בעלי השמחה: מהפכת החינוך של אור עקיבא
בשקט ובצנעה חולל ראש עיריית אור עקיבא שמחה יוסיפוב מהפכה חינוכית בעירו, הנחשבת לאחת הערים החלשות בארץ. 69 אחוז מהתלמידים בעיר סיימו את בחינות הבגרות בהצלחה והשאירו הרחק מאחור את חבריהם מחדרה ומהערים הסמוכות. "אנחנו דואגים לכל ילד ואין קיצורי דרך בחינוך", מסביר יוסיפוב
בכך עקפה אור עקיבא ערים ויישובים רבים, עשירים ממנה בהרבה, כמו חדרה, נתניה, בנימינה וכפר-יונה. תלמידי היישובים הללו יכולים רק להתקנא בשיעורי הזכאות לבגרות של תלמידי אור עקיבא.
ומאחורי ההצלחה הזאת ניצב אדם אחד, שעבור רבים הוא אלמוני למדי: שמחה יוסיפוב, ראש עיריית אור עקיבא בשמונה השנים האחרונות. "אנחנו דואגים לכל ילד", הוא אומר. "כולם כאן משתפים פעולה למען הילדים".
זה שנים שאור עקיבא נחשבת לעיר מצוקה. היישוב, הנמצא באשכול 5 במדד הכלכלי-חברתי (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את הרשויות בארץ לאשכולות, מאשכול 1, הכולל את היישובים העניים ביותר, ועד אשכול 10), היה עני בהשוואה לשכניו. יוסיפוב הצליח לתרגם את המשפט התלמודי "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (מסכת נדרים, פרק י"א) למציאות.
אחוזי הזכאות לבגרות שנרשמו באור עקיבא היו גבוהים מאלה של בנימינה, הממוקמת באשכול 7, ומאלה של חדרה, נתניה, כפר-יונה ופרדס-חנה הממוקמות באשכול 6.
הפער בין אור עקיבא
"השקענו משאבים רבים", מסביר יוסיפוב את סוד ההצלחה. "השגנו את אנשי החינוך הטובים והמתאימים ביותר והשקענו בתחומים שאפשרו לילדים שלנו להגיע להישגים אלה. אין בחינוך קיצורי דרך. אני איש חינוך, נושם וחי חינוך. אני אוהב את התחום הזה ומדבר עליו בכל מקום".
ההישג של אור עקיבא בולט במיוחד כאשר משווים אותה לערים שכנות.
"אני משקיע בחינוך יותר משאבים מאשר חדרה, בנימינה וזיכרון יעקב. מדובר ביותר מ-4,000 שקל לכל ילד. אין אצלנו אף משפחה בלי מחשב. ואנחנו דואגים למי שאין לו יכולת. יישמנו את פרויקט מחשב לכל ילד כבר לפני שנים רבות. כל המורים אצלנו הם אקדמאים, כמעט כולם בעלי תואר שני".
ההישג בולט וראוי להערכה עוד יותר כאשר בוחנים את הנתונים הסוציו-אקונומיים של העיר.
"נכון. זו לא חוכמה לבוא לעשירים ולראות שהם נותנים יותר. החוכמה היא לתת לילדים שאין להם. אני תמיד אומר שאין ילדים לא חכמים, כולם נולדים חכמים".
ובכל זאת, בשביל הצלחה כזאת צריך כסף.
"אנחנו באמת משקיעים כסף. ואנחנו משיגים תרומות ותקציבים. אנחנו מפעילים כבר תשע שנים פרויקט בשם 'יובלים', שהוא פרויקט לתגבור בעברית, אנגלית ומתמטיקה לכיתות ז', ח' ו-ט'. הפרויקט התחיל אצלנו כיוזמה של אילון תירוש, יזם היי-טק, שהשקיע מהונו הפרטי.
"אני יצרתי איתו קשר, והוא הגיע אלינו והביע רצון לסייע לנו. בסך הכול, השקענו בחינוך 40 מיליון שקל - 36 מיליון מתוך התקציב שלנו ועוד 4 מיליון מתרומות. שליש מהתקציב השנתי מופנה לחינוך".
יוסיפוב נכנס ללשכת ראש העירייה בשנת 2003. "ביום כניסתי לתפקיד אמרתי שצריך לדאוג רק לחינוך ילדינו", הוא מספר. "כשנכנסתי, שיעור הבגרויות בעיר עמד על 52 אחוז. היום הגענו ל-69 אחוז, ואנחנו רוצים להגיע ל-85 אחוז.
"לא פחות. אנחנו מובילים אפילו בהשוואה לערים הגדולות והחזקות כי אנחנו יודעים איך לעבוד, יודעים איפה להשקיע את הכסף ויודעים איך לטפל בילדים. צריך להבין שהחינוך מתחיל בגיל הרך עד האקדמיה. הוא לא מתחיל בכיתה א', אלא בגיל אפס".
אולי נתניהו צריך למנות אותך לשר החינוך.
"עזוב את זה כרגע. בנינו בעיר תוכנית אסטרטגית לחינוך לעשר שנים ועל פיה התחלנו לעבוד. התוכנית קובעת שצריך להשקיע בגיל הרך ובגנים, ואסור שיהיה פער בין בית הספר היסודי לחטיבות. הילדים צריכים להגיע לחטיבות ולתיכון בלי לנשור בדרך.
"אנחנו מצמצמים פערים ומשקיעים הרבה בכיתות ז', ח' ו-ט'. אנחנו מטפלים גם בתחום הנשירה, ואכן שיעורי הנשירה אצלנו נמוכים מאוד. הקמנו ארבעה בתי ספר תיכוניים בעיר, ו-85 אחוז מהתלמידים לומדים אצלנו ולא ביישובים אחרים".
יוסיפוב (55) נולד בעיר מחצ'קלה, בירת הרפובליקה של דגסטן בצפון הקווקז. הוא למד חינוך גופני בדגסטן, ובהיותו בן 22 עלה עם משפחתו לישראל היישר לקרוואן באור עקיבא.
לאחר שסיים את האולפן התקבל לקורס מורים עולים במכון וינגייט. בתום לימודיו עבד יוסיפוב כמורה בבתי הספר ובמתנ"ס העירוני, שם הכיר את יעקב אדרי, מי שכיהן לימים כראש העירייה מטעם הליכוד וכיום ח"כ מטעם קדימה.
אדרי, ששימש בשנות השמונים כמנהל המתנ"ס, הציע ליוסיפוב להצטרף לפוליטיקה המקומית, והשניים התמודדו למועצת העירייה במסגרת הליכוד. בשנת 1983 זכתה רשימתם בשלושה מנדטים. כעבור חמש שנים כבש אדרי את ראשות העירייה ויוסיפוב מונה לסגנו. בשנת 2003 נבחר אדרי לכנסת, ויוסיפוב החליף אותו.
"מאז שנכנסתי לתפקיד העליתי את הזכאות לבגרות בשיעורים מרשימים", אומר יוסיפוב. "היום אני יכול להתגאות במערכת החינוך שלנו. עשינו מהפכה בעיר הזאת. ולא רק מהפכה חינוכית, אלא מהפכה נדל"נית ותרבותית. הבאנו איכות חיים גבוהה לעיר. היום אנשים גרים בעיר ומתגאים בה.
"אור עקיבא היא כבר לא עיר ענייה. היא אחת הערים היפות והטובות במדינה. היא נמצאת בין שתי הערים הגדולות, תל-אביב וחיפה. לפני שלוש שנים הקמנו מחלף והצלחנו ליצור גישה לכביש 2, וכעת יש לנו גישה גם לכביש 4 וגם לכביש 2. יש לנו גם חוף ים ויחסי שכנות טובה עם קיסריה".
מאז הגיע לעיר כעולה חדש, יוסיפוב לא עזב אותה. גם שלושת ילדיו, שנולדו לו ולאשתו, קבעו בעיר את מגוריהם. "אני חי את העיר הזאת כאילו נולדתי בה. כל פינה כאן חשובה לי. אני יכול לראות את טביעות האצבע שלי בכל מקום".
אחת הסיבות לאלמוניות היחסית של יוסיפוב נובעת כנראה מכך שהוא מעולם לא היה מעורב בשערוריות או באי סדרים. אף שבכל מדינה מתוקנת עובדה כזו הייתה מתקבלת כמובן מאליו, בישראל שבה רבים מאנשי הציבור מוצאים עצמם בחדרי החקירות, מדובר בתופעה חריגה.
"אור עקיבא היא אחת הערים הבודדות שאין בהן שחיתות", הוא אומר בגאווה. "הדבר הכי חשוב עבורי הוא השם שלי והשם של העיר. אומרים 'טוב שם טוב משמן טוב'. אני אעשה הכול למען העיר".
לצד ההצלחה בתחום החינוך, עברה אור עקיבא גם מהפכה בתחום הנדל"ן. ערך הדירות בה, אומר יוסיפוב, הכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים. "דירת ארבעה חדרים שעלתה 520 אלף שקל עולה היום מיליון שקל. דירת גן עולה 1.2 מיליון שקל. יש אצלנו איכות חיים".
ומה הלאה?
יוסיפוב: "אנחנו עיר של חינוך. אנחנו מתכננים לבנות מכללה אקדמית בעיר. יש לנו קונסרבטוריון שיקבל הכרה ממשרד החינוך ואנחנו מתכננים להקים תחנת רכבת. אני חייב לחשוב על כל תושב בעיר. אנחנו מרחיבים את אזור התעסוקה שלנו ומתכננים להפוך אותו למרכז תעסוקה ובילוי".
ומהן השאיפות שלך בתחום החינוך?
"אני רוצה להגיע להישגים עוד יותר מרשימים בבגרויות. אני רוצה שכל ילד בעיר ייצא עם תעודת בגרות. תבין, אני הקמע של הילדים שלנו. לפני כל מבחן בגרות אני הולך לאחל להם הצלחה. אין מבחן שאני מפספס. הנה, היום (שני) אני עומד לצאת לכיתות ולאחל לתלמידים הצלחה לפני הבחינה במתמטיקה".
קצת מוזר שלמרות כל ההישגים נותרת אלמוני למדי.
"אני אוהב לעבוד. אני לא מדבר הרבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם