החיים של ליה ליין מסובכים יותר מהדמות שהיא מגלמת
בין הכוכבים שמשתתפים בסרט "ציון ואחיו" שיצא לאקרנים בסוף השבוע, בהם רונית אלקבץ וצחי גראד, משחקת גם ליה ליין, צעירה חיפאית שסיפור חייה יכול לשמש עלילה לסרט נוסף. בראיון היא מספרת על היחסים המעורערים עם אביה, על הסצנות המיניות בגיל 17, על החלום לשחק לצד אדם סנדלר ועל המעריץ הבלגי
למרות קאסט מרשים, הכולל בין השאר את רונית אלקבץ וצחי גראד, את אחת הדמויות המרשימות בסרט מגלמת ליה ליין בת ה-21 מחיפה, שעל אף היותה בת 17 בלבד במהלך הצילומים, חוסר ניסיונה במשחק והעובדה שזוהי הפעם הראשונה שלה במשחק מול מצלמה, הפגינה כישרון יוצא דופן, וצדה את עינם של לא מעט מאנשי התעשייה בישראל.
בסרט מגלמת ליין את מישל, נערה רוסיה יפהפייה המאוהבת במאיר, האח הגדול של ציון. מישל מוכנה לעשות הכול כדי לקבל ממאיר מעט חום ואהבה, ונותנת לו אפילו את גופה. מאיר מצידו מנצל אותה מינית, מתייחס ומדבר אליה בזלזול ומישל מוצאת את המפלט שלה אצל אחיו הצעיר ציון, שהוא רגיש יותר ממאיר, ומקבל אותה כפי שהיא וללא תמורות.
את ליין פגשנו בשבוע שעבר,
"זה היה אירוע מדהים. הגיעו המון אנשים שממש התלהבו מהסרט, וכולם החמיאו", מספרת ליין, שראתה את הסרט לראשונה על מסך הקולנוע, ארבע שנים לאחר שהסתיימו הצילומים שלו. "היה לי קצת מוזר בהתחלה, אבל אני מאוד מרוצה מהתוצאה, וגם מהביקורות שהסרט קיבל".
ליין עלתה לישראל עם הוריה מסנט פטרסבורג שברוסיה, בגיל שנה וחצי. בשל קשיי השפה, ההתאקלמות של שני ההורים בארץ לא הייתה פשוטה. הדבר השליך גם על הצד הכלכלי, והמשפחה הפכה לקשת יום.
לאחר כשנה וחצי בארץ, כשבתם היחידה ליה הגיעה לגיל 3, החליטו הוריה להתגרש. אביה עזב את הארץ עם אישה אחרת, ועבר להתגורר בקנדה, כשהוא משאיר את ליה ואימה מרינה להתמודד לבד עם החיים הלא קלים בחיפה.
"אם היה לנו קשה כשאבא שלי היה איתנו, אז כשהוא עזב המצב הפך להיות קשה אפילו יותר", מגלה ליין. "אמא שלי לא ידעה את השפה, מה שגרם למעסיקים לנצל אותה בעבודה, ולשלם שכר נמוך יותר משכר המינימום. היה לנו מאוד קשה והמצב הכלכלי היה בשפל, ממש עוני".
המצב הכלכלי הקשה, וההתמודדות היום-יומית עם המציאות הישראלית, השפיעו לא מעט על ליין הצעירה, שלא ממש הסתדרה במסגרות, ועברה במספר בתי ספר עד שהגיעה לעירוני א'.
לתפקיד של מישל בסרט "ציון ואחיו", הגיעה ליין לגמרי במקרה: "הבמאי ערן מירב למד בעירוני א', והוא הגיע לבית הספר כדי לעשות אודישנים למספר דמויות בסרט, ביניהם כמובן גם התפקיד של מישל. באותו יום בכלל רציתי להבריז לשעתיים. בגלל שהייתי תלמידה שמבריזה לא פעם, אבל חוטפת צעקות לאחר מכן, ראיתי באודישנים הזדמנות להבריז מבלי שיעירו לי על כך.
"אמרתי לחברים שלי: 'בואו נבריז, נרשום שהיינו שם ויהיו לנו שעתיים לטייל'. כך יצא שהגעתי לאודישן, נתנו לי להחזיק איזשהו שלט והלכתי. האודישנים המשיכו מספר ימים, וקראו לי להגיע לאודישן נוסף. לא הבנתי מדוע קראו לי, הרי בכלל לא הייתי בעניין. ניגשתי פעם נוספת, עליתי שלב ועוד שלב ואמרתי לעצמי שאולי כדאי לי לקחת את זה ברצינות, מכיוון שקורה כאן משהו וכדאי להמשיך הלאה".
איך הרגשת כשהודיעו לך שקיבלת את התפקיד?
"כמובן ששמחתי מאוד והייתי קצת בשוק מעצמי, אבל ידעתי שאת התפקיד הזה יהיה לי קל יותר לשחק".
היה לך איזשהו ניסיון קודם במשחק?
"ממש לא, אני לא למדתי במגמת תיאטרון ולא הייתי בחוגי דרמה ומשחק. הכיוון שלי היה פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מנהל וכלכלה. לא הייתה לי שום נגיעה או זיקה למשחק".
אמרת שהיה לך קל להתחבר לדמות של מישל. מדוע?
"מדובר בדמות דיכאונית ומסכנה, והיה לי קל להיכנס לנעליים של הילדה הזו, מפני שחלק מהדברים שהיא עוברת גם אני עוברת. אפשר לומר שהוצאתי את הכאב האישי שלי דרכה, ולכן זה היה קל יותר".
כשליין מספרת על העובדה שהיה קל להיכנס לנעליים של מישל, היא נזכרת בתקופות הפחות נעימות בחייה. מלבד העובדה שהיא גדלה ללא דמות אב, היא ואימה לא תמיד הסתדרו ביניהן והתקשו למצוא מכנה משותף.
"אין ספק שהעובדה שאבא שלי עזב אותנו, השפיעה על החיים שלי", מספרת ליין. "אבא לא היה לי, ואמא שלי עבדה משבע בבוקר ועד עשר בלילה, מה שאומר שהייתי כל הזמן לבד. העניין הזה ביגר אותי, והפך אותי לעצמאית. למדתי לבשל לבד, לכבס ולעשות את כל מה שצריך כדי להסתדר בעצמי. כל מה שעברתי חישל אותי, והפך אותי לחזקה יותר. התבגרתי מאוד מהר, קלטתי דברים מהר יותר והבנתי את משמעות החיים".
אפשר לומר שלא הייתה לך ילדות של ממש?
"עם כל הצער, אפשר באמת לומר שלא הייתה לי ילדות. עכשיו כשאני חושבת על זה - אז זה ממש עצוב. למרות הכאב והצער, התחזקתי מכל העניין הזה. יש אנשים שהיו לוקחים את זה לכיוון אחר, אבל אני רואה את הכול מהצד החיובי, ומקבלת כל דבר בפרופורציה. הרי יכול היה להיות גרוע יותר, ולא חסרים מקרים שהסתיימו רע. לשמחתי לא הידרדרתי לסמים ולדברים שליליים אחרים".
העובדה שאת מגיעה ממשפחה חד הורית זיכתה אותך בהקלות במהלך השירות הצבאי?
"מעולם לא ניצלתי את המצב הזה, לא רציתי שאנשים יעזרו לי או שירחמו עליי. כל סיפור הילדות הזה גרם לי להציב איזושהי חומה, ואני לא רוצה שום טובות מאנשים רק בגלל מה שעברתי. אני רוצה לעשות את הכול בכוחות עצמי, שזה למעשה מה שעשיתי כבר מגיל קטן".
כפי שעולה לא פעם מדבריה של ליין, היחסים בינה לבין אימה היו תמיד מורכבים מאוד, וידעו לא מעט עליות ומורדות לאורך השנים. גם בשל העובדה שהאם הייתה חד הורית, וכמובן בעקבות המצב הכלכלי.
לפני כמה שנים החליטו השתיים כי אולי מוטב לה לליה לנסות לחיות אצל אביה בקנדה. ליין, שלא חוששת מאתגרים בחיים, ומעידה על עצמה שהיא אחת שמשתעממת מהר ומחפשת תמיד ריגושים חדשים, החליטה לנסוע לקוויבק להתגורר עם אביה, אשתו ושני הבנים של אשתו.
"גרתי אצלם במשך שנה. הלכתי לבית ספר, למדתי צרפתית והכול היה בסדר. אגב, גם שם הייתי מאוד עצמאית: בישלתי, כיבסתי, ניקיתי ועשיתי את הכול כפי שאני רגילה כבר מגיל מאוד צעיר. אמרתי לאבא שלי שאני רוצה לנסוע לישראל, מכיוון שמתחיל החופש הגדול ואני רוצה לבקר את החברים שלי. כשטסתי לישראל הכול היה בסדר, אבל יום אחד בלבד לפני שהייתי אמורה לטוס בחזרה אליו לקנדה, הוא צלצל לאימא שלי, ואמר שהוא לא יכול לקחת אותי בחזרה".
הוא הסביר מדוע?
"בהתחלה הוא לא ממש ידע להסביר, אבל בסופו של דבר התגלתה האמת - אשתו פשוט הציבה לו אולטימטום. זה למעשה היה הרגע שבו הבנתי שאין לי אף אחד. זה כן פגע בי מצד אחד, אבל מדובר באדם שמעולם לא הייתה לי שום קרבה אליו, למעט השנה שבה חייתי אצלו".
בתקופה שחיית בקנדה פיתחת איזשהו רגש כלפי אבא שלך?
"ברוב השהות שלי שם, אבא שלי ואשתו תמיד לכלכו על אמא שלי, ונתנו לי הרגשה של 'עדיף שתגורי כאן איתנו, בגלל שאמא שלך עשתה לך כך וכך'. כל הזמן היו להם טענות על אמא שלי, וכבר לא הרגשתי נעים עם כל הלכלוכים האלה. שאלתי את עצמי איך זה שיש לו טענות לאימא, אחרי שהיא זו שגידלה אותי ודאגה לי כל השנים לאחר שהוא עזב? איך הוא מרשה לעצמו לומר דברים כאלה? מהיכן החוצפה, ומי בכלל נתן לו את הזכות לדבר על אימא שלי בצורה כזו?".
אחרי הסיפור הזה, אתם עוד נמצאים בקשר?
"ממש לא. אחרי שהוא סיפר לי שאשתו העמידה לו תנאי שאומר או אני או היא, אמרתי לו שאין לנו בכלל על מה לדבר. לא רק שכל השנים האלה לא שילמת מזונות, לא באת, לא צלצלת ולא שמרת על קשר - למה שאשמור איתך על קשר? בכל שנה אני מקבלת ממנו כרטיס ברכה ביום ההולדת, אבל הכרטיס הזה הוא ריק. מסוג הכרטיסים שמגיעים מוכנים, וחוסכים לך את כאב הראש של כתיבת הברכה. רק השנה קיבלתי ממנו כרטיס ברכה, שבו הוא טרח לרשום בכתב ידו".
ומה הוא כתב לך?
"הוא כתב: 'מזל טוב. אני מקווה שאת יודעת ומבינה מה את עושה עם החיים שלך'. הוא כתב לי דברים מעליבים כאלה, שהם ממש לא במקום. הוא כאילו בא להטיף לי מוסר, טוב שהוא נזכר באמת".
הילדות הקשה והחריגה שעברה על ליין, הביאה אותה כאמור להזדהות בקלות עם הדמות של מישל, אותה היא מגלמת בסרט. על ההתבגרות המהירה שעברה, תעיד העובדה שאת השכר עבור השתתפותה בסרט השקיעה ליה בקורס ברמנים, והיום היא עובדת בערבים כברמנית בבר ה-THE FEANDER בצומת קרית אתא.
"בגלל כל מה שעברתי כל השנים, וההיכרות שלי עם הקושי הגדול שעברנו אמא ואני - היום אני יודעת לחשוב קדימה ולתכנן את העתיד. כבר מזמן החזרתי את ההשקעה בקורס בזכות העבודה. מלבד החוויה והלמידה של משחק שעברתי במהלך הצילומים, הצלחתי להישאר עם הרגליים על הקרקע, וכמו תמיד, להוציא את הטוב מכל דבר".
נחזור לרגע לצילומי הסרט. איך היה לעבוד לצידם של שחקנים כמו צחי גראד ורונית אלקבץ?
"אמנם לא יצא לי לעבוד איתם ממש, אבל פגשתי את רונית פעם אחת ומאוד התרשמתי מהעבודה שלה. גם היא נראית לי בחורה עם סיפור חיים מרתק, בחורה שנראית מדהים ויש בה המון עומק. עם צחי יצא לי להיות בסט לזמן קצר והוא אדם מדהים, חברמן ומצחיק מאוד. הוא שונה מאוד מהדמוניות הקשוחות שהוא בדרך כלל מגלם. מאוד אהבתי את הצניעות שלו.
"כל האנשים שעבדו על הסרט הזה נתנו לי הרגשה נהדרת, והיה לי כיף גדול לעבוד איתם. הבמאי ערן מירב הוא אדם מדהים שדואג לי עד היום. בכלל, כל הצוות היה נהדר. המאפרות, כולם. גם כשהיינו צריכים לצלם סצנות מיניות ופרובוקטיביות, הם נתנו לי הרגשה נוחה".
איך באמת את, כנערה בת 17, התמודדת עם צילום הסצנות האלה?
"הראש שלי הוא בוגר ביחס לגיל שלי, וידעתי שבסך הכול מדובר במשחק. זה אמנם היה מעט מביך בהתחלה, אבל מהר מאוד זה עבר לי".
עברו לא מעט שנים מאז צילום הסרט. הספקת להתגייס, להשתחרר ולעבור הרבה בחיים. יצא לך לחשוב בכל התקופה הזו מה עלה בגורלו של הסרט?
"ערן הבמאי עדכן אותי כל הזמן, וסיפר לי מה קורה. הוא לא נתן לי להרגיש שאני לא קשורה, אלא תמיד דאג להבהיר לי שאני חלק מהסרט הזה. הם טסו לפסטיבל סאנדנס, וקיבלו ביקורות מצוינות. בנוסף אני יודעת שהסרט הוקרן בארצות הברית, בצרפת ואפילו בבלגיה".
למרות שרק ביום חמישי שעבר יצא הסרט "ציון ואחיו" לאקרנים בארץ, במדינות בהן הוא הוקרן במסגרת פסטיבלים שונים הוא קצר הצלחות רבות. אחד מהצופים הבלגים שראו את הסרט התרשם כל כך, עד שהפך למעריץ של ליין ויצר איתה קשר.
"אפשר לומר שיש לי מעריץ בלגי", היא אומרת בחיוך הכובש שלא מש מפניה לרגע. "נער שהוא תלמיד בית ספר תיכון מבלגיה יצר איתי קשר בפייסבוק. הוא סיפר שהוא ראה את הסרט, התרשם וממש אהב את הדמות שלי. הוא שאל אם אני יכולה לעזור לו, מכיוון שהוא מכין עבודה על הסרט לבית הספר, וביקש שאענה לו על מספר שאלות. כמובן שהסכמתי ועזרתי לו, ומאוד ריגשה אותי העובדה שגם מעבר לים יש אנשים שמעריכים את הסרט שלנו".
את רואה את עצמך ממשיכה בתחום הזה?
"אחרי הצילומים לסרט אמרתי לעצמי שאני רוצה להמשיך בכיוון הזה. התקבלתי לסדרת טלוויזיה חדשה של 'טדי הפקות'. השם הזמני של הסדרה הוא 'קינו', ובאוקטובר יתחילו הצילומים".
ומה התפקיד שלך בסדרה?
"זו סדרה על נערים שהתחביב שלהם הוא גלישת גלים, ואני משחקת את הרוסייה ה... אני סוחרת סמים, ומגיעה מבית הרוס. הסדרה היא קצת פרובוקטיבית, ואמרו לי שהיא מזכירה את הסדרה 'סקינס'".
את לא חוששת שגם התפקידים הבאים שלך יהיו בגוון הזה, והדמות תידבק אליך?
"זה אמנם נראה שהכיוון הוא כזה, אבל אני יכולה ורוצה לגלם גם דמויות אחרות, שונות ומגוונות יותר. הדמויות שאני משחקת הן דמויות מעניינות, ואני לא יכולה לומר שאני חוששת שאגלם אותן לאורך כל הקריירה. הרבה בני נוער שנמצאים במצבים האלה יכולים להזדהות עם הדמות הזו. אני רוצה לנסות ולעשות קומדיות, מכיוון שאני מתחברת לז'אנר הזה".
יכול להיות שהצד הקומי שבך הוא תוצאה מהקשיים שחווית עד היום?
"זה נכון מאוד. למרות שהחיים שלי לא היו קלים בכלל, יש בי שמחת חיים גדולה שקשה מאוד למצוא אצל אנשים שחוו דברים דומים".
מהו החלום הגדול שלך?
"החלום הגדול שלי הוא לשחק לצידו של אדם סנדלר. מלבד העובדה שהוא יהודי, הוא שרוט לגמרי, והסרטים שלו פשוט הורגים אותי מצחוק. אני יודעת שיש כאלו שיגידו שההומור שלו הוא איזשהו סוג של קיטש או הומור נמוך, אבל הוא פשוט הורג, קורע. כמובן שהשאיפה היא לפרוץ מעבר לתעשייה המקומית, ולנסות את מזלי בחו"ל, אבל אני ריאלית ולא מטפחת ציפיות גדולות בעניין הזה. קשה מאוד להצליח שם".
את לומדת משחק?
"אני לוקחת שיעורים פרטיים של משחק ופיתוח קול, כדי להתקבל לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. בינתיים אני עובדת כברמנית, נהנית מהעבודה ומהחיים וממשיכה לחלום. אני מקבלת המון הצעות עבודה בעקבות ההופעה שלי בסרט, ואין ספק שהסרט הזה פתח בפניי המון דלתות ועולם חדש. הייתי אמורה להיבחן לתפקיד בסדרה 'בלו נטלי', אבל הייתי בצבא באבטחת יישובים בגבול הלבנון, וכך פספסתי תפקיד שיכול היה להקפיץ את הקריירה שלי גבוה יותר".
נראה שאת עומדת בפני שנת הפריצה שלך?
"אני מקווה מאוד שכן. אני רוצה להגשים את החלומות שלי, להמשיך להתקדם, אבל בעיקר להיות בן אדם טוב ולא לשכוח מהיכן באתי ומי אני באמת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם