ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

"לא רוצה להיות כוכב, אלא אמן": המוזיקאי יהודה מסס מוכן לפרוץ

הוא נחשב אמן מוערך בקרב מוסיקאין ישראלים. אהוד מנור עשה איתו אלבום, גם עמיר בניון. שלמה ארצי חידש שיר שלו, ושירים שכתב והלחין עשו חיל אצל שירי מימון ושלומי שבת. אולי הפרויקט האינסטרומנטאלי החדש ייקח את יהודה מסס מחולון לקדמת הבמה. ובהחלט מגיע לו

בעולם בו תוכניות הריאליטי השתלטו על הטלוויזיה ויוצרים כוכבי בזק, גם בתחום המוסיקלי, מרתק לפגוש את אלה שעובדים בדרך הישנה, צומחים אט-אט מלמטה. למשל הזמר, הכותב והמלחין יהודה מסס, בן 47, תושב חולון.

מסס מוכר ומוערך היטב בתעשיית המוסיקה הישראלית כבר 25 שנים, אבל עדיין לא הצליח לפרוץ לתודעת הציבור.

אז נכון שהוא עבד עם האמנים הכי גדולים – לשלמה ארצי, למשל, כתב את מילות השיר המצליח "עלש", ונכון שהוציא דיסק משותף עם אהוד מנור המנוח, ונכון שהוציא דיסק משותף עם עמיר בניון, ונכון שכתב והלחין שירים לשירי מימון ("לקולך"), ונכון שכתב והלחים שירים לשלומי שבת ("התאהבתי"), ונכון ששר דואט עם מאיה אברהם שכתב ארקדי דוכין ("חכי לי אהובה"), אבל שמו עדיין אנונימי יחסית.

מי יודע, אולי אלבום חדש עליו הוא עובד בימים אלה - פרויקט אינסטרומנטאלי מאתגר הנקרא "בראשית", ייקח אותו סוף-סוף אל קדמת הבמה.
 

אין כלי נגינה שמסס לא מכיר. בסיור מהיר באולפן שלו הוא מראה לי אוסף מרשים של כלי נגינה, בחדר אחד יש לו עשרות גיטרות ("כל גיטרה מפיקה צליל אחר") ובחדר אחר נגלית לעיניי כמות מכובדת של כלי הקשה שבכלל לא ידעתי שקיימים.

אפילו יש לך קסטנייטות? אני שואלת בצחוק. "ברור!", הוא עונה לי בשיא הרצינות, "יש

לי קסטנייטות מצריות, ספרדיות, מרוקאיות ואפילו אני הכנתי קסטנייטה בעצמי".

הוא מראה לי חתיכת עץ אליה חיבר קסטנייטה מפלסטיק. "זה היה משחק של הילדים שלי, אבל הוא מפיק צליל נהדר עם העץ". כדי להמחיש את כוונתו הוא מנגן על הקסטנייטה, ולמרבה ההפתעה הצלילים אותם מפיק צעצוע הפלסטיק לא רעים בכלל.

בשביל מה צריך כל כך הרבה כלי נגינה?
"כדי להביא צבעים. נגיד צייר רוצה לצייר ציור, אך הוא לא יודע איזה אז הוא צריך הרבה צבעים. אם הוא יידע מה הוא רוצה לצייר הוא יידע איזה צבעים הוא צריך. אותו דבר לגבי שירים. ואפילו עדיין אין לי הכל. כבר שנים שאני אוסף כלי נגינה. ולמקרה שתהית אני משתמש בכולם".
 באמת תהיתי. איך אתה למעשה יוצר שיר? נותנים לך את המילים ואז אתה מלחין מוסיקה?
"אני גם כותב מילים. לפעמים אני מקבל מילים של אחרים, אם הן נראות לי, ולפעמים אני יוצר את הלחן לפני המילים ולהיפך. אין פה חוק. זה הולך לפי השראה. לפעמים אני במיטה או בנהיגה ופתאום באה לי שורה יפה אז אני אקליט אותה לפלאפון או אכתוב אותה, או שלפעמים אני מזמזם מנגינה ואז אני כותב אותה וזה פשוט זורם".

אתה נמצא בתחום הרבה זמן, איך עדיין לא פרצת?
"אני באמת לא יודע", הוא עונה בחיוך, "אני גם לא מתעסק בזה כל כך. אני עושה מוסיקה. אם אני אתמקד בשאלה מדוע לא פרצתי, אני אפגע ביצירות שלי ואני רוצה להיות נאמן למה שאני עושה.

"אם התפרסמות הייתה חשובה לי, הייתי מתחיל לחשוב האם המוסיקה שלי מתאימה לקהל הרחב, ואם לא אז אולי כדאי לשנות אותה. ואני לא רוצה לשנות כלום".

אבל מודעות ציבורית תאפשר לך ליצור עוד מוסיקה, זה ידרבן אותך.
"יש בזה משהו, אבל עדיין יש לי גרופי משלי, למרות שהתקשורת לא מכירה אותי. אני כן תופס תאוצה, אבל אני עושה דרך יותר ארוכה וקשה. דברים טובים ואמיתיים מגיעים בקושי".

אתה עדיין מנסה לפרוץ ועם זאת אתה מאוד שונה מבוגרי כוכב נולד.
"ותודה לאל שאני שונה מאלה של כוכב נולד. עלייך להבין שאני לא רוצה להיות כוכב, אני רוצה להיות אומן שמקשיבים לו כשהוא מדבר. כוכב נולד גם מציעה לאמנים דרך כזו, אך אני אישית לא הייתי בוחר בה".
 

למה לא?
"אני מאמין בדרך הקשה והארוכה, כי היא משרישה שורשים. כוכב נולד יכולה להצליח לתקופה ואז להיעלם. אני מכיר הרבה חבר'ה צעירים ומוכשרים שהתוכנית עשתה להם לא טוב לנפש. הייתה תקופה שכולם הסתכלו והעריצו אותם וביקשו מהם חתימות, ואחר כך הם פשוט נמוגו, ואני מתאר לעצמי שזה לא היה להם קל. החוכמה היא להגיע לשם בקושי ולהישאר".

לדעתך כוכב נולד היא תוכנית טובה?
"לא צריך להשתמש במושגים של שלילי או חיובי אלא יותר בפרופורציות של הדברים. לדעתי התוכנית מקבלת פלטפורמה גדולה מדי. יש מקום להכל, אך המינון הוא החשוב. בסופו של דבר התוכנית היא סוג של בידור, ואנחנו צריכים בידור, אך אסור שהכל יהיה סביב הבידור".

ההפקה של כוכב נולד מגבילה את גילאי המשתתפים. זה לא מפריע לך שאנשים שעברו גיל מסוים לא משתתפים בתוכנית?
"מעולם לא הפקתי תוכניות כאלה, ואני מניח שלהפקה יש כל מיני שיקולים שלא קשורים למוסיקה אלא לרייטינג. יש קצת ציניות בכל הדבר הזה, אך מי שמסכים עם זה שרק יהיה לו טוב".

למרות הביקורת יצא לך לעבוד עם יוצאי כוכב נולד.
"כן, כתבתי שיר לשירי מימון באלבום הראשון שלה. היא לדעתי היחידה שלקחה את זה למקום טוב. אה, וגם הראל סקעת. יש פה כמה הצלחות יפהפיות לעומת מלא חבר'ה צעירים שקצת קיבלו במה והיום הם מתוסכלים וקשה להם לשמור על מה שהשיגו בתעשייה, שהיא מאוד אכזרית.

"לכן אני חושב שאם הם היו בוחרים בדרך אחרת ובונים את עצמם יותר לאט ובצורה יותר נכונה, אז הם היו נותרים בתודעה יותר זמן. הרי מי שמגיע לתוכנית בטח יש לו מה להציע".

טוב, הצעירים תמיד ממהרים.
"נכון, בתקופה שלי מי חשב בכלל על כוכב נולד? בקושי היה לנו הערוץ הראשון. את הכוכב הנולד שלי אני עשיתי במסעדה מול עשרה אנשים".

מתי?
"הו, הו, חכי שנייה, אני צריך לחשב את השנים", צוחק מסס בעודו מנסה להיזכר בהופעת הבכורה שלו, "הופעתי לראשונה לפני 25 שנה. אני שר כבר מגיל עשר".

מסס נולד וגדל בנתיבות למשפחה מרובת ילדים. בילדותו הוא נחשף בעיקר למוסיקה אנדלוסית מרוקאית, וכשבגר הופיע בפאבים ומועדונים.
 

הוא היה חבר בהרכבים מוסיקליים שונים (בין היתר עם שמואל אלבז, כיום מנצח התזמורת האנדלוסית, ועם שמעון בוסקילה), ואחרי ששירו "עלש" זכה לביצוע מחודש ומצליח של שלמה ארצי, עזב מסס את הדרום ועבר למרכז הארץ, קרוב יותר ל"תעשייה".

מאז הפך מסס לכותב ומלחין ומפיק מבוקש. רשימת האמנים שעבדו עמו ארוכה מאוד וכוללת אמנים צעירים כמו דנה לפידות ושירי מימון וגם ותיקים יותר כמו שלומי שבת ועמיר בניון.

"צריך לעבוד מאוד קשה כדי שיקרה משהו", הוא מספר, "יש כאלה שאומרים שצריך גם מרפקים. יש הרבה שמנסים להצליח, אך נופלים מאוד מהר. גם אלה שמצליחים עדיין קשה להם, כי הם צריכים לשמור על זה. אין אדם אחד שקם בבוקר והולך לו לתמיד, את ההצלחה צריך לתחזק".

בגלל שארצנו קטנה, התעשייה נהיית יותר קשה?
"את שואלת אותי על הכל חוץ ממוסיקה, על דברים שאני לא מתעסק בהם כי הם סתם קשים. אני לא מנסה להסביר האם יותר קשה כי התעשייה יותר קטנה, אני בסך הכל מנסה לעשות מוסיקה".

אבל אתה רוצה לפרוץ, לא? אם תצליח תהיה חייב להתעסק עם זה.
"לא, אם אפרוץ אני אצטרך לתחזק את זה. אני לא מחפש נוסחה לפרוץ, אני כל הזמן עושה אותו הדבר. מוסיקה. אני לא יורה לאיזו מטרה ואחר כך בודק כמה הייתי קרוב לעיגול ואז מכוון עוד פעם, אני עושה מה שאני אוהב לעשות. אולי לפעמים זה עושה את זה קשה יותר.

"אני לא כמו אמנים אחרים שרואים שלא הולך להם עם אלבום מסוים אז הם ייצרו אלבום אחר לגמרי ויראו אם הוא יתפוס".

את ערוץ 24 אתה מכיר?
"אני לא רואה את הערוץ הזה, אך ממה שאני שומע מדובר בערוץ מסחרי כמו כל ערוץ אחר. השיקולים שלהם לבחירת התכנים הם נטו מסחריים".
 

לדעתך ערוץ 24 משקף את מצב המוסיקה בארץ?
"ממש לא. הוא לא נותן שיקוף לכל מה שקורה במוסיקה הישראלית עקב טעמי מסחר. גם אין בעיה לערוץ להצהיר זאת, זה לא סוד. כולם יודעים זאת. הוא מקום שמשרת לרוב את המוסיקה המסחרית, יש בו פרסומות, שפע של תוכניות אירוח. וזה בסדר, כי הערוץ צריך להרוויח כסף אחרת לא יתקיים".

אם הייתה לך האופציה כיצד היית מציע לערוץ להשתנות?
"קטונתי, אני לא מבין בדברים האלה. אבל אני חושב שצריך לשדר מהכל, אך אני לא יודע מה זה אומר בסוף החודש כשעושים את החשבונות. צריך קצת יותר הסתכלות על אנשי תעשייה אמיתיים, וצריך לחשוב מה יקרה במדינה שלנו בעוד 20 שנה, למשל, אם נמשיך כל היום למכור פלאפל ופופקורן".

למה הכוונה?
"כרגע מראים בערוץ סוג מסוים של מוסיקה, וזה מה שיישאר לדורי דורות, כי מי יודע איך זה ישפיע על יוצרי המוסיקה? לאן זה ייקח אותנו? אמנים עלולים להיסחף אחרי הזרם המרכזי, וסוגי המוסיקה האחרים יכולים להיעלם לנו בלי שנשים לב. כיום יש מקום לכל סוגי המוסיקה וכך צריך להיות.

"כשאני הולך לחתונה אני אוהב לרקוד שיר מסוים, אבל לא כל הלילה. המינון חשוב, כמה באמת אנחנו צריכים מז'אנר מסוים בכל יום? עלינו למצוא דרך לגרום לאמנים שונים שיוצרים מוסיקה שלא שייכת לז'אנר המרכזי להמשיך ולהיות רלבנטיים, אחרת הם לא ימשיכו להתקיים.

"לדעתי, הרבה אנשים עלולים לא להצליח להוציא את החומרים אותם הם אוהבים כי יהיה להם מאוד קשה כאשר לא יהיה להם פידבק מהקהל. ובסופו של דבר הם יוותרו על היצירה או יחליפו ז'אנר".

יצא לך בעבר לעשות קליפ?
"יש לי הרבה קליפים וחלקם שודרו בערוץ 24".

כמה זה עולה?
"קליפ סביר עולה היום לפחות אלפיים דולר".

בנוסף לקליפים, מסס יצר שלושה אלבומים ייחודיים לאורך השנים. "מזרב" אלבומו הראשון נכתב כולו על ידי אהוד מנור והושלם רק לאחר מותו. היה זה הפרויקט האחרון עליו עבד מנור, שנפטר לפני שהספיק להשלימו. "אני האחרון שעבד עם אהוד", נזכר מסס בעצב, "הוא נפטר באמצע הפרויקט. אני הלחנתי את הטקסטים שלו".

איך התחלת לעבוד עם אהוד מנור?
"קודם רציתי לומר שהוא אבדה גדולה, לא רק לי אלא לחברה הישראלית, לתעשייה, לתרבות הישראלית. זו חוויה חד פעמית שזכיתי לעבוד עמו.

"אני זוכר עוד כשהייתי סטודנט הוא בא לשיעורים לדבר על השירים שלו, וכבר אז הוא עשה עליי רושם מאוד גדול מעבר למה שהשמיע הרדיו. כשמכירים את האיש אחד על אחד, מזהים את האיכויות הנדירות שהיו בו. ולא רק בכתיבה שלו אלא בו כאדם".

איך הכרתם?
"הוא התקשר אליי יום אחד, הוא הרי עבד ברדיו, והוא שמע דברים שכתבתי לאחרים ועדיין לא היה לי אלבום משלי. הוא אמר לי שהוא עוקב אחרי ואוהב את מה שאני עושה ושישמח לעבוד איתי. הוא אמר שהוא כבר שולח לי טקסטים, ואם הם ייראו לי אז נוכל ליצור אלבום ביחד".

אמרת שאהוד מנור הרשים אותך בגיל צעיר, מה הרגשת כשהוא פנה אליך?
"מאוד התרגשתי, וכמובן ששמחתי ומיד הסכמתי. הוא שלח לי שירים ואני שלחתי לו את הלחנים, ומהר מאוד מצאתי את עצמי עושה עמו פרויקט".

הוא נפטר באמצע הפרויקט, איך זה השפיע על מהלכו?
"הרגשתי שהוא הותיר לי צוואה בלי הוראות. לא שקודם הוא כפה עליי מה לעשות, הוא נתן לי את כל החופש, אך אם הוא היה נותר בחיים, בדרכו המיוחדת הוא היה מבקש משהו מסוים או לשנות את זה. אך ככה זה יצא, והייתי צריך לנחש פחות או יותר את רצונותיו, את חזונו".

אתה חושב שהצלחת?
"אני מאוד מקווה שכן. הנה סוד קטן שלא סיפרתי לאחרים. באזכרה שלו, שנה אחרי מותו, נסעתי עם טייפ ורמקולים לקבר שלו והשמעתי לו את כל השירים, ודיברתי איתו קצת. אמרתי לו שאני מקווה שהוא מרוצה ממה שיצא. אמרתי לו גם עוד כמה דברים אך הם אישיים אליו. זה לא היה קל, אבל הייתי חייב להשמיע לו את השירים".

זו מחווה יפה מצדך.
"מה עוד יכולתי לעשות מעבר לזה? כמובן שהייתי בקשר עם אשתו, הילדים, הזמנתי אותם למופע הבכורה שעשיתי לכבודו. הייתי חייב לכבד את הפרויקט הזה, ואגב באלבום השארתי את הטקסטים כמו שהם בכתב ידו, לא שלחתי אותם לדפוס. צילמתי את כתב ידו והעברתי לגרפיקה".

מלבד עבודתו עם אהוד מנור, הוציא מסס אלבום נוסף בשם "אמת פשוטה" אשר את רובו הוא כתב, ואלבום שלישי "מחשבות" שנעשה בשיתוף פעולה עם עמיר בניון. "אני ועמיר כתבנו ביחד את כל המילים והלחנים, והפקנו אותו יחד עם שמוליק דניאל. כל התקליט הוא דואט".
 

חשבת לשיר עם אמנים נוספים, אולי ככה תתפרסם?
"אני צריך שיהיה לי חיבור עם הבנאדם כדי שאוכל לשיר עמו. עם עמיר, לדוגמא, היה לי חיבור בכל הרמות, הוא אדם מאוד יקר. גם הוא עבר דרך קשה מאוד עד שהגיע לאן שהגיע. התאמנו בכל היבט. אני לא יכול סתם לבוא למישהו ולומר לו 'בוא נעשה דואט כדי להרים את הקריירה', אני לא אוהב את זה".

כתבת לשלמה ארצי, עבדת עם שמעון בוסקילה ועוד הרבה שמות גדולים. אני עדיין לא מבינה איך לא פרצת.
"אני באמת לא יודע, אני גם לא יכול לשאול. מה, אני אבוא למישהו ואשאל אותו אם הוא שמע עליי ואם לא אז למה? אין לי מושג, כי אני מקבל אהבה מהכל. מהקהל, מהתעשייה, אנשים ברחוב מזהים אותי, קונים את האלבומים שלי, אני מקבל פידבקים חיוביים מקולגות, כולם כבר שמעו את השם שלי, אך באמת שאין לי משהו ספציפי להצביע עליו. אם את מחפשת פה מרמור, אז לא תמצאי כי אין".

אתה עובד הרבה מאחורי הקלעים, אולי גם לזה יש משקל?
"אני מודה שאני חלקית מאחורי הקלעים, ושרוב האנשים לא טורחים לקרוא בחוברת מי כתב או הלחין את השיר, אך זה לא קשור כי הוצאתי כבר שלושה אלבומים. יש אמנים שמנסים במשך זמן רב להוציא סינגל ולא הולך להם.

"אני עדיין אדם אופטימי, אני מונע ממקום טוב ואני מאמין שהמוסיקה שלי מגיעה בסופו של דבר. ממאיר אריאל, למשל, החזיקו כאומן גדול, ואני זוכר הופעות שלו שהיינו רק הוא ואני. כך שאני לא מודד את עצמי לפי רמת החשיפה, אני יודע מה אני שווה. לדעתי גם הצלחתי. את החשיפה אני אקבל בסוף, אך אני לא רוצה ברמת כוכבות".

אופנתי להיות היום סלבריטאי.
"אני לא אוהב את כל האירועים האלה שצריך ללכת אליהם ולהצטלם. אני רוצה להיחשף, אך החשיפה לא מרגשת אותי. לכן יצא לי להחליף מספר פעמים את היחצ"נים שלי, כי הם כל הזמן רצו שאלך לכל מיני מקומות.

"זה הגיע לרמה כזו מגוחכת, שפעם מישהי התקשרה אליי שהיא עושה איזו שטות של תוכנית ריאליטי על כל מיני אמנים שמנסים לפרוץ כבר כמה שנים ולא מצליחים. הם רצו שאשתתף בתוכנית. זו פשוט הייתה חוצפה. אותי כבר מכירים ויודעים שאני לא אשתף פעולה עם דבר כזה. זה היה פשוט עלבון". 

כעת מסס עובד גם על הפרויקט האינסטרומנטאלי "בראשית", אלבום המרכז שבעה קטעים אותם הוא הלחין ומתארים את בריאת העולם. "אני עדיין לא כל כך רוצה לדבר על זה. אמנם הפרויקט גמור אך הוא ייצא רק באפריל".

אתה מתבסס באלבום על הבריאה, האם אתה פונה בעצם לקהל דתי?
"הקהל הדתי הוא קהל אחר, אך זה לא קשור. הופתעתי לראות כמה העולם הזה גדול. מוסיקת עולם תופסת נפח מאוד גדול. היא בכלל לא מגיעה אלינו לערוצים המקובלים כמו הרדיו והטלוויזיה. אפילו בחנויות יש לה מדף קטן".

ובחזרה לקהל הדתי.
"אני לא מכוון את המוסיקה הזו לשום קהל, אני עושה מוסיקה כדי שתגיע לכולם. הבריאה היא כללית, היא משהו קיים. מה, היא שייכת רק לדתיים? לא, היא שייכת לכולם.

"האלבום הזה הוא סוג של אינטרפרטציה משלי לבריאה, למרות שלהסביר בריאה זה מאוד שגדול עליי. אני אדם מסורתי, שומר שבת שמתפלל כל יום, אני חי בשלום עם כל היהודים, ויש לי בקהל גם דתיים וגם חילוניים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...