מסע בין כוכבים: האודישנים לכוכב נולד 9, מבט מבפנים
יצאנו לפגוש את החולמים, השרוטים ואלו שעוד מאמינים שאפשר להפוך לכוכב ב-15 דקות. יום בחייהם של הנבחנים לכוכב נולד 9, שהתאספו לאודישנים בחיפה. וגם: בוגרות כוכב נולד, מעיין בוקריס ונועה דויטש, מספקות טיפים למתמודדים הנרגשים
היו שם ערמה של חבר'ה על הדשא שברחבת האודיטוריום וכן בחניון הסמוך, והם ניגנו ושרו ללא הפסקה. אז זהו, שלא מדובר היה בנוער התנועות שהתקבץ לשיר שירי ארץ ישראל היפה, אלא באלפי צעירים שחולמים איך להפוך בין חודשיים מזמרים במקלחת למוכרי דיסקים בקבלנות.
קבלו את האודישנים, שוב, ההיסטריים, לכוכב נולד 9. קרקס החלומות הגיע העירה.

השעה 08.42, בוקר יום שלישי. מרכז קריגר, עם פתיחת השערים לנבחני כוכבת הכוכבים אינסטנט. בהתחלה הנוכחות נראתה מבוישת במקצת: מאה השכימו קום והתייצבו אחרי גוגל מוגל להרשמה למבחנים.
אבל, מסתבר, הם היו בגדר הסנונית שמבשרת על בוא ההמון הרב שהחל לזרום עם נקוף השעות. צריך לציין שמכונת כוכב נולד אחרי שמונה עונות נראתה משומנת היטב. קצב כניסת הנבחנים ויציאתם היה מסחרר ומהיר. ככל שחלפו השעות המספר גדל והתור בכניסה התעצם.
ברגע שהנבחנים נכנסו אל מתחם האודיטוריום, הם מילאו טפסי הרשמה והמתינו עד שמפיקות התוכנית יכריזו על תורם להיכנס לחדר האודישנים. וכך, שירתם של הנבחנים שהמתינו בחוץ וערכו חזרות גנראליות לפני הרגע הגורלי, לוותה בצלילי המגאפונים של המפיקות, שהתרוצצו בין הכניסות.

חלק מהצעירים שהגיעו השקיעו בלבוש עם הרבה מאוד סטייל, אך גם לא מעט פוזה, אפילו שזה היה שלב האודישנים המוקדם, נטול מצלמות טלוויזיה, מעין משחק מקדים לאודישנים עם שופטי התוכנית שיצולמו בשבועות הקרובים.
את ערן מיטלמן, הקלידן המיתולוגי שמלווה בכל שנה את הנבחנים, מצאנו יושב מחוץ לאולם האודיטוריום.
כך נקראים אנשי הבידור שבוחנים את המתמודדים. ולא סתם בוחנים - היה שם דור דניאל, כוכב עולה במוסיקה, שכנראה כבר הגיע למעמד מספיק גבוה מספיק כדי לאתר את הכוכבים הבאים של ישראל.
מיטלמן עצמו, כפי שהוא מסביר, נכנס לפעולה בשלב ב': "שלב ב' כולל גם ליווי מוסיקלי של הנבחנים, ואז העבודה שלי תתחיל. מי שיעבור את השלב הזה יגיע לאודישנים מול השופטים ביום אחר".
גם שרלוק הולמס, עם טביעת העין המפורסמת שלו, לא יכול היה לנחש על פי המראה, מי מבין הנבחנים הוא בעל כישרון אמיתי, ומי בא רק כדי להפגין את ה"שריטה" שלו, בשביל להצחיק את החבר'ה. אבל דבר אחד היה משותף כמעט לכולם: הם באו עם טונות של ביטחון עצמי שהפגינו אל מול הצלם, שהבטיח להעלות את התמונות שלהם לדף של כוכב נולד בפייסבוק.

"היה לחץ. 32 איש שאתה לא מכיר עומדים לך בחדר אחד. אתה לא יודע אם הם שרים יותר טוב ממך או לא. מולך יושב בוחן והוא נועץ מבטים מפחידים. הרבה שוכחים את המלים באמצע השיר מרוב לחץ", מתארת אלי (18) מנתניה, את שעבר עליה לפני דקות אחדות בחדר האודישן. התיאור של עמית (17) מבית אריה, נשמע כמעט זהה: "היה ממש מלחיץ. רעדתי מפחד", היא מודה.
עמית הגיעה לאודישן יחד עם חברתה, טל, בת גילה מגני תקווה. דווקא טל הצליחה לעמוד בלחץ בגבורה: "היינו 15 חבר'ה במשהו שדומה למעין כיתה, ואיזה מישהו לא מוכר בחן אותנו. ניסיתי להתגבר על ההתרגשות הגדולה ונעמדתי כדי לשיר. שרתי את 'רוני'. אחרי שכולם סיימו להבחן, אמרו לנו לצאת החוצה ולבדוק אם עברנו או לא. למזלי עברתי את השלב הזה, ועכשיו אני מחכה לשלב הבא".
שלא תהיה טעות, השלב שעמית מחכה לו יגיע כבר בעוד שעות ספורות. היא עברה רק את הראשון מבין שני שלבים שחיכו לנבחנים באותו יום. רק אם עמית תעבור גם את השלב השני, באותו יום, היא תגיע לאודישן הנחשק מול צביקה הדר וחבר השופטים המתחדש שלו, שכולל השנה את מרגול וצדי הוותיקים, ולצידם מירי מסיקה ויאיר ניצני, המצטרפים החדשים.
אם נחזור לצמד החברות בנות ה-17, שזה עתה סיימו להיבחן, נגלה שלטל הלך פחות טוב מעמית: "לא עברתי את האודישן", היא מספרת בלי נימה ולו הקלה ביותר של אכזבה, וממשיכה: "לא נורא, באתי בשביל החוויה. מה שחבל זה שלא הספקנו לשיר יחד שיר מקורי שהכנו - 'עמום בשכל'".
את תופעת השירים המקוריים, לפעמים מקוריים מדי, שחלק מהמתמודדים שרים באודישנים, אנחנו מכירים היטב מהעונות הקודמות. בדרך כלל הם הופכים לסוג של קוריוז ולא מעבר לזה. נופר (18) ידעה לספר על אחד ה"שרוטים" שפגשה באודישן: "הוא שר שיר מקורי יותר מדיי. הוא היה נורא משעשע. זה אחד שמגיע להיבחן בכל עונה.
"הוא פנה לבוחן ואמר לו: 'אני רוצה לשיר שיר בסגנון ג'ינגס חאן (השיר שייצג את גרמניה באירוויזיון 1979 בירושלים, ש"ג), והתחיל לשיר, 'הו הא, אני כוכב נולד הבא'. כולם נקרעו מצחוק. זה בא בדיוק בטוב בסוף האודישן, כדי לשחרר את המתח של כולם".
נבחנים נוספים שבאו על תקן ה"שרוטים" הם "השלישייה", כך מכנים עצמם שלושה חברים מנהרייה עם לוק ביזארי, שכלל פאות ארוכות עם קוקיות ששמו על ראשיהם. הם באו לאודישנים "רק כדי לעשות שמח", להגדרתם, ושמחו להדגים מהרוח ההומוריסטית שלהם בשיר פרי יצירתם: "אבא שלו אותו עזב מגיל צעיר, בראש היה רוצה להיות יותר שעיר". השיר מתלבש על לחן השיר "כמה אהבה" של קובי פרץ.
אבל לא כולם מתייחסים לאירוע כאילו זה היה רצועת צחוק ב"ביפ" כמו "השלישייה". למשל, בניה ברבי, בן ה-22 מטבריה, לוקח את המוסיקה ברצינות: "הייתי קצין בצבא, והשתחררתי לפני שבוע וחצי. אני מתכנן לטייל קצת ולהתחיל ללמוד ב'רימון'.

בין יתר הנבחנים אפשר היה למצוא גם את אלו שזו לא הפעם הראשונה שלהם. כזה הוא אריאל שור, נבחן מנוסה, "אודישיונר" אם תרצו. התל-אביבי בן ה-28, שעובד למחייתו כחקלאי, מספר על הניסיון הרב שרכש באודישנים.
"נבחנתי לפני ארבע או חמש עונות ולא התקבלתי. מאז אמרתי: 'זהו, אין לי יותר כוח'. השנה, ברגע האחרון, החלטתי לנסות שוב". בתור אחד שגילו כעשור מעל מהגיל הממוצע של הנבחנים האחרים, לאריאל יש ביקורת על התוכנית: "מצד אחד זה טוב שניתנת ההזדמנות לחבר'ה לחשוף את היכולות שלהם, אבל מצד שני זה יוצר אשליה מסוימת, כשאנשים חושבים שהם יכולים להיות כוכבים בתוך שנייה.
"סך הכול, אם בודקים את זה, 90 אחוז מאלה שהשתתפו בתוכנית - לא שומעים עליהם יותר אחרי שהעונה נגמרת".
אריאל תורם מניסיונו, ומזכיר עד כמה חשוב המזל ביום האודישן: "כמו כל דבר בחיים, אתה יכול להיות מאוד מוכשר, אבל דווקא באותו יום לא הלך לך, ואם היית מגיע לאודישן אחר, ביום אחר, כן היית מתקבל. בגלל זה, לנסות להבין מה צריך כדי להצליח באודישנים, זה כמו לנסות להבין מה צריך כדי לזכות בלוטו".
האודישנים בחיפה היו ההזדמנות האחרונה בהחלט של אותם צעירים לשכנע את הבוחנים באולם שהם חוזים בדיאנה גולבי הבאה או ברוני דלומי הבאה, קצת לפני שהנבחרת לעונה הקרובה תתגבש.
הנבחנות עם המראה הרוקיסטי המחוספס שבאו עם החבר'ה שלהן יכלו להרשות לעצמן לחלום להיכנס לנעליה של דיאנה, ואילו צעירות נרגשות עם מראה ילדת בית הספר, שהגיעו בליווי אמא ואבא, התאימו יותר לתפקיד של רוני.
כששמים לרגע בצד את הציניות הרווחת סביב כוכב נולד, ניתן להצביע על ערך מוסף לתוכנית בדמות החברויות שנוצרות בעקבותיה. כבר בשלב האודישנים נוצרים קשרים בין אנשים, שהדבר היחיד שיש להם במשותף הוא האהבה למוסיקה.
רבים מהחבר'ה על הדשא ששרו יחדיו במרכז קריגר הכירו רק באותו היום. התשוקה המשותפת שלהם למוסיקה היא זו שחיברה ביניהם, והאודישנים היו ההזדמנות שלהם לצאת מנבכי הפייסבוק ולהיפגש פנים מול פנים עם אנשים שרוצים לשיר ולנגן איתם.
מבין הקשרים שנוצרו בעקבות האודישנים, זו של נטלי (24), וניצן (35), מיוחדת במינה. הוא נהג אוטובוס בקו 24 בתל אביב והיא הנוסעת הקבועה שלו. נטלי מספרת כיצד האודישנים לכוכב נולד חיברו ביניהם: "יצא לנו לשוחח מספר פעמים במהלך הנסיעות המשותפות באוטובוס, וכך הכרנו.

"הוא שאל אותי אם אני רוצה להצטרף. בהתחלה היססתי ללכת עוד הפעם להיבחן, אבל בסוף הוא שכנע אותי. לאודישנים בחיפה כבר הגענו יחד באוטו פרטי", היא מחייכת. הניסיון הנוסף של הידידים התל-אביביים השתלם להם, כי לפחות את השלב הראשון בחיפה שניהם עברו בהצלחה. אם לא יעברו את השלב הבא, תמיד יישאר להם את קו 24.
ההשוואה עם כוכבים מהעונות הקודמות מתבקשת, נוכח העובדה שעונה תשיעית במספר של תוכנית הטלוויזיה המצליחה כבר נגועה באינספור סטריאוטיפים שנבנו בעונות הקודמות, ועל הנבחנים הייתה החובה להתאים את עצמם אליהם בהצלחה, הרבה מעבר לכישרון השירה שלהם.
היו שם דתיים מחמדים בסגנון שי גבסו, חיילים לא פחות אמיצים מעידן עמדי וחנונים הרבה יותר גאים ומגניבים מאוהד שרגאי. אפשר היה לזהות זאת בלבוש, בתסרוקות ובדיבור שלהם – תיאטרון רחוב אמיתי על פי כל כללי הריאליטי.
כך אמור להיראות כוכב, וכך הוא אמור להישמע. מי שעבר לשלב הבא היה חייב המשיך בהצגה גם אחרי האודישן, ומי שלא עבר היה רשאי לצאת מהדמות ברגע שיצא מן מהאולם.
אם יש מישהי בעונה הקודמת של כוכב נולד, שהלכה נגד הסטריאוטיפ של איך כוכבת אמורה להיראות, היא ללא ספק נועה דויטש מקריית מוצקין. המתמודדת השנויה במחלוקת הבליטה את נטיותיה המיניות בלבוש גברי, ואמירות בלתי מתפשרות על סגנון החיים המיוחד שלה.
ביום האודישנים לעונה הקרובה נועה נזכרת איך בשנה שעברה היא הגיעה לתוכנית. ולא, היא לא עברה את מסלול האודישנים מורט העצבים והאנונימי. אצלה זה היה איתור ממוקד: "הפקת התוכנית יצרה קשר עם מפיק המוזיקלי שעבד איתי באותו זמן, והם ביררו איתו אם הוא יכול לשלוח להם מישהו מוכשר. הוא בחר בי.
"כשהוא הציע לי לגשת להיבחן אמרתי לעצמי: 'נבוא בשביל הצחוקים'. היות וההגעה שלי לאודישנים הייתה מתואמת מראש, לא חיכיתי בתור וישר נכנסתי לאולם האודישן. שרתי את: 'אני לא גבר ולא אישה' (שיר מקורי שלה, אותו ביצעה גם במהלך העונה, ש"ג) ועברתי.
"למען האמת, הייתה לי הרגשה טובה מהרגע הראשון, כי כשהגעתי לאודישנים שמתי לב שצלמי התוכנית מתמקדים בי, כאילו הם כבר ידעו שאני עומדת להיכנס לנבחרת".
זה נשמע כאילו הכל תפור מראש.
"לא, אני פשוט תמיד האמנתי ביכולות שלי וידעתי מה אני שווה. בנוסף, האמנתי שאגיע רחוק בזכות הישירות שלי ובזכות זה שאני לא דופקת חשבון לאף אחד. האמת, שבגלל זה גם לא ממש היה איכפת לי אם לא אעבור, אלא שאז התחלתי לעבור שלב ועוד שלב עד שהגעתי לנבחרת".
בימים אלה עובדת נועה על אלבום ראשון, ומגלה שהפער בין אור הסנוורים של כוכב נולד לחיים שאחרי התוכנית הוא גדול: "כל התוכנית כולה היא לא יותר מ-15 דקות של תהילה. היא מראה את היכולות שלך, אבל אם אתה לא עושה עם זה משהו משלך, אתה גמור.

"אני זוכרת שבזמן צילומי התוכנית הייתי שותה בכל בוקר חלמון ביצה כמו איזו זמרת אופרה. אחרי שהודחתי נזכרתי שאני לא זמרת אופרה, ושצריך להתחיל לעבוד באמת. בעבודה על אלבום צריך לקחת בחשבון שיקולים חדשים, כי זו כבר הוצאה כספית גדולה מאוד, וזה כסף שעלול לרדת לטמיון אם לא עובדים נכון".
גם מעיין בוקריס, החיפאית הזכורה ביותר מהעונה האחרונה של כוכב נולד, שהגיעה עד לשלבים הגבוהים של התוכנית, משחזרת את התחושות שליוו אותה בשלבי האודישנים: "הגעתי לשלב הראשון, וחיכיתי מחוץ לאולם יחד עם אבא שלי בלחץ נוראי. הגעתי לאודישנים עם ציפיות לעבור, ומאוד חששתי להתאכזב.
"כשנכנסתי לחדר האודישן, הבוחנים ביקשו ממני לשיר שיר שקט ושיר קצבי, אז שרתי את 'אורי' בתור שיר שקט ואת 'הרקדן האוטומטי' הקצבי".
אחרי שהתבשרה שעברה לשלב הבא - אודישן מול שופטי התוכנית, החלו לצוץ אצל בוקריס חששות חדשים: "צפיתי בשלבי האודישנים בעונות הקודמות, ואיך השופטים צוחקים על חלק מהמתמודדים, וקיוויתי מאוד שלי זה לא יקרה".
זה אכן לא קרה לה, והיא סללה לעצמה דרך בטוחה לנבחרת, אבל בוקריס למדה על בשרה שכל ההתחלות קשות: "כשנודע לי על התאריך להתכנסות המתמודדים במחנה האימונים באשקלון, התאכזבתי לגלות שהתאריכים נופלים דווקא על הזמן שהייתי אמורה להיות אצל אחותי במיאמי. לא רציתי לוותר על הביקור, כי עברה אז חצי שנה מאז שפגשתי אותה.
"החלטתי לטוס בכל זאת, וחזרתי לארץ לבדי, כששאר המשפחה נשארה שם. כך מצאתי את עצמי לבד בארץ, וישנתי אצל דודה שלי לזמן מה. אחרי שהגעתי סוף סוף לאשקלון אמרתי לעצמי, שבגלל המאמץ שהשקעתי כדי להגיע לכאן אני חייבת להיכנס לנבחרת כדי להרגיש שזה היה שווה את זה".
ואכן כך היה. בימים אלה בוקריס שוקדת במרץ לקראת מבחני הבגרות, ובקרוב אנו צפויים לראות אותה שרה על מדים באחת הלהקות הצבאיות.