בביה"ס למצוינות בנגב מתקשים לעכל את רצח התלמיד מרהט
לבית הספר למצוינות במדעים "עהד" בצומת חורה שבנגב מגיעים התלמידים הבולטים במגזר הבדואי, וממנו אמור לצמוח דור העתיד של העדה. הרצח של קייס אבו סיאם בידי חבריו מעורר דיון לגבי הדחיפה להצלחה. "התחרותיות והאינטרנט הפכו את התלמידים שלנו לפחות אנושיים", אומר טלאל אלקרינאווי
בית הספר ''עהד'' צילום: יהודה לחיאני
אבל ברגע אחר, מהמקום הכי לא צפוי, הסתיימו חייו בצורה טראגית. שני חבריו לשכבה בבית הספר, נערים בני 16 שקינאו בו בגלל הישגיו בלימודים ובגלל האהבה והאהדה להם זכה מצד המורים ומצד חבריו לכיתה, רצחו אותו בדם קר והציתו את גופתו.
ימים קשים עוברים על בית הספר עהד. רציחתו של אבו סיאם גרמה להלם ולטראומה בקרב התלמידים וההנהלה. בכניסה לבית הספר הוקמה פינת הנצחה לזכרו, הודלקו נרות והונחו פרחים ומכתבי פרידה שכתבו לו חבריו. פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע שוגרו לבית הספר ונפגשו עם התלמידים והמורים כדי להקנות להם כלים כיצד להתמודד עם אירוע חריג שכזה.
מעטים בארץ מכירים את בית הספר למצוינות במדעים "עהד". זה בית הספר הפרטי היחידי במגזר הבדואי, שאליו מגיעים התלמידים המצטיינים ביותר מישובי הקבע והפזורה. הם עוברים מבחני קבלה קשים במתמטיקה ובשלוש שפות (עברית, אנגלית וערבית), ודור העתיד של המנהיגות הבדואית אמורה לצמוח ממנו. "הפנינה שבכתר", מכנים אותו מומחי חינוך בדואים.
בית הספר שוכן בתחום מועצת חורה והגישה אליו רצופה קילומטר וחצי של חצץ ואדמת כורכר קשה. 190 תלמידים ממלאים את בית הספר, 40 אחוז מהם בנות. המשמעת בבית הספר קפדנית וכוללת מסדר הנערך מדי בוקר, ובו התלמידים מספרים על החוויות שעברו או דברים המטרידים אותם במיוחד.
בבית הספר קיימות ארבע מגמות מרכזיות: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ומחשבים ברמות של חמש יחידות בגרות. התלמידים עוברים הכנה מוקדמת למבחן הפסיכומטרי וסדנאות במיומנות בחשיבה. גם המרצים בבית הספר מגיעים ממיטב האוניברסיטאות והמכללות בארץ, והתלמידים נוטלים חלק במחקרים של אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון ומכון ויצמן.
שליש מתלמידי בית הספר מגיעים מרהט, העיר הבדואית הגדולה בישראל. הם מגיעים ללימודים בהסעות מסודרות. מי שלא מתקבל ל"עהד" מוצא את מקומו לרוב בבתי ספר יהודיים באשל הנשיא ובמבואות נגב, שנחשבים ליוקרתיים וטובים ברמתם.
"'עהד' זה בית ספר מהטובים שיש בדרום הארץ", אומר בכיר במחוז דרום של משרד החינוך, המכיר את פעילות בית הספר. "הרמה בו גבוהה, הדרישות בהתאם, ובין התלמידים יש תחרות גדולה מי יצליח להוציא ציונים טובים יותר. לכאורה זו תחרות בריאה, אבל לעיתים היא די מסוכנת, במיוחד כאשר מדובר בבני נוער הישגיים ותחרותיים ביותר, שמגיעים ברובם מישובים נחשלים ושיקול הדעת שלהם בקבלת החלטות די מוגבל בגלל רצונם העז להצליח".
מה מיוחד בבית הספר הזה?
"מהמקום הזה תצא המנהיגות הבדואית הבאה. הם אלה שיעמדו בראש חברות הייטק וביו-טכנולוגיה במגזר, יעבדו כרופאים בבתי חולים ובמרכזי מחקר אוניברסיטאיים מהמובילים בארץ. חבל שאין עוד בתי ספר כאלה במגזר".
הצעירים מנותקים
ד"ר עוואד אבו פריח הוא ראש המגמה לביוטכנולוגיה במכללת ספיר ואיש חינוך ותיק ומוערך במגזר הבדואי. אבו פריח ביקר לפני כשבועיים ב"עהד", נפגש עם צוות המורים וההנהלה והתרשם לטובה.
שחזור הרצח ברהט צילום: אתר פאנט
"פעם הייתה היררכיה במגזר, היה כבוד למסורת ומנהיגיה, אבל היום יש נתק בין הדור החדש לבין ההורים ולמנהיגות הוותיקה. זה דור אבוד שעסוק במחשבים ובגלישה ברשתות חברתיות. דור שמדבר בידיים, אוכל ליד המחשב ולא עם כל המשפחה כמו פעם. הם מאבדים את הזהות שלהם. הם תחרותיים מאוד, חושבים רק על הישגים. זה דבר הרסני
מאוד, כמו במקרה של רצח תלמיד בית הספר מרהט".
לדברי אבו פריח, מקרה הרצח של אבו סיאם צריך לשמש תמרור אזהרה ולהוות נורה אדומה להורים, למורים, לחברה ולמשרד החינוך, על מנת שיעשה בדק בית ויופקו הלקחים הנדרשים ממקרה זה.
"הכוונות בהקמת בית ספר למחוננים מהסוג הזה הן טובות", מדגיש אבו פריח. "אבל בעידן הפייסבוק והאינטרנט על המורים וההורים להיות מעורבים יותר במה שקורה עם התלמידים. צריך לראות מה הילד עושה בחדר, להיכנס לחייו הפרטיים, כולל חיטוט במחשב, לראות מי החברים שלו, לשמוע אותו, לדבר איתו, לא ליצור דור של ילדים רובוטים. להיות יותר מעורב בחייהם".
הרצח הזה הפתיע אותך?
"הפתיע אותי מאוד, זה אירוע חריג שלא צריך להעיד על הכלל, אבל מצד שני הצעירים של היום מנותקים לגמרי מהוריהם, מהערכים מהמסורת. אין להם רגשות, אנושיות, שיקול הדעת שלהם בעייתי, הם לא מתייעצים עם אף אחד, חושבים שהם יודעים לפתור לבד את הבעיות.
"אני בעד להשקיע יותר בתלמידים בינוניים מאשר בחנונים המחוננים. אני נגד בתי ספר אלטיסטיים. בית ספר פרטי כמו'עהד' צריך לקחת תחת חסותו גם תלמידים בינונים פלוס ולקדם אותם, כדי שגם הם יהיו מוכשרים".
דגש על הצד החברתי
גם ראש עיריית רהט לשעבר, טלאל אלקרינאווי, אינו מתלהב מהקמתם של בתי ספר פרטיים במגזר הבדואי. "אני בעד השקעה בחינוך הממלכתי", הוא מצהיר. "אני חושב שזו השיטה הטובה ביותר. זה הדבר הכי בריא והכי טוב לתלמיד.
פינת ההנצחה לזכרו של קייס אבו סיאם בבית הספר צילום: יהודה לחיאני
"התחרותיות והאינטרנט הפכו את התלמידים הבדואים לפחות אנושיים, לחסרי רגשות ולתחרותיים יותר, אבל מישהו צריך לחנך אותם שהישגיות ותחרות זה לא הכל בחיים, ושקנאה זה דבר מסוכן וקטלני, ועל זה לצערי לא נותנים מספיק את הדגש והדעת".
אלקרינאווי, דמות נערצת ברהט ומקובלת על כל הפלגים, מנסה לערוך סולחה בין משפחות הנערים החשודים ברצח לבין משפחת הנרצח. אביו של אחד החשודים, אגב, הוא איש חינוך ותיק, מורה העומד בראש מוסד חינוכי גדול באחד הישובים בנגב.
"המטרה שלנו כיום היא להרגיע את הרוחות כדי שאנשים אחרים לא ישלמו בחייהם", מדגיש אלקרינאווי. "עברנו בשבועות האחרונים כמה טרגדיות בעיר. אני מקווה מאוד שנצליח לערוך את הסולחה בין הצדדים. חייהם של שלוש משפחות נהרסו והמטרה שלנו לנסות לשקם את החיים".
בית הספר "עהד" הוקם לפני כשנתיים. טרם הקמתו, תלמידים מוכשרים רבים במגזר הבדואי נאלצו לנסוע לצפון הארץ כדי ללמוד בבתי ספר תיכון מדעיים ובבתי ספר יהודים אחרים בנגב. "זו מסגרת טובה מאוד לתלמידים מצטיינים מהמגזר", טוען המפקח על בתי הספר העל תיכוניים במגזר הבדואי במשרד החינוך במחוז הדרום, עלי אלקרינאווי.
"עדיף לנו שהם ילמדו בנגב מאשר יסעו רחוק לבתי ספר ערביים בצפון. אני מכיר את המערכת בצורה הטובה ביותר, זה בית ספר שיש בו שיתוף פעולה מדהים בין מורים, תלמידים והורים. ההורים מעורבים בכל מה שנעשה בבית הספר. בית הספר הזה עושה המון בתחום המעורבות החברתית. בית הספר שם דגש על הצד החברתי-המנהיגותי".
"לא ציפינו"
אלקרינאווי מודה שקיים נתק מסוים בין התלמידים להורים. "נכון שלא כל ההורים מחוברים למחשבים ויודעים מה קורה לילדים שלהם שיושבים מול המחשב, אבל יש גם את ההורים המשכילים האקדמאיים שכן מעורבים בחיי ילדיהם עד הפרט הקטן ביותר".
לדברי , הקושי הגדול ברצח של התלמיד אבו סיאם הוא בעובדה שמדובר בתלמידים מצטיינים ושאחד מהורי החשודים הוא איש חינוך. "לא ציפינו שיקרה דבר כזה", אומר אלקרינאוי, "נכון שרצח כזה יכול להתרחש בכל חברה אבל זה הפתיע אותנו מאוד.
"צוות בית הספר ואנשי המקצוע עשו עבודה טובה בטיפול בתלמידים, חבריהם של החשודים ושל הנרצח. נכון שהמערכת שלנו היא תחרותית והישגית, אבל בבית הספר מלמדים את התלמידים כיצד להתמודד עם הצלחה וקנאה, ואיך להשתמש בצורה נבונה בגלישה באינטרנט".
אלקרינאוי דווקא בעד הקמת בתי ספר בסגנון של "עהד": "בית הספר הזה נותן מענה לתלמיד מצטיין מהמגזר. אני בעד שלכל תלמיד תהיה המסגרת שמתאימה לו".
"זה טבעי שיש תחרות והישגיות, אבל אף אחד לא לקח בחשבון שהתלמידים המחוננים שלנו ילכו עם זה רחוק מדי", אמר אחד המורים בבית הספר. "כנראה שלא נתנו להם מספיק כלים כדי להתמודד עם תופעות של קנאה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם