חברים למשק: הצצה לחיי משפחת וינד בשדה בוקר
קטי הגיעה לשדה בוקר עם בעלה הראשון, ולאחר שש שנים הם נפרדו. בדיוק אז חזר גיא מהטיול בדרום אמריקה, והם נפגשו במפעל הקיבוצי. הוא הציג עצמו, והיא מיד התקשרה לחברתה ואמרה: " פגשתי עכשיו את בעלי לעתיד". כולם אמרו שאין לה סיכוי לצוד את הרווק המושבע, אבל תוך זמן קצר הוא נפל ברשתה. מאז הם שם + שבעה ילדים ולברדורית
השביעייה: עדי, תלמידת כיתה ה' בבית ספר משאבים במשאבי שדה, ילדה חכמה וספורטאית מצטיינת, שחקנית נבחרת הבנות בכדורסל של המועצה האזורית רמת נגב; מאיה, תלמידת כיתה ד' במשאבים, גם היא שחקנית כדורסל, תלמידה מצטיינת וחברותית; רוני, תלמידת כיתה ב' במשאבים, ילדה מיוחדת, מתקשה קצת בלימודים ומקבלת עזרה בקיבוץ, ילדה מקסימה; שי, המתחנכת בגן עופרים אצל הגננת עירית, היא ילדה חכמה, מלאת פלפל; מיקה, המתחנכת בגנון יעלים אצל מאיה, היא ילדה שקטה, מאוד ביישנית; אורי, המתחנך בפעוטון אצל רונית, הוא נסיך אמיתי בין כל הבנות. אלי, תינוקת חמודה, הצטרפה בשבוע שעבר לבנות וינד.
ברוכי ילדים: קטי וגיא: "ההתייחסות בקיבוץ לעניין הזה היא בסדר, אבל אנחנו שומעים גם הערות עוקצניות בכל פעם שנולד ילד נוסף".
בן גוריון: גיא: "הוא היה סנדק של בן כיתה שלי, אבל אני זוכר בעיקר סיפורים עליו ולא את האיש עצמו. כיום, השם הזה לא אומר כלום לילדי הקיבוץ, פרט לזה שהם לומדים עליו בבית הספר".
בצל הדקל: שכונת דקל ב', שנבנתה ב-2001, בצדו הצפון-מערבי של הקיבוץ. בתים דו-משפחתיים, שטח הדירות המקורי - 80 מ"ר; משפחות בשנות ה-40 לחייהן ("רוב הילדים של הקיבוץ נמצאים בשכונה הזו"). בין הבתים עובר שביל מרכזי, החניה ליד כביש המערכת, ולידה מגרש משחקים.
בית צומח: הבית עבר שלוש הרחבות: הראשונה - במימון הקיבוץ, כשנולד הילד החמישי (12 מ"ר); השנייה – במימון הקיבוץ, בילד השישי, תוספת של חדר שירותים וממ"ד (17 מ"ר); השלישית – במימון ההורים של גיא, תוספת של חדר (15 מ"ר). בסך הכול שטח הבית כיום – 124 מ"ר ("יש לנו ארבעה חדרי שינה לילדים, ואנחנו ישנים בסלון").
סלון מורחב: הסלון בנוי משטח מרכזי - שבו ספה, כוננית ספרים וארון צעצועים - ומשתי נישות: אחת למטבח ושנייה לפינת טלוויזיה. שתי תמונות בסלון צוירו על ידי חברה של קטי, מעל הספה תלוי ציור
פרנסה: קטי עובדת בהנהלת החשבונות של הקיבוץ ושל ענף הלול. גיא, מהנדס תוכנה בהכשרתו, עובד כאחראי על מחלקת הציפוי במפעל "דביק" של הקיבוץ, המייצר סרטים דביקים, וגם במחלקת הפיתוח; בנוסף, הוא מטפל חלקית במערכת המחשוב והתקשורת העסקית בקיבוץ ואחראי על נושא המחשוב והבקרים של ענף הלול.
השורשים שלה: הוריה של קטי, מרי ז"ל וויליאם (65) פלין, שניהם ילידי אירלנד, נישאו בשנות ה-60 והשתקעו בבסיס צבאי בעיר קורק שבדרום אירלנד, שבו שירת וילאם כקצין בקבע. ויליאם עשה את רוב תקופת שירותו הצבאי בכוחות האו"ם במזרח התיכון (עיראק, לבנון, ישראל). מרי עבדה קצת ככוח עזר בבית חולים, ורוב הזמן הייתה עקרת בית.
כיום ויליאם הוא גמלאי של הצבא ושותף בכמה עסקים קטנים. לקטי יש שני אחים ואחות: מייקל (42) באירלנד, מארי (39) באירלנד, בילי (36) בקנדה.
השורשים שלו: הוריו של גיא, זיוה (59) ואריה (66) וינד, היא ילידת כפר בלום והוא יליד תל אביב שעבר בילדותו לחיפה, הכירו בקיבוץ שדה בוקר, שאליו הגיע אריה כחבר גרעין של הצופים, וזיוה כחברה בקבוצת בני קיבוצים שהגיעו לשנת שירות בקיבוץ הדרומי בהדרכתו של אריה.
זיוה היא מנהלת משאבי אנוש ועובדת באבטחת איכות במפעל דביק, לאחר שעברה במשך שנים רבות בבתי הילדים. אריה הוא מרכז המשק של שדה בוקר זו קדנציה שלישית, ובעבר עבד בגידולי שדה ובניהול הייצור במפעל דביק. לגיא יש אחות ושני אחים: הדר (37) בפתח תקווה, יוני (30) בקריית טבעון, עמית (26) בשדה בוקר ("עדיין מטייל בעולם").
דבקות במטרה: היא הגיעה כמתנדבת לגבעת חיים מאוחד, ונישאה לבחור ממשמרות. בשלב מסוים הם החליטו לעבוד כשכירים בשדה בוקר, וכעבור שש שנות נישואים נפרדו, ללא ילדים, ובעלה לשעבר עזב את הקיבוץ. היא נשארה לעבוד כמחסנאית במפעל, והחלה בתהליך קליטה לחברות.
יום אחד הוא נחת במפעל לאחר טיול בדרום אמריקה, בתקופה שבה אביו היה מנהל הייצור. הוא הציג את עצמו בפניה, ומיד היא הרימה טלפון לחברתה הטובה ואמרה לה: "תשמעי, פגשתי עכשיו את בעלי לעתיד". כולם אמרו לה שאין לה סיכוי לצוד את הרווק המושבע, אבל לא לקח הרבה זמן עד שהוא נפל ברשתה (קטי: "אני עשיתי הכול. תכננתי עם אבא שלו שגיא יעבוד איתי במחסן, והתוצאה – שבעה ילדים משותפים").
החתונה: טקס אזרחי ביוני 1999 בקפריסין, ומסיבה בספטמבר בקיבוץ.
שלב היהדות: קטי התגיירה כהלכה לפני כשנתיים, ומאז היא יהודייה כשרה.
קניות: במרכולית בשדה בוקר, בגדים בבאר שבע.
בילויים: קטי יוצאת עם חברות לסרטים, לבתי קפה ולסיורים.
מאכלים: ספגטי, תפוחי אדמה ("מאכלים פשוטים וטעימים").
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ שדה בוקר הוא שיתופי, ללא הפרטות של שירותים. קטי: "אני הייתי רוצה לראות פה יישוב קהילתי. קשה לי שכולם מקבלים תקציב שווה בלי קשר לעבודה, ושלכל דבר צריך לקבל אישור מוועדה". גיא: "אני בעד הפרטות מזון, חשמל, מים, מוצרי חשמל, אבל נגד הפרטת החינוך והבריאות ונגד שכר דיפרנציאלי".
מצב כלכלי: בסדר ("מקבלים עזרה כספית גם מההורים של גיא").
עושה להם את היום: הילדים (קטי: "הילדים מקבלים פה חינוך מצוין. בשום מקום לא היינו יכולים לתת לכל כך הרבה ילדים את מה שנותנים להם בקיבוץ").
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): קטי -8, גיא – 9.
קיבוץ שדה בוקר נוסד ב-1952, נמצא על כביש 40 ברמת הנגב, מונה כ-180 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם