אחד, יחיד ומיוחד: סיפורו של בית הספר אחד העם
בנייתו של בית הספר אחד העם הייתה האות להתפתחותו של אזור לב תל אביב. כיום משמש המבנה כבית ספר לבנות של רשת החינוך החרדית בית יעקב

עיקר ייחודו של המבנה הוא בשילוב עבודת קרמיקה מרהיבה מבית היוצר של בית הספר לאמנות בצלאל, אותה הוביל באותן שנים האמן זאב רבן. כך לדוגמה בכניסה לבית הספר, מתחת לשלט, קיימת גומחה ובה תיאור של חזון אחרית הימים - "וגר זאב עם כבש".
בשני צדיה אריחים ובהם דמויות אריות מכונפים האוחזים במנורה. מעל דלת הכניסה אפשר למצוא את סמלי 12 שבטי ישראל וכן לוח עם תבליט של העיר ירושלים והכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
אדריכל הבית דב הרשקוביץ נחשב אחרי מלחמת העולם הראשונה לאחד האדריכלים המבוקשים בתל אביב. הוא כיהן כמהנדס העיר השני של העיר, הקים את האולם הפתוח בראינוע עדן, תכנן את בית הפועל ברחוב הירקון, בנה את בית ועד הקהילה ברחוב רוטשילד ואת בית החולים הדסה ברחוב בלפור.
מייסד בית הספר היה הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', הידוע בכינויו אז"ר. בית הספר החל לפעול עוד ביפו, והתגלגל בדירות שכורות, בכללן בבית הכנסת ברחוב יהודה הלוי. לאחר חזרת תושבי תל אביב מגירוש יפו עבר בית הספר לרחוב אלנבי, עד שזכה למבנה קבוע ברחוב אחד העם.
לאחר המעבר לתל אביב ניהל אותו פסח אוורבוך, גיסו של ביאליק, מחלוצי הוראת הטבע בארץ ישראל, שעמד בראש המוסד עד פטירתו ב-1948. תחת ניהולו עבר בית הספר לפינת אחד העם, בצלאל יפה ובן זכאי. רק לקראת סוף שנות ה-20 שונה שם בית הספר ל"אחד העם".
תחילה הוקמו בו שתי קומות ובהן 11 כיתות, חדר מלאכה, חדר מנהל וחדר מורים. במהלך השנים נוסף לבית הספר אולם התעמלות, ואגף שני בו שכן תיכון א', הגימנסיה העירונית הראשונה בעיר.
בעת הקמתו היו סביבו חולות בלבד ועליהם כמה צריפים ובניינים
עד 1948 היה בית הספר לבנים בלבד, מחשש שהבנות ישפיעו לרעה על הלימודים. אחרי מותו של אוורבוך נכנסו בנות לבית הספר, וב-1949 למדו בו 900 תלמידים בשתי משמרות והיה מהגדולים בעיר. בין בוגריו הראשונים מפורסמים רבים, ובהם המלחין יהודה שרת, פרופ' עמוס דהשליט, רב-אלוף צבי צור, ראש המוסד צבי זמיר והבמאי נסים אלוני.
לאחר מותו של יוני נתניהו במבצע אנטבה ביולי 1976, הוסב שמו של בית הספר ל"בית הספר גבעת יונתן", והוא התמקד בחינוך המיוחד. כיום משמש המבנה כבית ספר לבנות של רשת החינוך החרדית "בית יעקב".