ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

רעננה: הקרב על חלוקת הרכוש בין בני הזוג נמשך כבר 20 שנה

למעלה מ-20 שנה מנהלים בני זוג מאבק איתנים על חלוקת הרכוש ביניהם. במוקד המאבק: הבית המפואר ברעננה. הם הגישו תלונות הדדיות במשטרה והציפו את בתי המשפט באין-ספור עתירות וערעורים. לפני כמה ימים אפילו לבג"ץ נמאס מהם, והשופטים הורו לפנות את האישה מהבית. האם בכך הסתיים המאבק? לא בטוח

באחד ממערכוניהם המפורסמים, "קרקר נגד קרקר", גילמו הגשש החיוור בני זוג בהליכי גירושים הניצבים מול המוביל שנשכר כדי להוביל את חפציו של הבעל.

"סיכמנו לחלק את הרכוש חצי בחצי", אומר הבעל (פולי פוליאקוב) למוביל (שייקה לוי). "היא מקבלת את הדירה, המכונית, הטלוויזיה הצבעונית, הפריג'ידר, הדיש-וושר והפיש-וושר, ואני מקבל את החוט מאריך. חצי בחצי".

30 שנה לאחר אותו מערכון, מנהלים בני זוג הליכי מלחמה על חלוקת רכוש ביניהם. הם עברו כמעט כל ערכאה משפטית בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים, הגישו תלונות הדדיות במשטרה, והכול בגלל סירובם של בני הזוג להגיע לפשרה סביב ביתם המשותף ברעננה.

> nrg גם בפייסבוק. הצטרפו לרשימת החברים שלנו

לפני כמה ימים אפילו לשופטי בג"ץ נמאס מהסאגה שנמשכת כבר למעלה מ-20 שנה, והם הורו לכונס הנכסים, שמונה לבני הזוג, לרכוש את הבית ולחלק ביניהם את הכסף. "אין אלא לקוות כי בכך יסתיימו ההידיינויות בין הצדדים", כתב השופט חנן מלצר. החלטה זו מצטרפת לשורה ארוכה של החלטות קודמות שניתנו על ידי שופטים שהביעו תקווה כי המאבק המייגע בין בני הזוג יגיע לקצו.

בני הזוג, ששמם נאסר לפרסום, החליטו להיפרד בסוף שנת 86'. מאז, למעשה, הם מנהלים הידיינויות משפטיות סביב חלוקת הרכוש. בשנת 94' בית הדין הרבני אישר את הסכם הגירושים של השניים. ואולם מאז כמו במערכון של הגשש – או אם תרצו כמו בסרט "מלחמת רוז ברוז" – החלו השניים במאבק חסר פשרות סביב חלוקת הרכוש. מתן הגט לא הביא לסוף העימות.

בין השניים ישנם חילוקי דעות סביב חלוקת הרכוש והכסף המשותפים, והם  הסמיכו את בית הדין הרבני להכריע במחלוקות ביניהם.  למרות הרצון הטוב והזמן הרב שחלף, לא הצליחו השניים ליישב את המחלוקות ולחלק ביניהם את הרכוש

המשותף.

רק בנובמבר 2003 הגיע בית הדין להחלטה סופית, שבמסגרתה נקבע כי הרכוש המשותף יחולק בין השניים באופן שווה. ורכוש, בלי עין הרע, היה לשניים: בית מגורים עם תכולה נאה, חסכונות, ניירות ערך ואחזקות בנקאיות. הרכוש שירש כל אחד מבני הזוג, נקבע בהסכם, לא יחולק.

וכך נותרה לבעל דירה בתל-אביב ולאישה בית באשקלון. לצורך חלוקת הרכוש, מונו כונסי נכסים לרכוש של בני הזוג. אך גם אלה התקשו לבצע לספק את הזוג המתקוטט. קשיים שונים שהטילה האישה,  שנותרה להתגורר בבית המשותף, מנעו את הוצאתו לפועל של ההסדר שקבע בית הדין הרבני.

מדובר במלחמת התשה. לא פחות מ-12 עתירות וערעורים שונים הגישו בני הזוג לבית המשפט העליון ב-10 השנים האחרונות, כאשר כל צד ניסה לטרפד את הסכם הפשרה. זאת ועוד, לפני 15 שנים הורשעה האישה בעברות של זיוף, מרמה ושיבוש הליכי משפט בעקבות תהליך הגירושים.

 "בני הזוג אוחזים איש בגרון רעותו כדי להשיג יתרונות כלכליים במסגרת המאבקים המשפטיים הממושכים שביניהם", כתב אז השופט זכריה כספי, שהרשיע את האישה. "הנאשמת יצאה, בחלק מן ההליכים הללו, כשידה על התחתונה ואין ספק כי חשה רגשות קיפוח עזים ומשטמה של ממש כלפי בעלה. זה הצליח לשים יד, כך לדעתה, גם על רכוש שאינו מגיע לו והשאירה עם המועט".

אפילו הילדים של בני הזוג נקלעו בעל כורחם למאבק ביניהם. גם הסכם המזונות שקבע בית המשפט היווה עילה לסכסוך, לאחר שהאישה ערערה לבית המשפט העליון ודרשה לשנות את גובה המזונות שישלם גרושה לילדים. כשערעורה נדחה, היא דרשה להקפיא את כספי פוליסות הביטוח של בעלה לשעבר.

עיקר המאבק בין בני הזוג, כאמור, נסוב סביב ביתם ברעננה. בשלב מסוים, אפילו כונסי הנכסים שמונו לבני הזוג התייאשו וביקשו לסיים את תפקידם.

בשנת 2008 הגישה האישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני להתיר לשני כונסי הנכסים שפעלו בתיק לפטור אותם ממחויבות בעקבות ייאושם מבני הזוג. בעתירה התקוממה האישה גם נגד ההחלטה להפשיר חלק מחשבונות הבעל כדי לשלם את שכרם של כונסי הנכסים.

השופט אליעזר ריבלין, שדחה את עתירת האישה, סיים את דבריו בהבעת משאלה: "בנימה אישית נרצה להעיר כי דומה שהסכסוך בין הצדדים קרוב לסיומו. מדוח כונסי הנכסים עולה כי הליכי הכינוס ביחס לכספים הסתיימו. כעת נותר לסיים את הליכי פירוק השיתוף בבית".

המשאלה של השופט ריבלין לא התגשמה. בני הזוג המשיכו להתנצח ביניהם בכל זירה אפשרית. ביולי 2009 מונה להם כונס נכסים חדש – עו"ד יעקב גרינוולד. הוא פינה פעמיים את האישה מהבית, ופעמיים היא שבה אליו. בכל פינוי הוא שכר לה דירה חלופית, אך זו סירבה לעזוב את ביתה.

רק בפעם השלישית נותרה האישה מחוץ לביתה, הצפוי להימכר. לעתירה, האחרונה לפי שעה, שהגישה האישה נגד בית הדין הרבני ובעלה לשעבר, צורף עו"ד גרינוולד כמשיב. בעתירה טענה האישה כי לא ראוי לפרק את השיתוף בבית המגורים ולאלץ אותה לפנות את ביתה. היא הגדירה את עצמה "אישה מבוגרת וחולה" וטענה כי אין זה ראוי לפנות אותה כל עוד אינה יודעת כמה כסף בעלה לשעבר יעביר אליה. האישה ביקשה מבית המשפט להוציא צו מניעה נגד פינויה, אך בקשתה נדחתה.

מנגד טען הבעל כי הליכי חלוקת הרכוש נמשכים זמן כה רב בגלל התנהלותה של גרושתו המסרבת לשתף פעולה עם בית המשפט. "נראה כי כל הנוגעים בדבר עשו עד כה את כל המאמצים לבוא לקראתה (לקראת האישה) פעמים רבות", כתב השופט מלצר.

 "העותרת מסרבת לקבל את המתווה שנקבע ולפיו קודם ימומש בית המגורים ורק לאחר מכן תיערך ההתחשבנות בין בני הזוג. אף אם ניתן להבין את קשייה של העותרת לעבור בשלב זה לדירה חלופית, אין מנוס מלקבוע כי המתווה של בית הדין הגדול הוא הנכון והראוי בנסיבות העניין. בשלב זה סלולה הדרך לסיום המחלוקות בין בני הזוג בנושא חלוקת הרכוש, שכן כעת תוכל להתבצע ההתחשבנות הסופית ביניהם".

בדומה לעמיתיו מכס המשפט, סיים מלצר את דבריו במשאלה: "אין אלא לקוות שבכך יסתיימו ההתדיינויות בין הצדדים". את תגובת בני הזוג לא ניתן היה להשיג. כונס הנכסים, עו"ד גרינוולד, מסר כי בהתאם לחוק הוא מנוע מלהגיב.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...