האם השריפה בסניף איקאה בנתניה עלולה לחזור בראשל"צ?
בעקבות השריפה הגדולה בסניף איקאה בנתניה, יצאנו לשלושה מקומות מרכזיים בראשון לציון – סניף איקאה המקומי, בית משפט השלום בעיר ובניין העירייה. בדקנו אם המקומות הללו מוכנים לשריפה, מה חושב על כך סגן מפקד כבאות ראשי וקיבלנו הנחיות שעשויות להציל חיי אדם
סניף איקאה בראשון לציון צילום: טל טננבוים
למרות שמידי יום פורצות עשרות שריפות ברחבי הארץ, המודעות של הישראלי הממוצע לנושא לוקה בחסר. כמה אנשים מחזיקים מטף לכיבוי שריפות בביתם? כמה אנשים יודעים איך לתפעל אותו אם ייתקלו בשריפה במקום ציבורי? כמה ישפכו מים על שריפה שפרצה משמן רותח, ורק יגרמו ללהבות להתעצם? מי באמת יודע מה לעשות אם, חלילה, נתקלתם באדם בוער?
החלטנו לבדוק את הנושא בשני מישורים. ראשית, יצאנו לשלושה מקומות מרכזיים בראשון לציון – סניף איקאה המקומי, בית משפט השלום בעיר ובניין העירייה. בדקנו האם מקומות אלו מוכנים להתלקחות שריפה כמו שהתרחשה בסניף נתניה של רשת איקאה. כמה יציאות חירום ישנן? האם ניתן לראות אותן מכל מקום? כמה הן רחוקות מנקודות שונות בחנות?
במישור השני, שוחחנו עם מפקדת כבאות ישראל וזו של אזור השפלה על כל נושא בטיחות האש. ניסינו לברר מדוע פורצות לאחרונה שרפות רבות כל כך ולמה מערכות הכיבוי לא מצליחות להתמודד איתן. קיבלנו עצות והנחיות שעשויות להציל חיים ברגעי שריפה.
יציאת חרום
את מסלול הבדיקה התחלנו בסניף איקאה שבפאתי ראשון לציון. מבעוד מועד נאמר לנו על ידי דובר נציבות הכבאות בישראל, יורם לוי, כי רק לפני פחות משבועיים נערכה במקום ביקורת והדרכה. כך הגענו בציפיות גבוהות אל החנות.
אחת מיציאות החרום באיקאה צילום: טל טננבוים
מספר יציאות החירום גבוה במיוחד. היציאות רחבות כדי שמספר רב של אנשים יוכלו לצאת בו זמנית. בסמוך לכל יציאה נמצא ארון כיבוי אש, מאובטח באזיקון, ובתוכו מטף, צינור, גלגלון, מזנק ועוד.
גם מספר גלאי העשן וה"ספרינטרים" (מתזי המים) כמעט אין סופי. ממש בכל כמה מטרים הם נמצאים שם בתקרה. אפילו בשירותים ספרנו שלושה ספרינטרים וגלאי
עשן.
נקודת התורפה של איקאה בראשון לציון מצויה בעיצוב אולמות הסניף. מדובר במסדרונות צרים למדי אותם מוביל החץ המפורסם על רצפת האולם. בצידי ה"שביל" נמצאת הסחורה המוצגת. בגלל צרותו של השביל, עלולה להיות צפיפות רבה בזמן בריחה מאש.
בנוסף, בנקודה מסוימת על מדרגות העץ שבין קומת האוכל לקומה התחתונה (בסמוך לחדר התצוגה של המוצרים עד תשעה שקלים), לא ניתן לראות את יציאות החירום, שנמצאת האחת למעלה והשנייה, קצת רחוק, בקומה התחתונה. בכל מקרה, בשום שלב לא ספרנו יותר משלושים צעדים עד לפתח יציאת החירום הקרובה.
שוחחנו עם קצין המבצעים ודובר איגוד הכבאות של ראשון לציון, איציק לוי, האחראי, בין השאר, על בדיקות והדרכות באזור.
מה אתה יכול לספר לנו על מצב בטיחות האש בסניף "איקאה" בראשון?
"מדובר באחד המקומות המוקפדים ביותר בנושא זה. קצין הביטחון של הסניף עושה את עבודתו בצורה מצוינת. מערכת אבטחת האש כוללת, כפי שראיתם, עשרות יציאות חירום, מערכות כיבוי, שלטי הכוונה ועוד.
"בשטח איסוף המוצרים ישנה 'תקרה פתוחה', המסכלת אפשרות שריפה באזורים הגבוהים הקיימים שם. בנוסף, קיים וילון מיוחד הנסגר בעת שריפה ומונע מעבר אש מצד אחד של האולם לצד השני".
מה לגבי מצלמות האבטחה?
"במקום פועלות עשרות מצלמות המחוברות למוקד מרכזי ואשר מתריעות על אירועים חריגים. למשל, עניין ה'דלת המוטרדת'. כאשר אדם נשען על ידית דלת החירום או מצמיד עגלה אליה, המערכת תזהה את החריגה ותתריע על כך לאנשי הבקרה".
מה המצב מבחינת הכשרת העובדים?
"באיקאה מקפידים להתנהל לפי החוק, המחייב הדרכה שנתית לכלל העובדים. את ההדרכה האחרונה עשינו ב-28 בינואר ואת הקודמת במרץ 2010. הן כללו הדרכה תיאורטית ומעשית. העובדים שם יודעים איך להתמודד עם מצבי שריפה".
מה לגבי האזיקון שנועל את ארונות הכיבוי? הוא לא עלול לעכב את פתיחת הארון בחירום?
"ממש לא. פתיחה רגילה של התופסן קורעת את האזיקון ללא הפעלת כוח. האזיקונים הוצבו מחשש שילדים ישחקו עם התופסן, והיד שלהם עלולה להיתפס בחוזקה".
שכח לסגור הדלת
המשכנו לבית העירייה במרכז העיר. גם שם, בין עשרות המשרדים בהם מבקרים מידי יום מאות מתושבי העיר, מצאנו היערכות מכובדת למקרה של שריפה.
סניף איקאה בנתניה עולה באש צילום: חן גלילי
העניין היחיד שצרם לנו במהלך הביקור היה אי ההקפדה על סגירת דלתות האש. בשני מקרים שונים, האחד בקומה השלישית והשני בקומה מעל, הושארו דלתות אלו פתוחות. אמנם מדובר היה בשעה בה לא נכחו בבניין יותר מאנשים בודדים, אך עדיין, עובדי העירייה חייבים לזכור כי הדלתות האלו מצילות חיים, ולהקפיד לסגור אותן באופן קבוע.
המשכנו מערבה לרחוב ישראל גלילי, שם נכנסנו לבית משפט השלום. בכל האמור לנעשה במסדרונות בין המשפט - אין תלונות. מדובר במסדרונות צרים וארוכים, במהלכם בכל כמה מטרים ישנה יציאה למדרגות המופרדת בדלת אש. שלטי ההכוונה גדולים וברורים, גלאים ומתזים בשפע וארונות הכיבוי בקצוות המסדרונות בולטים לעין ומלאים "כל טוב".
עקב האכילס של הבניין נמצא, באופן טבעי, באולמות המשפט עצמם. הכניסה לאולמות צרה למדי. שני אנשים ממוצעים יכולים אך בקושי לעבור זה לצד זה דרך הדלת. ישנן שתי כניסות נוספות, של הנאשם ושל השופט, אך הן לא רלוונטיות לקהל באולם.
כאשר ביקרנו במקום נערך באולם 35 שבקומה השלישית דיון בהארכת מעצרו של ראש עיריית פתח תקווה, איציק אוחיון. היו שם בסך הכל 20 עיתונאים. תוסיפו שוטרים ומאבטחים, קיבלתם 30 אנשים. אם הייתה פורצת חלילה שריפה באולם, היה לוקח לפחות שתי דקות ארוכות עד לצאתו של אחרון האורחים.
באולם עצמו אין ציוד לכיבוי שריפות. בתקרה מספר לא גבוה של גלאי עשן ומתיזי מים.
תחזוקה לקויה
חיים תמם, סגן מפקד כבאות ראשי, כיצד מתחיל הקשר בין עסק חדש לשירותי הכבאות?
"התהליך מתחיל בהיתר בנייה. אל רשות הכבאות מגיעות תוכניות הבנייה והם קובעים דרישות שונות, בהתאם לחוקים ותקנות ארציות. צריך לעשות את ההפרדה בין מבנה הבניין, שבהקשר זה הכוונה למוכנות המבנה לבריחה המונית, ואת חוק שירותי הכבאות, המתייחס לציוד הכיבוי הנמצא בו".
חיים תמם צילום: טל טננבוים
"ישנם כאלה וישנם כאלה. למשל, מבחינת יציאות החירום, התקן ברור ונוקשה. החישוב תמיד נעשה לפי כמות האנשים היכולה להימצא בכל רגע נתון, שהיא, כמובן, מחושבת לפי גודל המקום במטר מרובע. אם מדובר במבנה בן חדר אחד, על כל 50 איש חייבת להיות יציאת חירום אחת.
"נניח שהקיבולת היא של 51 איש - חייבים כבר שתי יציאות. אם זה מבנה רב קומות כמו איקאה, התקן מחייב יציאה על כל 30 אנשים. קיימים תקנים נוספים בפרמטרים כמו רוחב הפתחים, גודל שילוט וכדומה".
ומה לגבי חוק שירותי הכבאות?
"במקרה הזה, ההגדרה היא כמות לפי שטח. למשל, על כל 50 מטר מרובע צריכים להיות שני מטפים ידניים, ארבעה אוטומטיים המופעלים בטמפרטורה מסוימת, צינור מים אחד וכדומה.
"בימים אלה אנו משלימים תקנון נוסף שנקרא פרק ד', ובו השלמת תקנים וקריטריונים גם למערכות הכיבוי הכבדות היותר, שכיום מצויות יותר על פי שיקול דעתו של עורך הביקורת".
מהן אותן מערכות כיבוי "כבדות"?
"גילוי אש, כיבוי אש, שחרור עשן ולחץ. שלושת המערכות האלו הן מערכות מצילות חיים".
תסביר בבקשה.
"מערכת גילוי אש כוללת את גלאיי העשן, אשר מתריעים במקרה של עליית טמפרטורה. גם פריקת המטפים האוטומטית במערכת כיבוי האש פועלת על עיקרון זה. מערכת שחרור העשן והלחץ קיימת בחדרי המדרגות, ולמעשה הופכת אותם לתא לחץ בו קיימת זרימה של אוויר נקי מבחוץ. זה משהו שעבד מצוין אפילו באסון התאומים, ואיפשר לעשרות אנשים להגיע לחדר המדרגות ולרדת למטה בבטחה בלי לשאוף עשן.
"המערכות קיימות בעזריאלי, במגדלי אביב ובבניינים רבי קומות נוספים. לפני הכנסת המערכת הזו לפעולה, כאשר הייתה שריפה בקומות התחתונות של חדר המדרגות, לא ניתן היה לרדת מלמעלה, וכל מי שהיה שם לא היה יכול לצאת. המערכת פותרת את הבעיה".
מה אומר השינוי בפועל?
"למעשה ביטלנו כמעט לגמרי את שיקול הדעת, למעט מקרה בו יוצאת הוראה של המפקח. במקרה כזה, היא זאת הקובעת".
איקאה: החקירה בעיצומה
מה לגבי תחזוקת המערכות?
"זו, לצערי, אחת הבעיות הכי קשות בנושא. בשנת 2009 נכנסו תקנות חדשות. מדובר ב-250 עמודים המכילים אלפי תקנות ובהן הגדרת הדרישות ממפעילי הבניינים. התקנות הקודמות, שנכתבו בשנות ה-60, היו פחות מקצועיות.
שריפה במגדל שלום בתל אביב צילום: אמיר מאירי
"מדובר בנושא חשוב מאוד. לצערי האירועים בזמן האחרון מוכיחים זאת. גם בכלבו שלום, גם במסעדת 'גחלים', וייתכן שגם באיקאה, אם כי זה עדיין בבדיקה"
אין בדיקות תקופתיות לתחזוקה?
"קיימות בדיקות, אך מדובר בעניין פרוץ למדי. כתבתי למשרד הפנים מכתב בו ביקשתי לחקות את הקיים בתחום המעליות, שם בכל חצי שנה מחויבים לעבור בדיקה, ויש על כך פיקוח הדוק".
מה לדעתך קרה באיקאה בשבוע שעבר?
"אני עדיין לא יכול לדעת בוודאות. עם זאת, צריך לבדוק מדוע הייתה שם קריסה של מערכות. היו שם כל המערכות המשוכללות – מטפים, נתזים, גלאים, ועדיין השריפה לא כובתה. צריך לבדוק למה הן לא הועילו במקרה הזה. במרבית המקרים הדומים בעבר, הוכח כי המערכות לא פעלו היטב בגלל תחזוקה לקויה".
מאיקאה נמסר בעניין זה: "חקירת השריפה נמצאת כרגע בעיצומה. אין טעם להיכנס לספקולציות והשערות. נשמח להגיב עם סיום החקירה".
מהנהלת בתי המשפט נמסר, כי "יש הקפדה מוחלטת על בדיקות תקינות כל המערכות בכל תקופה מסוימת על ידי חברה פרטית שמוסמכת לכך מטעם שירותי הכיבוי".
מה העצות שלך לאדם שנקלע לשריפה בזמן שהוא נמצא במרכז קניות סגור כמו "איקאה"?
"העניין מאוד פשוט. הסכנה במקום סגור הינה גדולה ומיידית. שילוב של חומרים דליקים שנמצאים במקומות כאלו בדרך כלל כמו עץ וקרטונים, לצד היעדר פתחי האוויר החיצוניים, יוצרים כמויות עשן ופיח גדולות, שמשאיפתם לריאות אנשים נהרגים.
"אם אדם זיהה שריפה בשלבים הראשונים שלה, עליו לפעול לכבותה באמצעות אמצעי הכיבוי, כמו מים, רק לא כשהשריפה נבעה מבעיה חשמלית או מהתלקחות שמן. אם השריפה גדולה, יש לפנות את המקום במהירות לכיוון הפתח הקרוב תוך כיסוי הפה והאף, וירידה למצב כפיפה עד כמה שניתן".
מסר לסיום?
"יש עניין מאוד חשוב, שלא תמיד מופנם בקרב הציבור בישראל. עניין הסימנים המקדימים. הייתה שריפה לא מזמן שבחקירה שערכנו, היו אנשים בקרבת מקום כמה שעות קודם לכן שאמרו לנו 'הרחנו משהו מוזר'. הם לא דיווחו לאף אחד, והתברר ששקע התחמם ובסוף הייתה שריפה גדולה. אם יש איזה שהוא סימן כמו ריח מוזר, עשן, ניצוץ, אל תהססו, הזעיקו את כוחות הכיבוי למקום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם