ת"א: מאלף מטעם העירייה סייע לתושב להתגבר על הפחד מכלבים
לאחר אין ספור פניות למוקד העירוני מאיציק ימטוביץ, תושב דרום תל אביב הסובל מחרדה מכלבים, החליטה העירייה לנקוט צעד לא שגרתי: היא שלחה אליו מאלף כלבים שיסייע במיגור הפחד
איציק ימטוביץ' צילום: נאור רהב
כדי לעשות סוף לפניות התכופות, נקטו בעירייה פתרון יצירתי למדי: אל ימטוביץ נשלח אבישי רוזן, מאלף כלבים עם התמחות בכלבי שירות, העובד כמפקח וטרינרי במחלקה הווטרינרית בעיריית תל אביב. בעזרת טיפול צמוד הצליח רוזן למגר את פחדיו של ימטוביץ מכלבים, ולאחרונה אף אימץ ימטוביץ כלב.
"פחדתי לצאת מהבית בגלל הכלבים", מספר ימטוביץ. "הייתי מתנייד בעזרת קביים, וכשכלב משוטט היה עובר הוא היה נובח ומסתובב סביבי, ותמיד חשבתי שהוא רוצה להתנפל עליי. זה גרם לי לקפוא על מקומי. אין לי טראומה, אבל בגלל הנכות וצורת ההליכה שלי אף פעם לא ידעתי מה הכלב רואה.
"זו נכות מלידה, אבל לפני חמש שנים התחלתי ללכת עם קביים והפחד התגבר. מכיוון שאף פעם לא קיבלתי הדרכה זה נמשך שנים. היו מספר מקרים כאלה וכשהתקשרתי למוקד העירוני הם לא ידעו איך לעזור לי. באחת הפעמים, לפני בערך שנתיים, רציתי לצאת מהבית למרכז הקהילתי לאירוע שעשו שם וראיתי כלב גדול מרחוק. זיהיתי שהוא מתקרב אליי וביקשתי מאנשים עזרה, אבל הם לא ידעו איך לעזור. חזרתי בחזרה הביתה והתחלתי לכתוב מכתבים חריפים למחלקה הווטרינרית בעיריית תל אביב".
"לא פוחד יותר מכלבים"
בשלב מסוים החליט הווטרינר העירוני לזמן את ימטוביץ לפגישה, והבטיח לו שיגביר את הפיקוח באזור. בעקבות הקשר שנוצר ביניהם המליץ הווטרינר לימטוביץ להיעזר ברוזן על מנת להתגבר על פחדיו. במסגרת עבודתו מטפל רוזן בין היתר בילדים בעלי בעיות התנהגות, צרכים מיוחדים או סתם כאלו שמפחדים מכלבים.
רוזן גם מרכז את פרויקט המחויבות האישית עם בעלי חיים בבתי ספר, עוסק בחילוץ והצלת בעלי חיים ומרצה על התנהגות כלבים. "מבחינתי הכי חשוב שאנשים לא יוותרו ויתמודדו עם דברים. יש לי ילדים שהיו להם פחדים מכלבים ובזכות עבודה קבוצתית, חשיפה לכלבים והתמודדות הם לא מפחדים יותר מכלבים,? אומר רוזן.
"העירייה לא ידעה מה לעשות, אז הם זרקו לי את
זה", מספר רוזן. "בהתחלה לא הייתי בטוח שאני יכול לפתור את זה כי מדובר בפחד אובססיבי, אבל על סמך הדברים שלמדתי עשיתי לו חוויה מתקנת. יחד עם כלבה ידידותית פירשנו דברים שגרמו לו רתיעה, כמו למה כלב נובח או למה הוא מכשכש בזנב".
רוזן מסביר שהיה ערך מוסף לטיפול משום שימטוביץ מוגבל פיזית. "לפני הכלב הוא היה נעזר בקביים באופן תמידי, ועכשיו הוא כמעט ולא זקוק להם", אומר רוזן.
כאמור, בסוף הטיפול, למרבה ההפתעה, החליט ימטוביץ לאמץ כלב משלו. "בהתחלה לא האמנתי שאני אביא כלב", מספר ימטוביץ, "אבל אחרי שהתגברתי על הפחד אבישי המליץ לי. במשך כשנה עברתי הדרכה על הטיפול בכלב, ואחר כך הביאו לי גור ועברתי הדרכה ביחד אתו".
איך אתה מרגיש כיום ביחס לכלבים?
"קודם כול אני לא מפחד מכלבים. כשאני רואה כלב אני עוצר ונותן לו לעבור. הכלב שלי מאוד תרם לי לביטחון. לחץ הדם שלי ירד, אני מרגיש יותר טוב, מתנייד לפעמים בלי הקביים. המשפחה שלי והרופאה שלי לא האמינו. אני הולך ברחוב בלי פחד, וגם כשהכלב לא אתי הוא תמיד בזיכרון ואז אין פחדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם