תושבים באשקלון: למה יש לנו כלא מסוכן במרכז העיר?
דיראר אבו סיסי הוא רק אחד מבין מאות אסירים ביטחוניים הנמצאים בכלא שקמה. איך מתנהלים החיים בתוך בית המאסר שנמצא במרכז אשקלון, עד כמה מסוכנים המחבלים שנמצאים בו והאם התושבים צריכים לחשוש? "זה תמיד מסוכן", אומרים בעירייה
מוחמד סלאח ונאזאר רמדאן, שני אסירים שנידונו למאסר עולם, הצליחו לעקוף את כל מערכי האבטחה של אחד מבתי הכלא השמורים ביותר בישראל, בקלות מבהילה. הם תכננו את הבריחה שלהם במשך כמה חודשים, בקפדנות ובסבלנות.
השניים השתמשו במסורית קטנה שהייתה ברשותם, כדי לנסר אט אט את סורג החלון במסדרון של אגף 4. בד בבד, הם גם ניצלו את שהותם במתפרת הכלא, על מנת ליצור חבל ארוך מטלאים של בגדי האסירים האחרים בכלא. באותו ליל שישי, החבל היה כבר מספיק ארוך כדי לאפשר להם לטפס על החומה הגבוהה של הכלא.
הם חיברו עוגן עשוי מוטות ברזל בקצהו של החבל, והיו מוכנים לצאת לדרך. שני מתכנני הבריחה המתינו לשעה המתאימה, וזו הגיעה בחודש הרמדאן, בו ניתנות לאסירים הקלות מסוימות, כולל אפשרות לנוע בין אגפים מסוימים. ואז החל השלב המעשי של הבריחה:
השניים נכנסו לאגף 4, שברו את הסורגים שנוסרו מבעוד מועד, נמלטו במהירות מהאגף, השליכו את החבל המאולתר לעבר חומת הכלא הגבוהה ובעזרתו טיפסו לעבר החופש המיוחל.
רק בספירה הבאה של האסירים, הבחינו הסוהרים שחסרים
רק למחרת, בשבת בבוקר, הם אותרו לבסוף, ולא על ידי כוחות החיפוש. שני מאבטחים של מפעל קרלסברג, אליו הספיקו להגיע, זיהו את הנמלטים והחזיקו אותם עד שאנשי המשטרה הגיעו למקום כדי לעצור אותם ולהחזיר אותם אל המקום ממנו ברחו: כלא שקמה.
דיראר אבו סיסי, שעל פי פרסומים זרים נחטף באוקראינה לישראל, מוחזק מאז בכלא שקמה באשקלון. מכתב האישום שהוגש נגדו השבוע עולה כי אבו סיסי, מהנדס בהשכלתו, עסק בפיתוח מערך הטילים של ארגון חמאס. כמו כן, נגד אבו סיסי נטען כי ניהל את האקדמיה הצבאית של ארגון הטרור השולט בעזה. כתב האישום מייחס לו תשעה אישומים הקשורים לפעילות הטרור בה עסק טרם מעצרו.
אבו סיסי הוא אולי האסיר הביטחוני הכי מסוקר, נכון לימים אלה, בכלא שקמה, אבל הוא רק אחד מבין מאות אסירים, מסוכנים לא פחות, שמרצים את עונשם במקום. כלא שקמה, כידוע, נמצא באזור התעשייה הדרומי של אשקלון, מקום הומה אדם בשעות היום.
באזור זה פועלים עשרות בתי עסק מכל התחומים ואלפי תושבים מבקרים בו בכל שעה נתונה. האם הם חוששים מהידיעה שבמרחק מטרים ספורים מהם נמצאים המחבלים המסוכנים ביותר בישראל? מסתבר שלא ממש. "אפשר להגיד שזה מסקרן, אבל אותי זה לא ממש מפחיד", אומר רפאל גואטה, עובד באחד המוסכים באזור התעשייה הדרומי.
"הכלא כאן הוא כבר חלק מהנוף, ואף אחד לא חושב יותר מדי על מה קורה בפנים. אנחנו רגילים אליו. שמעתי שאבו סיסי, המהנדס ההוא, נמצא פה, אבל זה לא אומר לי כלום. הוא לא יכול להנדס לעצמו דרך החוצה מהכלא".
למרבה האירוניה, מתברר כי בעלי העסקים אפילו מרוצים מקרבתם אל הכלא. "זה טוב לעסקים", מסביר אחד מהם, שמעדיף להישאר בעילום שם. "בזכות הכלא מגיעים לכאן מלא אנשים, שלא היו מגיעים אחרת. יש לך את כל המבקרים של האסירים, ומעבר לזה – יש כאן הרבה הפגנות מול הכלא. לפעמים זה הארגונים של השמאלנים שמפגינים נגד ההחזקה של האסירים, לפעמים מגיעים לפה אנשים מטעם המטה של גלעד שליט, שמפגינים נגד התנאים של האסירים הביטחוניים פה.
"ויש גם את כל הקטע של אמצעי תקשורת, שמדי פעם מחכים כאן, כשמגיע אסיר מפורסם. יגאל עמיר ישב כאן תקופה מסוימת. ועד עכשיו אני זוכר את היום שבו מרדכי ואנונו שוחרר מכאן. הגיעו צוותי חדשות מכל רחבי העולם כדי לשמוע אותו. בעיתונים אומרים שמשה קצב אולי יגיע לשבת כאן. גם זה יהיה טוב לנו".
האם האדישות של שכני הכלא מוצדקת? לא בטוח. כאמור, בשקמה נמצאים האסירים הביטחוניים הכי מסוכנים. הכלא הביטחוני האחר של ישראל, נמצא באזור קציעות באדום, הרחק מיישוב אדם. השאלה שנשאלת, אם כן, היא איך קרה שכלא ביטחוני מסוכן נמצא בלבה של העיר.
התשובה לשאלה זו תחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, לתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, אז הוא נבנה. לאחר הקמת המדינה, שימש המבנה בתור תחנת המשטרה של אשקלון. אך בשנות ה-60, עם הגברת הפעילות החבלנית מצד האוכלוסייה הפלסטינית, גדל מספר העצורים הביטחוניים ונוצר צורך מידי בפתיחת מתקן כליאה לעצירים. תחנת המשטרה נמסרה לשב"ס והפכה למתקן כליאה ברמת ביטחון מרבית.
המיקום של הכלא הביטחוני החדש התאים מאוד לאנשי לשב"כ, שפעל בעיקר בגזרת עזה הסמוכה. כמו כן, בתקופה ההיא מספר התושבים באשקלון היה נמוך יחסית והיא נחשבה לעיר פריפריאלית מאוד.
סביר להניח שבמצבה הנוכחי של אשקלון, לא היו שוקלים במדינה להקים דווקא כאן כלא ביטחוני. מספר התושבים בעיר גדל באופן משמעותי, והיום היא העיר ה-11 בארץ מבחינת נתון זה. אין ספק שמחבלים עם דם על הידיים, רובם אנשי החמאס והג'יהאד האיסלמי, הם לא השכנים שהיו רוצים 120 אלף התושבים האשקלונים.
"הרבה יותר הגיוני היה לשים את הכלא במקומות פתוחים ופחות צפופים, במקום להציב אותו בתוך עיר מגורים ואזור תעשייה", אןמר חבר המועצה האשקלוני תומר גלאם. "אני חושב שגם מבחינה ביטחונית זה פחות טוב, כי אם אסיר חלילה בורח, למשטרה יהיה קשה יותר להשיג אותו בגלל הצפיפות שבמקום. אם כלא ממוקם בשטח פתוח, הוא לא יגיע מהר למקום מרוחק ולא יוכל להסתתר. אבל אני חייב לציין שאני לא מאמין שעם המערכות המתקדמות שקיימות היום, מישהו מהאסירים יוכל לברוח".
את מידת המסוכנות של אותם אסירים בשקמה, אפשר ללמוד ממספר מקרים שהתרחשו בו בשנים האחרונות, מאז הבריחה ההיא. המהומות הגדולות ביותר נרשמו בכלא בתחילת העשור הקודם, כאשר כמאה אסירים התקוממו על כך שהסוהרים ערכו חיפוש אחר טלפון סלולארי, על גופו של זהאר ג'אברין, לשעבר מפקד הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המהומות שיצרו, האסירים צעקו, קיללו, שרפו שמיכות והלהיטו גם את האסירים באגפים האחרים.
זמן קצר לאחר מכן, נחשף כי בכירי חמאס ממשיכים לנהל את רשת הטרור שלהם גם מתוך כותלי השקמה. האסיר מוחמד חמאדה הפעיל חוליית חמאס והעביר לה הוראות ביצוע היישר מתאו. את התקשורת עם המחבלים מחוץ לכלא, הוא קיים באמצעות פתקים שהעביר לאחיו מפה לפה, כשנישק אותו במהלך הביקורים. זמן קצר לפני ביצוע תוכניות הפעולה לפיגועים, נחשפו תחבולותיו.
בשנת 2003 חשפו הסוהרים בטרם עת תוכנית בריחה נוספת מהכלא. במהלך חיפוש שגרתו, גילו הסוהרים כי באחד התאים ישנו שרטוט מפורט של מבנה הכלא, כאשר המטרה להכנתו היא ברורה. בעקבות הגילוי, בהנהלת הכלא החליטו לערוך חיפוש מקיף במספר תאים, כדי למצוא אמצעים נוספים שבעזרתם קיוו האסירים ליישם את תוכנית הבריחה שלהם.
האסירים התנגדו לכניסת הסוהרים לתאים, ואז התחילו שוב מהומות קשות בכלא. 400 אסירים פלסטינים החלו לדפוק על דלתות התאים שלהם ולהשליך חפצים בוערים החוצה מהם. מתוך חשש שהמהומות ייצאו מכלל שליטה, נאלצו הסוהרים להזמין יחידות תגבור שיפעלו להרגעת האירוע, ובין היתר השתמשו בגז מדמיע כדי להרגיע את הרוחות.
אם הסיבות הקודמות למהומות של האסירים היו מובנות מבחינתם, הרי שבחלק מהמקרים הרבה יותר קשה להסביר את המניעים שלהם. כך, לדוגמה, במקרה של אסיר פלסטיני בשקמה, שראה בחלומו שייח' שדרש ממנו לפגוע במנהלי המשמרת בכלא. האסיר סיפר לחבריו לתא על החלום, והידיעה הגיע לאוזני הסוהרים, שמיהרו להעביר אותו לבידוד לפני שיספיק להוציא אל הפועל את ההוראה שקיבל כאשר ישן.
האגף הביטחוני בשקמה מחולק לשניים: אגף חקירות של השב"כ ואגף תאי המאסר. התנאים באגף החקירות הם קשים ביותר. האור באגף זה דולק במשך 24 שעות, יום כלילה, בלי הפסקה. תאי האסירים קטנים במיוחד. שני מטרים על שני מטרים, לא יותר, שבהם מזרון לשינה, מקלחת ושירותים. אין חלון, אלא מערכת אוורור מרכזית. בכל חדר לן אסיר אחד בלבד. בנוסף לכך, התאים מטונפים ומתוכם בוקעים ריחות מצחינים.
אחמד קישטה, תושב עזה, שהיה עצור במשך חודש באגף החקירות של השקמה, מספר כי מדובר במקום נוראי. "ישנתי על מזרון שמונח על הרצפה, בלי כריות, בחדר כל כך קטן שאי אפשר לזוז בו", אמר השבוע ל"זמן הדרום".
"בגלל שהאור כל הזמן דולק, אי אפשר לדעת מתי היום ומתי הלילה. הרצפה כל כך מטונפת שנגעלתי לדרוך על הרצפה. בנוסף, תנאי מזג האוויר הם מאוד קיצוניים: או שחם מאוד, או שקר מאוד. בקושי אכלתי שם. בבוקר קיבלתי פיסת לחם ופרי או ירק, בצהריים אכלתי ירקות, ובערב כמעט כלום. אולי קרקר או משהו".
איך מתנהלים היחסים בין העצירים לבין אנשי הכלא?
"יכול לקרות מצב שבו במשך שבוע שלם אף אחד לא מדבר איתך, עד שהם חוקרים אותך, ואז אתה שוב חוזר לתא. הייתי עם אזיקים ברגליים במשך כל תקופת המעצר, שארכה חודש. בזמן חקירה ישבתי בכסא במשך עשר שעות. הייתי מאוד אומלל. שמו אותי על כיסא, האשימו אותו שעשיתי דברים נגד ישראל וקיללו את המשפחה שלי".
באגף של תאי המאסר התנאים מעט טובים יותר. החדרים גדולים יותר, ובכל חדר לנים מספר אסירים יחד. השב"ס מאפשר לאסירים להכניס חומרי ניקוי לתאים, והם אכן מנקים אותם בתדירות יומיומית.
דיראר אבו סיסי, התוספת האחרונה למצבת האסירים הביטחוניים בשקמה, היה רגיל לחיות בתנאי מותרות. מעתה הוא ייאלץ להסתגל לחיים בתנאים הקשים הללו. פרקליטתו של אבו סיסי, עו"ד סמדר בן נתן, מודאגת מאוד ממצבו.
"הוא במצב בריאותי ממש לא טוב מאז שהוא נכנס לכלא הזה", אמרה השבוע. "בשב"ס יודעים את זה, אבל לא מטפלים בו. הם רק שומרים אותו חי. מעבר לזה, אין שום טיפול מתאים לו. עכשיו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, כבר מותר לו לקבל מבקרים וביקרתי אותו שם. אשתו גם יכולה לבקר אותו כעת, אך היא לא נמצאת בארץ".
בשבוע שעבר נחשפו העבירות שבהן מאשימה המדינה את אבו סיסי. אך מלבד כתב האישום שמייחס לו תפקיד בכיר בארגון החמאס, אבו סיסי גם נחשב לאדם משכיל. אם ייעתר בית המשפט לבקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, ייתכן שעד מהרה יהפוך לאחד ממנהיגי הכלא. האם במקרה כזה לא יוכל לנצל את השכלתו כמהנדס כדי למצוא דרך לעקוף את החומות המקיפות את כלא שקמה בדרך אל החופש? בשב"ס בטוחים כי תסריט כזה כלל לא קיים.
"אין סיכוי, אפילו לא קטן ביותר", אומר השבוע סוהר שעבד בעבר בכלא שקמה. "אני יודע שכבר לאחר אירוע הבריחה ההוא ב-2002 רעננו נהלים ועשו תרגילים שדימו תרחיש של ניסיון בריחה. אם בפעם הקודמת תפסו אותם לא מוכנים, זה יכול לקרות פעם אחת בחיים. לעולם לא תהיה בריחה נוספת מהכלא הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם