מותה של אגדה: לאה איש כסית הלכה לעולמה בגיל 101
הבישולים האירופאיים, ימי "כסית" העליזים, היופי והטרגדיות האישיות. פרידה מלאה איש כסית, אשתו של חצקל ושותפתו להקמת בית הקפה, שהלכה לעולמה השבוע בגיל 101
במלים אלה נפרד אריאל גולומב מסבתו, לאה איש כסית, שנפטרה ביום רביעי השבוע בגיל 101 והובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול.
לאה איש כסית בבית הקפה בשנת 1978 צילום: עופר קרני
איש כסית, אשתו של חצקל, הייתה שותפתו להקמת בית הקפה המיתולוגי "כסית" בדיזנגוף 117 ב-1944, והטבחית הראשית של בית הקפה במשך שנים.
איש כסית נולדה בהונגריה והגיעה לתל אביב באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת. מנישואיה הראשונים נולדה בתה הבכורה טובה ומאוחר יותר נישאה ליחזקאל (חצקל) ויינשטיין. לאחר הקמת "כסית" שינו השניים את שם משפחתם ל"איש כסית". לשניים נולדו שני ילדים, צביה ומשה, ששיחק בסרטים ישראליים רבים.
"עם המוצא ההונגרי שלה היא שלטה ברזי המטבח המזרח-אירופי, ובכל יום שישי, כשכל הפרלמנט של הבוהמה היה מגיע, אלתרמן ושלונסקי ואחרים היו ממש רבים על הגפילטע פיש והקורקבנים של לאה, ומשה דיין היה מגיע בשישי בערב במיוחד בשביל לטעום מהמרק שלה", משחזר גולומב.
"היא הייתה גם אישה יפת תואר. בשנות ה-30 היא זכתה בתחרות מלכת היופי של תל אביב, שנקראה אז מלכת אסתר. כל שנה במשך שנים סבא היה לוקח אותה לחופשה במרחצאות הבריאות בקרלסבד (בצ'כיה, ח"מ, ע"ל), והיא הייתה חוזרת בכל פעם יפה שבעתיים.
"היא לא הייתה אדם זוהר או מתבלט, לא מרכזית כמו סבא חצקל או הדוד מוישל'ה, אבל ידעה איך לרכוש את אהבתם של אנשים. היא בישלה טוב, הייתה צמחונית במשך שנים רבות, שחתה יום-יום בחוף גורדון, רקדה ריקודי עם. אישה אצילית וחכמה".
"היא הייתה אוטוריטה, עמוד התווך השקט של 'כסית'", אמר העיתונאי אורי אבנרי, אחד מיושבי בית הקפה. "היא סימלה לנו תקופה שלמה, חיים שלמים, לא רק ב'כסית'. היא הייתה עדה לרגעים הכי גדולים של החיים". "היא הייתה גברת אמיתית, גברת הונגריה יפהפייה", מוסיפה רחל, רעייתו של אבנרי. "אישה נהדרת, טובה, חמה".
ימים קשים
אלא שהשנים החולפות זימנו לאיש כסית ימים קשים. בשנת 1979 נפטר חצקל, ומותו גרר מאבקי ירושה בתוך המשפחה, שהתנהלו בבתי המשפט במשך כמה שנים. עם הזמן שכלה איש כסית גם את שלושת ילדיה - טובה, צביה ומוישל'ה - אך המשיכה לנהל את בית הקפה. "אני ממשיכה, אלה החיים", אמרה אז. "אני מתאבלת בדרכי, אבל רוקדת את הריקוד של החיים".
לאט-לאט העבירה סמכויות לחתנה זאב ליטמן. ב-2001 הפסידו השניים בתביעה משפטית שהגיש בעל המבנה בו פעל בית הקפה, ונאלצו לפנותו, ובכך בא סוף לימי "כסית".
"הסגירה של 'כסית' הייתה קשה לכולנו, וכמובן שגם לה", נזכר גולומב. "זה היה דבר לא קל. למעשה
ביקשו ממני אם אהיה מוכן לקחת את הפרויקט על שכמי, אבל חשתי שזו ספינה טובעת. כל הרחוב כבר השתנה. אני זוכר את עץ הפיקוס שהיה מול 'כסית', עץ ענקי ואדיר. ממש לפני הסגירה כרתו אותו, ואני חושב שזה היה סמל לסופה של תקופה".
את שנותיה האחרונות העבירה איש כסית בבית האבות גבעת השלושה בפתח תקווה, ולפני כחצי שנה החל מצבה הבריאותי להידרדר. "גם בעשור האחרון היינו בקשר, הייתי יכול לצחוק אתה ולדבר על הכול", מספר גולומב. "היא הייתה המרכז החם של המשפחה, עם סיפורים מהונגריה ומכאן, והיא נשארה חזקה למרות כל המשברים של המשפחה. היא בטח הסתירה אותם איפשהו עמוק בלב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם