מחיר הנפילה: עיריית רעננה תפצה תושב ב-660 אלף ש"ח
לפני תשע שנים נפצע אבי רזניק מרעננה בעת שצעד בסמוך לאתר בנייה בעיר. בשבוע שעבר נקבע כי העירייה והיזם יפצו אותו ב-660 אלף שקל בגלל רשלנותם. רוב הסכום יעבור למוסד לביטוח לאומי, ששילם לרזניק תגמולים של כ-2 מיליון שקל בעקבות התאונה

רחוב אחוזה ברעננה צילום: זמן השרון
דוד רזניק, מנהל חברת הבנייה "מרכז ראשונים", הקים פרויקט מגורים בפינת הרחובות אחוזה ומכבי בעיר. העירייה אישרה את התוכנית שבמסגרתה נבנה במקום משטח גרנוליט בהיר.
בין משטח הגרנוליט למדרכה, שרוצפה בלבנים אדומות, היה הפרש גבהים והחברה התקינה שיפוע בטון כדי למתן אותו. בחודש מארס 2002 צעד רזניק, כיום בן 62, לאורך הרחוב, וכאשר חלף ליד צומת הרחובות אחוזה ומכבי הוא לא הבחין בהפרש הגבהים שבין המדרכה למשטח הגרנוליט. הוא מעד, נחבל ושבר את כתפו השמאלית.
רזניק נאלץ לעבור ניתוח, ולאחר ששוחרר מבית החולים אובחנה מגבלה בכתפו. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וועדה רפואית קבעה כי הוא סובל מנכות של 25 אחוז. בעקבות זאת, הגיש רזניק, יחד עם המוסד לביטוח לאומי תביעה נגד העירייה והיזם. השבוע, כאמור, קבעה השופטת הניג כי התאונה נגרמה בגלל מחדל של הרשות המקומית.
הניג ציינה כי יש ראיות לכך שהשיפוע היה מפגע: הפרש הגבהים בין המדרכה למשטח הגרנוליט משמעותי - 12 ס"מ. השיפוע אינו גלוי לעין והמפגש עמו הוא בגדר הפתעה. השופטת אף מתחה ביקורת על העירייה שלא פעלה לטפל במפגע.
"לא זו בלבד שהעירייה ידעה על קיומו של השיפוע, אלא שהיא העדיפה לקבל אותו כפתרון ביניים עד ביטולו העתידי, והכול בהתאם לתוכניות העירייה. האם לא היה ראוי לבצע את העבודה יחד עם הקבלן כדי שהשיפוע לא יישאר על כנו במשך שנה?".
בפסק הדין נכתב עוד כי העירייה יכלה באמצעים פשוטים וזולים לדאוג לריצוף בגובה אחיד, או לפחות לסמן את השיפוע בצורה בולטת. עם זאת, השופטת קבעה כי לרזניק יש אחריות של 30 אחוז לתאונה מכיוון שהלך ברחוב ללא ריכוז ובחוסר תשומת לב.
לאחר התאונה לא עבד חודשיים
העירייה והיזם הטילו את האחריות זה על זו, והשופטת ציינה כי מכיוון שהשיפוע הוקם בדיוק על קו הגבול שבין שטח החברה היזמית לבין השטח שבבעלות העירייה, האחריות בין הנתבעים נחלקת בצורה שווה. "אמנם מרכז ראשונים הוא יוצר השיפוע, אך זאת בהסכמתה המלאה והמשתמעת של העירייה. השיפוע שירת גם את העירייה", כתבה הניג.
רזניק, שעבד כמנהל בכיר בחברת הנדסה וזמן קצר לאחר התאונה פתח משרד עצמאי, העיד כי לאחר התאונה הוא לא עבד במשך חודשיים, ובהמשך שב לפעילות חלקית בעבודה.
במהלך חופשת המחלה הוא פוטר, לדבריו ללא כל קשר לתאונה,
והקים חברה חדשה. לאחר הקמת החברה הכנסתו גדלה בשיעור ניכר, אך לטענתו בשל מגבלות פיזיות שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה הוא נאלץ לוותר על עבודות שונות ופרנסתו נפגעה.
השופטת הניג קבעה כי הנזק שנגרם לרזניק עומד על 946 אלף שקל, אך בגלל הרשלנות שלו שגרמה לתאונה, הוא פסקה לזכותו פיצוי של 662 אלף שקל. רוב הסכום, 496 אלף שקל, עבר למוסד לביטוח לאומי, שהעביר לרזניק תגמולים של כ-2 מיליון שקל בעקבות התאונה. רזניק עצמו קיבל 165 אלף שקל. כמו כן, העירייה והיזם נדרשו לשלם למוסד לביטוח לאומי ולרזניק הוצאות משפט והחזר הוצאות