ואת הכתיבה שלו. (בתוכנית ביצעה כהן את "בסוף מתרגלים להכל" של טסה, ע"ל) מאוד הייתי רוצה לשתף איתו פעולה אולי, והכל פתוח יום אחרי. מה שיעשה לי טוב, מה שירגיש לי נכון - אלך על זה. כמו שאמר שלמה ארצי - אתה יכול להיות מה שבא לך".