אחד נגד כולם: האזרח ויקטור צמח נגד עיריית רמת השרון
78 קלסרים, עשרות החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון ו-20 שנה של דיונים משפטיים. ויקטור צמח, תושב רמת-השרון, מנהל מלחמת חורמה נגד העירייה ושאר העולם. אף שהשופטים דחו את תביעותיו פעם אחר פעם ומתחו עליו ביקורת, הוא אינו מתכוון להרים ידיים: "יש נגדי קונספירציה"
צמח עבר בכל הערכאות האפשריות, רק בית המשפט העליון יש כ-50 החלטות בהליכים משפטיים שונים שהוא מנהל נגד העירייה - זאת לצד החלטות נוספות בבתי המשפט השלום והמחוזי.
אף שבתי המשפט דוחים את תביעותיו שוב ושוב, צמח אינו מוותר. בשבוע שעבר ניתן עוד פסק דין בערעור שהגיש, גם הפעם ידו הייתה על התחתונה.
צמח, אדם עקשן, שלא לומר אובססיבי, לא נותן להחלטות בתי המשפט לייאש אותו. בימים אלה הוא שוקד על תביעה נוספת נגד העירייה. "אני אראה איך בית המשפט נותן חסות לעירייה. הכול מרמה, הונאה ושקר", הוא אומר השבוע.
קשה לשים את האצבע על המועד המדויק שבו נולדה ההתנגשות בין צמח (73) לבין העירייה. אפילו בתי המשפט מתקשים למצוא את ידיהם ורגליהם בסבך העתירות שהלוחם העקשן הגיש במרוצת השנים. ככל הנראה, המאבק החל בשנת 1994, לאחר שבית המשפט הורה לצמח לשלם לעירייה חובות ארנונה שהסתכמו ביותר ממיליון שקל.
כדי להקל עליכם את הקריאה, נתמקד בפסקי הדין ובהחלטות בעניינו של צמח שהתקבלו בעשר השנים האחרונות. גם כך מדובר בעשרות החלטות ובמאות דפים. בשנת 2002 נדחתה תביעתו של צמח להורות לעירייה שלא לנתק את זרם המים לביתו ולשתי חנויותיו ברחוב סוקולוב בעיר. השופטת דליה מארק-הורנצ'יק מבית משפט השלום בתל-אביב קבעה כי הוא לא שילם את כל חובותיו לעירייה.
בית המשפט המחוזי מינה את עו"ד ברוך חייקין ככונס לנכסיו של
עם זאת, הסכים הרשם מרזל להעמיד את גובה האגרה על 700 שקלים, אך דחה את הבקשה לפטור מערבון. כעבור ימים ספורים הגיע התיק לידי השופט אליקים רובינשטיין, שדחה את ערעורו של צמח.
ארבעה חודשים חלפו, ובאפריל 2005 שוב דן הרשם מרזל בבקשה של צמח לקבל פטור מאגרת משפט. ושוב העמיד הרשם מרזל את האגרה על 700 שקלים ואת גובה העירבון על 7,500 שקל. בחודש יוני דן מרזל בבקשה נוספת של צמח, הפעם בתביעה נגד בנק לאומי שביקש לעקל את דירתו.
ושוב ביקש צמח לקבל פטור מתשלום - הפעם מעירבון, בנימוק שמצבו הכספי קשה ובעבר קיבל פטור מתשלום אגרה. כעבור שלושה חודשים, באוקטובר, נידונה בקשה נוספת של צמח, ושוב בהליך נגד בנק לאומי. בקשתו הפעם הייתה לקבל פטור מתשלום אגרה. בחודש נובמבר 2005 דחתה השופטת מרים נאור את הערעור שהגיש צמח נגד העירייה ונגד עו"ד חייקין.
בין לבין ניהל צמח הליכים משפטיים גם בערכאות נמוכות יותר. בתחילת 2005 הוא נתבע בבית משפט השלום בתל-אביב על ידי חברת "בני את רפי רוקח", ששכרה את חנויותיו מידי כונס הנכסים. בעקבות זאת, הגישו הן נציגי החברה והן צמח עצמו בקשות הדדיות להוצאת צווי הרחקה. נציגי החברה טענו כי צמח הגיע לחנות במהלך השיפוצים, והחל לקלל ולאיים על העובדים במקום. בעקבות זאת הוצא צו נגד צמח. זה מצדו טען כי השוכרים נמצאים בחנות שלא כחוק, ובקשתו נדחתה.
"במקום להפנות את מרצו לפתרון הבעיות, בוחר מר צמח להשקיע את כל כישוריו בניהול מאבקים משפטיים. הוא פוקד באופן תדיר את בית המשפט, שכן הוא לא חדל מלבקש בקשות שונות", כתב השופט יעקב שיינמן שדחה את בקשתו של צמח לבטל את הסכם השכירות.
גם בשנת 2006 לא ויתר צמח על התענוג להתייצב בבתי המשפט. בחודש פברואר של אותה שנה הוא ביקש להאריך את המועד להגשת בקשה לרשות ערעור (הליך שבו צד מסוים מבקש לקיים ערעור חוזר על פסק דין) בהליך שניהלה נגדו חברה בשם "טי.אי.סי", שהמחאה שקיבלה מצמח לא כובדה. צמח טען כי אשתו מאושפזת בבית החולים וכי הוא עצמו היה חולה.
הרשמת ליבוביץ' לא ממש התרשמה מהתיאורים מכמירי הלב של צמח ודחתה את בקשתו. לבקשה הזאת קדמו שני הליכים קודמים - האחד בבית משפט השלום, שקיבל את תביעת החברה ולא התיר לצמח להתגונן, והשני בבית המשפט המחוזי שדחה את ערעורו של צמח. בספטמבר 2007 דחתה השופטת אילה פרוקצ'יה את ערעורו של צמח נגד החלטת הרשמת.
במארס 2006 נדחה עוד ערעור של צמח, הפעם על החלטה קודמת של רשם בית המשפט העליון למחוק את ההליך שניהל נגד בנק לאומי. גם עתירה זאת נדחתה על הסף. ריבוי התביעות והערעורים של צמח העלה את חמתה של העירייה. נציגי העירייה טענו כי צמח מציף את בתי המשפט בהליכים נגדה, רובם משוללי יסוד, כדי לחייבה בכספים מיותרים.
העירייה אף הגישה לבית המשפט טבלה שבה פורטו כל ההליכים שניהל נגדה צמח. "ייתכן שהגיע העת לשקול יצירת אמצעים נוספים אשר תכליתם מניעת הטרדה של בעלי דין באמצעות הגשת הליכי סרק חוזרים ונשנים", כתבה הרשמת ליבוביץ'.
האם צמח נרתע? ממש לא. חודש נוסף חלף, ושוב הוא הגיע ללשכתה של הרשמת ליבוביץ'. ושוב ביקש לפטור אותו מאגרה ומעירבון. בנו של צמח, עמוס, הגיש תצהיר שבו ציין כי מצב משפחתו אינו מזהיר.
על רקע זה החליטה הרשמת להעמיד את גובה האגרה על 600 שקלים ואת העירבון על 6,000 שקל. ביולי נדחתה עוד בקשה של צמח לפטור אותו מאגרה ועירבון, הפעם במסגרת הליך שניהל נגד חברה בשם "פינוקט".
העובדה כי צמח מתח את עצביהם של בתי המשפט לא ממש הטרידה אותו. בחודש יולי 2006 התייצב צמח מול השופטת דורית בייניש, שדנה בערעור שהגיש נגד החלטת הרשמת ליבוביץ' שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.
בייניש דחתה את ערעורו של צמח, וציטטה בדבריה את דברי בית המשפט המחוזי על צמח: "לא ניתן לנהל במקביל הליכים דומים או זהים בערכאות שונות שכן יש בכך הטרדה מיותרת של הערכאות השיפוטיות אשר ממילא עמוסות לעייפה".
במהלך 2007 התקבלו 10 החלטות שונות בבית המשפט העליון, בהן פסק הדין של בייניש, שבינתיים הפכה לנשיאה. אין צורך לפרט את ההחלטות שהתקבלו מכיוון שהן דומות לאלה שהתקבלו בעבר. ב-2008 התקבלו ארבע החלטות בבית המשפט העליון, וכמה אחרות בערכאות נמוכות יותר.
בשנת 2010 עסק בית המשפט פעמיים בהליכים שניהל צמח. אחת ההחלטות עסקה בבקשה של צמח להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מאפריל 2009 (למי שהתעייף, המחוזי ביטל פסק דין שביטל את חיובי הארנונה של צמח). הרשם גיא שני דחה את בקשתו.
בשבוע שעבר, כאמור, התקבלה ההחלטה האחרונה עד כה בעניינו של צמח. השופט ג'ובראן דחה את ערעורו על החלטת הרשם שני. "לא מצאתי בטענותיו של המערער ממש", הוא כתב בפסק דינו.
כאשר ביקשנו לשמוע מצמח מה מניע אותו לטרטר כך את בתי המשפט, הוא התפלא מעצם השאלה. הוא טען כי התנהלותו היא ללא דופי ובחר להטיל את האשמה על כל העולם. "העירייה עשתה קונספירציה", הוא אומר. "יש כאן שלילת נכסים בניגוד לחוק".
בביתו יש 78 קלסרים העוסקים בהליכים משפטיים. הוא עצמו שולט בכל נקודה ופסיק בהליכים שניהל. "החוק של הארנונה קובע שמי שצריך לשלם את הארנונה הוא מי שמחזיק בנכס ולא בעל הנכס. מי שהחזיק בנכס ברח, והחליטו לתבוע אותי. רודפים אחריי וגורמים לי לנזקים במיליוני שקלים. מחרימים לי את הרכב ואת הנכסים. בית המשפט קבע שהעירייה ניצלה אותי וטעתה. הכול בטל לפי הקביעה הזאת".
אבל הקביעה הזאת בוטלה.
"כי כונס הנכסים משקר לבית המשפט בכל פעם. המשטרה נותנת חסות לעיריית רמת-השרון, כי בכל פעם שאני הולך להתלונן הם לא רוצים לשמוע אותי ולא נותנים להתלונן. תשאלי את העירייה על הטענות שלי ותראי שאין להם מה להגיד ואין להם הוכחות. אני יכול לספק לך כל שבוע טור. אני מכין עכשיו תביעה לבית המשפט המחוזי. יש בתביעה 26 שאלות שבית המשפט יצטרך לענות עליהן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם