הגינה בגבעתיים: הגעתם עם כלב, יצאתם נשואים פלוס ילד
הם מגיעים אליו בטרנינג מרופט וכלב ויוצאים עם אהבה. סיפורו של גן אהרון בגבעתיים. אחד מבוגרי הגינה: "אם אתה רוצה למצוא מישהי, תביא כלב"
ובכל זאת, כנראה שיש בה משהו שונה, איזשהו מרכיב חמקמק שהפך אותה לאתר ההיכרויות הכי לוהט בעיר. מה שנקרא, הגעת עם הכלב, יצאת נשוי פלוס ילד.
ואכן, בשלוש השנים האחרונות נרקמו לא מעט מערכות יחסים בגינת הכלבים הזו: חברויות קרובות, דייטים וגם סטוצים. ובין כל אלה שני זוגות (לפחות) סיימו את הטיול עם הכלב מתחת לחופה, וזוג נוסף עסוק ממש כרגע בהכנות קדחתניות לחתונתו.
האהבה באוויר התפשטה כנראה גם לגן העלייה הסמוך, שם נרשמה כבר הצלחה עם זוג שהכיר שם - והתחתן.
הדבר הראשון בו הבחינה חן שחר-כהן (35), עורכת דין במקצועה, כשפגשה לראשונה את ערן כהן (34), לימים בעלה, הוא בכלבתו צ'ייסר, שהפגינה ביצועים מרשימים על הדשא. לא שזו חוכמה גדולה כשהבעלים הוא מאלף כלבים במקצועו. "אני זוכרת שכל החבר?ה בחבורת מוציאי הכלבים שלנו התרשמו מכך שצ?ייסר ידעה לעשות כל מיני תרגילים", נזכרת חן. "מה לעשות, בפעמים הראשונות לא ידענו שערן מאלף כלבים במקצועו".
שלוש שנים אחרי אותה פגישה, כשהם חולקים שתי כלבות ושני ילדים (בן, שנתיים וחצי, ואביגיל, ארבעה חודשים), השניים עדיין מתקשים להגיע להסכמה בסוגיית "מי התחיל עם מי". "אני כמובן טוענת שהוא התחיל אתי, והוא אף פעם לא מסכים עם זה", אומרת חן, שמצהירה שבהתחלה לא ממש התלהבה מערן.
"אבל אחרי שהתחלנו לדבר נפלתי ברשת, אני מודה, אבל זו רשת טובה. לא היינו ילדים כבר אז, כבר חיפשנו קשר, ואני זוכרת שהוא היה שומע על סיפורי הבליינד דייטים שלי ואני על שלו. הוא היה מזמין אותי יחד עם כולם אליו לאכול פסטה והיה עושה לי מסז' בגב, וככה הכרנו זה את זה טוב יותר".
אבל לא המסז' ולא הפסטה הם שאחראים על השידוך, אלא דווקא ג'ק שפרד, ג'ון לוק וחבריהם מ"אבודים", שבהם צופים השניים באדיקות. כשהתברר לחן שערן הוריד את הסדרה באינטרנט, היא לא יכלה לסרב. "לא לקח יותר מדי זמן
"שנינו אוהבים כלבים, יין וטלוויזיה", מוסיף ערן. "זה מספיק, לא צריך יותר מדי מעבר לזה. הרי אהבה זו הנכונות להתפשר. בכלל, בניגוד לדייטים ראשונים, הפגישות הראשונות שלנו התקיימו בטרנינג אחרי או לפני העבודה, ככה שהיא גילתה אותי ואני אותה בלי מסכות, וזה רק מעלה את הסיכויים למצוא אהבה".
לשמחתם של השניים, גם בין שתי הכלבות שלהם ניצתה הכימיה. "הן מיד אימצו זו את זו", אומר ערן. בתוך זמן קצר הם עברו לגור ביחד, "הבית היה מלוכלך והייתי חייב שמישהי תבוא לנקות אותו", מחייך ערן.
"בהתחלה היינו מאוד דיסקרטים בקשר לקשר שלנו, מוסיפה חן. "אחר כך התחלנו לספר לחברים בגינה. התגובות כמובן היו מפרגנות ואפשר לומר שממש פתחנו מסורת".
"תמיד אומרים שאם אתה רוצה למצוא מישהי תביא כלב", אומר ערן. "מתברר שזה נכון כי הוא ממלא חסך וזו הזדמנות להכיר אנשים חדשים. אין היום באמת היכרות של אנשים חדשים בחברה שלנו. יש רוויה וכלב יכול לגרום לך לפגוש אנשים חדשים. יש בזה גם משהו מאוד לוגי - זה מפגש של אנשים חדשים עם מכנה משותף. אתה מכיר אדם לפני שאתה נכנס אתו למערכת יחסים ובד ובד אתה מדלג על השאלות המביכות, כלומר מתחיל מחברות ועובר למערכת יחסים, שזה תמיד טוב".
על פי הקלישאה הידועה, הדרך ללבו של גבר עוברת דרך הקיבה, אבל במקרה של אלה דר (41) ורועי בר זוהר (43) הדרך הייתה מעט שונה. אחרי ההיכרות בגינת הכלבים הם עלו שלב במערכת היחסים המתהווה ויצאו לטיול כלבים משותף, שבו גילה בר זוהר לדר שהוא שף במקצועו.
דר, מצדה, זרקה לו רמזים עבים במיוחד שתשמח לטעום מתבשיליו והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. "בסופו של דבר הוא הבין את הרמז והזמין אותי אליו לארוחה", מספרת דר, שנמצאת בחודש השביעי להריונה. "ומאז אנחנו כבר 11 חודשים ביחד ובקרוב תיוולד הילדה שלנו".
דר , זמרת ומורה לפיתוח קול, עברה לגבעתיים מירושלים זמן קצר לפני ההיכרות עם בר זוהר וקיוותה לנצל את הטיול עם הכלב שלה, נועה, כדי להכיר חברים חדשים. בר זוהר, תושב קריית אונו אז, היה נוהג להגיע לאותה גינה מדי פעם כשהיה מבקר את הוריו בגבעתיים.
"שמתי עין על רועי לפני שהוא שם עליי", מודה דר. "קלטתי אותו יום אחד בגינה, ובגלל שהוא לא היה מהחבר'ה הקבועים החלטתי שאני צריכה קצת לרחרח. האמת היא שכולם ידעו להגיד לי שלכלב שלו קוראים מובי, אבל לא הרבה מעבר לזה, אז פשוט החלטתי לגשת אליו ולשאול אותו בעצמי".
לאחרונה החליטו השניים להתחתן, ואת החתונה הם מתכננים לסוף השנה, לאחר לידת בתם . "שנינו חגגנו עד עכשיו", הם אומרים. "היינו, כל אחד מאתנו, על סף חתונה במערכות יחסים אחרות, אבל כנראה שהיינו צריכים זמן להתהולל ולא היינו מוכנים לזה, עד שהכרנו זה את זה. בגיל 40 רצינו כבר להביא ילד לעולם, ובתוך מספר חודשים מהרגע שהכרנו כבר היינו בהיריון".
עזבו אתכם, איך הכלבים הסתדרו ביניהם?
בר זוהר: "כשהפגשנו אותם לראשונה בדירה לא פחדנו שהם לא יסתדרו. לנועה אמנם לקח זמן להתרגל לזה, כי מובי נכנס לטריטוריה שלו, אבל זה עבר בתוך כמה ימים. היו ריבים על תשומת הלב שלנו אבל גם זה עבר. היום מובי אפילו נותן לנועה לשחק בעצם שלו".
ההיכרות בין אילנית (37) ויובל (44) כהן התרחשה ממש בדקה ה-90. שניהם נהגו לטייל לא מעט עם כלבותיהם, ניקה של אילנית וטאי של יובל, בגן העלייה השנייה, ואחרי מספר חודשים החליטה אילנית לשוב להתגורר בבית הוריה ביהוד.
"ישבתי על נדנדה בחצר של ההורים שלי וחשבתי לעצמי שאני צריכה לעשות קאט, לשים את גבעתיים מאחוריי ולהמשיך הלאה", נזכרת אילנית. "אלא שאז קיבלתי אס-אם-אס מפתיע מיובל, ששאל אם אני רוצה ללכת לסרט. החלטתי ללכת על זה". הדייט הזה, לפני יותר מארבע שנים, הוביל בהמשך לחתונה פלוס ילדה, לירון בת השנתיים, וכמובן להישארותה של אילנית בגבעתיים.
"הגינה מתפקדת כגורם מרכזי בחיים שלנו", אומרת אילנית. "אני אישה שמאוד אוהבת את הבית, ואם לא הגינה כנראה לא הייתי פוגשת את יובל. ברגע שגיליתי אותה התחלתי לחכות לטיולים הללו ולמפגש עם שאר בעלי הכלבים. כשיובל נכנס לתמונה ההתרגשות רק גברה. הייתה פעם אחת שהגעתי לגינה וכשהוא לא היה הרגשתי אכזבה, אז הבנתי שאני כנראה מאוהבת".
מאז הם כמעט ולא מבקרים בגינה ומסתפקים בטיול קצר עם הכלבות מסביב לבית. "הכלבות מסתדרות בסדר גמור", הם אומרים. "מאז הלידה הן גם מחונכות יותר, כי לפני הלידה הבאנו לכאן מאלפת כלבים שלימדה אותנו כיצד לדאוג שהן לא ייכנסו לכל חדר בבית. בסך הכול הן קיבלו את השינוי בצורה יפה, והיה להן כיף שהייתי כל היום בבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם