ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

מנהיגת העו"סים מבטיחה: "נוציא אלפים לרחובות"

בין מנהיגי מאבק העובדים הסוציאלים לשיפור תנאיהם נמצאת עירית קובו, עובדת סוציאלית בעיריית גבעתיים עד לאחרונה, שמתכוונת להילחם עד הסוף, אבל בכלל לא מבטיחה להישאר במקצוע

"אתם מוכנים לתרום עשרה שקלים לקניית מזון למשפחות נזקקות?" שואלת אישה שניגשת אל שולחן בית הקפה במהלך הריאיון עם עירית קובו, אחת ממנהיגות מאבק העובדים הסוציאלים.

קובו לא נזקקת לשנייה של מחשבה, ולמרות שמזה כחודש היא מובטלת, היא מושיטה את ידה לארנק ושולפת ממנו שטר. "אם השירותים הסוציאליים היו יכולים לעזור למשפחות האלו", היא אומרת לי לאחר שהאישה מתרחקת, "האימהות הללו לא היו צריכות לקבץ ככה נדבות".

קובו, מראשי תנועת "עתידנו", המובילה את מאבק העובדים הסוציאלים, פוטרה לפני כחודש מעבודתה בשירות בשירות הסוציאלי של עיריית גבעתיים, לאחר עשור של עבודה כעובדת סוציאלית, מתוכן ארבע שנים בעיריית גבעתיים.

למרבה הפלא, לא תשמעו ממנה שום מרמור, תלונה או כעס. להפך, אחרי עשור בו סייעה לאוכלוסייה נזקקת תמורת שכר כמעט סמלי של 5,000 שקלים, עכשיו סוף-סוף התפנה לה קצת זמן כדי לצאת למאבק בשטח, אותו היא מנהלת בשלושה שבועות האחרונים, יחד עם מספר עובדות סוציאליות נוספות, בהן ענבל שלוסברג, ולצד איגוד העובדים הסוציאלים.

קובו (37), נשואה ותושבת תל אביב, עדיין לא ממש יודעת איך להתמודד עם אור הזרקורים המופנה אליה בשבועות האחרונים. "עד היום, למרות שכמו כל עובדת סוציאלית, עשיתי המון, אף אחד לא באמת ראה", היא אומרת.

"בשבועות האחרונים זו הייתה הפעם הראשונה שבה צעדתי קדימה רק בכדי להביט אחורה ולראות האם יש עדיין אנשים מאחוריי? למען האמת, בפעם הראשונה זה היה מפחיד, אבל היום, אחרי שבשישי שעבר הובלנו הפגנה של 250 עובדות סוציאליות בשדרות רוטשילד, אני יכולה לומר שזה כיף".

למרות שהתקשורת מסקרת את המאבק שלכם, הוא לא ממש הצליח לתפוס כותרות ראשיות, ליצור תהודה.
"זה משום שאנחנו רק במצב של סכסוך עבודה ועדיין לא התחלנו לשבות. תאמין לי שתוך שבועיים-שלושה מהרגע שנתחיל לשבות, המאבק שלנו יגיע לכותרות.

"מה אנחנו כבר רוצות? שכר הוגן? יש פה קבוצה מגובשת ותוססת שלא תוותר. אני בטוחה שנוציא עוד אלפים לרחובות, אנחנו מחכות לעופר עיני שיעזור לנו. עד אז העבודה שלי היא לשמור את האש חיה".

עד כמה חלחל הייאוש מהמצב שמולו אתם מתמודדים?
"באופן אישי, אני עייפה. המחשבה היחידה שיש לי בראש היא איך עשיתי את זה לאורך השנים בשביל 5,000 שקל? בשנים הראשונות עבדתי בהתרגשות מטורפת, כזו שהייתה לי רק פעמים מעטות בשנים האחרונות. יש משהו מאוד שוחק במקצוע הזה. אני זוכרת שפעם הייתי חושבת לעצמי 'איך זה שמשלמים לי על העבודה הכיפית הזו?' בשנים האחרונות התחלתי

לשאול 'למה לא משלמים לי יותר?' אני רוצה לדעת שאוכל לדאוג לילדיי כשהם יגיעו לעולם, כמו שהוריי דאגו לי.

"היום יותר עובדות סוציאליות עוזבות את המקצוע עם כניסתן להריון מסיבה אחת: הן הבינו שזה לא שווה את זה. בתור עובדת סוציאלית רציתי לעשות שינוי בחיי אנשים אבל הרגשתי חלשה וחסרת כל ערך מול המוסדות השונים".

קובו מודה שגם אחרי שיסתיים המאבק, היא לא בטוחה שתחזור למקצוע. "יש לי המון הרהורים, כמו לרבות מהעובדות הסוציאליות שאתן אני מדברת על מה נעשה אם המאבק הזה לא יצליח", היא אומרת. "חלקן, כמוני, חושבות באמת שבמקרה כזה עדיף יהיה לעזוב את המקצוע.

"בכל מקרה, לא בטוח שאחזור להיות עובדת סוציאלית. אני רוצה לפתור בעיות חברתיות של עובדים, זו נראית לי שליחות חשובה. המשרות האלה מעטות בשוק אבל אני רוצה לקדם את נושא התאגדויות העובדים".

אז מה, תביאי לשיפור תנאי העובדים הסוציאלים ותעזבי את התחום?
"כן, המאבק שלנו הוא בשביל שהעתיד של העובדות הסוציאליות החדשות יהיה אחר"

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...