ראשי » מקומי » שפלה » ראשון לציון

הורים לתלמידי ב': ילדה אחת מטילה אימה על כולם

הורים בבית הספר "רעות" בראשון לציון טוענים: ילדה בכיתה ב' מטילה אימה על שכבה שלמה. משרד החינוך: "בית הספר פעל בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל ובהלימה לתקנון בית הספר"

כיצד קורה שילדה קטנה בכיתה ב' מצליחה להטיל אימה על שכבה שלמה? הורים לילדים בכיתות ב' בבית הספר "רעות" בראשון לציון אומרים כי הם חוששים להגיע לבית הספר  בשל גל אלימות שמקורו, לטענתם, באחת מילדות השכבה. 

"קשה לי להאשים את הילדה", אומרת ר', אם לתלמיד כיתה ב'. "הכל מסתכם בחינוך. וזה כנראה מה שהילדה רואה בבית. אחרת למה מרגע שכף רגלה דרכה בבית הספר רק כך היא מתקשרת עם סביבתה? צריך שיהיה לזה איזשהו הסבר".

"הבת שלי באה לבקר את חברה שלה מהכיתה המקבילה, היא אפילו לא דיברה עם אותה ילדה", אומרת ש', אם לשני ילדים בבית הספר. "היא יודעת שאסור לה לדבר עם הילדה הזו כדי שחלילה לא תחטיף לה. אלף פעם אמרתי לה לא להתקרב אליה. הבת שלי סיפרה שאיך שהיא עברה לידה, הילדה הזו פשוט שרטה אותה ביד והשאירה סימן גדול".

פניתם למישהו מצוות בית הספר?
"הילדה שלי הלכה למורה התורנית, וכשאני הגעתי לאסוף אותה מבית הספר הלכתי ישר למנהלת. כל ילדי הכיתה קיבלו אותי בשער הבית הספר כשהם צועקים שהיום הילדה הרביצה לבת שלי. כל יום זה ילד אחר. המנהלת אמרה שתטפל בעניין, שהנושא בטיפול, אבל היא לא אומרת יותר מזה, איזה טיפול ומה עושים. הכל מטאטאים מתחת לשטיח. לדעתי אין שום טיפול".

לדעה הזו שותפה גם ת', אם לילדה הלומדת בכיתתה של הילדה. "עוד מהשנה שעברה הבת שלי היא פשוט סוג של קורבן לאלימות ולאגרסיות שיש בילדה הזאת", אומרת ת'. גם היא, לדבריה, פנתה להנהלה ובצר לה אף פנתה לעירייה ראשון לציון בבקשה לעזרה ולא נענתה. "בתי ספר יסודיים הינם באחריות משרד החינוך", מסבירים בעירייה.

"אצלנו הסיפור מתחיל כבר משנה שעברה", מספרת ת', "אחרי כמה פעמים שהילדה הרביצה לבתי, ובכל פעם עשו לבת שלי 'חקירה' כאילו היא לא בסדר, מה היא אמרה לה וכל זה, זה הגיעה למצב שאמרו לבת שלי 'אל תעני לה'. והבת שלי היא ילדה מאוד ורבלית, אינטליגנטית, והיא לא מצאה שום סיבה לא לענות כשמדברים אליה לא יפה. אז חיפשו במה אנחנו עובדים, מה קורה אצלנו בבית, במקום לחקור את הצד השני, את המשפחה של הילדה שיש עליה מספיק תלונות".

ת' מספרת כי ניסתה בכל כוחה להרחיק את בתה מהילדה כדי למנוע אלימות עתידית. "בתי אמרה לילדה שהיא לא רוצה להיות חברה

שלה, והאמא שלה פשוט הסיטה כל חברה משותפת נגד הבת שלי. מי מתערב ככה? זו ילדה בכיתה ב'! במקום שתמנעי מהבת שלך להרביץ את תומכת בה? איפה ההיגיון?".

האלימות, היא מספרת, הופיעה סמוך לפתיחת השנה הראשונה ללימודים. "יום אחד החזרתי את בתי מבית הספר, והיא אומרת לי 'אמא, כואב לי כל הגוף'. כשהיא סיפרה לי למה, נחרדתי. מסתבר שהילדה משכה אותה מהשערות, הפילה אותה על הרצפה ובעטה לה בבטן בחוזקה.

בתי ממש צעקה 'הצילו' וילד מהכיתה הפריד ביניהן, למזלה של הבת שלי. ששאלתי את המורה איפה היא הייתה בזמן הזה, היא אמרה שבדיוק הסתובבה ללוח. מה, אין לה אוזניים? קצת קשה לי להאמין שכל העניין לקח שנייה – השנייה שלוקח להסתובב.

"מדובר בכיתה שכמעט כל תלמידיה נדרשים ליטול ריטלין. כיתה לא פשוטה. עקב כך, הביאו לכיתה סייעת שתעזור, וגם היו כעשרים תלמידים בעייתיים שהופרדו ועברו לכיתות אחרות. עשו ארגון מחדש". גם המהלך הזה לטענתה לא תרם לילדה.

"הילדה הזו דחפה לבן שלי אצבעות לגרון בלי שום סיבה נראית לעין", אומרת ד' בכעס, "הוא כמעט נחנק. מדובר בילד מחונך מאוד שלא יעז להתחיל תגרה. כשדיברתי עם המורה, היא אמרה שהיא יודעת ושהילדה כבר ביקשה ממנו סליחה. כששאלתי את הבן שלי הוא אמר שזה בכלל לא נכון והיא לא התנצלה. המורה מגנה על הילדה המכה, אני לא מבינה מה קורה פה".

"הייתה תקופה מסוימת שהן לא דיברו", מעידה ת' על הילדה ובתה, "כל הכיתה ידעה שאסור ליצור מצב שהילדה ובתי יעבדו יחד או משהו, כי הן לא מדברות. אבל הילדה ממש חיפשה את קרבתה של בתי, ממש נצמדה אליה.

"ואז זה חזר, היה שבוע שלם שכל יום בתי הוכתה, יום יום, אני מדברת על שש פעמים בשבוע אחד. כמה אפשר לסבול? פניתי למחנכת ולמנהלת, לא הבנתי למה מטפלים בילדה הזו בכפפות של משי, ומה עם הילדה שלי? הבנתי שאין על מי לסמוך והגעתי להיות עם בתי עד שנאלצתי לצאת לעבודה. באחד הבקרים נכנסנו לשירותים יחד, הילדה לא ראתה אותי ופשוט התנפלה על בתי. היא ארבה לה".

בשלב הזה איזו התייחסות קיבלת מן ההנהלה?
"אמרתי ליועצת שצריך להשעות אותה אבל היא לא הסכימה, לא משעים ילדים בכיתה א'. לי לא ידוע על עונש אחר שהיא קיבלה. נאמר לי שהילדה מטופלת אצל פסיכולוג, וכך נוצר מצב שיש יום אחד רגוע ויום אחד של אלימות. חיים לפי מצב הרוח שלה".

הסתפקת בזה?
"הבנתי שלא יהיה לי מענה מבית הספר או מהעירייה, אז פניתי למשרד החינוך".

ת' מתארת את מפגש המפקחת עם הצוות הבית ספרי כמפגש חברות שצלח במיוחד. "הן פשוט ישבו שם וקשקשו, בשאר הזמן דאגו למרוח אותי שהעניין מטופל. בסופו של דבר, המפקחת סיימה את הפגישה עם המסקנה שבכל בית ספר יש אלימות, ככה זה וזה מה יש".

לא עברו בראשך מחשבות על להעביר את בתך כיתה או בית ספר?
"המפקחת הציעה לי להעביר אותה כיתה, אבל להעביר כיתה זה לא יעזור. הילדה מכה גם תלמידים שלא לומדים בכיתתה. ולמה שאני אעביר אותה בית ספר? בתי אוהבת את בית הספר, יש לה בו חברים. צריך לטפל בבעיה, ומדובר בילדה אחת בלבד".

הורים מספרים כי בשנת הלימודים שמסתיימת כעת הושעתה הילדה פעם אחת, זאת אחרי לחצים רבים מצדם. "היא הושעתה ליום אחד, וכשבועיים לאחר שחזרה מהשעיה קיבלה צל"ש, פרס שנהוג לתת לילדים עם התנהגות מוצלחת, על כך שלא הכתה אף אחד", אומרים ההורים.

"באמת כל הכבוד! הגענו למצב שאנו לא יודעים מה לעשות, רק מחכים שהשנה תסתיים ונדע שהילדים שלנו בבית מוגנים". 

דוברת משרד החינוך מסרה בתגובה: "מבדיקת הנושא עולה כי בית הספר פעל בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל, ובהלימה לתקנון בית הספר.

"צוות בית הספר שוחח מספר פעמים עם ההורים של שתי התלמידות, והציע מספר פתרונות בנושא. יצוין כי במהלך שנת הלימודים תשע"א לא התקבלה כל פניה בנושא. יודגש כי בבית הספר שורר אקלים לימודי חברתי מיטבי, כאשר כל מקרה מטופל לגופו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...