מחשבה תחילה: מה קורה במכבי בת ים?
חבל שראשי מכבי בת ים לא שואבים ממעייני חוכמתו של שלמה הלוי אלקבץ. אבל בעצם מה להם ולחוכמה?

סביר להניח שחברי הפאנל ומקבלי ההחלטות בפורום סגל הפיקוד הכללי הבת ימי אינם מכירים/ לא שמעו/ לא קראו את משנתו של המקובל הצפתי והגיגיו. אז בשבילם: שלמה הלוי אלקבץ, פייטן ומקובל, חי במאה ה~16 בעיר צפת, תרם רבות לקהילה בחוכמת הנסתר, וחיבר פיוטים ולחנים לפיוטיו.
בין שיריו המוכרים שהפכו לנכסי צאן ברזל בקהילה נמצאים לכה דודי לקראת כלה, אבאל'ה בוא ללונה פארק, מורן רוט אולה, מורן רוט אולה אולה, ומי דפק את עמידר? אודי חמודי. והכוונה לאודי רובוביץ' מבית"ר ירושלים, שהגיע מתעלת סואץ למשחק הקובע של קבוצתו נגד מכבי רמת עמידר, הבקיע את שער הניצחון בדקה ה~86, והעלה את בית"ר ירושלים לליגה הלאומית.
בין צאצאיו המוכרים של המקובל: שלמה (שמיש) לוי, המוכר גם בשמו הספרותי שין נקודה לוי. שין נקודה, או בקיצור שמיש, היה הצנטרפור של הפועל חיפה והפועל רמת גן בשנות ה-60', המציא את בעיטת המספריים, הבקיע שלושער במשחק הנבחרת נגד קפריסין, ושער בנגיחה לזכות הפועל רמת גן במשחקה נגד הפועל חולון בשנת 63'. חולון הובילה 0-2 משעריהם של אפרים מאיר ויגאל קליין, נגמר 3-2 לרמת גנים.
אחרי ששכלל את אלמנט בעיטת המספריים (מספרת, ללוקים בהבנת הנסתר) ומכוח ההשראה הגנטית בהיותו צאצא למקור, המציא שמיש את האלמנט חורץ הגורלות, אבן נייר ומספריים, אלמנט ששימש בעיקר את שחקני מחניים גדול בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, כשעשו כוחות לבחירת השחקנים בהפסקה הגדולה. (ברבות הימים המציא אנגלי ממוצא סקוטי את העץ או פאלי). צאצאים נוספים של הפייטן מצפת הם ראובן אלקבץ ממכבי קרית גת, מלמליאן ודני נוימן, והעיתונאי המשורר ואיש הספר אסף נחום, מיושבי היציע המזרחי בטדי.
אז דמותה העמומה של המחשבה תחילה נסתתרה מבינתם של האחיתופלים מבת ים ולכן ההחלטות שקיבלו היו לפטר את המאמן דורון (פייזלי) ממן ולשחרר את הקשר משה אבוטבול, שני מהלכים המקבילים למט סנדלרים - החיסול הממוקד והמהיר במשחק השחמט - ולהביא במקומם את המאמן יוסי חכים והחלוץ יוסי פליקר (מהלך המקביל בחשיבותו להצרחה), כשיוסיניו ויוסי פס, היחידים שמסוגלים לסחוב תרנגולות מהלול של תל יוסף ולהבקיע גול בנבדל פסיבי, לא נלקחו בחשבון.
בעקבות הרה ארגון השיגה מכבי בת ים רק ארבע נקודות בחמשת משחקיה האחרונים והתקרבה שתי אצבעות למקום בטבלת הליגה, מקום שבסוף העונה יוביל אותה לקראת עונה חדשה, ולליגה ישנה, ליגה א', ולקראת הדרבי האמיתי שכל חוב"תי באשר הוא מחכה לו בכיליון עיניים, מכבי בת~ים - הפועל צפרירים חולון.
בשישי האחרון יצאו המכבים למשחק גורלי נגד הכח מכבי עמידר. ציפינו לעשרות אוהדים שיבואו לתת כתף לבת~ימים במאבקם הצודק על הנקודות. באו עשרה. ביציע פגשנו את זיו דביר, חייל מצטיין בשנות ה~80' ואוהד עמידר, מהשרופים. למשחק גמר הגביע באצטדיון רמת גן, בשנת 1980, מכבי עמידר
במכובדים סוג של פגישת מחזור. אריק גילרוביץ', כדורגלן ומאמן בדימוס, הרפתקן וחורש עולם בהווה, ושרון אביטן, בן של אגדה באר~שבעית, כדורגלן בעבר ומאמן בפועל. צותתנו לשיחה, לא החסרנו אות.
אריק: כיף?
אביטן: מביאים אותה, מנצחים, מנוצחים, אתה יודע איך זה.
גילרוביץ': הספקתי לשכוח, שלשום חזרתי מהרי ההימלאיה, טיפסתי על האוורסט. שלג.
אביטן: (באר~שבעי, גשם פעם בשלוש שנים) מהזה?!!!
אריק: שלג, אתה יודע, הלבן הזה.
אביטן: הלבן האחרון שראיתי היה הלבן בעיניים של לירן שטראובר ממכבי תל אביב כשהבאתי לו את הגול שהעלה את הפועל רמת גן לגמר הגביע.
נגמר אפס אפס. בת~ים יכולה הייתה לנצח אם הייתה מבקיעה שערים. הכח עמידר לא הייתה יכולה, כי לא ניסתה. אב ובנו יצאו מאוכזבים, ציון לא שאל לשלום הבחורים. לשרון אביטן יש את הפועל כפר סבא על הראש, אריק גילרוביץ' ייסע כנראה לקילימנג'רו. ומכבי בת ים ? וואלה, לא יודע.








נא להמתין לטעינת התגובות





