רוצים הדרכה טלפונית באתרי תיירות ברחובות? תשכחו מזה
לפני שנתיים חנכה עיריית רחובות פרויקט נהדר המציע הדרכה טלפונית למבקרים באתריה ההיסטוריים של העיר. סיור שערכנו בשבוע שעבר באתרים בהם מוצע השירות המיוחד גילה להפתעתנו שהקו שבק חיים ואינו זמין למתקשרים
רחובות שופעת מבנים היסטוריים. למשל: בית יוספזון לייב ברחוב יעקב 20, שהיה בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות; או למשל בית העם, שנבנה בשנת 1912; ולמשל בית הכנסת "אוהל שרה" שנבנה בשנת 1903.
בשנת 2004 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה רשימה של 150 אתרים היסטוריים מקומיים לשימור, כפי שהוכנה על ידי ועדה עירונית לשימור אתרים. בעיריית רחובות ציינו אז בגאווה כי "בכך הפכה רחובות לאחת הערים הבודדות שמיישמת תוכנית מקיפה לשימור אתרים היסטוריים, שחלקם כבר נמצאים ברשות הציבור".
כהמשך לכך, לפני כשנתיים החלה העירייה להפעיל פרויקט נפלא בשם "קול מקום" המציע לתייר המזדמן ולסתם סקרנים לקבל הסבר על אודות אתרים היסטוריים שונים ברחבי העיר.
בשער אותם מבנים הוצב שלט "קול מקום", בו נרשם מספר טלפון (050-8000222) ושלוחה ספציפית לאתר ההיסטורי, כך שהמתקשר יוכל לקבל מידע רלוונטי על האתר בו הוא נמצא בעלות שיחה סלולארית.
"הפרויקט יכלול טיולים מודרכים באמצעות האזנה בחיוג מהטלפון הסלולארי, אותה ניתן לבצע גם בטיול רגלי וגם בנסיעה ברכב. השירות נועד למען תיירים ומטיילים באזור", הודיעה בזמנו העירייה. השבוע כאמור גילינו כי קו הטלפון מנותק ולא ניתן לקבל הסבר על אף אתר.
בסיור שערכנו בשישה אתרים מתוך התשעה המוצעים, מצאנו להפתעתנו כי השירות הוא בבחינת נעלם. האתר הראשון בו ביקרנו היה בית ויצמן השוכן במכון ויצמן. מדריך מנומנם קיבל את פנינו, ונדרש מאיתנו להסביר לו מספר לא מבוטל של פעמים על איזו הדרכה סלולארית מדובר.
אמנם האתר מופיע ברשימת האתרים ההיסטוריים בהם קיים השירות, אך בפועל לא כך הדבר. "אולי דובר על כך בעבר, אין לי מושג, אבל לא קיימת הדרכה כזאת", אומרת מנהלת בית ויצמן, תמי אשכנזי, ומציעה סיור חלופי על ידי מדריכי המקום.
בית חיים ויצמן (ידוע גם כווילה ויצמן) היה ביתו הפרטי של נשיא מדינת ישראל הראשון, ד"ר חיים ויצמן, ורעייתו ד"ר ורה ויצמן, בו התגוררו משנת 1937. הבית שוכן על גבעה ברחובות, שכיום הינה חלק מקמפוס מכון ויצמן למדע. המבנה ידוע כיצירת מופת של האדריכל היהודי אריך מנדלסון.
משנת 1949 ועד מותו של ויצמן שלוש שנים לאחר מכן, תקופה בה כיהן כנשיא מדינת ישראל, שימש המבנה כמעונו הרשמי של הנשיא
המבנה הוענק על פי הוראתו של ויצמן לתועלתו של הציבור הישראלי, באמצעות יד חיים ויצמן, ומשמש כיום כמוזיאון "יד ויצמן", להנצחת מורשתו של הנשיא הראשון. כל חפצי הבית השונים, הספרים, התמונות ואף כלי המטבח נותרו כפי שהיו ביום פטירתו של ויצמן, בבית עצמו. חיים ויצמן ורעייתו קבורים בסמוך לבית.
מבית ויצמן המשכנו אל בית דונדיקוב ברחוב יעקב. השלט הכחול, המציע את ההדרכה הסלולארית, מסתתר מאחורי עץ זית גדול, אולי נבוך מחוסר תפקוד הפרויקט.
מדובר בבית השלישי שנבנה ברחובה הראשון של המושבה, בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב בשנת 1891, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאישה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
בניסיון לחייג אל מספר הטלפון לקבלת הדרכה, נענינו על ידי הודעה מוקלטת בה נמסר כי המספר שגוי ומומלץ לנו לבדוק את המספר ולנסות שנית. נסיון נוסף הביא לאותן תוצאות עגומות, ולא הצלחנו כלל להתקדם לשלב הקשת השלוחה המבוקשת.
"אולי החברה שמפעילה את השירות פשטה רגל", מחייך אליי עובד המקום. שאלותיי - כמה זמן השירות אינו פועל והאם הדבר ידוע לעירייה, נותרו ללא מענה מצידו.
בהמשך הרחוב מצאנו עוד אתר היסטורי מרשים: בית יוספזון לייב. זהו בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות. הבניין הוא אב טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה והחומה המקיפה אותו. אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). שנה אחר כך נערכה בבית יוספזון האסיפה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.
שכנה שחלפה במקום מספרת לי כי אינה מודעת כלל לשירות, ותהתה על פשר התעניינותי. ניסיון נוסף ועיקש אל מספר הטלפון לא בישר דבר חדש: המספר שגוי.
המבנה הבא בו ביקרנו היה בית העם שנמצא בפינת הרחוב. הבית נבנה ב~1912 ושימש כמרכז החיים התרבותיים של המושבה. חזותו מזכירה טירה עתיקה ויש בו שילוב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים.
מאוכזבים שוב מהטלפון שמספרו מצוין בשלט הרלוונטי, פנינו אל מי שהחזיק את תיק התרבות בעירייה עד לאחרונה ממש, חבר המועצה המתפטר שוקי קרומר. קרומר הופתע מטענתנו והבטיח לטפל בכך. "אני מודה שלא היה לי מושג, אך אבדוק את מקור הבעיה ואדאג לתקנה".
בית הכנסת "אוהל שרה" הנמצא ברחוב בנימין הוא יעדנו הבא. בית הכנסת הראשון בעיר נבנה לפני יותר ממאה שנה ובהמשך שופץ והורחב, והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות.
מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית, טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, והרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה, ונקרא בשם "אוהל שרה" על שם אמה. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת והתפילה בו יתקיימו בנוסח אשכנז. ניסיונות להשיג הדרכה או אדם מבית הכנסת שיוכל למסור מידע רלוונטי, העלו חרס.
בצר לנו יצרנו קשר עם חבר המועצה חנניה וינברגר. "אם דבר ההדרכה הטלפונית נמצא באתר העירייה, בוודאי שמדובר בסוג של שקר. בהחלט קיימת כאן הולכת שולל, יש פה פשלה שעיריית רחובות צריכה לתקן בדחיפות", אמר נחרצות.
ניסיון אחרון בהחלט לקבלת הדרכה טלפונית עשינו בבית סלוצקין, שצמחייה רבה מעטרת את כל צדדיו ומקטינה את מרחב הראייה. אם לא היה כאן שלט שמורה על השירות, לעולם לא היה עולה בדעתנו כי מדובר באתר היסטורי. פה בהחלט נדרשה הדרכה מקצועית. הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60 ונבנה בשנת 1907 על ידי אליעזר סלוצקין,יהודי מאוסטרליה.
הבית משמש כיום כבניין ההנהלה של תיכון "דה שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי עבר לגור בו גנרל שוול, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים. מרתק, לא?
שיחת טלפון נוספת אל "קול מקום" אישרה לנו כי היום כבר לא נזכה לסיור מודרך דרך הטלפון. חבל.
תגובת עיריית רחובות לא נמסרה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם