גאוות העדה: חייו ומותו של חבר המועצה אברהם מולה
מאחורי החיוך של חבר מועצת העיר כפר סבא, אברהם מולה, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, הסתתר אדם שלחם בעקשנות למען הקהילה האתיופית בעיר. באחרונה חגג את התגשמות חלומו כשנחנך המרכז העירוני לבני העדה. כעת מבטיחים חבריו כי יפעלו למימוש חלומו השני: הכנסת סיפורה של העלייה מאתיופיה לתוכנית הלימודים
צוות האמבולנס שהוזעק לביתו ביצע בו ניסיונות החייאה, אך לשווא. זמן קצר לאחר מכן, נקבע מותו של מולה, בגיל 47 בלבד.
מולה, אחיו של ח"כ שלמה מולה (קדימה), היה חבר המועצה האתיופי הראשון בכפר-סבא, וכיהן בה משנת 2003. הוא היה באמצעה של הקדנציה השנייה שלו.
בכבוד הרב שרחש לו הציבור בכפר סבא היה אפשר לחוש בהלווייתו בבית הקברות פרדס חיים בעיר, שאותו גדשו יותר מ-3,000 איש אשר הגיעו להיפרד ממנו בדרכו האחרונה. בין הנוכחים היו גם יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, וכן הח"כים שאול מופז ונחמן שי. בלכתו, הותיר אחריו מולה אישה, פנינה, וארבעה ילדים.
רק בשבוע שעבר השתתף מולה בישיבת מועצת העיר ושידר עסקים כרגיל. איש לא הבחין כי משהו אינו כשורה. בדבריו האחרונים, הוא בירך את מנהלי התיכונים בעיר על הצלחתם בדירוג אחוזי הזכאות לבגרות והביע סיפוק מכך שצעירי העדה המתגוררים בכפר סבא משתלבים היום באקדמיה ובצבא בהצלחה, והוסיף שהוא גאה לגור בעיר.
מולה נולד בעיר גונדר באתיופיה. בשנת 1984, כשהיה בן 19, עלה לארץ עם אחיו. את דרכם הארוכה לישראל עשו ברגל, דרך סודן, לאורך 800 קילומטר, תוך שהם צועדים בלילות בלבד, מחשש שייתפסו ויואשמו בבגידה.
משהגיעו האחים לארץ, השתלב מולה היטב בהוויה הישראלית. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בירושלים, שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת גבעתי, התחתן, הקים משפחה ומצא עבודה במפעל טבע בכפר סבא, שבה גם בחר לקבוע את ביתו. לפני כעשר שנים חווה טרגדיה אישית, כשבנו, מתן בן ה-3, נפטר בשל מחלה.
את דרכו הציבורית החל לפני יותר
"הכרתי את אברהם לפני עשר שנים במסגרת הפעילות ההתנדבותית שלו בקהילה", סיפר ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן-חמו.
לדבריו, באותה התקופה שבה החלה היכרותם, נפטר בנו של מולה, מאורע שציער אותו עד מאוד. "ליוויתי אותו בתהליך השיקום וחיברתי אותו לפעילות הציבורית כחלק מהרצון שלי להוציא אותו מהיגון", הסביר בן-חמו, "הוא השתלב מצוין ועזר לזולת ולאוכלוסיות חלשות בצורה מסורה.
"כשהתמודדתי לראשות העירייה, ביקשתי ממנו שיתמודד בבחירות למועצה במסגרת הרשימה שלי. בעיר יש 138 משפחות אתיופית. הן אמנם אינן כוח אלקטוראלי, אבל בתפיסת העולם שלי לכל מיעוט צריך להיות ייצוג. ומולה אכן נרתם לפעילות הציבורית, גם למען הקהילה האתיופית וגם למען כלל התושבים בעיר".
במסגרת פעילותו במועצה, היה מולה חבר בוועדת הקליטה, ועדת הרווחה וועדת התכנון והבנייה, וכמו כן היה חבר בהנהלת מפעל המים. גם אשתו פנינה הייתה מעורבת בפעילות במועצת הנשים בעיר.
סגן ראש העירייה, עו"ד איתן צנעני, ספד למולה ואמר: "אברהם בדרכו השקטה פעל לטובת הקהילה שאותה ייצג נאמנה, השיג הישגים משמעותיים עבורם וסייע לאנשים קשי יום. בפוליטיקה המקומית הוא תמיד התרחק ממחלוקות, ולא אחת, לאחר ישיבות מועצה סוערות או לאחר ויכוחים קשים, פנה לצדדים השונים במטרה להשכין שלום.
"הוא היה אדם מסורתי וידיד אמת של הציבור הדתי בעיר. פעמים רבות הוא שוחח עימי בעניין צורכי הציבור הדתי והציע את עזרתו לקידום צרכים אלה".
לזכותו של מולה אפשר לזקוף את בניית בית כנסת של הקהילה האתיופית בשכונת יוספטל והקמת בית כנסת נוסף במרכז העיר. הישגו האחרון היה לפני שלושה חודשים כשנחנך מועדון נוער מיוחד לצעירי הקהילה, שנועד לחזק אותם מבחינה חברתית ולשפר את הישגיהם הלימודיים.
"רק לאחרונה השתתפנו באירוע חנוכת הבית החדש שנבנה עבור בני העדה האתיופית, ואברהם נראה בו כמו חתן ביום שמחתו", אמר חבר המועצה יאיר אברהם (מרצ) השבוע, "אני חש כי אותו הערב היה אחד הרגעים המאושרים שלו כאיש ציבור, וצר לי שלא נזכה לראות את חיוכו עוד סביב שולחן המועצה".
יוסי דסטה, תושב כפר סבא, הוא חבר ותיק של מולה, עוד מימי ילדותם המשותפת באתיופיה. לדבריו, נהגו לשוחח רבות בנושאים שברומו של עולם, ובראש ובראשונה על מצבה של העדה האתיופית בישראל.
"בשעות הפנאי של שנינו חשבנו יחד איך יש לפעול כדי לבנות קהילה מצליחה, וחשבנו כיצד אפשר לשמר את התרבות של העדה", מספר דסטה, "אברהם היה הפוליטיקאי שבינינו. הוא תמיד אמר שבלי פוליטיקה אי אפשר להניע דברים. הוא הבין שהוא יצטרך ללכת להיות במועצת העיר כדי לקדם את הנושאים שהיו חשובים לנו".
פתיחת המועדון לפני שלושה חודשים הייתה לדברי דסטה אחת משאיפותיו הגדולות ביותר של מולה: "היה לו חשוב לקדם עשייה שתשרת את הקהילה בעיר, הוא רצה שהמועדון לקהילה ירכז את כל הפעילות של הקהילה ויעבירו בו חוגים וסדנאות לצעירים. שיהיה מקום שישמש לחגיגות בחגים וגם לניחום אבלים. לצערי, הפעם הראשונה שבה משמש המרכז לניחום אבלים, היא דווקא ניחום אבלים בעקבות מותו של אברהם".
דסטה הוסיף כי "לנוער האתיופי קשה מאוד להשתלב היום, ולאברהם היה חשוב מאוד שהדור הצעיר יצליח. הוא היה מודל לחיקוי, שגריר של הצלחה ונתן גאווה לכל הקהילה ולתושבי העיר".
לדברי בן חמו, הציב לעצמו מולה שתי מטרות מרכזיות: בניית מועדון עבור קהילת יוצאי אתיופיה, מטרה שהגשים, ואילו המטרה השנייה הייתה להכניס את סיפור העלייה מאתיופיה לתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כציון דרך משמעותי בתולדות הציונות.
"לצערי, אברהם לא זכה להקים אנדרטה לזכר הנספים שעלו מאתיופיה לישראל כפי שחלם. חשוב שילדי כפר סבא יידעו שהעלייה מאתיופיה לא הייתה קלה", אמר. "הם סיכנו את חייהם כדי להגיע לארץ. לדעתי, צריך לשלב את סיפור העלייה של יהודי אתיופיה בתוכנית הלימודים. רק ביום חמישי מולה היה אמור להגיע לישיבה שבה היינו צריכים להחליט איזו אנדרטה אנו מעוניינים להציב במועדון הקהילה".
אילו עוד פרויקטים הוא לא הספיק לממש?
"כשהגעתי לשבעה במועדון של הקהילה, הכרתי בחור אתיופי מחדרה, שסיפר לי שאברהם תכנן להעביר במועדון שיעורי אמהרית לילדים אתיופים כדי לגשר על פערים בתוך העדה. מתברר שצעירים רבים שנולדו בישראל אינם יודעים את השפה, ונוצר נתק בתקשורת בין הצעירים לבין המבוגרים.
"כלל לא ידעתי שאברהם מעוניין לקיים קורס כזה ואני בהחלט מתכוון לקדם את הנושא למען זכרו. בזכות הדחיפה של אברהם הישגי הנוער בכפר סבא בולטים מאוד. אפשר לראות כי אחוז גדול מהנערים בקהילה מתגייסים לצה"ל והשתלבו בצבא בהצלחה, יצאו לקצונה ולקורס טיס, הרבה צעירים מצליחים בתיכונים ויש התנדבות גדולה בתוך הקהילה".
הוא היה מנהיג?
"בהחלט. אין ספק שמדובר במשפחה שנותנת דוגמה אישית למנהיגות. זה לא משהו נרכש, ובמקרה של שני האחים אברהם ושלמה, הוא מולד. שניהם לקחו את זה לכיוון של מנהיגות ציבורית, ומצליחים בזה מאוד. היה לו מאוד חשוב לקדם את הנוער האתיופי, אם זה באמצעות פעילות ערכית עבור בני נוער מהעדה האתיופית ומעדות אחרות ואם בדרכים אחרות".
כיאה לאדם ששם את הפעילות הציבורית בראש מעייניו, היה מולה חבר בוועד העובדים של חברת התרופות טבע. אחיו, ח"כ שלמה מולה, מספר כי "ראש המרחב בהסתדרות החדשה סיפר לי אתמול, שאברהם נשא ונתן בקשיחות מול הנהלת טבע על מנת לשפר את תנאי השכר של העובדים והם קיבלו לבסוף את כל מה שרצו. הוא כל כך מטעה, הוא שקט, הכול בדרכי נועם. אין לו השכלה פורמלית, זה טבעי אצלו".
עוד מספר שלמה, כי אברהם היה האח הדומיננטי במשפחה. "שלושת האחים הצעירים שלנו החליטו לעבור ממגדל העמק לגור לידו, זה אומר עליו הכול", סיפר, "הוא עסק רבות בקידום פעילויות קהילתיות לבני נוער כדי למגר את תופעת השוטטות, וזאת תוך שיתוף פעולה עם ראש העיר. הוא עבד בלילות במפעל ובבוקר, במקום לישון, הלך לעסוק בענייני הציבור במסירות נפש. שאיפת חייו הייתה לשלב את עולי אתיופיה בחברה הישראלית, בייחוד כאן בכפר סבא".
הוא נהג להתייעץ איתך בנושאים ציבוריים?
"בוודאי. בכל פעם שהוא חיפש תורמים מחו"ל כדי לקדם את בניית המועדון או את בית הכנסת, הוא פנה אליי כדי שאעזור לו ואפנה לקרן היסוד כדי לגייס תרומות".
"אני חושב שספגנו את זה מאבא שלנו. במונחים של אתיופיה, אבא שלנו היה דמות של מנהיג. הוא היה איש של אחריות חברתית, שלא מפקיר אנשים במצוקה ותמיד עוזר להם. המנהיגות שבו כנראה דבקה בנו. כל הילדים חונכו לערכים של נתינה, לסייע ולתמוך, ואכן, אנחנו פועלים למימוש הערכים".
הוא שיתף אותך בחזון שלו?
"החזון שלו היה שעולי אתיופיה לא יזדקקו למסגרות נפרדות. הוא רצה להקל את מצוקת בני הנוער. הוא תמיד אמר שבכפר-סבא לא תהיה עבריינות נוער. הוא לא רצה שהצעירים יחיו בתחושה של אי-נוחות. הוא ראה במנהיג הרוחני של העדה מפתח ודרך לחיזוק השורשים של בני הנעור בתרבות.
"לצערי, ראשי עיר רבים בארץ לא תמיד מעוניינים לפתח את הקהילה האתיופית בערים שלהם.
"הם חושבים שלא יצא להם מזה כלום. כאן זה לא המצב, ראש העיר של כפר סבא נהדר, ההשקעה הגדולה שלו בקהילה האתיופית אינה מטעמים אלקטורליים אלא מטעמי ציונות גרידא, וראוי שכל ראשי ערים ינהגו כמוהו. אנחנו נמשיך לעשות מאמץ כדי להגשים את החלום והחזון של אברהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם