את ואני: אן ודני איילון נחשפים בראיון זוגי
הוא: נולד בתל אביב כיהודי. היא: נולדה באוהיו כנוצרייה. הוא: נחשב לימני בעל דעות פרגמטיות. היא: מאמינה שעם ישראל הוא העם הנבחר ואין בלתו. הוא: סגן שר החוץ. היא: יזמית ואשת עסקים. אן ודני אילון חיים תחת קורת גג אחת בהוד השרון ומנהלים זוגיות דיפלומטית. ריאיון סלון משותף
"אן הגיעה ממשפחה נוצרית אוהבת ישראל, ולכן לא הייתה למשפחה שלי בעיה לקבל אותה", אומר סגן שר החוץ בריאיון זוגי ראשון עם רעייתו.
המעבר הזה בין ישראל לארצות הברית ובין יהדות לנצרות ליווה את בני הזוג אילון לאורך כל שנות נישואיהם. לימודיהם באמריקה, הקריירה של דני כשגריר ישראל בארצות הברית וכסגן שר החוץ, ועבודתה של אן כאשת עסקים ושותפה בהקמת מלון המיועד לצליינים אוונגליסטים בכנרת - כל אלה אילצו אותם לחיות על קו התפר בין שתי המדינות ושתי התרבויות. "דני ואני יחד כבר 33 שנים, ואני מאוד אמריקאית ומאוד ישראלית", מעידה אן.
אתם רוצים להגיד שלא היה ביניכם מעולם פער תרבותי או דתי?
דני: "המשפחה של אן מאמינה ביהדות כבסיס לדת הנוצרית, אז לא הייתה אף פעם בעיה".
אן: "אני ישראלית, אני יהודייה ואני מרגישה שזה הבית שלי".

נסו להשיב על השאלה אילו פוליטיקאים נחקקו בזיכרונכם כמי שכיהנו בתפקיד סגן שר חוץ. רוב האנשים שנשאו בתפקיד פעלו בצלו של השר המכהן וכמעט שלא זכו לאזכור. רק סגנים בודדים - אילון ובנימין נתניהו - הצליחו להפוך לאישיות ציבורית משמעותית בפני עצמה. מי מכם זוכר כי פעם, לפני שנים ספורות, איישו את התפקיד אלי דיין, נואף מסאלחה או מיכאל מלכיאור?
בניגוד להם, אילון הצליח להפוך לאישיות מפורסמת במשרד החוץ, לא מעט בזכות שליטתו בשפה האנגלית והעובדה שאביגדור ליברמן, שר החוץ, נחשב לפרסונה נון גראטה בבירות רבות בעולם.
את עיקר הפרסום
"למדנו הרבה מהסיפור הזה", אומר דני כשהוא יושב בנינוחות על הספה בסלון המשפחתי. "למדנו פתאום מה זה פוליטיקה. הניסיון הקשה לימד אותנו הרבה".
אחת הטענות הייתה שעימות בינך לבין שר החוץ הוליד את הכתבה.
"יש לזה יותר מבסיס אישי, אבל היה לי גיבוי מלא מאריק שרון שמינה אותי והכיר אותי כששימשתי כיועצו המדיני. הוא ידע שהכול זה משחקים פוליטיים מתוך כוונה לפגוע בי. הוא אמר לי: 'תמשיך לעבוד, אתה עושה עבודה מצוינת'. וזה מה שעשיתי".
אן: "אנשים בארצות הברית ידעו שזה סתם סיפור".
דני: "קיבלתי תמיכה רצינית מאוד. הנשיא בוש צחק על זה כשהוא ראה אותי. הוא אמר לי: 'זה מכין אותך לפוליטיקה'. ובאמת, בלי הדבר הזה לא הייתי מעז להיכנס בפוליטיקה. ראיתי שאני יכול לעמוד בלחצים. כמו שהנשיא טרומן אמר פעם: 'אם אתה פוחד מאש, על תיכנס למטבח'".
אן: "אנחנו, כמשפחה עברנו את זה כי ידענו מי אנחנו. היה לנו גם גיבוי אמריקאי".
הפרסומים על רעיית השגריר העלו את הזוגיות המיוחדת של בני הזוג אילון לכותרות. אף לא אחת מנשות השגרירים שקדמו לאילון - או אלה שבאו אחריו - לא זכו לחשיפה כמו אן. הרקע האמריקאי שלה, השפה האנגלית השגורה בפיה והיכרותה את התרבות האמריקאית והדת הנוצרית, העלו אותה לקדמת הבמה. "קיבלו אותי כישראלית, אבל נהנו מאוד שם כשדיברתי אנגלית", היא מחדדת.

טוב, את אחת משלהם.
"לא. כאשר גרים בישראל לא חושבים כמו אמריקאים. אני לא יודעת איך להסביר את זה. אנחנו, בישראל, חושבים על דברים אחרים. לא דואגים באופן אובססיבי לסטטוס או כסף. לא אכפת לנו אם הילדים שלנו לא ילמדו בבית הספר הטוב ביותר. זה מאוד חשוב לאמריקאים. בישראל דואגים שהילדים יתבגרו כמו שצריך, שהקשרים המשפחתיים יהיו חזקים וטרודים בנושאים פוליטיים קיומיים. שם אין דברים כאלה. ארצות-הברית היא חברת שפע".
ולא רציתם שהבנות שלכם יגדלו שם?
"לא. ביקשנו לחזור ולא להאריך את החוזה שם כי הבת הגדולה שלנו, זוהר, הייתה בת 14, וחשבנו שהיא צריכה להרגיש ישראלית".
מעניין שאת מדברת על ישראליות כי נולדת בכלל כנוצרייה.
"ההורים שלי היו אוהבי ישראל. הם לקחו אותי מדי שנה לבית כנסת כדי שנלמד על השורשים שלנו כנוצרים. זה התנ"ך שלנו".
ולהורים שלך לא הייתה בעיה עם ההחלטה שלך לעלות לישראל ולהתגייר?
"ההורים שלי היו אנשים מיוחדים. כשאמרתי להם שפגשתי באיש טוב הם מיד טסו לכאן. הם הבינו".
דני: "החיבור של אן לעם היהודי נוצר לפני שהכרנו. תהליך הגיור היה טבעי".
הם נולדו בשנת 1956. דני אילון בתל אביב, אן הכט בעיר טולדו באוהיו. בתום שירותו הצבאי החל אילון ללמוד באוניברסיטה ועבד כאיש ביטחון במלון הילטון. שם הוא פגש את מי שתהפוך לאהבת חייו.

כעבור זמן מה, המריאו השניים לארצות הברית. "עד שהכרתי את אן לא יצאתי מהארץ", מצחקק אילון. "אחרי שנסענו לשם לצורך לימודיי לתואר שני במינהל עסקים למדתי להכיר את ארצות הברית".
במהלך שהותם מעבר לים עברה אן גיור קונסרבטיבי ונישאה לאילון. באותה תקופה נזרעו גם הזרעים הראשונים של אהבת הדיפלומטיה אצל דני. "בתחילת שנות השמונים הייתה מלחמת לבנון והיה הרבה רעש נגד ישראל, אז החלטנו לעשות הסברה באופן פרטי", הוא נזכר. "אן התחילה עם זה. יצאנו לדבר באוניברסיטאות".
אן: "למדנו באזור מישיגן, והיו שם הרבה סטודנטים ערבים שיצאו נגד ישראל ותקפו אותה. ראינו שליחות בלבוא ולהסביר לקהל האמריקאי מה באמת קורה. כתבנו מאמרים והופענו".
דני: "חילקנו את ההרצאה לשניים. אני נתתי סקירה היסטורית מדינית, ואן נתנה סקירה על החיים בארץ. היא הסבירה איך היא רואה את החיים בישראל ומה זה ישראליות. שם, כנראה, נדבקתי בחיידק הדיפלומטי".
איך זה בא לידי ביטוי באופן מעשי?
"ראיתי שיש לי יכולת להשפיע. אנשים קיבלו את המסר שלי והקשיבו לטיעונים שהעליתי. אהבתי לכתוב מאמרים, וראיתי שאני יכול להשפיע דרך התקשורת".
לאחר שהשניים חזרו לישראל, ביקש דני להתקבל לקורס צוערים של משרד החוץ. לקורס היוקרתי התקבלו מועמדים עד גיל 28. מכיוון שדני חצה את הגיל הזה, הוא החליט לעבוד בתחום הכלכלה. במקביל החלה אן לעבוד בחברת היי-טק כמנהלת שיווק. כעבור כמה שנים חלומו של דני להצטרף לסגל הדיפלומטי התממש. "ראיתי בעיתון מכרז לקורס צוערים, וסף הגיל היה 33. זה היה הגיל שלי, אז אמרתי לעצמי מה יש להפסיד. הלכתי לכל המבחנים, התקבלתי, והשאר זה היסטוריה".
דני הצטרף למשרד החוץ למערך הדיפלומטי. אחר כך היה היועץ לענייני חוץ של בנימין נתניהו במהלך הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה. אילון המשיך למלא את התפקיד גם בזמן אהוד ברק ואריאל שרון, שמינה אותו לשגריר בארצות הברית - המשרה הדיפלומטית הרמה ביותר בשירות החוץ. בתום הכהונה בשגרירות בוושינגטון חזרו האילונים לארץ בשנת 2006.

דני: "אנחנו בישראל מחוברים מאוד להוויה האמריקאית. החיבור עם ארצות הברית יישאר העורף האסטרטגי שלנו. אין כאן עניין של טובות. יש כאן אינטרסים חשובים לנו ולארצות הברית. יש לנו אתוס משותף של חלוציות, דמוקרטיה ושוק חופשי. ישראל היא גם שותף הסחר הכי גדול של ארצות הברית במזרח התיכון".
בשנת 2008 החליט אילון לעבור מדיפלומטיה לפוליטיקה והצטרף לתנועת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. איש לא יכול היה לנחש אז שליברמן יעמוד בתוך זמן קצר בראש הגוש השלישי בגודלו בכנסת והשני בגודלו בקואליציה, ויתמנה לשר החוץ. ואולם להיסטוריה יש דינמיקה משלה, וכך מצא עצמו אילון, באפריל 2009 בכיסא סגן שר החוץ. בכלל, המילה "כיסא" מעלה לאילון קונוטציות לא הכי נעימות.
"כל העניין הזה עם הכיסא של השגריר הוא רק עניין של התקשורת", נאנח אילון. "הוא בסך הכול ישב על ספת בד נוחה מאוד".
נו באמת.
"הוא ישב איפה שכל האורחים בכנסת יושבים. כל הבעיה שהתעוררה קשורה לשיטת הממשל שלנו. בישראל סגן שר וחבר כנסת הם תפקיד מאוחד, וזה לא טוב כי זה יוצר בלבול בין הרשות המחוקקת למבצעת. בארצות הברית זה לא היה קורה".
ומה הקשר לשגריר?
"באותו יום היו הצבעות שהשתתפתי בהן. מכיוון שלא יכולתי לקבל אותו במשרד שלי, קיבלתי אותו בכנסת. ובחדר שלי יש ספות נמוכות וכיסאות גבוהים. השגריר הטורקי יצא מהחדר דווקא מחויך. כשהבנתי שזה יוצא מפרופורציה, כתבתי לו מכתב והתנצלתי. כתבתי גם שאני עומד מאחורי כל מה שאמרתי ושטורקיה חייבת להפסיק להסית, והפרשה הסתיימה. זה הפך להיות סיפור פולקלור. אם לא היו צלמים, זה לא היה קורה".
שוב התקשורת אשמה?
"הכנסנו את הצלמים רק כדי שיצלמו, אבל הם הקליטו את ההתבדחויות שלנו בניגוד להסכמות. אבל הזמן מרפא הכול. ברמה המדינית לא נוצרה בעיה".
פעילותו של אילון נעשית במסגרת נסיעותיו הרבות לרחבי העולם ופגישותיו עם מנהיגים. אילון, מפתיע או לא, הוא גולש פעיל במיוחד באינטרנט, עם קרוב ל-11 אלף עוקבים בטוויטר וכ-18 אלף חברים בפייסבוק. כך, לדבריו, הוא מקרב את העולם אל ישראל. מדי יום הוא שולח ציוצים בעברית, אנגלית וערבית, מנהל ויכוחים נוקבים ומציג את הפנים היפות של ישראל בעולם.

מחקר שערך מכון מחקר בשם Dimpool, הציג אותו כפוליטיקאי המוביל בעולם בניצול האינטרנט, מקום אחד מעל הנשיא אובמה. "אני מעדכן את הפייסבוק והטוויטר באמצעות האיי-פון שלי בזמן הנסיעות", הוא מספר.
נראה כאילו אתה ממלא את הוואקום שנוצר בעקבות העובדה שהשר ליברמן הוא אישיות לא ממש רצויה בבירות רבות.
"אביגדור ליברמן הוא מנהיג, הוא שר החוץ, הוא סגן ראש הממשלה והוא קובע מדיניות. הוא עושה עבודה רבה מאוד במפגשים שזוכים לפחות חשיפה בתקשורת. מטבע הדברים, לקחתי על עצמי את נושא ההסברה".
למה חברת דווקא אליו?
"רציתי לשנות את שיטת הממשל שלנו. ראיתי שישראל ביתנו מבינה את זה ונותנת פתרונות מעשיים איך לעשות את זה, כולל השיטה הנשיאותית. ישראל ביתנו נתנה גם פתרונות הגיוניים לטווח ארוך בכל נושא החלפת שטחים ואוכלוסיות. את ליברמן אני מכיר כבר משנת 1997. כבר אז הוא התגלה כאיש משכמו ומעלה, ענייני, מנהיג. מהרבה בחינות הוא מזכיר את אריק שרון".
אז למה רבים פוחדים ממנו?
"הוא מנהיג סוחף וכריזמטי בעל תפישת עולם, אבל יש כאלה שמדביקים לו תדמיות. הוא חבר שלנו. הוא אפילו היה בבת מצווה של הבת הקטנה, אביגיל. הוא היה הפוליטיקאי היחיד שהגיע".
ואיפה אן ממוקמת במפה הפוליטית?
"היא הרבה יותר ימנית ממני".
אן: "זה נובע מהשורשים האמריקאיים שלי".
במקביל לקריירה הפוליטית של דני, החלה אן לקדם הקמת כפר נופש בכנרת, המיועד לצליינים אוונגליסטים. היא החלה בשיווק הפרויקט ובגיוס משאבים ונסעה ברחבי העולם לאתר משקיעים. פעילותה עוררה הדים בעיתונות ובאתרי אינטרנט שונים הציגו אותה כמיסיונרית. "מכיוון שאני אמריקאית ומכירה את הדת, אני עוזרת להם ומסבירה איך לדבר עם יהודים", היא מבארת.

פרסומים שונים מציגים אותך כנוצרייה אדוקה.
דני: "יש בעיה בנצרות שנקראת תאוריית החילופין. זה התחיל עם הוותיקן שאמר שעם ישראל אינו העם הנבחר כי מי שהחליף את ישראל זו הקהילה הנוצרית. אן מסבירה להם למה זה לא נכון".
אן: "הם לא מבינים את זה. יש לנו ברית עם אברהם ואנחנו העם הנבחר. חשוב שהם יבינו זאת. אני מסבירה להם שאלוהים לא נטש את עם ישראל. העם שלנו נותר העם הנבחר. יש לי שותף שהוא רב אורתודוקסי. במועצת המנהלים שלנו חברים הרבנים בני לאו, דיסקין ואפרים שור".
ומה יהיה בפרויקט?
"יוקמו שם מלון וקמפוס. מי שיגיע יתחייב לא לעסוק במיסיון. אנחנו נלמד אותם על שורשי הנצרות, ועל כך שישו היה יהודי ומת כיהודי. אנחנו לא רוצים להפוך אותם ליהודים, אלא לשגרירים שלנו בעולם".
בקרב רבים בארץ, בעיקר בציבור הדתי, יש פחד מקשר עם נוצרים, גם כאלה שהם אוהבי ישראל.
דני: "יש ארגון עוכר ישראל בשם יד לאחים הפועל נגד הקשרים האלה. זה ארגון עוכר ישראל. אנחנו חיים בעולם גלובלי שיש בו תלות הדדית. יש לנו אויבים ואנחנו זקוקים לידידים. יש לנו ידידים נוצרים. הם לא מצפים למשהו מאיתנו בתמורה. האמונה שלהם מתבססת על פסוק בבראשית י"ב: 'ואברכה מברכיך ומקללך אאור'. אלוהים אומר לאברהם: 'אברך את משמברך אותך', ובזה אותם נוצרים מאמינים. הם לא רוצים לנצר אותנו".
דני, אתה שותף בפרויקט?
"אסור לי להתעסק בעניין הזה. אן היא אשת עסקים מוכחת. הייתה לנו חברת ייעוץ משותפת שהקמנו כשחזרתי לארץ, אבל ברגע שהצטרפתי לכנסת ולממשלה העברתי הכול לאן".
אן: "אני לא משתתפת בעבודה שלו והוא לא בעבודה שלי. אני נואמת הרבה, אבל לא עושה פוליטיקה בכלל. אני לא אומרת שאני אשתו של סגן שר החוץ. אני אן אילון, תושבת ישראל".