פרידה היא תל-אביבית אמיתית, אהוד ברק ממש לא
האנושיות, האותנטיות והנשמה של פרידה הכט לעומת נפשו הקפואה של אהוד ברק. הנה תושבת שעושה את תל אביב לעומת אחד שלעולם לא יהיה חלק מהעיר הזו
זאת בדיוק התושבת התל-אביבית שהבן אדם מצפה לפגוש. אתה בהחלט מצפה לפגוש אותה בפאב השכונתי בפלורנטין, נכנסת לשיחה על החיים בארבע בבוקר עם קופאית אתיופית יפה ב-AM:PM הסמוך , צורחת עליך בפקק ברחוב המסגר, פרידה היא בשר מבשרנו.
נכון, היא לא החלום של כל אימא פולנייה. עם הסמים, הג?ורה שהיא יודעת לפתוח והפתיל הקצר שנדלק ולא כבה. ונגיד שהיא הייתה בעניין של גברים, ובכל זאת הייתי מביא אותה לאימא שלי לארוחת יום שישי, אימא שלי לא הייתה מוציאה מילה כל השבת, וביום ראשון על הבוקר הייתה רצה לרופא. אבל פרידה אוהבת. מהמסעדה שלה אף הומלס לא יוצא רעב. לזקנים אצלה בבניין היא שולחת ג?חנון כל יום. בפנים יש לב. יש בן אדם בפנים.
נכון שהיא לא בשיאה בזמן הזה. כל העניין עם דנה לא מוציא אותה באור לגמרי מחמיא. אבל אנחנו אוהבים את הפרידות שלנו. לא כמו קוף בקרקס חס וחלילה, אלא כאזרחיות כבוד של העיר. הן חוט השדרה שלה. אנחנו אוהבים את הרעש שהן מקימות. את המהומה. את הצבע. הן עושות את תל אביב. מה תל אביב בלעדי הפרידות. בלעדי הפרידות אנחנו כפר סבא.
וברק מה? אהוד ברק תל-אביבי? החום הכבשני הלוהט, התאווה העזה של פרידה לאנושיות, לאותנטיות, ניצבת בסתירה כל כך עזה לתושב המגדל הקר, לנפשו הקפואה של אהוד ברק הנווד שבמקרה נקלע לתל אביב. למה הוא בא לגור דווקא כאן בתל אביב? בגלל הפאבים? בגלל החגיגת החופשי בפיצוציות? בגלל המוזאונים? למה הוא בא לגור באיזשהו מקום בכלל? לאן הוא שייך מלבד לארץ אהוד ברק?
אהוד ברק תל-אביבי? מה הוא אהוד ברק? אתם בטוחים שמתחת לבגדים הוא לא ירוק? אין לו שם מתחת לאפוד המגן שהוא לובש זנב של חייזר ושלוש אצבעות בכל כף רגל? הוא לא בעצם אר טו די טו? הוא מחובר למשהו בפנוכו חוץ מלמצבר קטן?
את ברק נראה בAM:PM? רוקד ושר על הכיסא בהופעה של לאונרד כהן? של קובי פרץ? הוא חולף בעיר במכונית עם וילונות מוגפים מדיון חשוב נורא לדיון חשוב נורא בשיירה מאובטחת. גר במגדלי אקירוב, קרוב יותר לכוכב שאליו הוא שייך מאשר לאדמה.
הרי זה לא מקרה שהוא חי במגדלים שאף פעם לא הפכו לחלק מהעיר, שהם קוץ ענקי בבשרה של העיר, שהדירות
זה אגב מעניין את הסבתא שלו אם הוא יקרא את המילים הללו. מלבד איחולי פציעה וקללות מפורשות עליו ועל בני משפחה, כתבו בשבוע האחרון הכול על אהוד ברק. תהיו בטוחים שאף לא אחת מהמילים שכתבו עליו גורמת לברק לומר לעצמו, אוי ואבוי, מה עשיתי, התנהגתי פויה ואיכסה, איך לא חשבתי על ההתנהגות הלא יפה שלי קודם, אני מתקשר לביבי להתפטר והולך הביתה.
תהיו בטוחים שאהוד ברק אומר לכולם בלב, תגידו מה שאתם רוצים, קללו כמה שאתם רוצים, הכול עובר עליכם והחתול משתין עליכם, ואני שר הביטחון, ואני נשאר בממשלה. אני קיבלתי מה שאני רוצה, ושום דבר אחר בכל העולם לא מעניין אותי, לא ההבטחות שהפרתי, לא החברויות שהרסתי, לא התמימות שלכם, ואגב גם נה נה נה נה, תחת של אילנה.
בתור מדינת ישראל אנחנו צריכים להיות די מודאגים, אני חושב, מהשאלה מתי יבוא התור שלנו, של כולנו, אני מתכוון, לחטוף את הבגידה שלנו מאהוד ברק. כי הרי איך מישהו יכול להיות רגוע או בטוח ליד הבן אדם הזה, כלומר אי אפשר שלא לחשוב על מצב שכשהוא יושב שם בדיונים האולטרה טוטי טוטי ביטחונייים סודיים, וצריך להחליט איזה החלטה נורא נורא טוטי סודית, שנורא חשובה לעם ישרואל.
אז המוח הנורא טוטי אנליטי שלו עושה את החשבון שאם הפעולה הזאת שצריך להחליט עליה עכשיו לא תצליח, אז אולי, נגיד, מישהו, נגיד בן כספית או נחום ברנע, יכתבו עליו בעיתון משהו רע, ואולי ידרשו להזיז אותו מהכיסא הקדוש של שר הביטחון, ואז אולי, אף על פי שזה נורא חשוב לעם ישראל, אולי אהוד ברק יעדיף מהחשבונות שלו לבזבז את הביטחון שלנו, כי הרי אנחנו כבר יודעים שאצלו קודם כול זה אהוד ברק ואחרי זה, אם בכלל, בא משהו אחר, והוא יחליט לא לעשות את הפעולה. ואגב, אל תגידו שזה לא מתקבל על הדעת בכלל, הרי אולמרט כבר אמר עליו שהוא מתחמק מההחלטות.
אז אני חושב שבתור מדינת ישראל, אנחנו צריכים להיות מאוד מודאגים, אבל מצד שני, אני חושב, ואל תגידו שתל אביב חיה בבועה ולא תורמת, אז הנה יש לי מועמד תל-אביבי חלופי מצוין לשר הביטחון: אני מציע את פרידה. קודם כול, בניגוד לברק, אני שבטוח שכולנו נסכים שהיא בן אדם עם לב גדול, ולממשלת ישראל העקומה שירדה מהפסים כבר מזמן דרושים פחות ברקים ויותר פרידות.
חוץ מזה, למי שמטיל ספק בכישורים הביטחוניים של פרידה, אז מעבר למידותיה הפיזיות התרומיות, אני מציע לבחון את דרך הטיפול שלה בדנה. דנה, אם תבחנו את זה יפה, כבר עשרה ימים בערך מחפשת מסילות קטנות ללבה של פרידה בדמות מחוות קטנות (קרם עיניים), אבל פרידה לא יודעת רחמים. היא מאגפת את דנה מאחור במבנה אוגדתי, עוקצת, העצבים של דנה עולים לשמים, היא קורסת בדמעות, פרידה לא מרפה, היא נשארת, לא יוצאת לחצר לשבת ליד ההאט טאב והדג עד שדנה צורחת - אין ספק בכלל: פרידה תדע היטב לטפל בטרור האסלאמי הקיצוני ובבעיית האטום האיראני.
ומה נעשה עם ברק? את ברק נשים במקום פרידה בבית האח הגדול. שינסה שם הלוחם הגדול לדבר, בלי מאבטחים, עם נופר על בידול ופוסט-ציונות. ואנחנו נסמס כל הזמן שלא ידיחו אותו. שיישאר שם עוד ועוד עם הפה של נופר. שלא יגידו עלינו כאן בתל אביב שאין לנו לב, שאנחנו זורקים אנשים לרחוב להיות הומלסים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם