התחיל בפייסבוק ונגמר בסכנת חיים: סיפורו של נער מהמר
י', צעיר מאשדוד, התמכר להימורים בגיל 17. זה התחיל במשחקי פוקר בפייסבוק עם חברים והתגלגל לכלובים - מועדוני הימורים בעיר. היום הוא חייב עשרות אלפי שקלים לגורמים פליליים שמאיימים על חייו והוא לא היחיד, "המון בני נוער בעיר התמכרו להימורים", הוא מספר
בכל מועדון הימורים נוכח "קוף", שמציג עצמו כבעלים של המקום במקרה של פשיטה משטרתית. השופטים בארץ הם כידוע רחמנים, וכך אותם "קופים" יוצאים בעונשים קלים אך משתלמים, מאחר שהם מתוגמלים על ידי הבעלים האמיתיים של המועדונים האלה, שנמנים בדרך כלל על משפחות הפשע.
המפסידים הגדולים הם המהמרים שמפסידים הכל - את כספם, לעתים את כל רכושם ובמקרים רבות גם את בני משפחתם. התמכרות להימורים היא התמכרות לכל דבר, כמו לסמים ולאלכוהול. מי שנמצא עמוק בתוך הבור הזה, יתקשה להיחלץ ממנו בכוחות עצמו, ללא סיוע מקצועי.
על התופעה הזו נכתב רבות, אך על תופעת ההימורים בקרב בני נוער, שהולכת וצוברת תאוצה באשדוד, כמעט ולא דובר. זה מתחיל ממשחק פוקר תמים בפייסבוק, הופך למשחק פוקר עם החברים בשביל הכיף, אבל בסוף זה מגיע לחובות חסרי תקדים של בני נוער ולאיומים על חייהם ועל חיי משפחותיהם.
רבים מההורים בעיר כלל לא מודעים לתופעה הזו - עשרות רבות של בני נוער, מכל השכבות בעיר, כולל השכבות המבוססות ביותר, מתקבצים במה שהם מכני "כלובי משחקים" ומהמרים את עצמם לדעת, מפסידים עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים ונאלצים להתמודד עם אנשי העולם התחתון שמגיעים לגבות את החוב.
זה מה שקרה לי', חייל בן 19 מאשדוד, מכור כבד להימורים. ליווינו אותו במשך חודשיים. כאשר המפגש הראשון התקיים, נראה היה שהוא הצליח לצאת מזה. נפגשנו עם משפחתו, שמענו על התקופה הקשה שעבר ושמחנו בשמחתו שהכל מאחוריו.
י' גדל במשפחה נורמטיבית באשדוד, בן יחיד בין ארבע אחיות. בגיל 17 וחצי הוא נחשף לראשונה לעולם ההימורים באשדוד ומאז הוא רק הולך ושוקע בעולם האפל הזה. למרות שהוא רוצה ומנסה להיגמל, הוא לא מצליח להיחלץ. חובותיו הגיעו בשיאם ל-70 אלף שקלים. ההתמכרות להימורים החלה אצלו דווקא בפייסבוק, הסיפור האישי שלו מוכיח איך יכול משחק תמים ברשת, להפוך בסופו של דבר להתמכרות מסוכנת.
"בהתחלה
בכל זאת, משחק קלפים עם חבר'ה מהשכונה לא הופך לחובות של עשרות אלפי שקלים.
"התחלתי לשחק עם חברים בשכונה על סכומים קטנים, 10 שקלים, 20 שקלים לא יותר מזה. ואז כשראיתי שאני ממשיך להרוויח, החלטתי לעלות לסכומים יותר גבוהים וגם לעבור לליגה הגבוהה יותר, לשחק ב'כלובים'.
"זה התחיל עם 50 שקלים ועבר ל-100, 200 ואפילו 500 שקלים. כשהמשכתי להרוויח חשבתי שאני בלתי מנוצח ורק רציתי לשחק ולהרוויח עוד. כשהפסדתי, אמרתי לעצמי שזאת רק תקלה קטנה, איזו החלטה לא נכונה שאני לא אעשה יותר, והכפלתי את הסכום כדי להרוויח את הכסף שלי בחזרה פלוס איזה רווח קטן. כמובן שזה לא עבד והמשכתי לצבור חובות בקצב מסחרר".
איך נתנו לך קרדיט כזה גדול להמשיך להמר, מבלי לשים את הכסף על השולחן?
"אלה שמארגנים את ההימורים יודעים שבסופו של דבר הם יקבלו את הכסף, גם אם אנשים יצטרכו לגנוב מהמשפחה או ממקומות אחרים. הפחד הזה, שבכל רגע נתון החיים שלך יכולים להסתיים או במקרה הטוב רק תקבל מכות רצח, מוביל אותך לכך. וכשהם התייאשו וכבר אמרו לי שעד שהם לא מקבלים כסף אני לא יכול לשחק, פשוט מצאתי "בית" אחר לשחק בו וגם שם צברתי חובות".
אתה במצב שאתה חייב המון כסף בשני "כלובים" שונים. אתה מבין שאתה בצרות צרורות, אבל אתה לא מפסיק לשחק ולצבור עוד חובות. למה?
"המשחק הזה ממכר. האדרנלין שואב אותך אליו, במיוחד בתור ילד בן 17. אפילו שאתה מפסיד, אתה לא חושב בהיגיון. אתה תמיד בטוח שאתה תצליח לנצח ולהחזיר את הכסף. באותו זמן אין רגע שאתה בכלל חושב על מצב בו אתה יוצא עם חובות, אתה בטוח שזה רק עניין של זמן עד שהמזל יטה לטובתך ואז גם הכישורים שאתה חושב שיש לך ייצאו לפועל.
"אתה צריך להבין משהו, אני יושב בשולחן עם אנשים מבוגרים ממני בחמש, שש ולפעמים גם 15 שנים והם מכבדים אותי, מפחדים מהקלפים שלי, לא מתייחסים אליי כמו אל ילד קטן אלא כאל בוגר שיכול לקחת להם את כל הכסף. אתה מסתכל להם בעיניים כשווה בין שווים, משהו שלא קורה ככה סתם. לפני שאתה מכיר אותם במשחק הם מזלזלים בך כי אתה בסך הכל ילד קטן, אבל כשהמשחק מתחיל הם מבינים שהילד הקטן יכול לקחת להם את הכסף ולהכניס אותם לחובות".
כשי' התחיל להפסיד כספים, הוא עדיין לא הבין באיזה בוץ טובעני הוא שוקע. בעיניים של נער בן 17, הכל נראה משחק. הנפילה הגדולה של י' הגיעה זמן קצר אחרי שהוא הפך למהמר כבד, אז הוא הבין שכלל לא מדובר במשחק, אלא במציאות מאיימת.
בינתיים י' מתגייס לצבא, אבל גם זה לא עוצר אותו. הוא ממשיך להמר בניסיון לכסות את החובות שרק הולכים ותופחים, האנשים להם הוא חייב את הכסף מאבדים את הסבלנות והוא מבין שהוא נמצא בדרך ללא מוצא.
"בהתחלה אף אחד לא ידע מה עובר עליי, עד שהרגשתי שאני נכנס לבוץ רציני מדי והתחלתי לבקש מאמא שלי סכומים גדולים של כסף כל יום. בהתחלה היא נתנה לי כסף כי אמרתי לה שזה לבגדים וליציאות, אבל אחרי כמה פעמים היא כבר הבינה שזה מוגזם ושאני לוקח כסף וחוזר בלי כלום, לא בגדים ולא נעליים, ואז היא שאלה אותי 'בשביל מה הכסף?'.
"היא חשבה שזה לסמים והיא לא הסכימה לתת לי יותר. ניסיתי לתמרן אותה והבטחתי לה שזה לא לדברים רעים, סיבנתי אותה קצת וזה עבד בהתחלה, אבל שוב אחרי כמה פעמים היא סירבה לתת לי כסף, עד שאני לא אגיד לה למה זה משמש.
"באותה תקופה הלחץ עליי מצד הגובים הלך וגבר, אז החלטתי לספר לה את האמת ולבקש ממנה את כל הסכום. אמרתי לה שאם לא אחזיר את כל הכסף, יכול להיות שלא אחזור שלם הביתה. היא כמובן נלחצה והתחילה לצעוק עליי ואפילו סילקה אותי מהבית לתקופה קצרה, אבל אחרי שהיא נרגעה היא הבינה שמדובר כאן בסכנת חיים אמיתית ושאם היא רוצה להגן עליי אין מנוס מלשלם את הכסף.
"אנחנו לא עשירים, זה לא שיש להורים שלי חשבון בנק מנופח שאפשר להוציא ממנו כסף בלי חשבון. אז היא התחילה לגייס את הכסף ללא ידיעתו של אבא שלי. הוא חולה לב והיא פחדה שאם הוא ישמע מה קרה זה יהרוג אותו. היא גם פחדה שהוא יסלק אותי מהבית לצמיתות".
בזמן שג', אמו של י', ניסתה לגייס כסף כדי לכסות את חובות ההימורים של בנה, הגורמים הפליליים שאיתם הסתבך לא חיכו בחיבוק ידיים. אותם לא עניין הסיפור האישי, הם רצו את הכסף מיד והתכוונו לפגוע בו כדי לזרז את התשלום.
"התחבאתי בבית במשך ימים שלמים ולא יצאתי מפתח הדלת", הוא משחזר, "פחדתי לרדת למטה, ידעתי שכל עוד אני חייב כסף, בכל רגע נתון מישהו יכול להגיע ולשבור לי יד או רגל במקרה הטוב. מרוב שפחדתי לרדת למטה ערקתי מהצבא. כשהמשטרה הצבאית באה אליי הביתה לעצור אותי, שחררתי אנחת רווחה. ידעתי שבכלא הצבאי אני מוגן, למרות שלקחו אותי מהחברה ומהמשפחה ועם זה היה לי קשה להתמודד".
בסופו של דבר, הצליחה ג' לגייס כסף בלי שאב המשפחה יידע והחוב נסגר. כשנפגשנו איתה לראשונה, שמענו על הימים הקשים שעברה, על הלבטים שהיו לה כשהסתירה מבעלה את ההתמכרות של הבן להימורים.
גם אחרי שהחובות כוסו, ג' לא הייתה רגועה. היא סיפרה לנו אז שאין יום שעובר שבו היא לא חוששת מהרגע שבו י' יחזור הביתה פצוע וחבול ויאמר לה שהוא שוב שיחק בקלפים, נכנס לחובות והוא צריך כסף, אחרת הוא יהיה בבעיה.
ג' חזרה ואמרה לי מספר פעמים במהלך הפגישות איתה, שהסיבה היחידה שהיא הסכימה לקיים את הראיון היא כדי למנוע מאחרים להגיע למצב בו היא עמדה. היא מקווה שבזכות הראיון הזה ילדים והורים נוספים לא יגיעו למצב אליו היא ובנה הגיעו ולא יצטרכו לעבור מה שהיא עברה ומה שהיא עוד עלולה לעבור. מבחינתה היא חיה בפחד, שבכל רגע נתון מישהו יתקוף את בנה או אפילו ירחיק לכת ויפגע בבנותיה או בה ובבעלה.
י' מצדו ניסה להרגיע אותה, ואמר לה פעם אחר פעם "אל תדאגי אמא, יותר זה לא יקרה, אני מבטיח". אך היא יודעת שהתמכרות להימורים זה לא דבר שעובר בן רגע. לדבריה, הריגוש אשר אופף את האדם בזמן המשחק כאשר הוא מחזיק בזוג אסים והוא בטוח שהוא הולך לזכות בכסף רב, יכול לגרום לבנה לחזור לסורו ולחזור הביתה עם חובות גדולים יותר, כאלה שהיא כבר לא תוכל לכסות.
שאלנו את י' מה הוא רוצה לומר לבני הנוער שמשחקים כרגע פוקר בפייסבוק וחושבים לעצמם שאולי זו דרך קלה לעשות כסף ועדיף לשחק על אמת. "אני עדיין לא הגעתי לדרגת ביטחון בעצמי בשביל לייעץ לאחרים, עדיין מגרד לי באצבעות ללכת לשחק", הוא ענה לנו. "אבל בכל זאת, הייתי מציע לבני הנוער לא להתקרב לזה. זו ממש תופעה מדאיגה. המון בני נוער בעיר נפלו להימורים.
"ראיתי הרבה משפחות נהרסות מול עיניי בגלל חובות הימורים, ילדים שחיים בפחד תמידי כשהם הולכים ברחוב. זה נשמע כמו כסף קל, אבל האמת היא שזה לא פחות קשה מלזכות בלוטו. הסיכויים לזכות תמיד שואפים לאפס. בסופו של דבר, כמו שנהוג לומר 'הבית תמיד זוכה' ובגלל זה שאר השחקנים תמיד מפסידים".
בסופו של דבר, התברר שהאינטואיציות של ג' היו נכונות ושהייתה לה סיבה לחשוש. הפגישה האחרונה שלי עם י' התקיימה לפני חודש וחצי, מאז הוא חזר להמר. תוך זמן קצר הוא צבר חובות של 40 אלף שקלים. ג' התמוטטה.
הפעם היא כבר לא יכלה להסתיר. היא סיפרה לאביו של י' הכל. פרצה מריבה גדולה, י' עזב את הבית, התגלגל אצל חברים ואחרי שבוע חזר. להוריו אין דרך לעזור לו. אין להם ממי לקחת כסף. אנשי העולם התחתון שוב מאיימים על חייו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם