תביעה ייצוגית: רעש הרכבת הפך את חיינו לסיוט
תביעה ייצוגית בסך של לא פחות מ-2.6 מיליארד שקלים הוגשה נגד רכבת ישראל, בטענה שלא עמדה בהתחייבויותיה לאורך השנים מול התושבים שגרו בסמוך לפסי הרכבת. התושב הראשון שהחל בה, יוסי כהן משכונת בת גלים, בסך הכל רוצה קצת שקט
רכבת צילום: אמיר מאירי
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. הטענה העולה ממנה היא, שהרכבת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי המדינה, ובמיוחד לא כלפי תושבים המתגוררים בסמוך לפסי רכבת, בהם חולפות רכבות במשך כל שעות היממה כמעט.
התובע הראשי, יוסי כהן, תושב שכונת בת גלים בחיפה, בן 63, המתגורר במרחק של פחות מ-50 מטרים מפסי הרכבת, טוען באמצעות עורכי דינו רונן קינן וערן גורן, כי הרעש העולה מהרכבות החולפות בתדירות גבוהה בסמיכות לביתו חורג מהקריטריונים שנקבעו בחוק לרעש סביר מרכבת, אשר נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה.
"החיים שלי הפכו לגיהנום. סבל מתמשך שאת סופו אני לא רואה", מספר כהן. "אף אדם אינו יכול להישאר שפוי כשהוא נתון לרעשים האלה יום ולילה. ביום יש את הרעש הסביבתי, אוטובוסים, אנשים מדברים. בלילה אנחנו שומעים כל הזמן רכבות. או את רכבות הנוסעים, או את רכבות המסע שזה הרבה יותר גרוע. אלה מרעישות בצורה שלא ניתן לקיים אורח חיים נורמאלי".
ממצאים חריגים של רעש
לכתב התביעה, המתפרש על פני עשרות עמודים, צורפו מסמכים שהוגשו על ידי הרכבת עצמה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה עוד בשנת 1994. במסגרתם התחייבה הרכבת למגן את כל הבתים המצויים במרחק של 300 מטרים מהמסילה - והכל כתנאי לקבלת אישור הוועדה המחוזית לבצע עבודות להכפלת המסילה בקו שבין קרית מוצקין ועד בנימינה.
עו''ד רונן קינן צילום: עצמי
מאז קיבלה הרכבת פעם אחר פעם את האישורים הדרושים לה לביצוע עבודות של הכפלת המסילה והגברת תדירות הרכבות. אך על פי התביעה, היא המשיכה להתעלם מכל התחייבויותיה כלפי התושבים, שחייהם לאורך המסילה הפכו לסיוט.
הקש ששבר את גב הגמל, והיה זה שהוביל בסופו של דבר לכתב התביעה, היה התחייבותה של רכבת ישראל למגן שכונות שלמות מפני הרעש הבוקע מהרכבות, רעש שהולך וגובר במיוחד בשנים האחרונות, מאז נבנו הקרונות הדו קומתיים. הסיבה: כשהקטר מתקרב לתחנה - הוא גורם לרעש הגבוה פי שלושה ממה שהיה בעבר.
עוד עולה מכתב התביעה, כי במדידות רעש אשר בוצעו על ידי רכבת ישראל בעצמה, כמו גם על ידי איגוד ערים אזור מפרץ חיפה, התגלו ממצאים חריגים של רעש כתוצאה מרכבות חולפות, מצב שהפך את חיי דיירי שכונות שלמות, הממוקמות לאורך המסילות, לבלתי אפשריים. הדירות נותרו בלתי ממוגנות
מפני אותם רעשים, דבר שגורם לתושבים לסבול ימים כלילות מרעש חריג וגבוה מאוד, הנובע מהרכבות שחלפו באזור.
לפי התביעה, למרות שהרכבת התחייבה לבצע מיגונים לבתים הגובלים עם המסילות, לבנות קירות אקוסטיים מסביב לבתים ולבצע מיגונים דירתיים כמו זכוכית כפולה, מיזוג אוויר ועוד כבר לפני יותר מעשור, עד היום מבצעת הרכבת עבודות תשתית נרחבות, מכפילה פעם אחר פעם את המסילה וגם את תדירות הרכבות, החולפות מספר פעמים בשעה ובשעות הלילה פעם בשעה לכל כיוון.
כהן, שהיה הראשון שהעלה את הסוגיה לסדר היום הציבורי, מבקש לפסוק לו ולכל בעלי הדירות שליד מסילות הרכבת פיצוי של עשרות אלפי שקלים. הוא דורש כי כל אדם שמתגורר או עובד במרחק של עד 300 מטר מפסי הרכבת - יפוצה בהתאם על ידי רכבת ישראל.
המשרד להגנת הסביבה, שליווה את התהליך מתחילתו ועד היום, בחר לפי התביעה להוציא בשנת 2008 צו אישי נגד מנכ"ל רכבת ישראל, וזאת על מנת לחייב את הרכבת לבצע את המיגונים הנדרשים, אך בינתיים נותרים התושבים עם נזקיהם.
לשבת דקה בבית זה סיוט
"כשיצאתי לגמלאות מעבודתי כאזרח עובד צה"ל", מספר כהן, "לא העליתי בדעתי שכך יראו ימי, רוויי סבל ומועקות".
מסילת הרכבת צילום: אדי ישראל
לפני מספר שנים החליט כהן, שכל חייו התגורר ועבד בבסיס חיל הים שבשכונת בת גלים, שגם את חייו המבוגרים הוא רוצה להמשיך בשכונה, שם גידל את שני בניו. לפני 12 שנה נבנו מספר בניינים חדשים ומודרניים לא הרחק ממקום עבודתו, וכהן החליט לרכוש שם דירה.
מהר מאוד גילה את גודל הטעות שעשה, אך זה היה כבר מאוחר מדי לטענתו. "אשתי ואני ממש חלינו מזה, אין לי יום ואין לי לילה. כל הזמן אנחנו מתעוררים עם הרכבות, והולכים לישון עם רעש הרכבות החולפות. כל מה שהובטח: לבנות קירות אקוסטיים, לנסות ולהקטין את הרעש - כלום לא קרה. בפועל השקעתי את מיטב כספי למעלה מ-200 אלף דולרים בדירה חדשה, שאני רק סובל ממנה, במקום ליהנות".
"כל יום הוא סבל מתמשך", הוא טוען, ומספר כיצד השכנים שלו מסביב מיהרו להרים ידיים. "הם התייאשו, או מכרו את הבתים שלהם בשליש מהמחיר שהם שילמו על דירות חדשות, רק כדי לברוח מכאן.
"הלוואי והייתי יכול להרשות לעצמי לעשות את אותו הדבר. השקעתי את כל כספי בדירה הזו, כך שאין לי לאן לברוח. איתי ועם אשתי מתגוררים בדירה גם שני בני הבוגרים, בני 24 ו-26, וזה סבל מאוד גדול. שני ק"מ לפני שהרכבת מגיעה - כבר שומעים אותה. כרגע הדבר שאני חולם עליו כל היום והלילה - זה שקט".
לדברי עו"ד רונן קינן, ברגע שפנה אליו יוסי כהן עם הבעיה - הבין מייד שיש כאן בעיה כלל אזורית. "לשבת דקה בבית של יוסי כהן זה פשוט סיוט. לא שומעים אחד את השני. על ישיבה עם חלון פתוח אני כבר לא מדבר".
למה החלטתם להגיש תביעה ייצוגית?
"בחנתי בכתובים את השתלשלות הדברים לאורך השנים, את ההתחייבויות שנתנה רכבת ישראל, וכמובן לא עמדה בהן. לא נבנו הקירות המתאימים לאורך המסילות, מאזור הקריות ועד למרכז הארץ, מסלול החוצה ערים שלמות ושכונות מגורים, כמו בנימינה, עתלית, בת גלים, כפר שמריהו ואפילו הרצליה. כך הבנו שישנם אזרחים רבים עם בעיה דומה, שנפגעו כתוצאה ממגורים ליד המסילות בהן חוצות רכבות".
איך הדיירים בכלל הגיעו למצב הזה? הרי ידעו שהבתים שרכשו הם ליד פסי רכבת.
"זה נכון, אך רכבת ישראל התחייבה לאורך השנים לבנות בנקודות מסוימות קירות אקוסטיים, ולבצע עוד כל מיני פעולות לטובת התושבים. פעולות שיקטינו את הרעשים.
"אחרי שסיימה להרחיב כל קטע במסילה - היא שכחה מהתחייבויותיה כלפי התושבים, וכך זה נגרר והתגלגל, עד שהגיע למצב שישנם היום אנשים שאינם יכולים לישון במיטה שלהם בשקט, שלא לדבר על ניהול שיחות במשך היום בבתים. כך קיבלה הרכבת אישורים להמשיך קטעים נוספים, מכל הרשויות שבשטחיה עוברים פסי הרכבת, מבלי שאיש יבדוק מה היו ההתחייבויות הקודמות שלה".
אתם לא חושבים ש-2.6 מיליארד שקלים הוא סכום דמיוני?
"הסכום אינו דמיוני, כיוון שמדובר במאות אלפי אזרחים המתגוררים לאורך פסי הרכבת, או במרחק שאינו מאפשר להם לנהל אורח חיים נורמלי. אולי זה מה שיגרום לרכבת ישראל להבין, שהיא אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה.
"מבחינה כלכלית יותר כדאי לה לשלם סכומים קטנים פה ושם, מאשר להשקיע כספים אדירים במיגון אקוסטי הכרחי, ולסיים אחת ולתמיד את המגונים להם התחייבה כבר לפני שנים רבות".
באמצעות תביעה ייצוגית זו, מקווה עו"ד רונן קינן כי תושבים נוספים המתגוררים לאורך מסילות הרכבת, והסובלים מהרעשים העוברים את האישורים הקבועים בחוק, יצטרפו לתביעה.
טרם הוגש כתב הגנה, ואת תגובת הרכבת לא ניתן היה להשיג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם