ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

מזרח תיכון חדש? פליטים וישראלים ישדרגו יחד את השכונה

תושבי שכונת שפירא הגיעו לישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר בשכונה כדי לשחרר קיטור על נזקי פליטים ומסתננים בדרום תל אביב. ואז עלו לדבר נציגי הפליטים, וסיפרו על אותן המצוקות ממש. הדבר הוביל להתארגנות ראשונה מסוגה של הצדדים ולהקמת משמרת שכונות משותפת. חגי מטר היה שם, וחזר אופטימי

שנה האחרונה הלכו ורבו הדיווחים בתקשורת על מה שהוצג בתור "הגזענות של תושבי דרום תל אביב נגד הפליטים". בשכונות הדרום רבים זעמו על התיוג, והתעקשו להסביר שההפגנות והפעולות של תושבים בשפירא, קריית שלום, התקווה ונווה שאנן אינן גזעניות, אלא הן מאבק על הבית: לא ניסיון לפגוע בזכויות מבקשי המקלט, אלא להגן על זכויותיהם של התושבים לניקיון ולביטחון ברחובות ולמערכות רווחה וחינוך טובות.

זה היה המסר העיקרי של רבים מהתושבים שהגיעו לבית דני ביום שני שעבר, ופוצצו ישיבה מיוחדת של פורום מועצת העיר בנושא שכונות הדרום עם זעקות על כך שחולדאי מפקיר את דרום העיר. בו בזמן, לצד המאבק הלגיטימי, גורמי ימין קיצוני נכנסו לשכונות והתחילו בהתססה:

ברוך מרזל הקים את "משמר השכונות" לפי מודל שיובא מההתנחלות בחברון, מבקשי מקלט מדווחים על התקפות ברחוב, חבר הכנסת מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי פתח לשכה ברחוב ההגנה, וביום ראשון השבוע שילם לעשרות מבקשי מקלט כדי ללכת לבריכת גורדון למפגן נגד תושבי צפון העיר ונגד מבקשי המקלט עצמם. במקרים מסוימים דרישות התושבים וההשפעה של הימין הקיצוני מתערבבות, ומחזקות את התפיסה התקשורתית על "הדרום הגזעני".

מול כל אלה נוצרה השבוע בשכונת שפירא התארגנות חדשה, ראשונה מסוגה, שמנסה להציע דרך חדשה לשכונות הדרום: קבוצת פעולה משותפת לישראלים ולמבקשי מקלט, שמבוססת על הבנה הדדית והכרה בצרכים השונים של שתי הקבוצות.

היוזמה המפתיעה נוצרה בשבועות האחרונים לאחר שמבקשי מקלט אפריקאים קבעו את מקום יצועם על המקלט בגינת דה מודינה שבלב השכונה ובתוך מתקני המשחקים, וכן לעשות את צורכיהם, לקיים יחסי מין ולהזריק סמים בתוך גני הילדים הסמוכים.

רויטל בן-אשר פרץ, רכזת תחום החינוך בוועד השכונה, הייתה הראשונה שהתריעה על הנזקים הקשים לגני הילדים, על עוגמת הנפש של הגננות שצריכות לנקות את הצרכים ולאסוף את המזרקים בבקרים ועל הסכנה לילדים. בן-אשר פרץ הפיצה מיילים לתושבים ולחברי מועצה בסיסמה "לא נוכל לסבול עוד יום נוסף", ודרשה פתרון מידי למצוקת התושבים.

אלא שהפניות של בן-אשר פרץ ואחרים למוקד העירוני ולמשטרה לא הובילו לכל שינוי, ובעירייה אף נאמר לפונים שאין זה תפקידה לטפל בחסרי בית נטולי אזרחות ישראלית, ולכן התושבים החליטו לקחת את העניינים לידיים. ביוזמה משותפת של חברי עמותת "הפרדס" לפיתוח קהילתי, מספר פעילי "עיר לכולנו" בדרום, תושבים ותיקים, פעילי ארגוני סיוע לפליטים ונציגים של שלוש קהילות פליטים שונות - התקיימה במוצאי שבת ישיבה ראשונה בגינת שפירא, וממנה צמחה ההתארגנות.

הפגישה נפתחה באווירה מתוחה, כשנציגי הקבוצות השונות יושבים יחד במעגל אבל לא מתערבבים, כשכמה תושבים אף עומדים ומקשיבים בסמוך, אך מסרבים להצטרף ליושבים.

בשלב הראשון תיארו התושבים הוותיקים, ובעיקר בןאשר פרץ, את הנזקים שנגרמו לשכונה בתקופה האחרונה, בעיקר לגנים, ותחושה קשה של פחד ברחובות בלילה. תושבים נוספים סיפרו על ריבוי פריצות לבתים, ואדם שגר קרוב לגינה סיפר שנשדד באלימות ממש יומיים לפני הפגישה. היה ברור שהביקורת מכוונת כלפי מבקשי המקלט.

אך האווירה השתנתה כשנציגי קהילות הפליטים מקונגו, מסודאן ומאריתריאה התחילו לדבר, והביעו הזדהות והבנה רבה לסבלם של התושבים. אוסקר אוליביה, פליט מקונגו שנמצא בארץ כבר שנים רבות, סיפר שגם בתו הקטנה למדה עד שנה שעברה באותו גן שעכשיו סובל מחסרי הבית בגינה, שגם הוא מפחד לאפשר לבנותיו ללכת ברחוב לבד בלילה, ושהוא מוכן להתנדב לעשות כל דבר כדי לשמור על ניקיון הגנים.

מבקשי המקלט ופעילות מארגוני הסיוע הסבירו לתושבים את הלימבו המשפטי, שגורם לכך שעשרת אלפים איש בשכונות הדרום נמצאים בארץ עם אשרות שהייה - אך ללא אשרות עבודה, דבר שמדרדר רבים לרחוב, לפשיעה ולסמים.

אורית מרום מעמותת א.ס.ף גם הזכירה שמבקשי המקלט מגיעים לשכונה מכיוון שכל מי שמשוחרר ממעצר בגבול מקבל משב"ס כרטיס בכיוון אחדלתחנה המרכזית בתל אביב. אחמד באבקיר, פליט מדארפור, סיפר שהוא כיום סטודנט שנה שנייה למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ושגם הוא בעבר גר ברחוב.

"כשהגעתי לארץ לא הייתה לי עבודה ולא היה לי כסף, וגם אני ישנתי בגינת לוינסקי, ונאלצתי לעשות צרכים ברחוב ולהתקלח בברזיות ציבוריות", סיפר באבקיר. "ברור לי שראיתם אותי אז כאחד מהאנשים האלה שישנים כאן עכשיו, אבל צריך לזכור שאלה אנשים שאין להם בררה, שבוודאי שקועים בייאוש עמוק ממצבם".

סיפוריהם של אוליביה ובאבקיר שברו את הקרח, וכמה תושבים ותיקים אף אמרו שהיו מתנהגים באותו אופן במצבם. הקרבה הפתאומית שנוצרה בין השכנים מהרקעים השונים הובילה למיקוד הדיון בפתרונות מעשיים לבעיות השכונה, כשכולם הסכימו שהיעד הראשון הוא להגן על גני הילדים. לצורך זה הוחלט להציג בפני העירייה והמשטרה רשימת דרישות, שכוללות נוכחות מוגברת של שוטרים ופקחים בשעות הלילה, תוספת תאורה, הגבהת גדרות כל הגנים (כפי שכבר נעשה באחד מהם בהצלחה), ופתיחת מרכז קליטה שיציע למבקשי מקלט מזון, מחסה ושירותים.

בקבוצה הייתה מחלוקת בשאלה אם לבקש שיוקמו שירותים ציבוריים בגינה הציבורית, כמו שנעשה לאחרונה בגן לוינסקי. מכתב עם דרישות אלה נשלח לשני הגופים. בנוסף לבקשות מהרשויות, התושבים החליטו לפעול בעצמם, ובשלב ראשון הקימו צוותים שיסיירו בשעות הלילה ויבקשו מהלנים בגינה להימנע מעשיית צרכים בתוך הגנים, וכן יפנו אותם לשירותים בגינת לוינסקי או אפילו לגינת הכלבים הסמוכה, למרות אי הנעימות.

הרעיון מאחורי הצוותים הוא שהם יהיו משותפים לישראלים ולמבקשי מקלט, וכך יאפשרו דיאלוג בשפות השונות והצגת חזית מאוחדת שגם מתעקשת על הגנת הגנים, אבל גם מביעה הבנה והתחשבות במצוקת חסרי הבית. עוד דובר על חלוקת פלאיירים והכנת שלטים בשפות שונות על האסור והמותר בגינה, שידגישו שגן הילדים הוא מחוץ לתחום הציבורי. הפגישה הסתיימה בתקווה להישגים מהירים, שיסללו את הדרך ליוזמות משותפות נוספות, ונקבע כי כבר בשבת הבאה )מחר( תתקיים פגישה נוספת.

סיור משותף ראשון התקיים כבר באותו הלילה, והצוות הצליח לשכנע שלושה פליטים שישנו על המקלט לעבור למקום מרוחק מהגן. "זו סיטואציה מאוד עצובה, להקים אדם מהשינה, והסברנו להם שזה לא נגדם, אך אנחנו נחושים ונגיע כל לילה להעביר את המסר", מספרת עמליה סיטון, תושבת שגרה סמוך לגן והשתתפה במשמרת הראשונה. במשמרת השנייה, בראשון בלילה, כבר לא נמצאו ישנים על המקלט אבל כן בתוך המגלשות, והאנשים שהיו שם נענו לבקשה שלא להשתמש בגן הילדים כשירותים.

כעבור כמה דקות הגיע למקום שוטר, והוא לקח לבדיקה את תעודות הזהות של הישראלים בצוות (וכן של כתב זמן תל אביב שהתלווה לסיור). לאחר הבדיקה ביקש השוטר מהישראלים לשוחח דרך הטלפון שלו עם מפקד תחנת המשטרה בלוינסקי, ארז קעטבי, וזה אמר לפעילים שהמשטרה מתכוונת להתגייס לנושא ולהגביה את גדרות הגנים ולשכור חברה קבלנית שתנקה אותם בבוקר אם זה לא יעזור. לפני שהלך הוסיף השוטר שהפעילים צריכים להיזהר: "אנחנו לא רוצים שאתם תהפכו להיות הבעיה,
שלא תגידו למישהו משהו ותסתבכו.

"אתם לא אנשי חוק וזה לא התפקיד שלכם". בתגובה אמר אוליביה, שהיה בסיור, שטוב שהמשטרה נלחצת מכך שלוקחים לה את התפקיד ונכנסת לפעולה, אבל שמטרת הפעילות היא לא לאכוף את החוק, אלא רק לקדם דיאלוג בשכונה. "אם אתה גר במקום כלשהו, ויש בו בעיה, ואתה לא פועל כדי לשנות אותה - אז אתה לא בסדר", אמר .

כבר למחרת, ביום שני בבוקר, במהירות מפתיעה, הגיעה גם תגובת העירייה. במכתב מטלי אזולאי, מנהלת רובע דרום, הועברו לפעילים התחייבויות להגברת מעורבות אגף שפ"ע בגינה ולשכירת מאבטחים שישמרו על גני הילדים, וכן דובר שוב על התחייבויות המשטרה ועל הגבהת הגדר.

"אמנם עד סוף השבוע שעבר דברים אלה לא קרו בשטח, ועדיין בכמה מהבקרים גילו הגננות צואה באחד מהגנים, אבל הפעילים מאמינים שתוצאות ההתארגנות לא יאחרו להגיע, וכבר מתחילים לשקול תכניות להמשך שיתוף פעולה, כמו ימי ניקיון שכונתיים משותפים ומאבק מקיף יותר מול העירייה ומשרד הפנים למען כל תושבי הדרום.

"לדעתי אנחנו עושים פה דבר חשוב מאוד", אומר אוליביה. "אנשים בזמן האחרון מכירים את האזור של דרום תל אביב כאזור של חוסר סבלנות וחוסר דיאלוג בין בני אדם. אנחנו באים עם תמונה אחרת של הדרום, של ישראלים ופליטים שגם אם לא מסכימים על הכול, יכולים לשבת ולדבר ולחשוב מה אפשר לעשות יחד.

"כמובן שכל התחלה היא קשה, אבל אני בטוח שאנחנו עושים את הדבר הנכון במקום הנכון, ויש לנו מוטיבציה, וזה עוד יצליח. אחרי שנצליח עם הגן, נבין שאנחנו יכולים להצליח גם בדברים אחרים, ואנשים בכל הדרום, בעיר, בארץ, ואולי אפילו במדינות באירופה שיש בהן פליטים וצרות דומות, ילמדו מאתנו".

"עד עכשיו היה לי מאוד קשה להתייחס לנושא הזה", מוסיפה סיטון. "אני נולדתי בשכונה, ואם אני צריכה לבחור בין אנשים, אז תמיד אבחר בעניי עירי משפירא, כי אני יותר מזדהה עם המצוקה שלהם, גם אם היא הופכת לשנאה ולכעס, ולכן כל הזמן היה לי קשה להתחבר ליפי הנפש מהשמאל הלבן. אבל ברור לי שלא יבוא בוקר אחד שנתעורר ונראה שאין יותר פליטים בדרום, ואני לא מתכוונת להילחם במשהו שאין לי יכולת להילחם בו.

"קטונתי מלהבין מה ממשלת ישראל חושבת לעצמה, אבל יש כאן אנשים, בני אדם, ולכן צריך לעשות דברים ביחד, וצריך לראות איך אפשר לעזור אחד לשני. חשוב לי בעיקר להגיד שאנחנו לא מנסים לבדל את עצמנו מתושבי השכונות - אנחנו תושבי השכונות. שיתוף הפעולה ישיג לכולנו תוצאות חיוביות, ורואים את זה כבר עכשיו עם העזרה שלהם בשפה ובתקשורת עם האנשים שישנו על המקלט. אני חושבת ששיתוף הפעולה הזה הוא הדבר שהכי יפחיד את הרשויות, וזה הכוח שלנו".

ממשטרת תל אביב נמסר בתגובה: "המשטרה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ועד השכונה והם אף הביעו את שביעות רצונם מתפקוד המשטרה במקום. בנוסף תגברה המשטרה את הנוכחות באזור על מנת לשפר את איכות החיים. תושבי השכונה שמעוניינים לסייע למשטרה מוזמנים להצטרף למשמר האזרחי".

מעיריית תל אביב נמסר לעניין נזקי הפליטים בשכונה: "העירייה מודעת לבעיה ואף תגברה את סיורי הביטחון במקום. במקביל הועבר הנושא לטיפול משטרת ישראל מאחר ולעירייה אין סמכות לעצור חשודים הפורצים לשטח הגן שלא בשעות הפעילות.

"בנוסף, בשבוע הבא תדאג העירייה להגביה את גדר הגן הסמוך לגינת שפירא, על מנת להקשות את הכניסה אליו בשעות הלילה. מבירור שערכנו מול מוקד השירות 106 נמצא כי פניות שהתקבלו בנושא הועברו לטיפול הגורמים הרלוונטיים וסיורי הביטחון במקום אכן תוגברו. בכל מקרה, לא נאמר לפונים כי העירייה לא תוכל לסייע כמתואר בפנייתכם".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...