ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

מאחורי המסכה: התל-אביבים שבשבילם כן כל יום פורים

הליצנית מ"הישרדות", האישה הדראג קווין, החוקר הפרטי שמחליף זהויות והחשפן שאוהב לשמח כלות לפני החתונה. התל-אביבים שבישבילם כן כל יום פורים

לטל ליפשין לא משעמם בעבודה. בעצם, למה שיהיה? מדי יום הוא מגיע ל"משמרת" שלו בלבוש שונה וזוכה למבטים שטופי זימה מצדן של נשים כשהוא נפרד מפרטי הלבוש.

ליפשין (30) מתל אביב, הידוע בכינויו "טל החשפן", עוסק במקצוע כבר לא מעט זמן, ואחרי אין-ספור מסיבות רווקות הוא כבר לא צריך להשקיע יותר מדי כדי להיכנס לדמויות הקלאסיות - שוטר לוהט, חייל לוהט או כבאי (כן, כן) לוהט.

"לפעמים אני מגיע למקום המופע ומתחפש בחדר צדדי", הוא מספר, "ואם אני בא בתור שוטר, אני יוצא לבוש ככה מהבית. אצלי מה שלוקח דווקא יותר זמן זה להתפשט, כי הכול יורד לאט-לאט, לפני כל פריט שיורד יש משחק מקדים".

בעבודה שלו הוא רואה כמעט שליחות: "זה מאוד מלמד איך לעבוד עם אנשים, איך לגרום לביישנים להיפתח ואיך לשנות את התגובות של האנשים. אני כמו אח גדול שמדריך אנשים דרך ההופעה לשמוח ולהתפרע מעט. וחוץ מזה, זה תמיד טוב לשמח את הכלה לפני החתונה".

הן באמת תמיד שמחות או שיש גם תגובות אחרות?
"פעם הגעתי למסיבת רווקות בתור שוטר וביקשתי מהכלה, עוד בדלת, לראות תעודה מזהה. המסכנה נכנסה קצת לשוק והתחילה לבכות בזמן ששאר החברות שלה צחקו. המוזר הוא שהיא המשיכה לבכות עוד איזה חצי שעה אחרי זה עד שהיא הבינה שאני חשפן".

ולמה אתה מתחפש בפורים?
"השנה עדיין לא החלטתי למה אני אתחפש. אולי בסוף אני אתפוס את אחת התחפושות שיש לי ואצא כשוטר או כבאי למסיבה".

מדי יום מתלבשת יעל משעלי בבגדי אישה מוחצנים במיוחד ולעתים אף עולה להופיע כדראג קווין במועדונים שונים. בניגוד למופעי הדראג המוכרים, בהם מככבים גברים שמתחפשים לנשים, משעלי עושה דראג מסוג אחר, המכונה F2F, כלומר אישה מתחפשת לאישה.
 

"מעבר לחיבור לדמות נשית, בשבילי F2F זה גם דראג 'פמי'", מסבירה משעלי. "פמית זה מונח שקשור לקהילה לסבית ממעמד פועלים, שהייתה מוכרת בשנות ה-50. בשבילי זה אומר להיות לסבית נשית ופוליטית, בניגוד ללסביות שבוחרות בנשיות כדי להיטמע בחברה ההטרוסקסואלית.

"זאת פעולה שחותרת תחת ההנחה שדראג חייב להיות באי הלימה בין מין ביולוגי למגדר. אם רק גברים עושים דראג נשי ולהפך, זה עושה מין סדר, ניקיון, חלוקת תפקידים ברורה. לעומת זאת, להציג כל מגדר בצורה מוגזמת חושף את המלאכותיות של המגדר, שזה לא משהו שנולדנו אתו".

כדי להתחפש לאישה, משעלי אמנם לא צריכה לעשות הרבה, אבל היא דואגת שהלבוש שלה כדראג יהיה קיצוני ושונה מהלבוש היום-יומי שלה. "אני עושה דראג שמבטא את איך שאני נראית ביום-יום", היא אומרת.

"בשביל זה אני בוחרת בנשיות דרמטית, מוקצנת, ואפילו זנותית, באיזושהי דרך של סולידריות עם זונות ונשים מיניות בכלל. למופעים שלי יש גם פן אתני מובהק, נשימזרחי, ולכן הדראג לרוב מתכתב עם דמותה האלמותית של הפרחה:

"שיער מתולתל גדול ונפוח, תכשיטי זהב, בגדים חושפניים מאוד, דברים שהם יותר מזוהים עם לבוש אתני, מנומרים למשל. אני עושה את זה גם במסגרות קוויריות ובהופעות, אבל זו מחויבות פוליטית יום-יומית, שלא מתחילה ונגמרת כשאני עולה על הבמה".

למה תתחפשי בפורים?
"יש קטע כזה שעושים כתבות על דראג לקראת פורים, ופתאום כל החברים בקהילה מקבלים מבול של טלפונים לראיונות. זה קצת כמו עם יום האישה, כאילו שיש רק יום אחד בשנה שמותר להיות פמיניסטית, ורק יום אחד בשנה להתחפש ולעסוק במגדר ובקוויריות. לכן יש קווירים שפורים הוא החג שהם הכי אוהבים, ולאחרים זה מרגיש כמו כל יום. בשבילי מה שמיוחד בפורים הוא שזה היום היחיד בשנה שלא מטרידים אותי כי לראשונה איך שאני נראית עובר כנורמלי".

במקרה של בני, חוקר פרטי, שמתחפש לא מעט במסגרת עבודתו, תחפושות זה ממש לא צחוק. תחפושת שהיא פחות ממושלמת - פריט לבוש שאינו מתאים לדמות או מבטא לא נכון - יכולה להסגיר את זהותו האמיתית ולהוריד לטמיון חקירה מאומצת.
 

כבר 20 שנה שבני ממשרד החקירות "דיטקט חקירות" שברמת גן נמצא במקצוע, והחלפת זהויות היא חלק בלתי נפרד מחייו. "לרוב, התחפושות הן ברמה בסיסית", הוא מספר, "אך לעתים מדובר בתחפושות הכוללת שינוי מהותי, עד שאין אפשרות לזהות אותי".

כמה זמן לוקח להיכנס לדמות?
 "תחפושת בסיסית שכוללת פיאה, שפם מודבק ומשקפיים - חמש דקות. תחפושת מורכבת יותר עשויה לקחת בין שעה לשלוש שעות. לפעמים עושים תחפושת גם לרכב כדי שייראה כמו רכב של בעל מקצוע שבמקרה עובד באזור.

"הרבה פעמים כדי להיכנס לדמות צריך לשנות טון דיבור וקוד התנהגות. חייבים ללמוד את הרקע של הדמות ואיך היא מתנהגת. אם למשל הדמות היא מיישוב מסוים, צריך ללמוד איפה יש בתי ספר ביישוב, מסעדות מפורסמות, מחיר נסיעה במונית וכדומה".

למה אתה מתחפש בפורים?
"לקאובוי. יש לי תחפושת מושלמת".

חדי הזיכרון עשויים לזהות את מעיין פורטר (29) מימיה באיי הפנינה בעונה השנייה של "הישרדות" (ואחר כך גם בעונת ה'אולסטארס'), אז התהלכה בחופי פנמה בביקיני אדום קטנטן וכרתה בריתות עם מתמודדים אחרים.
 

אבל מלבד אפיזודת הריאליטי, ביום-יום היא אדם די נורמלי, כלומר נורמלית יחסית לעובדה שבכל פעם שהיא יוצאת מהבית לעבודה היא לובשת בגדים צבעוניים מדי ומבריקים מדי, וילדים רבים מדי בטוחים ששם המשפחה שלה הוא "הליצנית".

פורטר, אילתית במקור שמתגוררת כיום בתל אביב, היא בעלת תואר בחינוך מיוחד, אבל מתפרנסת כליצנית רפואית בבית החולים שניידר בפתח תקווה, רצה עם הצגת הילדים שלה "הליצנית באי החברים", ומופיעה כליצנית במסיבות יום הולדת.

"בעבודה שלי כמעט כל השנה פורים", היא מספרת. "בפורים עצמו אני שמחה שגם הקהל שלי מגיע מחופש, ושיש אווירת קרנבל. הייתי רוצה שכל הילדים יהיו מחופשים בכל ימות השנה".

כמה זמן לוקח לך להיכנס לדמות של הליצנית?
"אני לא מהמשקיעניות, אני מאוד מאמינה בפשטות. איפור כבד של ליצן מאוד מפחיד אותי, אני לא מתחברת אליו ולפי דעתי, ילדים פוחדים ממנו. בהיותי ילדת טבע לוקח לי להתארגן עשר דקות. אבל באופן כללי אני כל הזמן בתוך הדמות".

למה את מתחפשת בפורים?
"חשבתי בהתחלה להתחפש למדונה, אבל עכשיו אני חושבת שאתחפש ליובל המבולבל כי בעיניי הוא מודל. הייתי אתו עכשיו בארגנטינה בצילומי השעשועון 'וויפ אאוט'. אמנם לא הייתי רוצה קרחת, אבל כן הייתי רוצה את האנרגיות שלו. הוא שופך מצחוק, הוא קורע ואני מקנאה בו, בקטע טוב".

אף שטון הגיע לארץ מתאילנד לפני שנתיים וחצי, מדי יום הוא עוטה על עצמו תלבושת יפנית, ומול עיניהם של ישראלים, שבטוחים שהוא יפני אמיתי, הוא מגלגל סושי יפני למהדרין בסניף "ג'פאניקה" בקניון איילון.
 

"אין לי שום בעיה עם זה שאני צריך להתחפש ליפני", הוא אומר. "זה לא כאילו אני יודע עברית ויכול ממש לבחור היכן לעבוד".

ולמה תתחפש בפורים?
"לנסיך המלכותי, לא זה של תאילנד אלא נסיך אחר, אירופי. מצד שני, אני לא בטוח כי כדי שאני אתחפש לנסיך אני אצטרך לשים יותר מדי מייק-אפ".

השתתפו בהכנת הידיעה: רועי רובינשטיין, חגי מטר, רועי צאיג

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...