בלי סודות: תכירו את התנועה התל-אביבית החדשה, Open TLV
מופתעים לגלות שהרחוב שלכם בשיפוצים? שומעים באיחור על עוד מגדל שייבנה בסביבה? ואין לכם מושג איפה יש שבילי אופניים סבירים בעיר? Open TLV, תנועה חדשה לקידום שקיפות בתכנון העירוני, מתגייסת לעזרתכם. המייסדים: "נמלא את החלל שמשאירה העירייה"
הסצנה הזאת, שלא מעט ממחפשי הדירות בעיר יכולים להזדהות אתה, נמצאת במרכזו של קליפ הסברה של תנועה חברתית חדשה בשם "תל אביב פתוחה" (Open TLV). מטרותיה העיקריות: שקיפות, פתיחות וחדשנות בתכנון העירוני. ביום שישי הקרוב בשעות הצהריים, במסגרת פרויקט "בתים מבפנים", יציגו פעילי התנועה ב"חללית" ברחוב הירקון 70 את התוצרים הראשוניים של עבודתם, ויזמינו את הציבור לתרום רעיונות ולחשוב ביחד על שינויים רצויים בתהליכי התכנון והבנייה של העיר, באמצעות מפות, דיונים ושאר אמצעים אינטראקטיביים.
לקראת ההשקה ישבנו לשיחה עם הגרעין המייסד של התנועה, לשמוע על החלופות שיש להם להציע להתנהלות העירונית העכשווית.
הרעיון להקים את התנועה עלה לראשונה אצל פוקס בעקבות עבודתו כעיתונאי, ואכן, הוא מתאר מצבים המוכרים היטב לעיתונאים בזירה המקומית שמבקשים להבין תהליכים עירוניים בתוך סבך הבירוקרטיות והוועדות.
"זה התחיל כשעבדתי ב'ג'רוזלם פוסט' ובמקומות אחרים, וראיתי מבחוץ איך כל הנושא של תכנון עירוני עובד", הוא מספר. "אתה הולך לישיבת מועצה או לוועדת תכנון ובנייה, וזה מאוד לא פשוט להבין את הדברים האלה. ישיבות נגמרות, ואתה לא מבין לגמרי מה קרה שם בדיוק, למה מובילות ההחלטות שמתקבלות, על מה הן ישפיעו. מכיוון שאני משתתף בתכנית עמיתים של ארגון שמכשיר יזמים צעירים ונקרא Tense Present, התחלתי לגלגל את הרעיון להקים גוף שיטפל בנושאים האלה בינואר.
"סיפרתי על זה לעירא, שהוא חבר, ובסביבות מרס הוא הביא את גלעד ואיתן, ועם הזמן נוספו גם אחרים. המטרה, בפשטות, היא להנגיש את התכנון העירוני ברמה המוניציפלית, ולהפוך את זה ממשהו אזוטרי למשהו רלוונטי, בגובה העיניים. בשלב ראשון אנחנו לקחנו על עצמנו שלושה נושאים שאנחנו רוצים למפות: שבילי אופניים, מגדלים ושיפוצי רחובות. ממש ברמה של מה קורה איפה, כדי שהתושב יוכל להבין מה קורה לפני שזה נוחת עליו ולהיות מעורב בתכנון".
רוזן: "תהליכי התכנון העירוניים אורכים שנים, ולוקח שנים עד שהם יוצאים לפועל, אבל האנשים שמושפעים מהם הכי הרבה בדרך כלל מגלים עליהם רק כשמתחילים לחפור להם ברחוב או כשמציבים להם שלט שמודיע על 60 יום להגשת התנגדויות. התגובה הרגילה של התושב היא: התנגדויות? לאיזה פרויקט בכלל? גם מי שרוצה להיות יותר מודע לא כל כך יודע איך לגשת. חלק מהבעיה הוא שערוצי הביטוי שמובנים בחוק התכנון והבנייה מציבים את התושב כמישהו שהוא רק בעמדה מגיבה ושוללת, עם זכות להתנגדות ולוועדות ערר. לכן הגישה של אנשים היא שוללנית, לא קונסטרוקטיבית, ומובילה לשיח של 'דפקו אותי, עשו לי'".
זה נשמע שהתושבים, בהגדרה החוקית שלהם, הם לא יותר ממכשול בדרכם של המתכננים. משהו שצריך להתגבר עליו, ולא מישהו שרצוי לעבוד אתו.
פוקס: "בדיוק. אלא אם התושבים עצמם באים עם יוזמה, כמו בפארק קריית ספר או במה שקורה עכשיו בתחנה המרכזית הישנה, כשמציעים למתכננים רעיון, וזה משהו שהרבה יותר קל להם לקבל מאשר סתם התנגדות. הקונספציה שלנו היא של ממשל עירוני שלא בא מהמנהיגים לתושבים, מלמעלה למטה, אלא שמשמש כפלטפורמה, כמקום שבו אנשים יכולים לבוא ולהציב חזון ולהעלות הצעות, לא רק לקבל תכתיבים".
פריד: "לצורך זה הכלי הראשון שעומד לרשותנו הוא קודם כול שהמידע הקיים יהיה קריא, כדי שאנשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות. פה נכנסים מושגים כמו אינפוגרפיקה, ויזואליזציה של מידע, שהמטרה שלהם היא להפוך מידע מופשט, מורכב ורחוק לנגיש וקריא, אולי אפילו כיפי, חי וצבעוני.
"במובן הזה יש משמעות גדולה לחיבור שנוצר בינינו, בין אנשים שעוסקים בגרפיקה ועיצוב לבין מתכננים, כשיחד אנחנו יכולים לחשוב על פלטפורמות חדשות. החיבור הזה יכול להניב פרויקטים כמו משהו שראינו שנעשה בניו יורק: העירייה העלתה לאתר שלה טופס פשוט, שבו אפשר לכתוב כמות מוגבלת של מילים עם משהו שאתה רוצה שיקרה בעיר, ולצדו מפת גוגל שבה אתה מסמן את הנקודה בעיר שבה אתה רוצה שזה יקרה. לאט-לאט מצטברים הצעות ורעיונות, וזה כלי שמעצבים ומקבלי החלטות יכולים להשתמש בו".
התכניות והסיסמאות של החבורה נשמעות מבטיחות, אבל מה שעדיין נותר לברר הוא מה הם בעצם עושים עכשיו? עירא רוזן מתנדב להסביר:
"כאמור, המטרה שלנו היא קודם כול להנגיש מידע, וכרגע אנחנו מתמקדים בשלושה תחומים: להודיע לאנשים אם הולכים להתחיל לחפור להם את הנשמה באמצע הלילה בשיפוצים, לראות איזה מגדלים עומדים לקום בעיר ואיך הם משפיעים עלינו, ואיזה שבילי אופניים יש בעיר - ואיזה הם סתם פיקציה. אז ניקח את האופניים כדוגמה. אומרים שיש בעיר 100 ק?מ של שבילי אופניים, אבל כל רוכב יודע שזה לא מדויק. אז ג'סי לקח את המפה העירונית, לקח אופניים, ונסע בכל השבילים כדי לייצר מיפוי אמפירי: איפה השביל הוא סתם שבלונה על מדרכה צרה עם תיבות דואר ורכבים חונים, ואיפה הוא במפלס התנועה עם הפרדה פיזית".
פוקס: "בנושא השיפוצים, אנחנו מכינים עכשיו פוסטרים של התכניות בשינקין ובשבזי. הרעיון הוא לתלות ברחוב מפות כדי שתושבים יוכלו להבין מה עומד לקרות, ועליהן יהיו מספרי הטלפון של בעלי התפקידים הרלוונטיים בעירייה, כדי שאנשים יוכלו ליצור קשר, להיות מעורבים, להשפיע".
פריד: "לבחירות שאנחנו עושים יש גם משמעות של הבעת דעה, למשל כשאנחנו בוחרים להתמקד במיפוי תכנית המגדלים של מתחם המסילה. מדובר בתכניות לרצף מגדלים על רחוב אילת, שיהפוך למעין חומה בין תל אביב ליפו. בעצם ההתמקדות בזה, וביצירת ההדמיות של מה שיכול להיבנות שם, אנחנו מביעים עמדה, גם אם לא באים ואומרים נו-נו-נו".
או-קי. אז הנגשתם את המידע. איפה נכנס שיתוף הציבור, החדשנות בתכנון?
רוזן: "בשנים האחרונות השיח של שיתוף ציבור נעשה מאוד נפוץ, גם בקרב מקבלי ההחלטות ומנגנוני התכנון הפורמליים. אבל מאחר ששיתוף ציבור בתכנון לא מחויב על פי חוק, אז קל מאוד להגדיר כמעט כל פיפס, כל אינטראקציה, ולו הקלושה ביותר, בין גופי התכנון לתושבים או לתושב מזדמן, בתור שיתוף ציבור. כשאתה מנסה לרדת לעומק העניינים ולהבין איזה שיתוף ציבור נעשה, אתה רואה שזה לפעמים מס שפתיים. גם כשיש אירועי שיתוף ציבור ממוסדים לא ברור מה הקשר בין המידע שנאסף בהם, מהאנשים שהשקיעו זמן ובאו, לבין התכנית הסופית. אלה בעיות שאנחנו מנסים לחפש להן פתרונות אחרים, כל עוד העניין לא מעוגן סטטוטורית".
מן: "במובן הזה הפרויקט שלנו הוא סוג של דבר חמקמק. הוא קצת יושב על הגבול בין לייצג את העירייה בפני התושבים לבין לייצג את התושבים בפני העירייה. זה לא אמור לחתור תחת העירייה, אבל גם לא אמור להיות ההסברה שלה, אלא סוג של תיווך עדין שיעודד את העירייה להיעזר בציבור. אולי באיזשהו שלב נוכל לעבוד תחת העירייה ממש, אם היא תשתכנע".
פוקס: "חלק מהעניין זה שאנחנו בקשר שותף עם תושבים, מובילים מאבקים, עמותות, ועם אנשים בעירייה: חברי מועצה, מתכננים, פקידים. לא נגיע לכולם, אבל עד כה יש תחושה של הסכמה שצריך יותר קשר בין הצדדים".
אתם מדברים הרבה על התפקיד של העירייה - שהיא צריכה להנגיש יותר את המידע, שהיא צריכה להיות קשובה יותר לתושבים - אבל נשמע שכמו הרבה עמותות, במקום לבוא אל העירייה בדרישה פוליטית להתנהג כמו שצריך, אתם מתנדבים למלא את החלל שהיא משאירה.
פוקס: "חלק מהעניין בחוסר השקיפות זה שהוא מאוד מקשה על התפתחות דיון ציבורי רחב בנושאי תכנון. יש כיום הרבה עניין בתכנון, אבל השיח לא מתבסס מספיק על ידע. קח למשל את המאבק על שביל האופניים בבלוך. הדיון מתנהל בלי להזכיר בכלל את זה שיש תכנית חומש לשבילי אופניים, שיש תקציבים שמיועדים לזה. אז כן, אנחנו נמלא את החלל ונדאג שיהיה את המידע הזה. האם אנחנו מוותרים על הדרישה מהעירייה? לא. בעולם אידאלי העירייה הייתה עושה את זה לבד, אבל כנראה שכיום לא חושבים שם שזה חשוב או שלא יודעים בדיוק מה ואיך לעשות. נוכל להציע להם מודלים חדשים, של שקיפות ותקשורת עם התושבים".
בפרויקטים מהסוג שאתם עושים יש לעתים נטייה לעבוד בצורה כזו שפונה לאותו חתך אוכלוסייה: צעירים, משכילים, אנשים שעדיין אין להם משפחות, ושפועלים בחופשיות עם האינטרנט. גם המקום שבחרתם להשקה מרמז על הקבוצה הזו, שחופפת קצת להרכב שלכם. אתם לא חוששים לפספס את התרומה הרעיונית-תכנונית של שאר התושבים בעיר?
מן: "כמובן שאנחנו פונים לציבור הזה, של עיתונאים ומעצבים וסטודנטים ואחרים, אבל לא רק אליהם. הז'רגון של המתכננים הוא נורא צר, אבל ברגע שפורצים אותו זה כבר יוכל להגיע לכל מקום. אנשים ידברו על זה ויביאו אחרים, וזה יתרחב. העיקר הוא לפוצץ את הבועה של השיח הסגור. חלק ממה שטוב באקטיביזם הזה, בניגוד לאקטיביזם ההפגנות שאנחנו מכירים, הוא שיש בו משהו מאוד נורמלי. הוא מאפשר דיון שפוי, שלא תלוי במצב הפסיכי שאנחנו נמצאים בו. זה דבר חשוב לעיר בריאה, ויכול להיות מאוד מזמין".
העקרונות שאתם מקדמים מזכירים מאוד חלק מהמצע של תנועות כמו "עיר לכולנו" ו"משמר המועצה". במה אתם שונים מהן?
"להם יש את הדגשים שלהם, ולנו יש את שלנו. אנחנו לא רוצים להתחרות באף אחד, יכולים לעבוד עם כולם וגם לא שוללים אפשרות של השתלבות בתנועות אחרות. עם זאת, אין לנו שאיפות פוליטיות או רצון לרוץ למועצה, בגלל זה אנחנו לא דומים ל'עיר לכולנו', והסיכוי שנשתלב בה לא גבוה".
איפה תהיו בעוד שנה?
פוקס: "אני מקווה שנגיע למצב שנוכל להגיש תכניות קונקרטיות לוועדות תכנון. אנחנו שואפים לשיתוף פעולה עם כל האזורים בעיר, ורוצים לגבש תכניות לשכונות ומתחמים, ולהציע חלופות ריאליות, מתקדמות, שנובעת מרצונות התושבים. אני אשמח אם בעוד שנה נוכל להציג לממסד משהו שהוא לא ממסדי, שבא מלמטה, ושמייצג זווית אחרת על העיר. זווית מגובה הרחוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם