לרוסיה בהנצחה: נתניה מצדיעה לצבא האדום
עשרות שנים מזכירים בישראל את מלחמת העולם השנייה בהקשר של השואה. אנדרטת הניצחון של הצבא האדום, שתוקם בנתניה ואשר עיצובה הסופי נבחר השבוע, משנה את האופן שבו אנו מתייחסים למלחמה ההיא. ראש העירייה, מרים פיירברג: "הסובייטים ראויים להנצחה"
ב-1 בספטמבר 1939 כמעט נחרב העולם. מלחמת העולם השנייה, הנוראה והאיומה במלחמות בני האנוש, סחפה לתוכה מדינות ויבשות ועל פי אומדנים שונים, נהרגו בה בין 62 ל-79 מיליון איש.
עבורנו, הישראלים, המספר מתמצה ב-6 מיליון קרבנות שואה יהודים שנרצחו בידי הנאצים. מסיבה זו, במשך שנים רבות, ההתייחסות שלנו למלחמת העולם השנייה הייתה מתוך נקודת מבט של קרבנות.
כך גם הנציחה מדינת ישראל את המלחמה ההיא: באתרים כמו יד ושם, מוזיאון לוחמי הגיטאות ואנדרטאות לזכר קרבנות השואה הפזורות בארץ, הדגש העיקרי היה על הנצחת קרבנות השואה היהודים.
בשבוע שעבר נבחר עיצובה הסופי של האנדרטה הלאומית לציון הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית שתוקם בנתניה. האנדרטה הזאת מבטאת שינוי משמעותי באופן שבו החברה הישראלית מנציחה את מלחמת העולם השנייה: לא עוד הנצחה של הקרבנות כמו במוזיאון ביד ושם; ולא עוד הנצחה של החיילים היהודים שלחמו בבעלות הברית כמו באנדרטה בהר הרצל אלא הנצחה של חיילי הצבא האדום באשר הם, תוך שימת דגש על הניצחון.
"זו האנדרטה הראשונה שמדברת על הניצחון", אומר פרופ' סעדיה מנדל, ששימש כיועץ של הוועדה שבחרה באנדרטה. "זה שינוי הסתכלות על השאלה על מה אתה שם את הדגש - על הישגי המלחמה או על המחיר שלה".
לפני שנה ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ברוסיה והתארח אצל עמיתו ולדימיר פוטין. במהלך הביקור התחייב נתניהו בפני מארחו להקים בישראל אנדרטה לחללי הצבא האדום שנפלו במלחמת העולם. ההתחייבות נועדה לציין 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית ו-20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה.
הצבא האדום הסובייטי שילם את המחיר הכבד ביותר במלחמה - 10 מיליון חיילים שנפלו, 250 אלף מתוכם יהודים. זהו מחיר דמים כבר יותר משל כל צבא אחר שנלחם במלחמה. ארצות הברית, רק לשם ההשוואה, איבדה 416 אלף חיילים, ואילו הבריטים 383 אלף חיילים.
המלחמה בין הצבא האדום לבין הוורמאכט (צבא גרמניה הנאצית),
במשך שנים רבות התמקדה מדינת ישראל רק בהנצחת השואה והתקומה ולא עסקה בתרומת הצבא האדום. גם העובדה שברית-המועצה הפכה את פניה במהלך השנים ותמכה בעולם הערבי לא סייעה להכרה בתרומת הסובייטים.
בשנות התשעים, עם גלי העלייה המאסיביים ממדינות חבר העמים, החל הציבור הישראלי להתוודע לווטרנים, אותם לוחמים בצבא האדום שהשתתפו בקרבות העקובים מדם. לפתע החלו להסתובב ברחובות אנשים קשישים הנושאים על חזם בגאווה מדליות רבות.
בנתניה, אשר שליש מתושביה מוגדרים כעולים, הווטרנים בולטים במיוחד: 39 אלף מילידי ברית-המועצות שעלו לארץ בעשורים האחרונים קבעו בנתניה את ביתם והביאו איתם את הזיכרונות מהמולדת הרחוקה. מסיבה זו החליטה ראש העירייה, מרים פיירברג, כי האנדרטה שהבטיח נתניהו תוקם בנתניה. "נפגשתי עם נתניהו בכנסת, ואמרתי לו שאני רוצה את האנדרטה בנתניה, כי רבים מהתושבים הם וטרנים", אומרת פיירברג.
"נתניהו לא הסכים, וסימן לי שהוא רוצה שהיא תוקם בירושלים. סימנתי לו בחזרה - לא, היא תהיה בנתניה. בסופו של יום הפעלתי מכבש לחצים על כל מי שקשור לעניין, על ביבי ועל השר יולי אדלשטיין, והגעתי אפילו עד נשיא רוסיה מדבדב".
פיירברג אף בחרה במיקום האנדרטה - סמוך לבית יד לבנים. לאחר שהוחלט כי האנדרטה תוקם בנתניה, נערך מכרז בינלאומי לבחירת עיצוב האנדרטה.
לצורך כך מינו ראש הממשלה נתניהו והנשיא מדבדב צוות שופטים שבחן את ההצעות. בצוות השופטים ישבו נציגי ממשלת ישראל (מזכיר הממשלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ופיירברג) לצד נציגים רוסים, בהם שגריר רוסיה בישראל ואנשי אקדמיה.
בשבוע שעבר, כאמור, נבחר העיצוב של שלושה אמנים רוסים - סלבט שרבקוב, וסילי פרפילייב ומיכאיל נרודיצקי. האנדרטה מעוצבת כמבוך, שבו מסומנים האירועים הטרגיים המרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל, החל ביציאת מצרים, דרך חורבן הבית וכלה בשואת יהודי אירופה. בסיום המבוך זוג כנפיים.
פיירברג אומרת כי באנדרטה יש תיקון עיוות היסטורי של התעלמות מתרומת הצבא האדום על הניצחון ושימת דגש על צבאות ארצות-הברית ובריטניה. "הצבאות המערביים קיבלו את כל הקרדיט על הניצחון", היא מסבירה. "אבל הצבא האדום, שהוא זה ששילם מחיר דמים גבוה, לא קיבל בהיסטוריה את המעמד שאמור היה לקבל על הניצחון במלחמת העולם".
אסור לשכוח שברית המועצות חתמה על הסכם עם גרמניה הנאצית.
"צריך להודות שאף אחד לא ממש התעניין בגורל היהודים, כי אם רצו להפסיק את השואה יכלו להפציץ את אושוויץ. בסופו של דבר, מה שקרה זה שמי שהציל בפועל את שארית הפליטה היה הצבא האדום, גם אם זו לא הייתה המטרה המקורית שלו.
"מי ששחרר את המחנות היו הרוסים, אבל הם קופחו כי את כל הקרדיט קיבלו הכוחות המערביים. לכן ראש הממשלה הציע להקים אנדרטה שתבטא את ההוקרה שלנו כיהודים למחיר העצום ששילם הצבא האדום במלחמה".
איך את מסבירה את העובדה שעד היום התייחסנו לשואה רק מהצד של הקרבנות?
"האנדרטה שתוקם משקפת את ניצחון החיים על המוות, כי אלמלא הסתיימה המלחמה כפי שהסתיימה לא הייתה מגיעה שארית הפליטה למדינת ישראל, ויכול להיות שהמדינה לא הייתה קמה בכלל".
חבר צוות השופטים, הגאוגרף פרופ' מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה, מומחה לנושאי הנצחה, אומר כי האנדרטה בנתניה תרחיב את האופן שבו הציבור הישראלי יתייחס למלחמת העולם השנייה.
"זו אנדרטת ניצחון, לא אנדרטת שואה, לא אנדרטת קרבנות ולא אנדרטה של בכי", הוא אומר. "זו לא אנדרטה סובייטית. המודל של האנדרטאות הסובייטיות לא מתאים לנו. זו אנדרטה פשוטה, לא מורכבת ולא קיטשית. יש בה אמירת תודה לרוסיה".
פרופ' עזריהו חולק על הטענה כי תרומת הצבא האדום כמעט שלא הוזכרה בישראל במשך השנים. "הצבא האדום במלחמת העולם השנייה היה חלק מהתרבות בארץ בשנותיה הראשונות ובתקופת הפלמ"ח", הוא אומר.
"אלה השירים העבריים מאותן שנים, יצירות כמו 'אנשי פנפילוב' (ספר שתיאר את הקרבות על מוסקבה ונחשב לפופולארי בסוף שנות הארבעים בישראל, ז"ג). אבל עם הזמן השואה השתלטה על הכול".
פרופ' עזריהו מדגישה כי ייחודה של האנדרטה הוא בכך שהיא מוגדרת כאנדרטת ניצחון. "אין אנדרטאות ניצחון ישראליות. פשוט אין. יש אנדרטאות הנצחה לנופלים, ואם הן מציינות ניצחון זה מובלע".
פרופ' מנדל, אחד מבכירי האדריכלים בישראל, אומר כי זו הפעם השנייה שהוא נתקל באנדרטה שמנציחה זיכרון. "הפעם הראשונה הייתה כשפרופ' מאוניברסיטת בן-גוריון הציע להקים פסל לציון הניצחון של דוד על גולית בעמק האלה. הטענה שלו הייתה שהעם היהודי כל הזמן מראה את קרבנותיו ולא את ניצחונותיו. באנדרטה בנתניה, ממשלת ישראל חברה ליוזמה של ממשלת רוסיה להנציח את הניצחון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם