חם בתל אביב: הפרויקטים הגדולים שיושקו הקיץ בעיר
שבעה פרויקטים עירוניים מדוברים יושקו בקיץ הקרוב בתל אביב. בין הפרויקטים: מיזם השכרת האופניים, פתיחת אגף חדש בסינמטק ופתיחת מרכז הצעירים. זמן ת"א בודק: האם הפרויקטים האלו יעמדו בציפיות?
מה ולמה: רבות דובר ועוד ידובר על פרויקט "תל אופן", שבו מעמידה עיריית תל אביב אופניים להשכרה לרשות התושבים.
עמדות עגינה מפוזרות ברחבי העיר, וכעת רובן עדיין אינן פעילות, כאשר מתוך 150 עמדות בסך הכול צפויות עד סוף החודש לעמוד לרשות הציבור 75 עמדות. מאות תושבים כבר נרשמו לשירות השנתי שעלותו 240 שקל, היחיד שאפשרי להירשם לו לעת עתה.
תחילת הפרויקט: חודש ההרצה מתקיים מתחילת חודש מאי. השקה רשמית: 5 ביוני.
התחזית שלנו: מדובר בבשורות טובות, במיוחד בעיר פקוקה שמצוקת החניה בה רק הולכת וגדלה. בהשקת פרויקט כזה תל אביב אף מעמידה את עצמה לצד שורה של ערים אירופיות, מתקדמות וירוקות כמו פריז, ליון, ברצלונה ואמסטרדם. מלבד מספר בעיות - חבלי לידה מקובלים של תקופת הרצה - נראה בחודש האחרון כי הפרויקט מתקדם יחסית חלק ומאות מנויים נראים משוטטים במרכז העיר על זוגות אופניים ירוקים.
אך אליה וקוץ בה: בניגוד לאמסטרדם או פריז, בתל אביב עדיין חסרות תשתיות מתאימות לפרויקט מבורך שכזה. נחמד שיהיו אופניים בכל פינה לרשות הציבור, אך זה לא תענוג,
עד שלא תוגבר האכיפה על הולכי הרגל שמשתמשים בשביל האופניים ועל רוכבי האופניים שפולשים לצד של הולכי הרגל, ועד שלא תרושת העיר בשבילי אופניים רציפים לכל אורכה ורוחבה, הרבה אופניים ירוקים יישארו קשורים לעמדות העגינה שלהם.
ההמלצה שלנו: הצטיידו בקסדות, מגני ברכיים וחולצה להחלפה לעבודה.
מה ולמה: בימים אלו מסתיים שיפוץ רחבת הסינמטק והקמת האגף החדש שממוקם מאחורי הקולנוע. האגף יכיל שלושה אולמות צפייה שיתווספו לשניים הקיימים. שלושה חודשים לאחר אכלוס האגף מתוכנן שיפוץ של האגף הישן שיכלול את החלפת השטיחים, הכיסאות והמסכים באולמות, החלפת מכונות ההקרנה, שיפוץ מערכות מיזוג האוויר, כיבוי האש והחשמל, תוספת חדרי שירותים ושיפוץ חדרי השירותים הקיימים, שיפוץ המעלית, הכשרת מעברים לנכים ויצירת גישה בין האגף החדש לישן.
תחילת העבודות: 2006.
פתיחת האגף החדש: יוני 2011.
התחזית שלנו: על כך שהסינמטק יהיה גדול יותר וחדיש יותר, ואולי בשל כך גם נגיש יותר בעיני הקהל הרחב, אין ויכוח, אך השיפוץ החזותי לא יפצה על בעיות תוכן וניהול אמנותי הקיימות במקום לדעת רבים. בסופו של תהליך הבנייה והשיפוץ אמור להתייצב הסינמטק על חמישה אולמות שונים, אך מה יוקרן בהם?
"החזון המוביל את הסינמטק היום לא יכול להחזיק חמישה אולמות", אומר מבקר הקולנוע מאיר שניצר, ממקימי הסינמטק ומנהלו בשנות ה-70. לטענתו של שניצר, הסינמטק מתנהל כיום בעיקר מהשכרת אולמות לגורמים חיצוניים. "זה לא משנה אם מארחים שם אירועים לטובת לשכת עורכי הדין, האוניברסיטה הפתוחה או הסתדרות הרופאים, או אם נערכים שם פסטיבלים בחסות שגרירויות זרות", אומר שניצר.
"זו לא מטרת הסינמטק. הרפרטואר כיום לא נקבע על ידי המנהלים האמנותיים של הסינמטק, אלא על ידי אנשים שמנהלים במקום אירועים, הקרנות והרצאות מטעמם שלא נוגעות לקהל הרחב. לא שילמנו למנהלי הסינמטק כדי שישכירו אותו לשבועות שלמים, גם אם זה לדברים תרבותיים כמו פסטיבל הג'אז או שבוע סרטי ברזיל שנערך על ידי מפיק פרטי".
שניצר חושש כי צורת הניהול הזו לא תשתנה עם הרחבתו של הסינמטק והגדלת מספר האולמות: "אם זה קורה בשני אולמות, מה יהיה בחמישה אולמות? היו צריכים כבר בתחילת הבנייה לכנס מסיבת עיתונאים ולהגדיר את האופקים האמנותיים של סינמטק תל אביב החדש. מכיוון שזה לא נעשה, אני מניח שהשיקולים ימשיכו להיות מסחריים ולא אמנותיים".
אלון גרבוז, מנהל הסינמטק, עונה על הביקורות: "אני מודע לבעייתיות ולמעשה ביקשתי תוספת אולמות בדיוק כדי להתגבר על הבעיה הזו. כשיהיו חמישה אולמות שני אולמות לפחות תמיד יפעלו בסרטים אופייניים לסינמטק, אולם אחד יהיה מוקדש לקולנוע ישראלי, וגם אם יהיו פסטיבלים עדיין יהיה אולם אחד לפחות שמקרין סרטים לקהל הרחב".
לדברי גרבוז, בקיץ הקרוב לא נחוש בהבדל משום שמיד לאחר השקת האגף החדש ייכנס האגף הישן לשיפוצים, ועל כן שוב יעמדו לרשות הציבור האולמות החדשים בלבד. בקיץ הבא צפוי להסתיים השיפוץ כולו.
ההמלצה שלנו: עזבו אתכם משיפוצים. רוצו לראות את "העולם גדול והישועה מעבר לפינה".
מה ולמה: כיכר התרבות החדשה נעשתה בעיצובו של האמן דני קרוון ומשרד האדריכלות ת.מ.א. העיצוב המחודש כולל פסלים סביבתיים, גן שקוע ובריכת מים. הכיכר מצליבה בין שדרות חן, רוטשילד ובן ציון, ומהווה מעין חיבור רציף של שלושתן.
תחילת העבודות: 2006.
השקה רשמית: יולי-אוגוסט 2011.
התחזית שלנו: סיור בכיכר בשעות הלילה חושף מחזה מרהיב של אורות והשתקפויות, וגם בימים מעוננים מתחם הענק הלבן לא ישאיר שום אדם אדיש. נגיעות של צמחייה, בריכת המים והעיצוב הייחודי והמודרניסטי, כמו גם חידוש מוסדות התרבות הסובבים את הכיכר, ממקמים אותה כמרכז תרבותי מקסים.
שאלת מיליון השקל, תרתימשמע, היא מה יקרה בחודשי יולי-אוגוסט בכיכר הבוהקת ונטולת הצל בשעות היום, כשהשמש המזרח-תיכונית תקפח. האדריכל פרופ' אמנון בר-אור, למשל, אינו חוזה טובות: "הדבר הטוב היחיד בכיכר הוא ציר התנועה שמחבר בין שדרות חן לשדרות רוטשילד, והעובדה שמבנה הבימה פונה לכיכר ולא לכביש", הוא אומר.
"מעבר לזה, הכיכר תוכננה כפסל ולא כמקום לשימוש, זו לא באמת כיכר לאנשים. הבחירה בריצוף הלבן בתוך מרקם בנוי בתל אביב, משמעה גוף סינוור אחד גדול. אם אני יוצא מהיכל התרבות בשעות היום ואין לי משקפי שמש - זו מכה. חוץ מכמה צלונים ובדי צל שאמורים להימתח על עמודי המתכת ויתבלו מאוד מהר אין במקום טיפת צל. אני תוהה אם זה שווה את כל ההשקעה. הכיכר טובה לאנשים, אבל אני חושש שבחודשי הקיץ היא תהיה שוממת".
ההמלצה שלנו: הצטיידו בקרם הגנה.
מה ולמה: הפעימה השנייה של הרה-ארגון כוללת ביטול של 82 קווים באזור הערים תל אביב-יפו, חולון, בת ים, רמת גן, גבעתיים ובני ברק והפעלת רשת של 59 קווים תדירים במקומם, מה שאמור ליצור מערך חכם יותר ורישות של כל העיר באוטובוסים.
במקביל, ייפתחו נתיבי תחבורה ציבורית חדשים ברחובות אבן גבירול, קרליבך יצחק אלחנן והמלך ג' ורג' לכל אורכו ברוב שעות היום. תכנון התכנית הופקד בידי חברת "נתיבי איילון" בשיתוף ובאישור משרד התחבורה ועיריית תל אביב.
תחילת התכנית: הפעימה הראשונה התבצעה באוגוסט 2010. השקה רשמית: הפעימה השנייה תיכנס לתוקף ב-1 ביולי ותכלול הכנסת קווים חדשים וביטול ישנים, שינוי שיטת התעריפים ופתיחת הנת"צים (נתיבים לתחבורה ציבורית).
התחזית שלנו: קיץ 2011 ככל הנראה יסמן את השינוי בתפיסת התחבורה בעיר. אמנם עדיין בלי רכבת קלה, אבל עם פרויקט השכרת אופניים ויישום הפעימה השנייה של הרה-ארגון בתחבורה הציבורית, פחות תושבים יזדקקו למכונית. זו, לפחות, השאיפה.
בשבועות האחרונים מקיימת חברת נתיבי איילון פגישות עם תושבים, סטודנטים, עיתונאים, פעילי תחבורה ומי לא בעצם, בהן היא חושפת את השינויים הצפויים במערך הקווים העירוניים הכלליים, הקווים האזוריים לפי מתחמים בעיר והקווים הפנימיים של כל שכונה.
אולם תושבים רבים לא כל כך מתלהבים ממה שמוצג להם: התנגדויות רבות של תושבים כבר נרשמו - כולל עצומות שנפתחו באינטרנט ואין-ספור פניות לעירייה. התושבים מלינים על קווים משמעותיים ומרכזיים שבוטלו במסגרת הרפורמה, בלי שהוצגה להם חלופה הולמת.
בעיה נוספת היא שכל פגישה חושפת כל פעם רק חלק קטן בתכנית, והציבור מתקשה לראות את המערך השלם, ולכן גם את יתרונותיו. הליך שיתוף ציבור רחב יותר אולי היה מוביל גם לקבלה חיובית יותר בקרב התושבים.
מנגד, בנתיבי איילון סבורים שאף שאנשים חוששים כעת מהשינויים, מדובר במהפכה לטובה: קווים יעילים, תדירות גבוהה יותר ושיפור טכנולוגי. יהיה אפשר להגיע לכל מקום בפשטות רבה יותר, הם אומרים ומתייחסים למפת קווי האוטובוס כאל מפת מטרו, רכבת תחתית על גלגלים.
"בכרטיס נסיעה חכם אחד יהיה אפשר לבצע מעברים במשך 90 דקות ללא עלות נוספת. מאחר שיהיו פחות קווים כל קו יהיה הרבה יותר תדיר. רשת הקווים תפעל עד חצות בתדירות גבוהה לאורך כל שעות היום בשני כיווני הנסיעה", מסבירה ראש מינהל תחבורה ציבורית בחברת "נתיבי איילון", רותי אמיר.
אשר למערך ההסברה, לדברי אמיר, עד כה נפגשו הנציגים בעיקר עם ועדי שכונות, אבל בתחילת חודש יוני יושק מערך הסברה מסיבי שייתן את כל התשובות ויכלול אתר אינטרנט עם פורום לשאילת שאלות, מפות מפורטות לפי אזורים, דיילים שימתינו בתחנות מספר ימים לפני השקת הפרויקט, קמפיין בטלוויזיה וברדיו, מודעות בעיתונות ועוד. "נביא לכך שלא יהיה נוסע שלא ידע על השינוי שמתבצע בתחילת יולי וגם יבין את השינוי", היא אומרת.
סביר להניח שלאחר שתיכנס התכנית לתוקף היא תעשה יותר טוב מרע. התקווה היא שיהיה הרבה יותר קל למצוא קו מתאים שיגיע מהר יותר לתחנה וליעדו, וכי חילופי האוטובוסים המקשרים ייעשו ביעילות הדרושה למערך שכזה.
ועדיין, מה אשמה הקשישה משכונה ותיקה ברמת אביב שנהגה לעלות על קו שעבר מתחת לביתה והביא אותה עד שוק הכרמל, וכעת צריכה ללכת קילומטר ברגל כדי להגיע לקו מרכזי אחד, ולאחריו לעלות על קו מרכזי אחר שבסופו של דבר יביא אותה ליעדה. המהפכה חיובית בכללותה, אבל כמו בכל דבר - תלוי את מי שואלים.
ההמלצה שלנו: סעו באופניים.
מה ולמה: "מבנה התאומים" ברחוב מזא"ה, שעבר שיפוץ לפני שנים ועמד עד כה מיותם, כבר נפתח בחלקו האחד, בו הוקם מתחם אמנות שכולל גלריה וחנות ספרים. במבנה השני יוקם מרכז לצעירים שיושתת על שלושה עוגנים: מרכז לפיתוח יזמות חברתית ומעורבות חברתית, מרכז תרבות ואמנות ליוצרים צעירים ומרכז שינגיש בפעם הראשונה שירותים מכוונים לאוכלוסיית הצעירים בנושאי דיור, תעסוקה ולימודים. כבר בשבוע שעבר החל המבנה לממש את ייעודו כשהתקיים בו פסטיבל לקולנוע ניסיוני של המדרשה לאמנות שהציג עבודות של סטודנטים בוגרי המדרשה ואמנים בינלאומיים ומשך למעלה מ-1,000 מבקרים .
תחילת העבודות: התכנית נהגתה באוקטובר 2010.
השקה רשמית: ספטמבר.
התחזית שלנו: מרכז הצעירים יכול בקלות להפוך למתנ"ס משודרג עם חוגי אחר צהריים, השאלה היא אם הוא ייתן מענה אמיתי לצעירים העובדים והעסוקים בעיר, שטרודים בנטל פרנסה ודיור. גם קשה לדמיין תורים של צעירים משתרכים במקום, כאשר הרבה מהתשובות לשאלות (היכן ומתי ייפתחו פרויקטים לדיור בר השגה, תנאי זכאות למלגות לימודים, חיפושי דירות והצעות עבודה) אפשר, ומתבקש, לקבל באינטרנט.
"מבחינתי זה הולך להיות גם מרכז של שירותים פרקטיים, אבל זה רק צד אחד של העניין", מגיב סגן ראש העירייה ומוביל הפרויקט, אסף זמיר. "הצד השני הוא חלל קהילתי מלא ביוזמות חברתיות ותרבותיות לאוכלוסייה שלא קיבלה עד כה מענה. זה כולל פרויקטים חברתיים, התנדבות ורווחה. נאפשר לבני הדור הצעיר ליזום ולהשפיע".
מה ולמה: שיפוץ הבימה, שמבוצע על ידי חברת "דניה סיבוס", היה אמור להסתיים באפריל 2009 כך שפתיחתו המחודשת תיערך במסגרת חגיגות ה-100 לתל אביב, אך בהמשך נקבע מועד חדש לפתיחתו - ינואר 2011, שגם הוא כידוע חלף מזמן.
בתקופת השיפוצים הועלו הצגות הבימה באולמות שונים ברחבי העיר, ובהם בית החייל, אולם אריסון, צוותא ועוד. המבנה המחודש כולל ארבעה אולמות תאטרון, חללי מבואה מרווחים וקפיטריות. נוסף על החללים אשר ישמשו את קהל התאטרון, מכיל המבנה מערכת חללים לשימוש העובדים: משרדי התאטרון, חדרי החזרות והסדנאות להכנת תפאורה והלבשה.
תחילת העבודות: באמצע חודש מרס 2007 יצא צוות הבימה מהבניין לטובת שיפוצים.
השקה רשמית: תוכנן לאוגוסט, אך בעירייה נזהרים ואומרים כי המבנה ייחנך לא לפני ספטמבר. התחזית שלנו: רבים מבקרים את המבנה הגרנדיוזי שצמח באמצע העיר הלבנה ואת העובדה שהוא "מקטין" את היכל התרבות. "האדריכל כרמי, שהביא לנו את התחנה המרכזית החדשה, עושה זאת שוב", אומר האדריכל בר-אור. "זה עושה נזק להיכל התרבות".
חצי ביקורות אחרים מופנים דווקא לאופן ניהול התאטרון ולמנכ"לים העומדים בראשו, אודליה פרידמן ובני צרפתי. הבעיות הכלכליות הקשות החלו עוד לפני השיפוצים. בשנים האחרונות הצגות הבימה קוצרות פחות פרסים בטקסים נחשבים (בשבוע שעבר לא גרף התאטרון הלאומי אף לא פרס אחד בכל 19 הקטגוריות בטקס פרסי התאטרון), והוא נזכר בתקשורת בעיקר בהקשרים של הלנות שכר ותלונות של עובדים (רק השבוע הודיעו ראשי ועד עובדי הבמה של התאטרון כי מאסו בהלנות השכר ואיימו כי לא יתייצבו לעבודה).
עד כה טענה הנהלת הבימה כי הימשכות השיפוצים ונדודי השחקנים פגעו קשות בתאטרון. אם כך יהיה מעניין לראות - החל מהקיץ הקרוב ובשנים שלאחר מכן - אם החזרה למשכן הקבוע בסוף שדרות רוטשילד יחזיר עטרה ליושנה בכל המובנים.
השחקנית גילה אלמגור, בכל אופן, מחכה לכך בקוצר רוח: "הייתי שם ביום שישי וכשדרכתי על הבמה, הבמה שדרכתי עליה לראשונה לפני 55 שנים, כל כך התרגשתי. זה מרגיש כמו חזרה מגלות. הכול כל כך אינטימי ויפה, ממש עם הדר של תאטרון לאומי. כעת כמובן החובה שלנו ושל ההנהלה האמנותית של התאטרון לצקת את התוכן ולעשות את ההצגות הכי טובות. אני מקווה ומאמינה שברגע שניכנס לבניין וניצוק יחד משמעות ותכנים, הבימה יהיה כל מה שמצופה מתאטרון לאומי".
ההמלצה שלנו: המבנה קצת מפחיד אותנו, אבל אנחנו מתים לראות איך זה נראה מבפנים.
מה ולמה: אגף ג' של מוזאון תל אביב, על שם הרטה ופול עמיר, בתכנונו של האדריכל פרסטון סקוט כהן, ייבנה בעיצוב אדריכלי שונה לחלוטין מהמבנה המרכזי.
עלות הבניין מוערכת ב-45 מיליון דולר והוא יכפיל את שטח המוזאון. הבניין יכיל תערוכות היסטוריות בנושא אדריכלות מודרנית, אגף לאמנות ישראלית ואגף חינוכי להרצאות וסדנאות.
תחילת העבודות: 2007.
השקה רשמית: בסוף אוקטובר יתקיים טקס הפתיחה החגיגי של האגף החדש בנוכחות אורחים מכובדים מתחומי האמנות והתרבות בארץ ובחו"ל.
התחזית שלנו: האגף החדש נחשב לפנינה אדריכלית יוצאת דופן שתשדרג משמעותית את המוזאון ותמשוך מבקרים רבים. עם זאת, לאחרונה עלתה תהייה לגבי מידת התאמת המבנה לאגפים הקיימים ולמרקם העירוני. האגף החדש והמודרניסטי לא דומה בשום צורה לבניינים אחרים שנבנו בעיר, ואף לא לאגפים האחרים של אותו המוזאון.
"אני חושבת שמוזאון בעיר צריך להיות יצירת אמנות בפני עצמה, והוא לא חייב להיות תואם לסגנון של העיר אלא להפך", אומרת האדריכלית מאירה מור ומציינת כי התרשמה לטובה מתכנון האגף החדש. "מלבד היצירות שמוצגות במקום, המבנה עצמו הוא יצירה וזה תורם לריגוש הכללי המתלווה לצריכת אמנות".
מור מאשרת כי ביכולתו של האגף החדש לשדרג את מעמדה של העיר כולה: "המבנה שם את תל אביב במקום מיוחד ובקנה מידה בינלאומי מבחינה אדריכלית. מוזאון תל אביב יכול לעמוד מול מוזאונים גדולים בעולם, ולהוות מוקד עלייה לרגל לבעלי מקצוע מהתחום ולתיירים. מקום קטן יכול להפוך למבוקש ברמה הבינלאומית רק בזכות הארכיטקטורה שבו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם