יונה סופר מאשים: אלי דוקורסקי גמר אותי
יונה סופר, יו"ר ועד העובדים לשעבר בעיריית קרית ביאליק פותח את הפה . על הכוונת: ראש העירייה אלי דוקורסקי, פעם שותף לדרך והיום שנוא נפשו של סופר. סופר: דוקורסקי ניסה לרמוס אותי בכל דרך, הוא מתנהג כמו נסיך סעודי. ויש גם וידו: "חתמתי על הסכם ההבראה, שלא היה בהכרח לטובת העובדים, כי חשבתי שזה יעזור לאלי להיבחר"
משך שנים עמד סופר בראש ועד עובדים חזק ויציב בעיריית קרית ביאליק. הוא נודע כאיש דעה שהוביל מאבקים מתוקשרים רבים לטובת זכויות עובדי העירייה. כמו כן, הוא היה ידוע כתומך נלהב של אלי דוקורסקי, עוד בטרם זה נבחר לראשות העיר.
עד לאחרונה, נחשב סופר לאחד מאנשי סודו הקרובים ביותר של דוקורסקי. לפני שנה, באופן מפתיע, התפטר סופר מתפקידו בעירייה וגזר על עצמו שתיקה. השבוע הוא שובר שתיקה בראיון בלעדי ל"זמן קריות" ופותח פה גדול על דוקורסקי, שלדבריו בגד בו והפר כל הבטחה.
סופר גם מודה, שחתם על הסכם ההבראה לאו דווקא למען העובדים, אלא כדי לעזור לדוקורסקי: "אני מודה שטעיתי בזה", ומגלה את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בלשכת דוקורסקי ומאשים: "בגלל דוקורסקי איבדתי את הקריירה והעבודה שלי בעירייה".
כבר כנער החל יונה סופר לעבוד בעיריית קרית ביאליק. עם השנים, הוא התקדם בסולם הדרגות עד שהגיע לתפקידו האחרון, מנהל מחלקת נוער וספורט בעירייה. סופר היה דמות כריזמטית עם יכולת מנהיגות, שזכה לאהדה מעובדים רבים. אהדה זו הביאה בסופו של דבר לבחירתו ליו"ר ועד העובדים. תפקיד בו כיהן כעשר שנים רצופות.
סופר עמד בראשו של ועד חזק, שיצא תכופות נגד ראש העירייה המכהן באותה עת,
אלא שלפני כשנה האידיליה וירח הדבש בין השניים הסתיימו במפץ גדול: סופר התפטר מתפקידו. נשמעו הרבה ספקולציות לגבי הסיבה האמיתית לעזיבתו, אך סופר עצמו לא הסכים לפרט, עד הראיון שערך השבוע עם "זמן קריות".
יש שטוענים שהסיבה היחידה שעזבת זה בגלל שדאגת לאינטרסים שלך עצמך, ודוקורסקי לא נתן לך תפקיד, כפי שהבטיח לך.
"אני לא דאגתי לאינטרסים האישיים שלי. הבטיחו לי שורה של תפקידים והבטיחו לי רכב, וקיבלתי רכב. אבל עם כל הכבוד לרכב שקיבלתי, לפני כן הייתה לי אחזקת רכב בשווי שימוש של כמעט אותו ערך, כמו הרכב שקיבלתי. אז הוא לא עשה לי טובה. עובדה שעכשיו הוא מחלק רכבים כמו לחמניות".
אז הנה השאלה הגדולה: למה באמת עזבת את העירייה?
"העזיבה שלי התרחשה מאחר ולא קיבלתי את היחס שמגיע לאחד שהיה נאמן לראש העירייה ושכב על הגדר בשבילו. במשך חמש שנים נתתי לו את כל כולי והימרתי על פרנסתי בכך, כי יצאתי נגד ראש עיר מכהן. כמובן, שנלחמתי בו בצורה עניינית בכל מה שקשור בענייני העובדים.
"לא דאגתי לעצמי, אלא רק טובת העובדים עמדה לנגד עייני. ברגע שראיתי שמר דוקורסקי המכובד לא ידע לפרגן ולהעניק את אותו יחס, כמו לפני שנבחר, הרגשתי בודד, כל זאת לאחר שאיבדתי את תפקידי כיו"ר ועד העובדים, וזה רק בגללו".
למה בגללו?
"ברגע שכשהוא, דוקורסקי, נבחר הוא רצה לעשות תוכנית הבראה בעירייה. בשביל זה הוא רצה את ועד העובדים שיתמוך בו וילך איתו יד ביד. אני אמרתי לו שאני מוכן לעזור לו ולעשות הכל על מנת שהעירייה תלך קדימה ושהוא יצליח.
"חשבתי שמי שירוויח מכל זה אלו העובדים וגם תושבי קרית ביאליק. אבל כנראה שדוקורסקי רק השתמש בי והכל היה רק משחק. הוא לא היה ראוי לנאמנות העיוורת שלי אליו. יכולתי להישאר בוועד. אם הייתי נשאר ולא הולך איתו, הייתי עושה לו חיים קשים לטובת העובדים ואני לא פראייר".
כאמור, בתקופת כהונתו של ורטהיים, יצא סופר נגדו פעמים רבות במאבק על זכויות העובדים. הסכסוך בין השניים היה מדווח בכל שבוע בתקשורת, כשהם מטיחים האשמות זה כנגד זה. בתקופה זו כבר החלה ההתקרבות הגדולה בין סופר לדוקורסקי, עד אשר לצופים מהצד היה נראה כאילו כל מלחמותיו של סופר בורטהיים לא נועדו, אלא בכדי לקדם את האינטרסים של דוקורוסקי.
סופר דוחה את הטענות האלו: "זה לא היה כך. אבל כמובן שההתנצחות ביני לורטהיים הייתה נוחה לדוקורסקי. כולם רואים שכשהוא היה חבר מועצה הוא עשה דברים בצורה אחרת ממה שהוא עושה היום כראש העירייה. זה רק מראה שהכל אצלו זה אינטרס.
"לפני שהפך לראש עירייה, הוא התייחס לכל תושב ועובד. בשביל להיבחר הוא היה מוכן לעשות הכל, אחרי שהוא נבחר הוא בקושי אומר שלום לאנשים. הוא יושב בשברולט שלו כמו נסיך סעודי. הוא והאנשים שלו רוצים להראות לכולם את שלטון הפחד, ומי שמעביר עליהם ביקורת הם קוראים לו ועושים לו 'נו, נו, נו', כמו במשטרים אפלים".
אתה לא חושב שבתור יו"ר ועד עובדים היית קצת יותר מידי מעורב פוליטית? לקחת צד?
"אין פה עניין של צד. אני פעלתי לפי איך שאני ראיתי את הדברים, יחד עם חבריי בוועד העובדים. כל מה שעשיתי היה בשיתוף עם הסגן שלי, יוסי ברבי. עשינו דברים טובים ודאגנו לעובדים".
אבל לכל אורך התקופה הזאת תמכת בדוקורסקי?
"אני התחלתי ללכת עם דוקורסקי מהרגע שהוא הפסיד בסיבוב השני לורטהיים, פתחתי לו הרבה דלתות בהרבה מקומות, ועשיתי דברים שאף אחד לא היה עושה אותם. ארגנתי לו מפגשים עם עובדים וסייעות, הבאתי לו תרומות. נתתי לו קרדיט בהרבה דברים, על מנת שהעובדים והתושבים יראו את העשייה שלו בתור חבר מועצה. המטרה הייתה שאלי ירוץ לאחר מכן לבחירות לראשות העירייה.
"היה לי הרבה כח גם אצל העובדים וגם אצל תושבי העיר. פרגנתי לו והיללתי אותו בכל מקום. אנשים הצביעו לו רק בגללי, למרות שהיו כאלה שהעבירו עליו ביקורות. אבל אני תמיד הגנתי עליו ולא נתתי לאף אחד לומר עליו מילה רעה. לעומתי, כשמישהו העביר עליי ביקורת הוא שתק כמו דג ולא ידע להגן עליי".
נלחמת רבות בורטהיים, אתה מתחרט על כך היום?
"אין פה עניין של חרטה. אני בסך הכל עשיתי את העבודה שלי ולאורך כל הדרך אני הושטתי לרפי יד לשלום ואמרתי לו שאפשר לעבוד בשיתוף פעולה. אבל כנראה שהיו אנשים אינטרסנטים, שניסו לפגוע בשיתוף הפעולה בינינו".
אתה לא חושב שהיה לך יד בהפלת ורטהיים מהשלטון?
"אני לא חושב שאני צריך לענות על השאלה הזאת. אני חלק מאותם אנשים שעזרו לאלי לנצח. עשיתי את זה כי האמנתי באיש ובסוף התברר שעשיתי טעות, באמון שהענקתי לו. הוא אדם לא לויאלי שלא שאיכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו, והפוליטיקה בגרוש וחצי שהוא עושה כל היום ".
לדברי סופר הוא האמין בדוקורסקי בצורה עיוורת בעוד זה טמן לו פח, שיחק איתו וניצל אותו. אולם בדברים אלה הבחין, לדבריו, רק כשהיה כבר מאוחר מידיי.
עד לאותו רגע שעזבת, לא הרגשת שהוא משחק בך?
"בהתחלה, כשאלי רק נבחר, האמנתי שהדרך המשותפת שלנו תהיה לאורך זמן ולא האמנתי שהוא יבגוד בי. האסימון ירד לי באותה ישיבת מועצה, כשאחד מחברי המועצה העביר עליי ביקורת, והוא ישב שם בדום שתיקה ולא יצא להגנתי.
"זה הוכיח לי שמדובר באדם שכל מה שחשוב לו זה הפוליטיקה, ולא אותם אנשים שהלכו איתו כברת דרך של חמש שנים ועשו בשבילו מה שיד ימינו לא עשה עבורו 25 שנה".
אמרת שהוא פגע בך, מה הוא עשה?
"לפני שדוקורסקי נבחר היו לנו המון שיחות. בשיחות האלה בין היתר הוא הבטיח לקדם אותי ולשדרג אותי. ציפיתי גם להתקדם, אבל ראיתי שדוקורסקי מושפע מאותם פוליטיקאים שמסתובבים סביבו. הוא כולו רועד מפחד מאותם פוליטיקאים והוא סחיט על ידם.
"כי כל מה שקורה בעירייה זה הכל פוליטיקה. אם אין אינטרס פוליטי הדברים לא יוצאים אל הפועל. אם הייתי יו"ר ועד, והוא היה צריך אותי על מנת לעשות דברים שהוא חייב לעשות עם ועד העובדים, הוא היה עושה הכל בשביל לרצות אותי".
עם כניסתו לתפקיד ביקש דוקורסקי לערוך תוכנית הבראה. במסגרת התוכנית נקבע כי זכויות הרכב של כל העובדים יבוטלו וייקבעו קריטריונים חדשים. מדובר בדבר שגורם לפגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים, לכאורה. למרות זאת חתם סופר על ההסכם ובהסתדרות הכללית לא ראו את זה בעין יפה. אירוע זה היווה נקודת ציון לתחילת סופה של הקריירה שלו כיו"ר הועד.
למה חתמת על הסכם ההבראה למרות שהסתדרות העובדים התנגדה לכך?
"פה אני יכול להגיד רק דבר אחד: אני יכול להצטער על המהלך שעשיתי בתוכנית ההבראה. לא הייתי צריך לעשות אותה. הלכתי בניגוד למצפון ולדרך שלי, והייתי צריך להמשיך לפעול כפי שנהגתי בתקופת ורטהיים. את כל זה עשיתי כי האמנתי באיש שלא הייתי צריך להאמין לו".
למה הלכת נגד מה שאתה מאמין בו?
"המטרה שלי הייתה אחת ויחידה לעזור לאלי דוקורסקי להצליח כראש עירייה. גם בתקופת ורטהיים הלכתי על תוכנית הבראה, והדברים האלו נעשים גם ברשויות אחרות. טעות נוספת שהייתה לי ואני מודה בה היום: שהסכמתי בנושא אחזקות הרכב.
"הוחלט שכל העובדים שקיבלו אחרי חודש מרץ 1999 אחזקת רכב, להוריד להם אותה ולקבוע קריטריונים למי מגיע אחזקת רכב. פה עשיתי את הטעות שעליה כנראה נענשתי, ואני מקבל את העונש שלי ברוח טובה ובאמונה שהכל מלמעלה".
מלבד טעות זאת, מציין סופר טעות נוספת שלדבריו עשה: "אחת הטעויות הגדולות שלי, היא שוויתרתי על תפקיד יו"ר ועד העובדים אליו נבחרי בזכות עצמי. ויתרתי עליו בשביל אדם שהשתמש בי".
אמרת שהמטרה הייתה לעזור לדוקרוסקי, למה זה היה צריך לבוא על חשבון העובדים?
"אני לא חשבתי שזה יבוא על חשבון העובדים, אני רציתי רק את טובתם, כבר אמרתי שטעיתי בעניין הזה. אם אני צריך להתנצל בפני מישהו, אז בפני עובדי העירייה על ההסכם שחתמתי, וגם בפני ברבי שהיה חבר טוב שלי וכל הזמן אמר לי להיזהר מדוקורסקי, אבל אני לא הקשבתי לו".
אתה חושב שאחרי החתימה על ההסכם איבדת את אמון העובדים?
"אני לא חושב, כי הייתי מאוד מוערך על ידי העובדים. פשוט הם ראו שאני יותר מידיי קרוב לראש העיר ומאוד פחדו שאני אלך איתו לעוד מהלכים וזה הדבר היחיד שהפריע להם. חוץ מזהי אני חושב שהעובדים האמינו בי", אומר סופר בביטחון:
"היה עוד דבר שטעיתי בו: יכולתי להימנע מהדחה מוועד העובדים כאשר הוזמנו לשימוע בהסתדרות במרחב חיפה. אחרי שנחתם ההסכם היה סעיף שאומר שהוא יאושר רק אחרי שהסתדרות תחתום עליו. למרות זאת קיבלנו זימון לשימוע במרחב כל חמשת חברי הוועד.
"בשימוע ביקשו מאיתנו לחזור מהחתימה על ההסכם ורק יוסי ברבי עשה זאת. כל ארבעת חברי הוועד, בהחלטה משותפת, לא חזרנו בנו מההסכם מהסיבה היחידה שההסכם מותנה באישור ההסתדרות. אמרתי שאם זה מותנה באישור ההסתדרות אז למה אני צריך לחזור בי מההסכם?".
זה נראה כאילו ניסית לרצות את שני הצדדים. מצד אחד רצית לרצות את דוקורסקי ולא לחזור בך מהחתימה, ומצד שני בנית על כך שההסתדרות גם ככה לא תאשר את ההסכם והוא לא יצא אל הפועל.
"האמת זה נראה כמו מה שאת אומרת, אבל אני אומר את כל האמת. זאת לא הסיבה. אחרי שהתייעצתי עם דוקורסקי וכנראה פה הוא טמן לי את הבור, החלטנו שלא לחזור בנו מההסכם. אז הדיחו אותנו מהוועד והתחיל כל המהלך של העברת העובדים להסתדרות הלאומית".
של מי היה הרעיון?
"אני לא כל כך זוכר".
בסופו של דבר איבד סופר את תפקידו כיו"ר הוועד מטעם ההסתדרות הכללית. אולם, גם בשלב זה דוקרסקי סרב להיכנע והחלט להעביר את כל העובדים להסתדרות הלאומית. אז, ניתנו לסופר לפחות שתי הזדמנויות לתקן את הטעות שעשה, אך הוא לא עשה זאת.
מתי הבנת שאתה הולך לאבד את תפקיד יו"ר הועד?
"ברגע שראיתי שלא חזרנו בנו מההסכם שנחתם עם העירייה, ועדת השימוע החליטה להדיח אותנו. בסופו של דבר הוחלט להעביר את העובדים להסתדרות הלאומית. החתמנו מעל שמונים אחוזים מהעובדים למעבר.
"אבל ההסתדרות הכללית פנתה לבית הדין לעבודה בטענה שהנהלת העיר הייתה מעורבת במעבר של העובדים. כידוע, להנהלה אסור להתערב בדברים מעין אלו. בסופו של דברה הגענו לפשרה לפיה יערכו בחירות, כשאני מייצג את ההסתדרות הלאומית, ויוסי ברבי את ההסתדרות הכללית".
אז טענו גם עובדים שהופעלו עליהם לחצים לעבור להסתדרות הלאומית
"לא היו איומים על העובדים. אני בכל מקרה לא איימתי, אני לא יודע לגבי אחרים. גם לא הופעל לחץ על העובדים. היו כאלה שלא רצו לחתום וזאת זכותם".
אמרת ששמונים אחוזים מהעובדים חתמו על הסכמה לעבור להסתדרות הלאומית, אבל בבחירות ניצחה ההסתדרות הכללית. אתה לא חושב שזה מעיד על כך שהופעל על העובדים לחץ וכאשר ניתנה להם האפשרות להצביע חשאית, הם בחרו על פי צו מצפונם?
"אני בטוח שבסופו של דבר העובדים ידעו שההסתדרות הכללית היא הגדולה ביותר בארץ. אני מתאר לעצמי, שמרוב האהדה שלהם אליי והרצון שאני אשאר יושב ראש ועד הם חתמו. הם גם לא הבינו את המשמעות של המעבר וחשבו שזה יפגע להם בתנאים. היו שמועות שאנשים העבירו מסרים לא נכונים. אבל בסופו של דבר אנשים לא אוהבים לעבור מגוף לגוף".
הזדמנות נוספת לשנות את המצב עבורו נקלעה לדרכו יום לפני הבחירות. "יום לפני הבחירות יו"ר ההסתדרות הכללית, ברוך זלץ שוחח איתי ואמר לי שהם מוכנים להחזיר את הגלגל אחורה, שלא יהיו בחירות ושאני אשאר בהסתדרות הכללית. ואני מאוד מכבד את האיש הזה".
איך הרגשת כאשר חבר טוב שלך, יוסי ברבי, ניצח אותך בבחירות?
"אני לא חושב שיוסי ניסה לחתור תחתיי אף פעם, למרות שאנשים ידעו לספר סיפורים. יוסי פשוט דאג לפרנסתו, כי מהרגע הראשון שדוקורסקי נבחר לראשות העיר, ואני אומר את זה בוודאות, המטרה שלהם הייתה לחסל את יוסי, ושהוא לא יהיה בעירייה. כי הם מרגישים מאוימים מפניו. כשאני מסתכל על זה היום, אני חושב שברבי פעל בסדר גמור".
על פי סופר, אחרי שהפסיד בבחירות, מערכת היחסים של דוקורסקי איתו השתנתה לחלוטין. לראשונה, טוען סופר, הוא למד מי הוא דוקורסקי האמיתי.
האם כל הדברים האלה לא גרמו לך לפקפק באמינות של דוקורסקי כבר קודם?
"זה לא סוד שבמשך תקופה ארוכה היו לי מחשבות ששמרתי רק לעצמי, כי ראיתי דברים שלא היו מקובלים בעיניי והחלטתי שהמקום שלי הוא לא בבית ספרו של דוקורסקי".
האם היה שינוי ביחסים בניכם לאחר שהפסדת בבחירות לוועד?
"אחרי שהפסדתי בבחירות היחס שלו היה קצת שונה. ראיתי לפי ההתנהגות שלו, כשאמרתי לו: 'אתה עושה איתי הסכם בנושא אחזקות הרכב, נתת לי להלחם מול הרבה עובדים ופתאום אתה מוותר על הכל'. התשובה שלו הייתה:
'מה אתה רוצה שאני אריב עם כולם? אני רוצה שקט'. זה רק הראה לי כמה הוא חושב רק על עצמו. אף אחד לא מעניין אותו, לא יונה סופר, לא העובדים ולא התושבים. הדבר היחיד שחשוב לו, זה איך לשרוד ולהיות ראש עירייה עוד הרבה שנים".
איך היית מסביר את ההתנהלות שלו מיום בחירתו לראשות העירייה?
"כל ההתנהלות של דוקורסקי היא פוליטיקה. הכל אחיזת עיניים וזריית חול בעיני הציבור. כל המינויים שלו הם מינויים פוליטיים, גם אם היה מכרז וגם אם לא. מי שצריך לבדוק את זה שיבדוק, זה לא מענייני. איך שהדברים מתנהלים זה מראה על כך שדוקורסקי כל הזמן פוחד מה יהיה מחר ומחרתיים. השוני בין רפי לאלי, זה שרפי עשה דברים ולא ידע להוציא אותם לתקשורת.
"דוקורסקי, גם כשהוא סולל כביש הוא משווק את עצמו בתקשורת, מה שורטהיים לא ידע לעשות. כל הפרויקטים שדוקורסקי היום חונך, ברובם הם פרויקטים של ורטהיים ואת זה כולם יודעים. כמו גני משחקים שרפי החל להקים, פארק אסתר, השיטור הקהילתי ועוד".
אם היית יכול לחזור אחורה מה היית עושה אחרת?
"אני לא מצטער על שום דבר חוץ מזה שנתתי אמון באדם שבגד בי, ואחרי שנבחר ניסה לרמוס אותי בכל דרך אפשרית. זאת הסיבה שאני מאוד פגוע, ואני לא אסלח לו כל כך מהר, כי הוא יושב על הכסא עכשיו בעיקר בזכותי".
היו דיבורים על כך שיכול להיות שתחזור לעירייה
"כל הזמן היו שיחות דרך מקורבים, אבל אני לא לקחתי את הדברים ברצינות. אני פשוט מכיר את הסוג של האנשים ואיתי אי אפשר לשחק. אני מכיר אותם יותר טוב ממה שהם מכירים את עצמם".
בימים אלו סופר אינו עובד, הוא משלים את לימודי התואר הראשון ואינו חושב על חזרה לעירייה. "אני מקבל פנסיה מהעירייה. עוד חצי שנה אני מסיים לימודי תואר ראשון במנהל ציבורי. כרגע אני לא עובד ואני מקווה שאמצא את עצמי בתקופה הקרובה, בעזרת השם, במקום עבודה חדש".
מעיריית קרית ביאליק נמסר: "לא שופטים אדם בשעת צערו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם