שדות ים: תוכנית הבנייה בחוף אושרה, הירוקים רותחים מכעס
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה בשבוע שעבר את תוכנית ההרחבה של קיבוץ שדות ים בסמוך לחוף. בכך הסתיים המאבק הממושך סביב התוכנית. בארגונים הירוקים זועמים: זו החלטה אומללה של מוסדות התכנון בישראל. משרד הפנים: ההרחבה לא תפגע בחוף
תזכורת קצרה: המאבק החל לפני כחמש שנים, כשקיבוץ שדות ים השוכן צפונית לחדרה ביקש לקדם תוכנית בניין עיר חדשה ליישוב הכוללת הרחבה של 48 יחידות דיור שנבנו סמוך לחוף הים.
בעת בניית הבתים הללו, לפני כמה עשרות שנים, לא הייתה מגבלה חוקית על הבנייה לאורך החוף, אך עם השנים נחקקו חוקים שהסדירו את הבנייה סמוך לים.
המדובר בשטח בעל איכות סביבה נדירה. כיום החוק אוסר על בנייה לאורך 300 מטר מהחוף, ומסיבה זו הובאה התוכנית לוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) שבמשרד הפנים.
במאי 2007 אישרה הוועדה את התוכנית, אך המליצה שהרחבת הבתים לא תבוצע לכיוון הים. החלטה זו אושרה בוועדה נוספת בשם "הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים" (ולנת"ע).
פעילי הסביבה פאר ויסנר ודרור עזרא ממפלגת הירוקים פנו לוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (מוסד חצי שיפוטי שאליו מופנים ערעורים על תוכנית בנייה שונות) והביעו את התנגדותם להחלטת הוולחו"ף בטענה כי הרחבת הבתים תפגע בהנאת הציבור.
השניים טענו עוד כי תוכנית הבניין החדשה אינה עומדת בתנאי תוכנית המתאר הארצית לחופי הים (תמ"א 13) האוסרת להקים מבנים במרחק של 100 מטר מחוף
כאן העניינים התחילו להסתבך. בשנת 2008 פנה הקיבוץ בשנית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה - המוסד העליון בתחום התכנון והבנייה - שחזרה ואישרה את התוכנית. ויסנר ועזרא לא המתינו יותר מדי, ועתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נגד המועצה הארצית.
השניים ביקשו לבטל את ההחלטה לאשר את התוכנית, וב-30 באפריל 2009 קיבל השופט אלכס הקיסרי את עתירתם. בהחלטתו קבע השופט כי המועצה הארצית לא נימקה את החלטתה לבטל את הסייג שהעלתה ועדת הערר נגד הבנייה לאורך החוף.
הקיבוץ, מצדו, הגיש עתירה מקבילה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נגד ועדת הערר, בבקשה לבטל את ההחלטה שלא לאשר את הבנייה לאורך החוף. בעתירה זו דנה השופטת יעל וילנר, שהחליטה לקבל את עמדת הקיבוץ והורתה למועצה הארצית לשוב ולדון בתוכנית.
בהחלטתה קבעה השופטת וילנר כי הליכי אישור התוכנית נקלעו לסיטואציה נדירה: שתי ועדות תכנוניות (ולחו"ף וועדת הערר) בעלות מעמד היררכי זהה מגיעות להחלטות סותרות.
השופטת ציינה כי ועדת המשנה בעצמה ביקשה לבטל את החלטתה שלה. "הדרך הנכונה והראויה העומדת לפנינו היא שהמועצה הארצית תשוב ותדון מחדש בסוגיה", כתבה השופטת והוסיפה משפט שהכשיר את הבנייה לאורך החוף: "המועצה רשאית כמובן לאשרר את החלטתה הקודמת".
העמותה הסביבתית "אדם, טבע ודין" מיהרה להגיש ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי. "הערעור מביא לפתחו של בית המשפט הנכבד פרשה בלתי שגרתית, אולי אפילו חסרת תקדים", נכתב בעתירת העמותה נגד החלטת השופטת וילנר.
"מדובר במקרה שבו שופטת בית משפט מחוזי ישבה הלכה למעשה כמעין ערכאת ערעור על פסק דין שנתן שופט מחוזי אחר, וזאת בה בעת שהליכי ערעור נגד פסק דינו של האחרון תלויים ועומדים בפני בית המשפט העליון... הסתירה בין פסקי הדין מובהקת ועמוקה, לא רק במישור התוצאה, אלא אף ביחס להכרעה המנוגדת שהתקבלה בשאלות המשפטיות המרכזיות והזהות שהובילו כל אחד מן השופטים לתוצאה השיפוטית אליה הגיע".
עורכי הדין אסף רוזנבלום ואלי בן-ארי מאדם, טבע ודין, החתומים על הערעור, העלו גם הצדקה סביבתית לדחיית התוכנית: "השטחים הפתוחים, החופים והיערות נמצאים בשטח כאילו תלויים על בלימה. המכשול היחיד מפני פיתוחם הוא תוכניות המתאר השונות, על מגבלות הבנייה והוראות השימור הכלולות בהן. לאינטרס השימור אין קול משל עצמו, אף על פי שמדובר באינטרס ציבורי חשוב ביותר, גם בהווה וגם לטובת הדורות הבאים".
בתגובת הפרקליטות - שייצגה את גופי התכנון שאישרו את התוכנית - התבקש בית המשפט לדחות את הערעור של העמותה. "עמדת המדינה היא שיש לאפשר את הרחבת הבינוי הקיים בתחום 100 המטרים מחוף הים, הכול בהתאם להחלטת מליאת המועצה הארצית. לא נפל כל פגם בכך".
בדיון שנערך לפני ארבעה חודשים ביקרה השופטת אסתר חיות את החלטת המועצה הארצית וציינה כי החלטתה לאשר מחדש את התוכנית נעשתה ללא נימוק. "כאשר יש החלטה מנומקת, צריך להתמודד איתה. הנמקה זו (הכוונה להנמקה בדיוני המועצה הארצית) חסרה בהחלטה שעליה התנהל ההליך אצל השופט קיסרי... דעתנו לא נוחה מההחלטה כפי שהיא מאחר שהיה צורך בהנמקה".
נוסף על כך, התייחסה השופטת חיות לטענות שהעלו הארגונים הירוקים לפיהן הבתים שהתוכנית מבקשת להרחיב נבנו ללא היתר. "זו סוגיה שיש לתת עליה את הדעת", אמרה השופטת.
השופטת הציעה כי הנושא יוחזר למועצה הארצית, שתקיים דיון חדש בתוכנית תוך התחשבות בכל עמדות הצדדים. השופטת המליצה עוד כי המועצה תתייחס בהחלטתה לטענה כי חלק מהבתים שלגביהם נדרשת ההרחבה נבנו ללא היתר. בתום הדיון החליטו שופטי בית המשפט העליון, חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, להחזיר את הדיון למועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
בשבוע שעבר , כאמור, דנה המועצה הארצית בראשות מנכ"ל משרד הפנים, עמרם קלעג'י, בתוכנית ההרחבה והחליטה לאשר אותה. בהודעת משרד הפנים נמסר כי המועצה הטילה מגבלה על התוכנית וקבעה כי הרחבת המבנים הקיימים תהיה רק לכיוון מזרח במטרה למנוע פגיעה בסביבת החוף.
דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, אינו משתכנע מהדברים: "זו עוד החלטה אומללה של מוסדות התכנון של מדינת ישראל. המדינה ממשיכה במגמת הפרטת חופי ישראל.
"הפנינו את תשומת לבה של המועצה הארצית לעובדה ש-20 יחידות דיור שנמצאות ברצועה ברוחב של 100 מטר מהחוף נבנו שלא כדין, עשר יחידות נבנו בכלל על שטח ציבורי. אישור הבנייה הבלתי חוקית הזאת הוא פרס וגושפנקה לכל עברייני הבנייה בישראל. אם גוף התכנון העליון של ישראל מאשר בנייה בלתי חוקית על החוף, מה יגידו מחר גופי האכיפה לשאר עברייני הבנייה?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם