בלי כפפות: משי חזיזה לא סולחת ליאיר ניצני
משי חזיזה עוד לא נרגעה מהיחס של שופטי "כוכב נולד", ובמיוחד של יאיר ניצני, בתכנית שבה הודחה. וכבר התיכוניסטית משדרות תוהה אם שירה זה הכיוון שלה בחיים. אבל עדיין כל החלומות שלה קשורים בשירה: להקה צבאית, הופעה עם שירי מימון וסינגל בכורה מהיר. ואגב, היא כבר הספיקה לחלק חתימה ראשונה למעריצה
אבל קשה להגיד שמשי הופתעה מההדחה שלה. למעשה, אפשר לומר שהיא אפילו הרגישה שהיא לא תחזיק מעמד יותר מדי בתכנית הריאליטי של צביקה הדר ושות'. נכון שהיא הצליחה לרגש בפרקי האודישנים, נכון שהיא עברה די בקלות את מחנה האימונים שהתקיים בכפר הנופש באשקלון, אבל כבר עם פתיחת הצילומים של הנבחרת, הייתה לה תחושה שהמסע שלה יסתיים מוקדם מאוד.
משי חזיזה
צילום: אדי ישראל
כשמשי התארגנה בביתה ליום הצילומים של התכנית השנייה, היא הפתיעה את אמה תקווה, וביקשה ממנה שלא לבוא איתה הפעם לאולפן. היא אמרה לה שעדיף שתישאר בבית ותכין את ארוחת שישי, כדי שבערב,
אחרי שהיא תודח, יהיה לפחות משהו טוב לאכול.
האם הייתה המומה מהבקשה המוזרה של הבת שלה, אבל כיבדה זאת ונשארה בבית. ובערב, בדיוק כמו כשהתנבאה משי, הקהל החליט לשלוח אותה הביתה.
בלי טיפת אנושיות
ובכל זאת, משי (18) לא יותר מדי מאוכזבת. "תראה, אין ספק שכוכב נולד זה היה החלום שלי", היא מודה. "אני אהבתי את התכנית, את ההפקה, את האנשים מסביב, את הקהל שצורח. אבל את החלק של השופטים אני אזכור לרעה. כי הרבה אנשים שמעו את הדואט שעשיתי עם מלי, ואמרו שהוא היה טוב. מה גם שאני ביקורתית כלפי עצמי בצורות קשות. ואם אני יודעת שזה לא טוב, אני אגיד שזה לא טוב. אבל הביצוע הזה היה דואט מהמם. ובסוף הדואט, יאיר ניצני אמר משהו שנורא פגע בי".
תזכירי לי?
"הוא אמר שהוא רק חיכה שהשיר ייגמר. זו אמירה ממש פוגעת. גם אם אתה לא אוהב, יש דרך להגיד דברים. הם, השופטים, צריכים לזכור שאנחנו, המתמודדים, רק בני אדם. צריכה להיות להם טיפת אנושיות. אני לא הרגשתי שהיה לו את זה באותו רגע. כי להגיד דבר כזה זה משהו שממש פגע בי. תגיד שלא אהבת, תגיד שלא היה ביצוע טוב, אבל למה להעליב עם 'חיכיתי שהשיר ייגמר'".
יאיר ניצני. "נורא פגע בי" צילום: בייגל
ומה עם שאר השופטים?
"השאר היו בסדר. היו גם אחרים, כמו מרגול, שלא אהבו את הביצוע, אבל הם אמרו את זה בצורה פחות פוגעת. רק יאיר היה הלא מתחשב, ממש בלי טיפת אנושיות. חזרתי הביתה וממש הרגשתי רע. אם אני כזו גרועה, שאי אפשר לשמוע אותה שרה, כמו שיאיר אומר, אז מוזר ששאר השופטים לא חשבו ככה כשהם קיבלו אותי לנבחרת".
את מתחרטת שהלכת לתכנית, אחרי שהודחת כבר בפתיחתה?
"ממש לא. 'כוכב נולד' זו אחלה תחרות. זו עוד מקפצה בדרך. כל מי ששר, רוצה להגיע לתכנית שצופים בה כל כך הרבה אנשים. ומבחינתי, רק ההגעה לנבחרת היא הישג. כי עשרות אלפי אנשים ניגשו לאודישנים, אז שאני אהיה בתוך הנבחרת הסופית זה ממש כבוד גדול. מספיק היה להיכנס לאולפן בפעם הראשונה, כדי שזה יהיה שווה את זה. זה היה כמו שילד קטן מתלהב כשהוא רואה מפורסם שהוא אוהב. הרגשתי בתוך חלום שאני לא רוצה שיעירו אותי ממנו. תמיד כשראיתי את העונות של כוכב, הייתי שואלת את עצמי 'מתי אני אהיה שם?'. חלמתי גם שהשופטים אוהבים אותי, כך שלצערי לא כל החלום התגשם".
מה הרווחת מהתכנית?
"קודם כל נפתחתי לעוד סגנונות מוזיקה. הכרתי עוד שירים של זמרים ולהקות, וככה זה פתח לי את הראש. גם למדתי לעמוד מול מצלמה, בעיקר להופיע לקהל בבית. בכוכב מלמדים אותך שהקהל העיקרי שלך הוא זה שנמצא בבית. אז למרות שיש קהל באולפן, רוב תשומת הלב היא לאנשים שבבית. וגם צריך לדעת לשחק את המשחק של לחייך כל הזמן, גם אם השופטים אומרים לך שאת חרא. ואני בנאדם יותר מדי שקוף, ככה שאני לא יכולה להסתיר את הרגשות שלי. אבל זה בסדר, ידעתי שאני אודח".
אז את לא תולה תקוות בגלגל ההצלה?
"בכלל לא. בפייסבוק שלי יש הרבה אנשים שחושבים שאני אחזור דרך הגלגל, אבל אני לא חושבת שזה יקרה. אבל זה בסדר. זו הייתה חוויה מדהימה. הכרתי הרבה אנשים, צברתי קצת ניסיון מול מצלמה, וגם קיבלתי קצת הכרה".
לא הסתנוורתי מהמפורסמים
הדרך לנבחרת "כוכב נולד" לא הייתה קלה עבור משי. כבר בשנה שעברה היא ניגשה לאודישנים, ואף עברה כמה שלבים, עד שנפלה בדרך. השנה היא לא יזמה את ההגעה לאודישנים, אלא ההפקה קיבלה המלצה עליה מגורמים מקצועיים שונים, כגון חיים אוליאל, מיכה ביטון ורובי אלמליח.
משי חזיזה צילום: אדי ישראל
"אחרי ההמלצות האלה הזמינו אותי לאודישנים סגורים", מספרת משי. "אלה אודישנים יותר אינטימיים מאלה שרואים בטלוויזיה. הייתי עם עוד משהו כמו 20 חבר'ה שהמליצו עליהם. במקום השופטים הרגילים, הופענו מול אנשי ההפקה של 'כוכב נולד'. כל אחד קם, מציג את עצמו, ואז שר. הייתה לי בעיה באותו היום, כי התלבטתי ממש עד היום האחרון מה אני אשיר להם. בבית התאמנתי על כל מיני שירים, ורק בלילה שלפני בחרתי שיר, שזה היה 'נוצה ברוח' של רמי קליינשטיין".
ואחר כך שרת את אותו שיר גם מול השופטים היותר המפורסמים.
"כן. ראיתי שהלך לי עם השיר הזה, אז אמרתי שנמשיך איתו. מרגול אמרה מההתחלה שאני צריכה לעבור, וממש אמרה שהיא לא רוצה שאני אשיר את שיר האודישנים. ואז, פתאום, כשנכנסתי לנבחרת היא התהפכה. פתאום עכשיו היא לא אוהבת את סגנון השירה שלי. יאיר בכלל לא רצה, ורק צדי אהב".
אולי התרגשת לשיר מול אנשי מקצוע מפורסמים?
"דווקא לא הסתנוורתי מזה. אני פשוט אף פעם לא הייתי מאלה שמתלהבים ממפורסמים. גם כשהיינו יותר צעירות והיינו הולכות להופעות, אף פעם לא הייתי מאלה שצורחות 'אייל גולן' או 'שירי מימון'. זה לא אני. אני לא מתלהבת מכל השטויות האלה".
ולך יש כבר מעריצים?
"לא ממש, אבל כשיצאתי מההופעה בכוכב נולד, אז חיכו מאחורי הקלעים כמה ילדים שרצו להצטלם. וגם קרה לי פה בשדרות המקרה הכי הזוי בעולם. אחי התחתן לפני שבועיים, אז הלכתי באותו יום לעשות תסרוקת במספרה. וכשיצאתי משם באה אליי ילדה חמודה כזו ושאלה 'אפשר חתימה?'. זה היה הכי הזוי בעולם. לא האמנתי שמישהו יבקש ממני חתימה. תמיד ראיתי את כל הזמרים שמבקשים מהם חתימה, ופתאום ביקשו ממני. זה היה ממש מחמיא. ברור שחתמתי לה. אבל גם אחרי החתימה הזו, הפרסום בכוכב נולד ממש לא עלה לי לראש".
אנחנו לא מסכנים
משי התחילה את דרכה בעולם המוזיקה בגיל צעיר מאוד והתקדמה אט-אט. כבר בגיל הגן כתבה לה הגננת בתעודה שהיא שרה יפה ושבעתיד היא תהיה זמרת מפורסמת. אז אולי היא עדיין לא הגשימה את התחזית של הגננת, אבל היא בטוחה שהיא נמצאת בדרך לשם.
אלי לוזון. הבטיח וקיים צילום: ראובן קסטרו
"הייתי ילדה מאוד ביישנית, מאוד מופנמת", היא מספרת. "הייתי מאותן תלמידות שלא שמים לב שהן בכלל קיימות. אבל ככל שהזמן עבר, נפתחתי יותר וגם הופעתי בכל מיני להקות מגיל שמונה. בהתחלה זו הייתה להקת 'פרחי שדרות' של המרכז למוזיקה. היינו מופיעים בכל מיני כנסים שהעירייה ארגנה, וגם בטקסים של המרכז למוזיקה, טקסי זיכרון, וגם בימי עצמאות. ועם הגיל עברתי ללהקת 'צעירי שדרות', שם הייתי עד לכוכב נולד".
איפה הופעתם?
"בהרבה מקומות. זו הייתה להקה ממש טובה. והיו לנו גם הרבה הופעות בחו"ל, בפני כל מיני קהילות יהודיות. הופעתי בקנדה, צרפת. וכבר טסתי לפני ארבע שנים בערך עם חגית (שעדיין מתמודדת ב"כוכב נולד", ל"א) להופיע בלונדון בפני הקהילה היהודית. זה היה ערב התרמה ליישוב הנגב, והרגשתי שם כמו שגרירה כזה. שאלו אותי על החיים בשדרות".
מה סיפרת?
"אמרתי להם שכן, יש קסאמים. אבל מתרגלים. אני גם לא חושבת שאנחנו מסכנים פה בשדרות. כי אם היינו כאלה, לא היינו נשארים לגור פה. אין מה לעשות, ספגנו לא מעט, אבל לא נזוז מפה. זו העיר שלי ואני אוהבת אותה".
לפני ארבע שנים, כשהמצב הביטחוני בעיר היה בלתי נסבל והקסאמים לא הפסיקו לנחות על שדרות, הקים ארקדי גאידמק את עיר האוהלים באזור ניצנים, שאליה נהרו אלפים מתושבי העיר. גם משי ואמה היו שם.
"הגיע לשם ירון אילן מהתכנית 'מנטה'", היא מספרת, "ויחד איתו באו גם כל מיני זמרים, ביניהם אלי לוזון. אלי שמע שאני שרה, והוא חשב לעצמו שאני בטח עוד ילדה בת 14 שרוצה להיות זמרת. עליתי ושרתי איתו את 'פרי גנך'. ואז הוא תפס את הראש שלו וממש התלהב. הוא אמר שאני שרה מדהים. והוא גם אמר מול כולם שבתוך שנה הוא מקליט איתי דואט".
והוא קיים?
"כן. שנה אחרי זה, במאי 2008, הקלטתי איתו את השיר 'מלאכי הקטן'. שרנו את זה במסגרת תכנית בערוץ 1 שנקראה 'ויוה לאירוויזיון', שזה היה ערב שבו שרו זמרים כל מיני גרסאות כיסוי לשירי קדם אירוויזיון. כל זמר מפורסם הביא איתו לשיר זמר או זמרת צעירים שהוא חושב שהוא כישרון, ואלי הביא אותי. גם זכינו במקום הראשון".
את שומרת איתו על קשר?
"בטח, עד עכשיו אנחנו מדברים. אלי עזר לי המון. התייעצתי איתו אם ללכת לכוכב נולד, והוא אמר לי שכן. גם נוצר קשר טוב בין אשתו לבין אמא שלי".
זה מקצוע מפחיד
מה שקצת העיב על שאיפותיה של משי בתחום השירה היה דווקא אירוע אישי ולא מקצועי: פרידת ההורים שלה, לפני כשלוש שנים. הזמרת הצעירה נשארה לגור עם אמא בשדרות, ואילו אביה עבר לגור בעפולה.
שירי מימון. "חולה על הזמרת הזו" צילום: בייגל
"אמא לקחה את הפרידה ממש קשה", אומרת משי, "וגם אני לקחתי את זה לא קל, כי הייתי ממש מחוברת לאבא שלי. בכלל, המשפחה שלי זה עניין מורכב. גם אבא שלי וגם אמא שלי היו נשואים כבר. והנישואין שלהם היו נישואים שניים. אז יש לי שני אחים ואחות למחצה מצד האבא, ועוד אח ואחות למחצה מצד האבא.
"עכשיו אבא גר בעפולה, ויצא לנו להתראות הרבה בגלל התכנית. הוא בא לאולפן. אבל הייתה גם תקופה שלא ראינו אחד את השני יותר מדי. אמא שלי כרגע נמצאת בין עבודות. היא הייתה משגיחה בבחירות בבגרויות ובמכללת ספיר, ועכשיו היא מחפשת עבודה".
בתכנית היה נראה שאתן ממש קרובות. את מרגישה שאכזבת אותה?
"לא. היא אוהבת את ההצלחה שלי, אבל היא תמיד דואגת ליישב אותי. היא זו שדואגת שאשאר עם הרגליים על הקרקע".
בימים אלה מסיימת משי את כיתה י"ב בתיכון גוטווירט שבשדרות, ובין היתר גם מעבירה לא מעט שעות יחד עם חבריה בהקלטות לקראת מופע מסיבת הסיום. כרגע היא גם נמצאת בתחילתו של קשר זוגי חדש, שממלא לה את היום. בעוד כמה חודשים היא אמורה להתגייס ללהקה צבאית. "אני לא יודעת לאיזו להקה אני אשתייך, אבל אני אשיר בשירות שלי", היא מבטיחה.
מה עם קידום הקריירה? סינגל, אולי?
"אולי. אבל כל המחשבות האלה עדיין טריות, כי רק הודחתי מהתכנית. מה שכן, אני יודעת שאני יותר בכיוון של רוק ופופ. מזרחית אני פחות יכולה לעשות. אין לי את הקול של סלסולים. זה פשוט לא אני".
עם מי הכי היית רוצה לשיר?
"עם שירי מימון. אני פשוט חולה על הזמרת הזו. אני חושבת שיש לה קול מדהים. הייתי במלא הופעות שלה, ואני פשוט חושבת שהיא זמרת מדהימה".
את לוקחת בחשבון אפשרות שלא תהיי זמרת?
"כן, ויש אופציה אחרת. מגיל קטן רציתי להיות עורכת דין, אז אולי נשלב את זה עם המוזיקה. בבוקר ובצהריים אני אהיה עורכת דין, ובערב אני אשיר. אבל האמת היא שאני לא רואה אותי מצליחה עם הקריירה של הזמרה".
והכל בגלל יאיר ניצני?
"לא, פשוט הבנתי שזה מקצוע מפחיד. יש בו הרבה נפילות. שבוע אחד אתה יכול להיות במקום הראשון במצעד הפזמונים, וחודש אחרי זה אף אחד לא מכיר אותך. אבל יכול להיות שזה סתם שאני קצת מצוברחת בגלל ההדחה. נראה. אני אקח לעצמי את הזמן ואחליט. קודם נעשה סינגל ונתגייס ללהקה הצבאית, ואז אני אדע מה אני רוצה מעצמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם