סוף העולם שמאלה: מה פשר התדמית השמאלנית של מכללת ספיר?
המקרה של המרצה שסירב ללמד חייל במדים עורר תהודה גדולה, אבל הוא רק אחד מני רבים שיצרו למכללת ספיר תדמית שמאלנית קיצונית. כשמרצים מריצים עצומות נגד ישראל, כשנפתח חוג ללימודי ה"נכבה" וכשח"כ חנין זועבי וטלי פחימה מוזמנות להרצות, לא פלא שהמניפסט הפרו-פלסטיני "עדות" הוקרן דווקא שם
לא צריך להיות איש "ישראל ביתנו" כדי להבין את זעמם של מבקרי הסרט "עדות". הסרט בנוי על עדויות חד צדדיות של פלסטינים, שנאספו על ידי ארגוני השמאל "בצלם" ו"שוברים שתיקה". אלה הם ארגונים שמאז הקמתם דואגים להציג צה"ל כצבא של קלגסים אלימים וחסרי רחמים.
שרת התרבות לימור לבנת, שנאמה בפתיחת הפסטיבל, מתחה ביקורת חריפה על ההחלטה לשבץ אותו בתכנית, ואף הודיעה שהיא תעזוב את האירוע ולא תישאר כדי לצפות בו. אקט מחאתי זה זיכה את לבנת בשריקות בוז צורמות מצד יוצרי הסרט ותומכיו, שהיו בין המוזמנים לאירוע הפתיחה.
מוזמנים נוספים היו סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר, שהפיקה את כל אירועי פסטיבל קולנוע דרום, ולמעשה בחרה את הסרט שיפתח אותו. חלק מהסטודנטים, שבתחילה לא הבינה מדוע השרה לבנת כועסת, יצאו מזועזעים בסיום. אחד הסטודנטים סיפר שבסרט הוצגו "עדויות" מזוויעות של פלסטינים: אמא ל-11 ילדים שמספרת על חיילים שהכו אותה, אישה שחיילים התעללו בה במהלך שהותה במחסום, ואפילו סיפור של גבר שחיילים הכריחו אותו לקיים יחסי מין עם חמור.
בנוסף, היו שם גם "עדויות" של חיילים, אבל לא כאלה שביקשו להציג את הצד האחר של המטבע, אלא רק יישרו קו עם הסיפורים של הפלסטינים וגילו כיצד רצחו פלסטינים, בעקבות הוראות של המפקדים.
הסרט נמשך שעה וחצי ומנה כעשרה סיפורים שונים. מעטים היו הצופים שנשארו לראות את כולם. "חלק מהסטודנטים יצאו במהלך הקרנת הסרט, אבל רובם יצאו עוד קודם לכן, כבר לאחר שהשרה לבנת יצאה", מספר מייק דגלין, סטודנט בחוג לקולנוע בספיר, שדווקא נשאר לצפות בסרט עד סופו.
"הבמאי עשה בסרט הזה טריק מלוכלך. הוא לקח את השחקנים הטובים בארץ, והשתמש בהם כדי להראות את הצד של הפלסטינים, ובכך לנסות להשפיע על דעת הקהל. הם הציגו עדויות של פלסטינים ושל חיילים: את הפלסטינים הציגו עם רגש, ואת החיילים בלי רגשות בכלל. לא הציגו בסרט שום סבל של ישראלים, אלא רק אזרחים פלסטינים שסובלים, כביכול, מחיילים ישראלים. בעדויות של החיילים דאגו להעביר את המסר שהם הבינו את מעשיהם, שהם יודעים שעשו משהו לא בסדר. אבל זאת המציאות שלנו בישראל. בכל מקרה, אם הייתי יודע מה יקרינו בסרט, גם אני הייתי יוצא ממנו קודם לכן".
סטודנטית אחרת סיפרה: "מתמונת הפתיחה ראו איך מנסים לגרום לנו לרחמים על הפלסטינים ולצייר את הישראלים כרשעים. ראיתי שם תפיסה מעוותת של המציאות, שתוכל לשרת היטב את שונאי ישראל. אני לא מבינה למה קוראים לסרט הזה 'עדות', כי הרי אין שם מקורות שמדברים בשמם, אלא רק שחקנים המייצגים לכאורה את העוול שנגרם לפלסטינים, כמו התעללות על ידי החיילים שלנו, השפלות שהם עברו וגם תקיפות פיזיות. התביישתי ששחקנים ישראלים הסכימו להשתתף בסרט התעמולה הזה".
רבים יגידו שאין פלא שדווקא הפקה של מכללת ספיר היא זו שנתנה את הבמה הראשונית לסרט השנוי במחלוקת. זה שנים רבות שהמכללה – ובעיקר החוג לקולנוע שבה – נחשבת למעוז של אנשי שמאל ושמאל קיצוני. רבים מהמרצים שם הם אנשי שמאל, שבאים מהבית עם אג'נדה פרו-פלסטינית ולעיתים רבות, כך על פי סטודנטים, מפיצים אותה בשיעוריהם במכללה.
המקרה המפורסם ביותר הוא כמובן של המרצה בספיר שגירש משיעור חייל שהגיע ללימודים במדי צה"ל, אך זהו רק מקרה אחד מני רבים, הממחיש את הלך הרוח במכללה.
רבים מהסטודנטים מציינים כי הם ממש לא אוהבים את זה ומרגישים מובכים מהתכנים המוצגים בהרצאות. סטודנטית דתייה המתגוררת בירושלים, בוגרת החוג לתקשורת במכללה, סיפרה השבוע על מקרה שבו המרצה מאיר ויגודר הטיף להם בשיעור את דעותיו: "באחד השיעורים, כאשר דיברנו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא אמר שישראל מנסה להצטייר כמסכנה, אבל המסכנה האמיתית היא רק עזה. הוא אפילו הביא תמונות של עזה וניסה לשכנע אותנו לשנות את דעתנו ולהסכים איתו. הוא סיפר בכיתה שהוא הפגין נגד ישראל, יחד עם ערבים, בכיכר רבין. הוא אמר את זה בגאווה, ואפילו
אותה סטודנטית מספרת כי היא וחבריה, שישבו בכיתה באותו שיעור, רתחו מכעס למשמע הדברים, ואף שקלו להתלונן נגדו, עד ששמעו כי במכללה מגדירים זאת כ"חופש הביטוי". "עם כל הכבוד, גם לחופש הביטוי צריך לשים גבול", אומרת הסטודנטית. "זה לא בסדר שמרצים מנסים להשריש את הדעות הפוליטיות שלהם בכיתה, במיוחד כשמדובר בדעות שמאל קיצוני".
ויגודר הוא רק אחד מהמרצים המטיפים לאג'נדה שמאלנית במכללת ספיר. עמותות רבות הנחשבות למשתייכות לשמאל או שמאל קיצוני מקבלות במה במוסד האקדמי הדרומי. כך, לדוגמה, השנה פעלה לראשונה במכללה סדנה מיוחדת: "סדנת נכבה".
עמותת "זוכרות", המזוהה עם השמאל הקיצוני, תומכת בזכות השיבה הפלסטינית ומנסה לקדם מהלכים ליישומה, פנתה למכללת ספיר בבקשה לקיום סדנת נכבה – ונענתה בחיוב על ידי דיקאן הסטודנטים.
הסדנה, כך הוחלט, תהיה פתוחה ללא תשלום לכלל הסטודנטים, אך לא תעניק נקודות זכות למשתתפים בה. כאשר הידיעה על פתיחת הסדנה נפוצה, סטודנטים רבים הודיעו כי הם מתביישים בה. "איך אחר כך מתפלאים שהמכללה הזאת מוגדרת שמאלנית כל כך?", תמה אחד מהם. "מציק לי שהמכללה נותנת יד לקיום סדנה שכזו. שיעשו את זה מחוץ למכללה, במתנ"ס כלשהו, אבל למה פה?".
מנחה סדנת הנכבה, יוסף מקטיין, הסביר אז באתר האינטרנט של הסטודנטים מה יהיו התכנים שלה: "הקורס בנוי מחמישה מפגשים בני שלוש שעות, הכוללים שיחות וסדנאות בשטח, לדוגמה, ביקורים בכפרים הרוסים. חשוב להדגיש שהכוונה היא לא רק להיבט ההיסטורי של הנכבה, אלא יש רצון להביא גם את ההיבט הרגשי של כל אחד מחברי הקבוצה, לבדוק מה אנו חשים כלפי החומר שמונח לפנינו".
במכללה נימקו את אישור קיום סדנת הנכבה בפלורליזם, אבל חלק מהסטודנטים לא קונה את זה. "מעניין מאוד אם היו מאשרים לפתוח גם סדנה המסבירה את חשיבות ההישגים של מלחמת ששת הימים לקיומה של מדינת ישראלים", אומר סטודנט נוסף. "אין סיכוי שבמכללת ספיר יפתחו סדנה כזו, שמציעה סיור ביהודה ושומרון".
המקרה שהמחיש יותר מכל איך נדבקה לספיר התדמית השמאלנית, הוא כמובן הסיפור הידוע על גירוש המילואימניק. בנובמבר 2007 המרצה הערבי ניזאר חסן סירב ללמד סטודנט שהגיע לבוש במדי מילואים ואף לא אפשר לו את זכות הדיבור.
אגב, גם לפני אותו מקרה, דעותיו הקיצוניות של חסן היו ידועות לכל. זמן קצר קודם לכן, הוא חתם על עצומה הקוראת לכל האמנים ויוצרי הקולנוע בעולם לבטל השתתפותם בתערוכות או באירועים תרבותיים המתוכננים להתקיים בישראל. העצומה קראה גם "להפסיק את המשך המתקפה הישראלית" ולא ולאפשר לה לגדול. במקרה אחר, דרש חסן מסטודנטית במכללה להסתיר את סמל המגן דוד שעל התיק שלה, כדי שלא ייאלץ לראות אותו.
אבל רק בעקבות סילוק חייל המילואים נוצרה הסערה הגדולה סביב חסן. סטודנטים במכללה תכננו פעולת מחאה יצירתית נגד חסן, לאחר מקרה המילואימניק: להגיע כולם במדי צה"ל אל שיעורו של המרצה. אך בשלב זה כבר החליטה הנהלת ספיר לפעול.
הם אפשרו למרצה להתנצל על התנהגותו בתוך שבוע ימים, והודיעו לו כי אם לא יעשה כן, הוא יפוטר. לאחר שסירב להתנצל, החלו במכללה בהליכים לפיטוריו. הפרידה של חסן מהמכללה הייתה זמנית בלבד. כעבור שנה וחצי, ניאות המרצה להתנצל בפני הסטודנט, במכתב, והבטיח לכבד את העובדה שסטודנטים מגיעים ללימודים במדים.
למרות שהדד-ליין המקורי שניתן להתנצלותו של חסן היה שבעה ימים, במכללה החליטו לקבל את התנצלותו באיחור של 18 חודשים והחזירו אותו למחלקה לקולנוע.
אותו חוג לקולנוע בספיר נחשב למגרש הביתי של מרצים רבים בעלי דעות פוליטיות שמאלניות. השם המוכר ביותר שהועסק במכללה הוא זה של פרופסור חיים בראשית, שהיה בעבר ראש החוג לתקשורת במכללה.
אומנם כבר שנים שפרופסור בראשית לא נמצא בארץ ולא מלמד בספיר, אבל מספיק לשמוע על קורותיו כדי להבין מיהם המרצים שהמכללה בוחרת להעסיק.
בראשית הוא ישראלי לשעבר, שכיום מתגורר בבריטניה. ממקום מגוריו הוא מהמטיפים הקיצוניים ביותר נגד מדינת ישראל. הוא עומד מאחורי היוזמה לחרם אקדמי בריטי על ישראל. "החרם הוא לא חשוב", אמר בראשית בראיון לפני מספר שנים. "מה שחשוב זה שתהיה סדרה שלמה של לחצים, כדי שישראל תבין שאי אפשר להמשיך כך. חרם אחד זה לא מספיק. כמה קבוצות באותה ארץ זה טוב, בכמה ארצות עדיף. זה לא מצב שמספיק אקמול. זה גידול, ודרוש קוקטייל של תרופות".
ממקום מושבו בלונדון, מתח פרופסור בראשית ביקורת על פיטוריו של חסן. הוא שיגר מכתב חריף לנשיא המכללה דאז, פרופסור זאב צחור, ובו קרא שלא לדרוש מחסן להתנצל על התנהגותו. הוא הדגיש במכתבו כי נכון היה לבקש מהסטודנט לעזוב את הכיתה ולחזור כשהוא לבוש אזרחית.
כך במכתבו של פרופסור בראשית: "אתה דורש מבמאי קולנוע פלסטיני, שארצו נכבשה כולה על ידי אותו צבא, שיקבל את מרותו של צבא זה, היושב בשטחים כבושים תוך הפרת החוק הבינלאומי, הרוצח אזרחים חדשות לבקרים, ומרעיב מיליונים בענישה קבוצתית חסרת שחר ובלתי מוסרית.
"זהו גם הצבא שהביא למותם הנפשע של למעלה מ-1,500 אזרחים, בלבנון ובישראל, בפעולתו המטורפת בקיץ 2006. נראה לי שדרישתך מניזאר אינה רק מופרכת וחסרת הגיון, אך גם בלתי-מוסרית: זו דרישה שניזאר אינו יכול ואינו צריך, לעמוד בה".
לחבר השופטים של פסטיבל קולנוע דרום האחרון, שבו הוקרן הסרט "עדות", הוזמן גם פרופסור אייל סיון. עד לאחרונה נמנה סיון - בימאי קולנוע הנחשב לשמאלני קיצוני ומגדיר עצמו כאנטי-ציוני - על סגל המרצים של המכללה. סיון השתתף בעבר בכנסים ובהפגנות נגד ישראל, כולל "שבוע האפרטהייד הישראלי", שבו ביקשו חברי אגודת הסטודנטים הפלסטיניים באוניברסיטת לונדון להציג את "פשעי ישראל".
בעת היותו מרצה בספיר, הוא הזמין אורחת מיוחדת לאחת מההרצאות שלו: טלי פחימה. כידוע, פחימה ישבה בעבר בכלא באשמת סיוע לאויב ותמיכה בארגון טרור. עברה השנוי במחלוקת הביא לביקורת קשה מצד הסטודנטים נגד הגעתה להרצות במכללה, ובסופו של דבר, לביטול ההרצאה.
פחימה הצטערה על ביטול ההרצאה. "מידיעה אישית שלי, הסטודנטים דווקא רצו שאגיע", אמרה אז. "אני יודעת שאני אדם שנוי במחלוקת, אבל מכאן ועד לזה שמביעים התנגדות – המרחק גדול. אני לא מבינה על מה המהומה. כל אחד עם האג'נדה שלו. מותר לחלוק על הדעה, אבל להתנגד להרצאה, זה כבר נראה לי מסוכן.
"זה מזכיר לי מדינות עולם שלישי. זה יותר מסוכן מאשר אייל סיוון או טלי פחימה. אייל סיוון נכנע, ואיכשהו הוריד את ההרצאה. הוא נכנע ללחצים, ואני חשבתי שדווקא במקום הזה, עם כל המחאה, צריך היה לקיים את ההרצאה. אני מצרה על כל מה שקרה".
סיון טען בתקופה ההיא, בראיון ל"זמן הדרום", כי הוא כלל אינו מגדיר את עצמו כשמאלני. "אינני מזוהה עם שלום עכשיו או עם מרצ, או עם השמאל הציוני הלבן, ולבן זה עניין פוליטי, לא עדתי", אמר סיון. "אני גם לא מזדהה עם הציונות, וכמו רוב היהדות החרדית, אני לא ציוני. אני ישראלי ולוקח אחריות על הישראליות שלי. אני חי בארץ ובצרפת, ומלמד סמסטר שלם במכללת ספיר. כל שר ממוצע נמצא בחו"ל יותר ממני. יש לי בית בצרפת ובירושלים. אני חי, מדבר וכותב בעברית".
ברשימת המרצים שהועסקו בעבר בספיר נמצא גם הסופר הערבי עלא חליחל, שמלמד את קורס תולדות הקולנוע הפלסטיני. חליחל הוא פעיל בתנועת בל"ד, שבאחד המאמרים שכתב, האשים את ישראל בהתקפות האנטישמיות על היהודים ברחבי העולם.
שמות נוספים שמזוהים עם השמאל הקיצוני והועסקו בספיר: ד"ר סמי שלום שטרית, שבעבר עבד עם המפלגות הערביות חד"ש ובל"ד וכינה את הפוליטיקאים הערבים "התקווה היחידה של הדמוקרטיה הישראלית"; וגם הבימאית ענת אבן, שחתמה על עצומה חריפה המגנה את ישראל "הברוטאלית והאכזרית". וזוהי רק רשימה חלקית.
לא רק מרצים שנויים במחלוקת מגיעים למכללה, אלא גם אורחים בעייתיים. אחת כזו היא ח"כ חנין זועבי, שהגיעה לספיר מספר חודשים לפני שיצאה עם המשט הטורקי לעזה. "זועבי אמרה בנאומה שהיא פלסטינאית ושהיא גאה בזה", אומר אחד הנוכחים בנאומה של הח"כית. "לא הבנתי למה המכללה הזמינה אותנו לנאום שלה. זאת הייתה פרובוקציה מיותרת".
בפברואר השנה התקיים במכללת ספיר "כנס עזה-שדרות". התכנית של הכנס הייתה סיור בשדרות ובישובי האזור, תצפית על עזה וביקור בכפר פלסטיני שנהרס במלחמת העצמאות.
סטודנטים במכללה ותושבי שדרות, שראו כיצד התדמית השמאלנית של ספיר ממשיכה להתעצם, הפגינו מחוץ לכנס. מעט מאוד סטודנטים מהמכללה הגיעו אל הכנס בסופו של דבר. "כל עוד נמשך ירי הקסאמים מעזה על שדרות, אין מקום לדו שיח עם תושבי עזה", אמרה השבוע סטודנטית ממכללת ספיר. "אני, באופן אישי, לא הייתי מוכנה להיות נוכחת בכנס שכזה, שנתן במה לאלו שיורים עלינו מהצד השני. מילא לסבול את המרצים בשיעור שמדברים כל היום על כמה עזה מסכנה, וכמה ישראל לא בסדר, אבל למה להיסחף ולעשות כנס עזה במכללת ספיר? להביא אותם אלינו זה כמו לזרוע מלח על הפצעים".
ראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה, שהיה אמור להשתתף בכנס, ביטל את הגעתו בעקבות המחאה ומכתב שקיבל מארגון הימין "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל". השבוע אמר בוסקילה: "המכללה צריכה לעשות הכל כדי שלא תידבק בה תדמית שמאלנית. כל תדמית שהיא קיצונית לכל צד, שמאל או ימין, היא לא בריאה ולא נכונה, ואינה משרתת מכללה שנמצאת בלבו של אזור שחשוף במשך 10 שנים לירי בלתי פוסק מצד רצועת עזה".
את הכתבה אפשר לסכם היטב באנקדוטה קטנה. בעמוד הפייסבוק שפתחו סטודנטים ממכללת ספיר מתקיימים מדי פעם דיונים הקשורים במכללה. לפני שבועיים אחד הסטודנטים שאל האם המכללה מאפשרת יום חופש לרגל החג. אחד הסטודנטים האחרים ענה לו בציניות: "למה שיהיה חופש? אצלנו יחגגו חופש רק אם ירושלים תחולק".
ממכללת ספיר נמסר בתגובה: "למכללת ספיר תדמית ומוניטין של מוסד אקדמי איכותי המשתייך לשורה הראשונה בין האוניברסיטאות בישראל, עם חוגים הנחשבים למובילים בארץ. בניגוד למוסדות אחרים, המנוהלים על ידי ממסד דתי או ממסד פוליטי, והם בוררים את הסגל שלהם בהקשר של אמונה דתית או השקפת עולם פוליטית, ספיר בוחנת את כישורי המרצים אך ורק על פי איכותם המחקרית ויכולתם הפדגוגית.
"זו מהותה של האקדמיה הפלורליסטית שבה הדעת והחשיבה העצמאית – אסור שתהיינה מושפעות מגורמים זרים להם. הטענה על מינון של מרצים בשל דעותיהם היא גזענית, פוגענית ושוללת את ערכי היסוד עליה מושתתת מדינת ישראל".
בנושא הסרט "עדות": "הסרט עדות נבחר על ידי הוועדה האמנותית לפתוח הפסטיבל בשל ערכו האמנותי הגבוה כז'אנר קולנועי פורץ דרך. תפקידה של יצירה אמנותית הוא לעורר חשיבה ביקורתית, לעורר דיון בסוגיות קשות, להעמיק וליצור תהודה ציבורית. נראה שבהקשר הזה הייתה בחירתו של הסרט מוצלחת ביותר. לגבי איכותו והדרך שבה הוא נראה, הדעות חלוקות לתומכים ומתנגדים כמו בכל עניין במקומותינו".
בנושא כנס שדרות-עזה: "כמוסד אקדמי, ספיר מטפחת את הדיון החופשי וחופש הדעות כערך עליון, לכן אנו מאפשרים עריכת אירועים בקמפוס בכל נושא וסוגיה כל זמן שאין בהם משום עבירה על החוק. בכנס הנ"ל שעסק בסוגיות חשובות, בתחום הרצון לכונן יחסי שכנות הדדית טובה בין תושבי ישראל לתושבי הרשות הפלסטינית, השתתפו בו עשרות רבות של אנשי אקדמיה מישראל, פקידים בכירים של מוסדות ממלכתיים ואורחים מחו"ל. לא ידוע על מחאות של תושבי שדרות. נהפוך הוא: ערב הפתיחה התקיים במתנ"ס שדרות באירוח של העיר בנוכחות פעילה של מאות מתושבי העיר".
בנושא קורס הנכבה: "אין מדובר בקורס אקדמי השייך לתכנית הלימודים. זו סדנה חופשית, תחת משרד הדיקן, המוצעת תמורת תשלום והיא פתוחה למי שרוצה להירשם ולשמוע. כמו כל מוסד אקדמי בארץ, מוצעות סדנאות בנושאים רבים תחת משרד הדיקן ויכולים להפעילן גופים המוכרים על ידי החוק בישראל. כך, למשל, יש סדנאות רבות של לימודי יהדות, קבלה, תלמוד, חזרה בתשובה, דיבייט, ייעוץ עסקי, ספורט ועוד".
בנושא תלונות סטודנטים על הטפות פוליטיות של מרצים במכללה: "למרצים בספיר אסור לנצל את השיעורים להשמעת דעות פוליטיות והטפות שאינן שייכות לחומר הנלמד בקורס. לא ידוע על תלונה הנוגעת להתנהגותו של המרצה הנ"ל (מאיר ויגודר). במידה ויש למי מהסטודנטים תלונה כנגד התנהגותו של מרצה, הוא מוזמן להגישה לגופים העוסקים בכך: הנהלת המכללה, המנהל האקדמי, ראש המחלקה, הדיקן או אגודת הסטודנטים. כל תלונה תיבדק על פי הכללים הנהוגים, ובמידה ותימצא מוצדקת, יוזמן המרצה לבירור".
בנושא הזמנת חנין זועבי לכנס במכללה: "ספיר היא קמפוס פתוח שוויוני, שאינו מפלה אדם על רקע גזע, מגדר, צבע, דעה, דת, עיסוק וכדומה. ספיר מארחת באופן קבוע את מייצגי כל קשת הדעות הפוליטיות. רק בשנה האחרונות התארחו במכללה מהימין: הח"כים אריה אלדר, יעקב כץ, דני דנון, אנסטסיה מיכאלי, רוברט אילטוב, אורלי לוי-אבקסיס, עוזי לנדאו, משה מוץ-מטלון, פאינה קירשנבאום, רובי ריבלין, יובל שטייניץ, גלעד ארדן, גילה גמליאל, מיקי איתן, בני בגין, ציפי חוטובלי, יעקב ליצמן, דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, אלי ישי, אריאל אטיאס, אמנון לוי, יצחק אהרונוביץ, גדעון סער. כמו כן הגיעו גם דודי זילברשלג, איש המחתרת היהודית יהודה עציון, אלוף (מיל) עוזי דיין, ועוד רבים וטובים".
בנושא המרצים המועסקים במכללה ומשתתפים בהפגנות ובעצומות נגד ישראל: "בספיר מועסקים 894 מרצים, חוקרים, דוקטורים ופרופסורים, המגיעים מכל האוניברסיטאות בארץ. המרצים מייצגים את כל קשת הדעות, האמונות והעמדות באוכלוסיה. רשימת השמות ששלחת מייצגת אחוז אחד מכלל המרצים.
בנוגע לחיים בראשית: האיש לימד במכללה לפני 12 שנה. מאז עזב ללונדון והחל בפעילות להחרמת האקדמיה הישראלית. הנהלת המכללה מגנה את התנהגותו ורואה בה מעשה בזוי ולא נאות".
בנושא החזרתו של המרצה ניזאר חסן לעבודה למרות שסירב להתנצל במשך שנה: "עניינו של המרצה המחונן חסן נדון בוועדת משמעת, בגלל שהעליב סטודנט על רקע בואו במדים לכיתה. המכללה לא תאפשר יחס לא הוגן ומפלה על רקע עיסוק, לבוש, השקפת עולם וכדומה. חסן פוטר מעבודתו ונאמר לו שהתנאי לחזרתו הוא התנצלות בפני הסטודנט והתחייבות שלא לחזור על התנהגות זו. לאחר הפסקת עבודה של שנה, התנצל מר חסן והוחזר. אנו סבורים שלכל אדם מגיעה מידת הסובלנות וההוגנות לשגיאותיו. מר חסן הוא מרצה מעולה ומבוקש ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם