"אל תעזוב אותי למות פה": על הקרב העקוב מדם בפאתי אשדוד
לקראת יום העצמאות ה-63, נזכר האשדודי מרדכי קלדרון בקרב העקוב מדם, שהתחולל סמוך לעיר זמן קצר לפני הכרזת המדינה. בקרב נהרגו 11 בני אדם ואנדרטה לזכרם מוצבת בפארק בן גוריון בעיר
חיילים במלחמת העצמאות צילום ארכיון: זולטן קלוגר, לע''מ
צפונה משם, כשלושה קילומטרים מאשדוד הנוכחית, ליד אזור התעשייה הצפוני מול ניר גלים סמוך לתחנת הטרנספורמטורים של חברת החשמל, שכן עוד כפר ערבי: סוכריר. ליד הכפר הזה התחולל, ערב קום המדינה, קרב אכזרי, שהאשדודי מוטקה קלדרון, שהשתתף בו, לא ישכח לעולם.
באחד מימי יולי 1947, נזכר מוטקה, יצאנו מטעם ה"הגנה" לסיור בכיוון סוכריר. היינו 23 איש. באותם ימים אסור היה לשאת נשק מחשש שיוחרם על ידי הצבא הבריטי. מאחר שכך, רק המפקד שלנו צויד בנשק: אקדח ורימון. ניתנו לנו גם כמה רימוני הלם. זה הכל.
היציאה, בלי נשק, למקומות מלאי ערבים, ממשיך מוטקה קלדרון, הייתה כמובן בגדר סכנת חיים. ובכל זאת, הוחלט לקחת סיכון. בדרכנו לעבר הכפר סוכריר, עברנו את הכביש המוביל מיבנה לכיוון הים, תוך חציית פרדסי הסביבה.
פתאום, באחד הפרדסים, הבחנתי בשני ערבים רצים במהירות. קראתי למפקד המחלקה לעצור ואמרתי לו שהשניים רצים להזעיק עזרה ושכדאי, לדעתי, לשנות כיוון, לפני שיקיפו אותנו המונים. מפקד המחלקה ענה, כי קיבל פקודה להגיע ליעד מסוים, ואין ברירה: הפקודה חייבת להתבצע!
אנדרטה לזכר הנופלים ברובע ו'
בעודם מתקדמים בינות לפרדסים, הגיחו לפתע שני ערבים כשבידיהם רובים ופקדו עליהם להמשיך לעבר הכפר. מוטקה, ששולט בערבית, ניסה להסיח את דעתם ואפשר בכך לכמה מחבריו להסתנן החוצה דרך העצים. משחשו בכך, פתחו הערבים באש. אחד הנסוגים נהרג וכמה מהם נפצעו.
מי שהספיק לחמוק – חמק. מי שלא הספיק – נותר. ביניהם, מפקד המחלקה, יוסף קרסנר, בחור בשם צבי היין ומיודענו מוטקה קלדרון. פתאום, נפתחה עליהם אש. מוטקה הבחין בערבי נוסף המכוון אליהם את נשקו. הוא סימן לחברו צבי היין להתכופף. בעודו מסמן, פילח כדור את כף ידו. הכדור המשיך במעופו וחדר לגבו של צבי, שהתחנן: "אל תעזוב אותי למות פה".
כמובן שהרמתי את צבי, אומר מוטקה, ונשאתי אותו על גבי. הערבים המשיכו לירות לעברנו. צבי נפגע מכדור נוסף
ונשטפתי כולי בדמו. כשהורדתי אותו מעלי, כדי לנוח מעט, ראיתי שהוא מת. הספקתי לשלוף שני רימוני הלם שהיו תלויים בחגורתו. הרימונים האלה הצילו אותי, שכן בהמשך, כשהתעכבתי כדי לטפל בפצוע נוסף בשם מימון, השלכתי אותם לעבר כמה ערבים שהסתערו עלי. קולות הנפץ של הרימונים הבהילו את הערבים והם ברחו.
בקרב בכפר סוכריר נהרגו 11 מחבריו של מוטקה קלדרון. כולם בני ראשון-לציון. אנדרטה לזכרם מוצבת בפארק בן-גוריון באשדוד, ליד הצומת, בכניסה לרובע ו'.
מוטקה קלדרון, בן 86, הגיע לאשדוד לפני כ-30 שנה ועבד כנהג בחברת "מטיילי אשדוד". הוא חי היום בבית-אבות באשדוד. כאשר ביקרנו אצלו השבוע, איציק שמר ואני, מצאנו אותו צלול וממוקד ומטופל היטב. לא נותר לנו, אלא לאחל לו בריאות. הרבה בריאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם