תושבים בשכונת מערב אבן יהודה: אנו חיים כמו במחנה פליטים
עשרות המשפחות שהקימו את בתיהן בשכונת מערב אבן יהודה החדשה לא מאמינות שזה קורה להן. כבר שנתיים חלפו מאז הקמת השכונה, ובמקום אין בכלל כבישים, מדרכות או תאורת רחוב. אחד התושבים: "כל בית פה מוערך ביותר ממיליון דולר, אבל אתה מרגיש כמו בעזה"
במקור אמורה הייתה השכונה לאכלס כ-300 משפחות ולהיות שכונה יוקרתית בבנייה פרטית המיועדת לזוגות צעירים ואמידים.
"התושבים החדשים של המושבה ייהנו מרמת תשתיות גבוהה, מגנים ציבוריים גדולים ורחבי היקף, מגני ילדים חדשים ומבית ספר יסודי חדש ומתקדם", הצהיר בשנה שעברה, שלומי יהודה, דובר מועצת אבן יהודה. אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. דיירי השכונה מתארים מציאות שונה לחלוטין, מציאות שבה אין כבישים סלולים, מדרכות או תאורה.
המחסור במדרכות גורם לתושבים ללכת על הכביש, ולדבריהם רק בנס איש מהם לא נפגע עד היום. "זו ממש סכנה. כשהייתי בחופשת לידה כמעט נדרסתי עם התינוק שלי", מספרת לבנת קייזנר, תושבת השכונה ואם לשלושה המתגוררת בשכונה כשנה וחצי.
"הלכתי עם העגלה ברגל, ומכיוון שאין שום מדרכה או שוליים צעדתי לאורך שביל הכורכר כשחצי מגופי על הכביש. רכב שהגיח לכיוון הכיכר כמעט עלה עליי. אין לי שום דרך אחרת לצאת מהבית בלי לעבור בדרך הזאת. סיפרתי לראש המועצה שאני מסכנת את החיים שלי, ואת חיי ילדיי, אבל זה לא עזר".
גם עדי קצב, תושבת השכונה הנמצאת כיום בהיריון מתקדם, מספרת כי אינה חשה בטוחה. "כל הזמן חשוך ואני כבר בחודש שמיני. לא פעם נפלתי וחטפתי שפשופים", היא מספרת. "חושך מצרים. לא רואים שום דבר. עוד מעט, בעזרת השם, אלד, ולא אוכל לצאת עם עגלה החוצה. הכול מלא בוץ. אין פה תשתיות, אין פה כלום. יש לי עוד שני ילדים וקשה לי להוציא אותם החוצה. הכול מלא אבנים ובוץ, ולכן רוב הזמן הם נשארים בבית".
מלבד הסכנות הבטיחותיות, שבילי הכורכר בשכונה מלאים אבק המהווה מטרד עבור התושבים. "האבק בשכונה איום ונורא", אומר משה אשכנזי, תושב השכונה. "אתה שוטף את הבית ואחרי חצי שעה הכול שוב נמלא אבק.זה מטורף. הילדים לא יכולים לנסוע באופניים כי הם שוקעים בבוץ. מי שמע על כך שילד בן 7 לא יכול לצאת עם אופניים החוצה?".
לא זאת בלבד שאין בשכונה מדרכות, לטענת התושבים גם הכבישים במצב רעוע. "המכוניות שלנו סובלות מפנצ'רים בלי סוף, אני לא מפסיק להחליף גלגלים", קובל אשכנזי. "כשהלכתי למוסך, המוסכניק פתח את המכסה מנוע ושאל אותי אם אני נוסע בשטח. הוא לא הבין איפה אני חי. עד שלא יהיה פה כביש, אני לא מחליף את המכונית שלי".
התושבים מוסיפים וטוענים כי ברחבי השכונה לא מותקנת כלל תאורה, ויציאה מהבית בשעות שלאחר החשכה היא מעשה השמור לאמיצים בלבד. "עד שנכנס לתוקפו שעון הקיץ, הילדים שלי פחדו לצאת מהבית אחרי השעה חמש. הם פחדו
אשכנזי, שגר בשכונה כבר שנתיים, מרגיש כי שם את כספו על קרן הצבי. "אני מרגיש שאני גר במחנה פליטים. מדובר בשכונה של בנייה פרטית, וכל בית פה מוערך ביותר ממיליון דולר. כשאתה יוצא החוצה אתה מרגיש שאתה בעזה".
כאשר פנו התושבים אל המועצה בדרישה לפתח את התשתיות, התשובות שקיבלו לא היו החלטיות ומספקות. "ישבתי כמה פעמים עם ראש המועצה, עמוס עזאני, והוא הבטיח לי הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה", מספרת קייזנר בכעס. 'הוא אמר לי: 'כן, אנחנו נעשה, אנחנו נתקדם, אנחנו כבר פרסמנו את המכרז', אך בפועל שום דבר לא נעשה. במועצה לא מוכנים עכשיו אפילו לענות לי לטלפון. בשכונה החדשה מולנו התקינו פרוז'קטורים, ואצלנו לא. בעלי אומר לי: 'הנה, עכשיו הם מתנקמים בנו על כל התלונות'".
כמו קייזנר, גם תושבים אחרים שנפגשו עם ראש המועצה עזאני זכו ממנו לאוזן קשבת, אך במבחן התוצאה לא נעשה דבר. כולם מתארים את הפגישות עם ראש המועצה כלבביות ומעודדות, אך עד כה בלא שום תוצאות. "בכל פגישה הוא אומר לתושבים: 'אני מבין', 'אעשה ככל שביכולתי' וכו', אבל לא קורה כלום".
התושבים טוענים כי עזאני התחייב באוזניהם פעמים רבות כי עד סוף השנה עבודות הפיתוח בשכונה יסתיימו, אלא שאותן הבטחות, לדבריהם, הוא פיזר גם בשנה שעברה. בחודש מאי אשתקד הוחלט בישיבת המועצה להשלים את עבודות הפיתוח בשכונה והתקציב לשם כך אושר ברוב קולות. אלא שמאז ועד היום חלפה כמעט שנה, ולטענת התושבים, המכרז לביצוע העבודות טרם פורסם.
"המועצה טוענת שהיא מחויבת להתחיל בעבודות רק אם 60 אחוז מהשכונה יאוכלסו, אבל אני לא מבינה אותם", אומרת קייזנר. "הרי האדמות כאן הן אדמות פרטיות ששייכות לאנשים שקנו אותן לפני כמה שנים. בוא נניח שאותם אנשים נמצאים כעת בחו"ל. מה עזאני מצפה, שאחכה 10 שנים עד שכולם יבנו? יש משפחות שגרות בקנדה או בצרפת או אני לא יודעת איפה, ואי אפשר לאתר אותן. כל מי שיכול היה לבנות, בנה. שאר השטחים נשארו שוממים".
מהמועצה המקומית אבן יהודה נמסר בתגובה: "המועצה המקומית אבן יהודה קשובה לתושביה, מבינה ומודעת לבעיית התשתיות במתחם ואף מקיימת דו-שיח פורה ומפגשים עם ועד השכונה והדיירים המתגוררים בה. פיתוח המתחם כלל לא היה בתוכנית העבודה השנתית של המועצה, וכך נאמר לתושבים במפגש של בעלי הקרקעות עם ראש המועצה.
"נוסף לכך, נמסר לתושבים במפורש שהשטח לא יפותח אלא לאחר ריבוי הבנייה בו (כיום נבנו כ-100 יחידות דיור מתוך 400). ועד השכונה קיבל את ההסבר בהבנה, ואולם לאחר שראש המועצה עזאני בחן שוב את הנושא הוא החליט בניגוד לכל היגיון בריא להכשיר חלקים מהמקום ולהניח תשתיות תת-קרקעיות בלבד ומצעים (כורכר ואספלט גרוס). חשוב לציין שפיתוח התשתיות הקרקעיות לא מומן על ידי היטלי הפיתוח שנגבו מהתושבים במתחם אלא מתקציב המועצה בלבד".
עוד נמסר מהמועצה כי "המתחם מוגדר כיום כאתר בנייה. משאיות בטון נכנסות ויוצאות, דחפורים חופרים ומיישרים, משאיות שונות מסתובבות ועוד. כל תשתית עילית שנבנית עתה צפויה להינזק על ידי כלים כבדים, ולצערנו, מניסיון העבר, יהיה צריך לתקן ולהשלים תשתיות נוספת שניזוקו, וזהו בזבוז כספים מיותר. בכל רשות מקומית אחרת לא משלימים להניח את התשתיות עד שלא מסיימים לבנות את כל הבתים במתחם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם