ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

קשר משפחתי: חני יזרעאלי מטפלת במשברים של זוגות חד מיניים

ההתפתחות במעמד הקהילה החד-מינית הביאה בשנים האחרונות ליציאתם של הומואים ולסביות רבים מהארון. עכשיו מגיע הטיפול. "ללסביות יש אמוציותת אדירות וציפיות עצומות להתאמה", אומרת חני יזרעאלי-נוי, סטרייטית מהוד השרון המתמחה בייעוץ זוגי לזוגות חד-מיניים

נישואים, יודע כל מי שעבר מתחת לחופה, הם לא פיקניק. לצד האהבה והפוצי-מוצי, בחיי בני זוג יש לא מעט מתחים, כעסים ומריבות.
 
מבט קצר על הסטטיסטיקה של הגירושים מעיד על כך ששמירה על זוגיות בריאה היא מלאכה קשה, לעתים כמעט בלתי אפשרית. לתוך המאבקים הללו נכנסים יועצי הזוגיות למיניהם, המנסים להנמיך את הלהבות הפורצות בלא מעט משפחות.

חני יזרעאלי-נוי מהוד השרון היא אחת מאותם יועצי זוגיות. היא נפגשת עם בני זוג בניסיון להשכין ביניהם שלום בית ולחזק את יחסי האהבה. אך בניגוד לרוב עמיתיה, יזרעאלי-נוי מתמחה בייעוץ לזוגות חד-מיניים, ובעיקר ללסביות.

כמו לכל זוג, גם זוגות חד-מיניים נאלצים להתמודד עם משברים בזוגיות. ומכיוון שמדובר בבני זוג ששניהם בני אותו מין, המשברים האלה שונים מאלה של זוגיות סטרייטים.

"בין לסביות יש אמוציות אדירות, כמו תמיד בין נשים", מסבירה יזרעאלי-נוי על העבודה עם הקהילה ההומו-לסבית. "חוץ מזה, זוגות חד-מיניים נלחמים על הקיום שלהם ועל כך שהחברה תקבל אותם. בזה הם נבדלים מזוגות סטרייטים".

למה את מתכוונת בזה שהומואים נלחמים על קבלתם בחברה? החברה הישראלית התקדמה מאוד ביחסה להומואים ולסביות.
"אם זוג לסביות או הומואים יתנשקו ברחוב, אנשים לא יקבלו את זה בקלות. לחברה יש בעיה לקבל את השונים".

יזרעאלי-נוי (54), סטרייטית נשואה ואם לשלושה, הגיעה לתחום ייעוץ הזוגיות לאחר משבר אישי קשה. אחרי שעברה כמה הפלות בשלב מתקדם של ההיריון, היא החליטה לעזוב את עבודתה כמורה לחינוך גופני והחלה לעבוד כמטפלת ויועצת. "כמורה לחינוך גופני הייתי מאמנת כושר ואחת הנשים הראשונות שהביאו את הספינינג לארץ", היא מספרת. "אבל החיים והנסיבות הביאו אותי לקריירה שנייה".
 

המשבר הקשה שעברה בעקבות ההפלות הביאו אותה לעסוק בתחום התיקשור והטיפול ההוליסטי. "התחלתי ללמוד פסיכותרפיה הוליסטית", היא מספרת. "זו שיטה שהחלה בארצות הברית ונוצרה בשל הצורך לטפל במצוקות של האדם, באישיות שלו ובנשמה שלו. בפסיכותרפיה ההוליסטית משתמשים בכלים טיפוליים אחרים מאלה של הפסיכולוגיה".

זמן מה לאחר שהחלה לעבוד כמטפלת הגיעו אליה המטופלות הלסביות הראשונות. "אני באופיי מטפלת אמפאתית ואני יודעת להזדהות עם מצוקות של אנשים. כאישה אני יודעת להתחבר יותר לנשים מאשר לגברים", היא מספרת. "ומכיוון שיש לי יכולת הבנה גבוהה, נכנסתי לתחום הייעוץ הזוגי".

איך הגעת לטפל בזוגות חד-מיניים?
"יום אחד הייתי בכנס שעסק בנושא חרדה והייתה שם מרצה שדיברה על חרדה בזוגיות. היא סיפרה לי על זוגות של הומואים ולסביות, ואמרה לי שאי אפשר להתעלם מכך יותר. זה התחיל לתקתק לי במוח, וראיתי שאין על כך כמעט חומרים, אז התחלתי להתעניין בנושא. התחלתי לקרוא ספרים ושוחחתי עם חברות לסביות. ואז נשלח אליי הזוג החד-מיני הראשון. כך נכנסתי לתחום".

ומה ההבדל בין זוגות חד-מיניים לזוגות סטרייטים מבחינת הטיפול?
"הם צריכים להתמודד עם סטריאוטיפים שסטרייטים לא צריכים להתמודד איתם. לגבר אין בעיה ללכת מחובק עם אישה ברחוב, ללסביות ולהומואים זה קצת פחות פשוט. הזוגות האלה רוצים להפוך את הזוגיות שלהם לנורמטיבית, ואחת הדרכים שלהם היא להביא ילדים לעולם".

בקרב זוגות סטרייטים, אומרת יזרעאלי-נוי, יש דפוס ברור של יחסים בין בני הזוג שנובע מההבדלים בין המינים. הדפוס הזה, היא מחדדת, מטושטש בקרב זוגות חד-מיניים. "הציפיות בין בני זוג מאותו מין עצומות. יש ציפייה בתת-הכרה ליחסים מושלמים אבל לא תמיד זה כך, לכן רמת האמוציות עצומה.

"מדובר באמוציות ברמה שאין בתוך מערכת יחסים רגילה, וזה השוני הגדול ביותר בין סטרייטים לזוגות חד-מיניים. כשלסביות רבות ביניהן, הן יכולות לפרק את הבית מרוב צעקות. הן רבות ברמה אמוציונלית גבוהה מאוד. במקרה של בגידה אצל לסביות, זה מלחמת עולם. הן נכנסות זו בזו כמו שגבר ואישה לא יעשו בחיים. זה מגיע עד בכי שנמשך ימים שלמים, אפילו אצלי בקליניקה". 

אף גבר לא היה מעז לומר דברים כאלה.
"אבל ככה זה. הנה, הבט למשל בתוכנית 'האח הגדול'. זו תוכנית שמלמדת על מערכות יחסים. יש שם לסבית גאה ומוצקה עם דעות על כל דבר ומולה יש אישה נשית מאוד, עם סיליקון בחזה, חזקה ודעתנית. וכשהן רבות, האש נדלקת בשניות. אז נשים, במריבות הכי גדולות, כמעט הורגות אחת את השנייה".

ומה לגבי הומואים? הדימוי שלהם הוא של מי שנוטים פחות ליצור זוגיות ויותר לחפש פרטנרים מיניים.
"זה לא מדויק. אני מכירה זוגות הומואים שנמצאים בזוגיות כבר 20 שנה. אצל ההומואים יש חלוקת תפקידים מאוד ברורה בזוגיות, מי הגבר ומי האישה. אצל נשים החלוקה פחות ברורה. הן מנסות ליצור מודל כזה, אבל הנושא אצלן פחות ברור.

"חוץ מזה, גברים יודעים להסתדר טוב יותר מנשים, וזה נכון גם לגבי הומואים. בכלל, לנשים קל יותר להביע רגשות ולדבר על הבעיות שלהן. גברים יותר סגורים. בגלל זה אני עובדת בעיקר עם לסביות".

נראה בקרב הומואים שהם פחות מעוניינים במסגרת ויותר בסקס.
"צריך להבדיל בין אנשים בגילאים שונים. הצעירים יכולים להיות משוגעים מבחינת ההתנסויות שלהם. יש לי מטופלת צעירה בשנות העשרים לחייה, שקיבלה את עצמה כלסבית אחרי שנים של מאבקים. עכשיו היא לא רוצה בת זוג, אלא רוצה להתנסות עם כמה שיותר. זה מעין חקירה של הזהות המינית, חקירה מאוד עמוקה. מה שאישה יכולה לעשות לאישה, גבר לא יכול לעשות לאישה".

מעמד הקהילה החד-מינית בישראל עבר התפתחות דרמטית בעשורים האחרונים. עד סוף שנות השמונים של המאה ה-20, סדר הדין הפלילי אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים. עובדה זו השליכה על מעמד הקהילה החד-מינית שנדחקה לשוליים החברתיים ומעטים העזו לצאת מהארון.
 

במהלך שנות התשעים התקבלו שורה של פסקי דין, בראשם בג"ץ אל-על (המוכר יותר כבג"ץ דנילוביץ', על שם הדייל שתבע את חברת התעופה הלאומית על מנת לקבל כרטיסי טיסה עבור בן זוגו, ז"ג) שהשוו בין זכויותיהם של זוגות חד-מיניים לזכויות של זוגות הטרוסקסואליים. פסקי דין נוספים העניקו לבני זוג חד-מיניים - ובעיקר ללסביות - את האפשרות לאמץ זו את ילדיה של זו.

בעקבות ההתפתחות הזאת, החלו להתפתח דגמים שונים של הורות חד-מינית. בין השאר, מדובר בזוגות לסביות המתקשרות בחוזים עם זוגות של גברים הומואים במטרה להביא איתם ילדים משותפים.

אחד הנושאים שעמם מתמודדת יזרעאלי-נוי כמטפלת הוא מקומם של הילדים במשפחות הללו. "צריך להפריד בין ילדים שאחד מהוריהם החליט לצאת מהארון אחרי שנים של נישואים, לבין ילדים שנולדו לתוך מצב שיש להם שני בתים, ולאמא יש בת זוג ולאבא יש בן זוג".

זה לא מבלבל אותם?
"זו עסקה. הם בנו מההתחלה הסכם שבו ברור מתי הילד הולך אליו ומתי אליי. אין כאן מאבק, כי לצורך זה הם התאחדו. גם אין כאן יחסי מין, אלא הפריה מלאכותית. הילדים נולדים לתוך זה. זאת המציאות שלהם".

ואיך הילד מתמודד עם הזוגיות המסובכת הזאת?
"אם הוא נולד לסיפור הזה, אז הוא לא יודע משהו אחר. אבל כשהוא יוצא לבית הספר, הוא מתחיל לחטוף מהסביבה. האמהות הללו משקיעות המון בילדים שלהן. ואם הילד לומד להבין את השוני, הוא יוצא לעולם עם ארגז כלים שבאמצעותו הוא יכול לעמוד מול כל הלחצים האלה".

עד כמה המגמה של הבאת ילדים לעולם נפוצה בקרב זוגות לסביות?
"אני יכולה לספר לך שאני מטפל בבנות זוג, שאחת היא בת 50 והשנייה בת 48. האישה בת ה-48 נכנסה להיריון. היא עברה טיפול פרטי מאוד יקר, כי קופת החולים לא אישרה לה מימון של הטיפול. הן יחד כבר שבע שנים, והיא החליטה ללדת. עבורן לידה זה חזק יותר מהכול".

איך את מסייעת לזוגות חד-מיניים לטפל בילדים שלהם?
"אני לא מטפלת בילדים, כי אני לא פסיכולוגית של ילדים, אבל אני עוזרת לאמהות חד-מיניות להבין את הילדים. והאמהות האלה מעניקות המון אהבה לילדים שלהן. הומואים ולסביות רוצים להיות הורים טובים והם מפתחים את ההורות לרמות גבוהות".

המעמד של זוגות חד-מיניים השתנה מאוד בשנים האחרונות.
"נכון. לפני עשר שנים לא דיברנו על זה בכלל. עכשיו אתה יכול לראות הומואים בתקשורת בכל מקום. תראה את השדרנית גילי שם-טוב, שהופיעה ב'רוקדים עם כוכבים' ובסדרה 'בקרוב אהבה'. ברגע שהתקשורת פותחת את המסך ומקבלת תופעות כאלה, אז מפה תבוא ההשפעה הטובה על כל החברה. גם כתבה שעוסקת בזוגות של לסביות מחזקת אותן, כי אנחנו אומרים: 'יש לכן בעיות כמו לכולנו'".

תל-אביב היא עדיין הבועה של הקהילה ההומו-לסבית?
"לא. מגיעות אליי מטופלות מכל האזור".

באתר האינטרנט שלה כותבת יזרעאלי-נוי: "כיועצת לזוגות חד-מיניים, אני בראש ובראשונה מקבלת בשלמות את הרעיון ששני בני אדם מאותו מין מתחברים יחד לחיים משותפים ופעילים. שנית, גישתי פתוחה וליברלית".

זה לא מרתיע לסביות להיפתח דווקא בפני מטפלת סטרייטית?
"לא. אני יוצרת דיסטנס והן יכולות לספר לי מה שהן רוצות. לסביות קולטות מי לסבית ומי סטרייטית. יש סימנים מוסכמים לכך ולי אין את זה, ומכיוון שאני מנוטרלת לגמרי בנקודה הזאת הן יכולות לבוא לספר לי את הדברים הכי אישיים שלהן ולא ייווצר מתח מיני. כיועצת אני חייבת לקבל ולהכיל את החריגים. אני מקבלת בשלמות שיש בני אדם מאותו מין שמתחברים לחיים משותפים"

יזרעאלי-נוי הקימה בהוד השרון מרכז טיפולי בשם "חנ"י". "זה ראשי התיבות של השם שלי וגם ראשי תיבות של המילים 'חוכמת נשים ייחודית' או 'חוכמת נסתר ייחודית'", היא מסבירה.
 

לצד הטיפול בזוגות חד-מיניים, יזרעאלי-נוי עוסקת בתיקשור, בייעוץ אישי ובתמיכה בנשים שעברו הפלות בשלב מתקדם של ההיריון. "לא מדובר בהפלה מלאכותית, אלא בדבר שנכפה עליהן מפני שהטבע לא רצה בהיריון הזה", היא מבהירה. "הנשים חוות אבל נוראי, טראומה. הן לא בחרו להפיל את העובר והן נקשרו אליו".

מה קורה במקרה שבו אישה נאלצת לבצע הפלה כי העובר פגום?
"אישה נקשרת לעובר מהרגע הראשון. זה בן-אנוש שחי בתוכה, אבל ברגע שנודע לה שהוא לא תקין אז היא מנתקת את הרגשות שלה ממנו".

איזה ייעוץ את מעניקה לאישה כזאת?
"קודם כל תמיכה, שזה אומר לדבר על האובדן ומה שזה עשה לה בחיים. אחרי שאני עוזרת לה לעכל את מה שהיא עברה, אני מתחילה איתה בעבודת נפש כדי שלא ייווצרו אצלה פחדים וכדי שהיא תרצה להביא ילדים לעולם. נשים שעוברות אובדן כזה לא מקבלות שום ייעוץ. הן צריכות תמיכה רגשית מאדם שמבין אותן".

לצערה של יזרעאלי-נוי, יש לה ניסיון מר בנושא ההפלות. "כתוצאה מההפלות שלי עברתי משבר עצום. חוויתי שנה של התנתקות מהעולם והיו לי התקפי חרדה. חייתי על כדורים, ומתוך הטיפולים והעזרה שקיבלתי הבנתי את היעוד שלי כמטפלת. עברתי המון טיפולים כדי להפוך לאדם חזק ומודע לעצמו, אדם שיכול לטפל באנשים אחרים".

אז משהו טוב בכל זאת יצא מהמשבר הזה.
"עוד כילדה קטנה טיפלתי באנשים, ותמיד רציתי לעשות להם טוב".

יזרעאלי-נוי מספרת גם על הטיפול בתקשור - יצירת קשר עם כוחות עליונים שבאמצעותם היא מסייעת למטופליה. "המהות הרוחנית שלי גבוהה מאוד. יש לי יכולת על-חושית. אני רואה את ההילה שלך ורואה דברים אחרים. אני מתקשרת עם נפטרים, ואני יכולה להבין את הנסתר. אני משתמשת בזה לצרכים האישיים שלי".

אנשים די סקפטיים לגבי דברים כאלה. קשה לנו להאמין לדברים שאנחנו לא ממש רואים בעיניים.
"לאנשים הקדושים הייתה יכולת על-חושית. איך, למשל, בנו את הפירמידות? עד היום אנחנו לא יודעים. הייתה כאן תרבות חכמה שאנחנו לא יכולים להבין אותה. אני פיתחתי את החוש השישי שלי והתחלתי לקבל מידע מכל מיני מקומות. פיתחתי את זה לדרגת-על".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...