והעיקר לא לפחד: סיפורו של "השוער המתאבד"
מי שלא ראה את משה שמאי מזנק לרגלי חלוצי היריב בפליק-פלאק לצדדים, עושה גלגול כפול וקם כשהכדור בידיו, לא ראה שוער מתאבד מימיו

כי בכל שבת שנייה שיחקה קבוצת הכדורגל של הפועל חולון את משחקי הליגה שלה (ליגה ב' מחוז דרום ב') במגרשה הביתי, ולא מעטים מחניכי בני עקיבא העדיפו לחזות בסלטות של איש הגומי, השוער פיכה ניניו, בגולים מחצי המגרש של המפציץ דוד סגס, בפריצות הסופה של קיצוני הסופה מאיר (הפרסר בבית ההבראה) בן עמי, בלהטוטים של דני (ראש העיר) צדוק, בנגיחות של יהודה בן יהודה (יודה בניודה) ובמשחקיו ההרואיים של בנג'ו והבה.
אבל החבר'ה הטובים, השרופים, היו משכימים קום ופוקדים את מגרש הקופסא של הפועל חולון גם בבוקרם של ימי השבת, כי בבוקרם של השבתות הייתה משחקת קבוצת הנוער של הפועל חולון, ובשער של הנוער עמד השוער המתאבד משה שמאי.
ומי שלא ראה את שמאי מזנק לרגלי חלוצי היריב בפליק~פלאק לצדדים, עושה גלגול כפול וקם כשהכדור בידיו, לא ראה שוער מתאבד מימיו. ואנחנו, החבר'ה הטובים, להלן השרופים, היינו עוצרים את נשימתנו כששמאי היה צולל, מחזירים את הפעימות החסרות כשקם, והיינו מאושרים.
קבוצת הבוגרים של הפועל חולון התמודדה אז על כרטיס העלייה לליגה א', נגד ס.ק נס ציונה שנקראה בפי העם הסקציה. אבל לקראת הישורת האחרונה, קרי חמשת המשחקים האחרונים, נקרא השוער פיכה ניניו לשירות מילואים בדרום.
המאמן אשר בלוט לא ניצב בפני דילמה, בכלל לא, הוא העלה מקבוצת הנוער שני ילדים בני 16, את השוער משה שמאי והקיצוני הימני אהרון לוי, ובסוף העונה עלתה הפועל חולון לליגה א'.
בעונה הראשונה פיכה ושמאי עמדו לסירוגין בשער, לצד משחקים גדולים של פיכה ניניו במשחקי החוץ נגד מכבי ובית"ר נתניה, ריחף משה שמאי בספירות גבוהות והציל כדורים מהחיבורים נגד הפועל צפת, מכבי רמלה ובית"ר תל אביב.
אבל משחקו הגדול באותה עונה היה בימק"א נגד בית"ר ירושלים. הוא יירט לפחות חמישה כדורים שעשו דרך בטוחה לרשת, קטע אותם בעודם באבם, התאבד לרגליהם של האחים אמינוף ויצחק מונסה, וקטף כדורים מראשו של אודי-חמודי-מי-דפק-את-עמידר-רובוביץ'.
בעונות הבאות נתן שמאי הצגות תכלית נגד הסקציה עם גברי בן שמעון וברוכל'ה רוזנשטיין, מול הפועל מחנה יהודה של בני רצון ויוחאי אהרוני,
לשיאו הגיע בבאר שבע. הפועל חולון ניצחה בבית את האחים מרצ'ביאק מקרית אונו ועלתה למקום הראשון בטבלה. בשבת שאחרי כן שיחקה מוליכת הטבלה בבירת הנגב.
המאמן הדרומי יחיאל מור סגר את שחקניו במחנה אימון במדבריות הנגב, הם אכלו נחשים חיים, התחרו בריצה נגד גמלים, וסחבו על גבם טיארים של מטוסי בוכנה שאותם פילחו בהתגנבות יחידים מתחת לאפם של השומרים בשדה תימן.
במשך 86 דקות שכבו חלוצי הפועל באר שבע - לילו עופר, חיים כהן, שמואל אדמון, אברהם נומה ואהרון קול צבר - על שערו של משה שמאי ולא יכלו לתת לו גול.
שמאי הדף כדורים מבין חיבורי הקורות, זינק לרגליים ואיגרף מקו החמש. שוער כמוהו טרם נראה בבירת הנגב, זעקו כותרות העיתונים למחרת, אבל בדקה ה~87 נבעט טיל מחמישה מטרים ושערו של משה שמאי נפרץ. בכינו, החבר'ה הטובים ביציע, ומשה שמאי והמאמן זאב בסרגליק על הדשא.
בשנת 1970 עלתה הפועל חולון לליגה הראשונה. המאמן יעקב חודורוב לקח כפרויקט אישי את יענקל'ה רודיק, הצנחן עם העוזי. שמאי, כשוער שני, שיחק במספר לא קטן של משחקים, אבל בסוף העונה ירדה הפועל חולון בחזרה לליגה השנייה ושמאי תלה את חליפת הצלילה, הכפפות והכובע, והלך לכתוב שירים.








נא להמתין לטעינת התגובות





