ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

שאנן סטריט: נווה שאנן בדרך להיות הדבר הבא בתל אביב

תשכחו מההזנחה, מהפשיעה ומאוכלוסיית הזרים. שכונת נווה שאנן היא הממתק הבא של תל אביב - עם בתי קפה, גלריות, אוכלוסייה חדשה של סטודנטים ומחירי דירות מאמירים. ומי ידאג לתושבים החלשים?

"כמי שמתעסק עם נדל"ן ותיווך, כשהחלטתי להגשים איזה חלום ולפתוח בית קפה חיפשתי מקום להניח עליו את האצבע, מקום שיהיה המקום הבא בתל אביב, וזיהיתי את המקום הזה. כבר חודשיים ומשהו, מאז הפתיחה, העניין בבית הקפה רק גובר.
 
"בבניין ממול פותחים גלריה, אז הבעלים מקיים את כל הפגישות שלו עם קבלנים ואמנים כאן, וברחוב רואים יותר ויותר צעירים, אמנים, תערובת מעניינת של עסקים, ואני מתמקד בלהפוך לקפה השכונתי, עם סנדוויצ'ים שאנחנו מכינים במקום ועוגות שקונים מתושבות הסביבה.

"כשאגמור עם הסדרת הרישיון ואוכל להביא גם אלכוהול, נאריך את שעות הפתיחה ונהפוך גם לבר בשעות הערב, אבל שכונתי".

הדברים האלה לא נאמרו על פלורנטין, גן החשמל, נחלת בנימין או רחוב הרצל, ואפילו לא על שפירא, שמזמן סומנה כפנינת הנדל"ן הבאה של תל אביב. אמר אותם יואב הדרי, שפתח לאחרונה את קפה צ'לנוב, בית הקפה הראשון ברחוב המזוהה יותר מכול עם "שוק העבדים": נווה שאנן.

ואכן, התפתחויות בשטח בשנה האחרונה, לצד המדיניות התכנונית שאושרה לשכונה ב-2005 ומתחילה להשפיע על השטח - ולצד כוונות העירייה להזרים לשכונה מאות ואלפי סטודנטים - מסמנות את ראשיתו של מהפך דרמטי באופייה של אחת השכונות המוחלשות והמוזנחות ביותר בעיר.

כפי שהדרי מציין, לא רחוק ממנו צפויה להיפתח בקרוב גלריה ענקית של האוצר חזי כהן. במעלה הרחוב הולך ונבנה פרויקט "סוהו וילג'" ומולו פועל בשנים האחרונות מועדון "הצימר" למוזיקה אלטרנטיבית וניסיונית.

ברחוב השרון בצפון השכונה, על גבול רחוב הרכבת, נפתחו בשנה האחרונה מספר מסעדות ובתי קפה שפונים לקהל עסקי, ובולטים על רקע מסעדות הפועלים של הסביבה, ולצדם התחילו לפעול מספר גלריות ומשרדי מעצבים ואדריכלים. בחודשים הקרובים צפוי גם מועדון "הבלוק" להצטרף לחגיגה, כשייפתח מחדש בחלל ענקי וייחודי בשולי התחנה המרכזית החדשה. וזו רק ההתחלה.

אחד הגורמים המרכזיים למהפך שנמצא בראשיתו בנווה שאנן הוא מדיניות תכנונית מכוונת של מינהל ההנדסה העירוני, שהגדיר את השכונה כ"אזור מעבר" לצעירים וסטודנטים במסגרת תכנית האב שאושרה ב-2005.
 

עם פלורנטין ממערב, שפירא מדרום, ומה שצפוי בתוך כמה שנים להפוך לאזור מגדלי תעסוקה שוקק בשכונות חסן ערפה והרכבת מצפון - סימנו המתכננים את נווה שאנן כיעד לשינוי.

"צריך לזכור שנווה שאנן נמצאת במרחק יריקה ממתחם החשמל", מסביר האדריכל אלי דיגא, האמון על תכנון השכונה במינהל ההנדסה, "אם אתה פותח את החומה של חברת החשמל על בגין, תוכל לייצר את הזיקות לגן החשמל ומשם לרוטשילד. יש תכניות ראשוניות בנושא שיוצגו בקרוב למהנדס העיר".

דיגא מציין מספר גורמים שעומדים לשנות את האזור מן הקצה אל הקצה: מעטפת מגדלי תעסוקה בצפון ובמזרח נווה שאנן, הכנסת בית הספר לאמנות "מנשר" לתחנה המרכזית הישנה, האישור הצפוי של תכניות מתחם שוק העלייה בוועדה המחוזית, השיק הרב-תרבותי של טעמים וצבעים במדרחוב נווה שאנן ושינוי הגדרות גודל הדירות בשכונה, דבר שצפוי לגרום לתחלופת אוכלוסייה משמעותית.

"מדרום לרחוב הרכבת ובסביבתו הקרובה, כמו גם בין חיל השריון לאיילון, יש אזור שמוגדר במדיניות כמרכז עסקים ראשי (מע"ר)", מפרט דיגא. "כל הרצועה הזו תכיל עירוב שימושים של מסחר ועסקים, בניינים של כ-25 קומות, וכלפי השכונה הבינוי יורד לגובה שמונה-תשע קומות, כשבין לבין מנסים גם ליצור שטחים פתוחים.

"חלק מהבניינים האלה כבר נבנו, כמו מגדל רובינשטיין של בנק הפועלים, ואחרים נמצאים בשלבים מתקדמים של הוצאת היתרי בנייה".

קצת דרומה מאזור זה ניתן למצוא את התחנה המרכזית הישנה, כיום אזור שסובל מהזנחה קשה, ומהווה ככל הנראה את המוקד המרכזי לזנות וסחר בסמים בעיר. רוב שטח התחנה מוגדר חוקית כמושע (בעלות משותפת במקרקעין), ומטופל כרגע בהליכים משפטיים בניסיון להתיר את סבך הבעלויות.

בינתיים העירייה משקיעה בפינוי שרידי הרציפים והכנסת תאורה, והמתכננים שואפים להקים בה כיכר אורבנית. "בניגוד לגינת הקווקזים (גן לוינסקי, ח"מ), אנחנו מדברים על כיכר עם מאפיינים של לב העיר, לא דשא ושבילים", אומר דיגא.

בשולי התחנה, בבית אגד הישן, צפויה כבר בתחילת שנת הלימודים הבאה להתחיל פעילות סדנאות אמנים מ"מנשר". "התכנון כרגע הוא להתחיל בשיפוץ באביב הקרוב, כדי שבשנה הבאה נכניס 70-80 תלמידים לסדנאות בשעות היום", אומר עודד ידעיה, הבעלים והמנהל של בית הספר לאמנות, שפועל כיום ביד חרוצים ושקיבל לידיו את המתחם מעיריית תל אביב במהלך השנה האחרונה.

"במקביל אנחנו עובדים על הוצאת אישור בנייה לבית הספר החדש, שיכלול חמש קומות מעל הקרקע ושתיים מתחתיו, עם כיתות ומשרדים, אולמות קולנוע, ספרייה, חנות ספרים וקפיטריה. אנחנו מקווים בתוך שלוש שנים להיכנס, ואז נהיה נוכחים בשכונה עם 1,000 תלמידים ביום ו-400 בשעות הערב".

כבר בעוד שבוע מתכוונים ב"מנשר" להשיק פיילוט של סדנאות אמנות, תאטרון ויצירה ברחובות סביב התחנה הישנה, שייצרו אינטראקציה עם האוכלוסייה באזור.

כניסתו של "מנשר" צפויה ליצור שינוי דרמטי באוכלוסיית השכונה, שתתעצם בשל מעורבות העירייה בשני מישורים נוספים: ציפוף הדירות ומתן מלגות לסטודנטים שיגורו בשכונה. בתכנית האב שאושרה ב-2005 נקבע מינימום חדש של 50 מ"ר לדירה בנווה שאנן, מה שאמור להגדיל את מספר הדירות, וכן נקבע שבכל בניין תפעל חברת ניהול.
 

"המדיניות הזו יצרה עניין יזמי, והאזור הופך למאוד כדאי כלכלית", מסביר האדריכל דיגא. "לפני כשלוש שנים, כשבכל העיר המחירים היו בשיאם, זה היה המקום הכי זול. עכשיו המחירים כבר עלו לרמות של שאר העיר, ויש מלחמות כמעט על כל מגרש ריק. לאור השינויים שיעבור האזור ייתכן שיעלו מחירי השכירות בשכונה, וישנה אפשרות שתהיה לכך השפעה על האוכלוסייה שתגור שם".

עליית מחירי הדירות לצד הכנסת חברות הניהול, שיביאו לייקור הוצאות הדיור, תגרום, כך נראה, ל"בריחת" אוכלוסיית הזרים מהשכונה, פשוט כי הם יתקשו לעמוד במחירי השכירות החדשים.

מי שכן יוכלו להרשות לעצמם את המגורים בשכונה יהיו הסטודנטים של כל מוסד אקדמי מוכר שפועל בעיר, שייהנו מקרן מלגות עירונית בהיקף של שלושה עד חמישה מיליון שקל, שהקמתה כבר אושרה במועצת העיר ומבוצעת כיום על ידי קרן תל אביב לפיתוח והעירייה.

במסמכים פנימיים של העירייה יעדי הפרויקט מוגדרים כיצירת "סוהו סטודנטיאלי" שיחזק את השכונה, ישנה את "המרקם החברתי", ויפתור את בעיות "רמת הפשיעה מרקיעת השחקים וכניסת שוהים בלתי חוקיים".

"התכנית בנויה על כך שסטודנטים יקבלו מלגה ויצטרכו לתרום מזמנם לפרויקטים חברתיים", מסביר חבר המועצה ארנון גלעדי (ליכוד), שמוביל את התכנית בעירייה. "זה אומר שתיכנס פה אוכלוסייה צעירה שתשנה את פני האזור מהקצה אל הקצה, וזה אמור לקרום עור וגידים עוד השנה". גלעדי גם מדגיש שהתכניות כוללות שיפוץ תשתיות נרחב, שגם הוא צפוי להתחיל השנה.

אלא שלצד כל התכניות הגדולות נשמעת גם ביקורת מתוך השכונה עצמה. "החזון העירוני של אזור מעבר מדאיג אותי מאוד", אומרת שולה קשת, פעילת שכונה ומנהלת בית תנועת "אחותי" ברחוב מטלון בשכונה. "כבר עכשיו הבעיה של התושבים הוותיקים, שרבים מהם קשישים, היא שהמקום הפך לתחנת מעבר בין שתי תחנות מרכזיות.

"כיום מדובר בפליטים ומהגרי עבודה, שלרבים מהם השכונה מהווה תחנת מעבר, וזה בא לידי ביטוי ביחס לסביבת המגורים. להערכתי גם לסטודנטים השכונה תהווה תחנת מעבר, מה שינציח את המצב הקיים. בשביל זה צריך דיור בר השגה לתושבי השכונה ולילדיהם ולמשפחות צעירות שיצטרפו ושיפור של תשתיות, בלי קשר לכל מיני מהפכים, וטיפול בזנות ובסמים בלי קשר לסטודנטים.

"גם הרעיון הזה שהסטודנטים יתנדבו בשכונה מפריע לי. אנחנו לא מסכנים או מפגרים שצריכים שיעזרו לנו. שייתנו משאבים לקהילה המקומית, וייתנו פרויקטים לטובתה. והכי חשוב - שיסגרו את התחנה המרכזית, שבגללה באמת נגרמות כל הצרות שלנו".

גם האדריכל דיגא מסכים שהתחנה המרכזית היא בעיה שמשפיעה על כל סביבתה, ומכיר בכך שלא נראה שהיא תזוז בתקופה הקרובה. עם זאת, הוא מאמין שהשינוי בנווה שאנן יתחיל להיות יותר ויותר ניכר בשטח בזמן הקרוב מאוד. "המצב היום בשטח הוא לא מה שיהיה מחר, ומחר כבר קרוב מאוד", הוא מסכם. "בטווח של כמה שנים יראו הבדל. זה לא משהו ל-15 שנה , אנחנו מדברים על שינוי בתוך חמש שנים". 

מעיריית תל אביב נמסר: "במהלך העשור האחרון השקיעה העירייה מיליוני שקלים בטיפול ושיקום התשתיות בשכונת נווה שאנן. בין היתר כללו העבודות הצבת ריהוט ונטיעת עצים ברחבי השכונה, שיקום ותחזוקת גן לוינסקי, שיקום מדרכות ברחוב לוינסקי וברחוב השלכת, שיפוץ המדרחוב נווה שאנן (כולל ריצוף ושיפורי תאורה), שיקום הכביש והקמת מגרש משחקים ברחוב הר ציון ועוד.

"בנוסף לכך במהלך השנה הקרובה ישוקמו הכביש והמדרכות ברחוב יסוד המעלה, יוקמו שבילים מרוצפים ויותקן גידור בשדרות הר ציון פינת הקונגרס. נציין כי אגף הפיקוח משקיע מאמצים רבים בשמירת הסדר והניקיון ברחובות השכונה, בשיתוף ובתיאום עם משטרת ישראל".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...